מציאות של פרוטקשן: שרפו ציוד של 1.7 מיליון לאחר שבעל החברה סירב לשלם להם
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתבי אישום נגד רביע סאלח (36) מדלית אל כרמל, לאחר שסחט באיומים קבלן שפיטר אותו. וכן כנגד אחיו, ראוי סלימאן סאלח (24) וסודקי חלבי (34) מדלית אל כרמל, שכחלק ממסכת האיומים שרפו ביחד עם רביע ציוד של המתלונן בשווי של 1.7 מיליון שקל.
לרביע מיוחסות עבירות של הצתה, סחיטה באיומים והיזק בזדון מיוחד, לאחיו ראוי סלימאן סאלח וסודקי חלבי מיוחסות עבירות של הצתה והיזק בזדון מיוחד. על פי כתב האישום רביע סאלח החליט להטיל אימה על יזם לאחר סיום ההתקשרות ביניהם. הוא הגיע עם אחיו לאתר ואז השלושה הציתו אש בציוד השייך למיזם ועזבו את המקום. כתוצאה ממעשיהם נשרפו 403 ממירים ושווי הנזק הוערך ב-1.77 מיליון שקל.
מכתבי האישום שהוגשו על ידי עו"ד לוסאנא סאיג עולה כי תחילתו של הסיפור בהקמת מתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בצפון. לאחר ההקמה התקשרה החברה הזוכה לשם הקמת המתקן עם חברה בתחום התשתיות, בה למתלונן היו מניות. במועדים שונים קשרה חברתו של המתלונן קשרים עסקיים עם קבלנים שונים לצורך ביצוע העבודה וביניהם גם חברת כוח האדם 'קול מתכת' שבבעלות רביע סאלח.
בשל כשלים בעבודת חברת קול מתכת, לפני כשלושה חודשים, הודיעה החברה שבבעלות המתלונן לרביע סאלח על סיום ההתקשרות עם חברתו, במקביל קשרה קשר עסקי עם חברה אחרת בתחום.
- חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ
- האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרפו 403 ממירים בשווי של 1.77 מיליון שקל
בסמוך למועד סיום ההתקשרות החליט רביע סאלח להטיל אימה על החברה שבבעלות המתלונן על מנת להניעה לחדש את ההתקשרות עם חברתו. הוא הגיע עם אחיו ראוי סאלח ועם סודוקי חלבי לאתר המיזם, ואז השלושה הציתו אש בציוד השייך למיזם ועזבו את המקום. כתוצאה ממעשיהם נשרפו 403 ממירים ושווי הנזק הוערך בכ- 1,770,000 שקל.
על פי כתב האישום יום למחרת, בשעות הבוקר, יצר רביע סאלח קשר טלפוני עם המתלונן וטען בפניו כי מאחר והבעלים של החברה החדשה עמה התקשרו חייב לו סך מיליון שקל, החוב עובר אליו, וזאת על אף שלא היה כל חוב כזה.
עוד הוסיף ואיים כי עדיף למתלונן לשלם את החוב שאם לא מה שקרה יום לפני, בעודו מתכוון להצתה, זו רק 'ההתחלה' והכל בכוונה להפחידו ולגרום לו לשלם לו את הכסף או לגרום לא לסיים את ההתקשרות עם החברה המתחרה.
- ליקויים התגלו בדירה בת 50 - הקבלן והמשווק יפצו
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
רביע סאלח המשיך לצור קשר עם המתלונן באמצעות הודעת וואטסאפ ואיים עליו בפגיעה בו ובבני משפחתו אם לא ישלם לו כסף וימשיך להעסיק את החברה המתחרה. בין היתר, שלח הנאשם למתלונן את ההודעות הבאות: "הוא עוד עובד? אין לנו שום כוונות לוותר על החוב", בתגובה שאל המתלונן "אתה רוצה שאני אזרוק אותו מהאתר?"
החשוד רביע סאלח ענה לו "תעשה מה שאתה רואה לנכון, אם הוא יישאר אתה תשלם" והוסיף ואיים "יש לך שתי אופציות או שמחר בבוקר אם הוא בשטח אתה חייב. ואני אכיר לך חברים שלי טובים וחמודים כמוני".
מספר שבועות אחרי פנה סאלח רביע פעם נוספת למתלונן באמצעות הודעות וואטסאפ ואיים עליו: "על פי בדיקה שלנו הוא שם", "טוב אתה וכל משפחתך חייבים, לא אדבר איתך שוב, ביי", וכן "ניסיתי להימנע".
בנוסף לכתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצר כנגד החשודים עד תום ההליכים.
- 1.המגיב 06/09/2023 20:34הגב לתגובה זווזורקים אותם בתא מעופש ללא חלונות, ועם פרוסת לחם אחת ביום.
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherהעליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת
המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות
בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב
בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.
המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.
ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.
"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"
העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.
- כולם בחו"ל? לא בדיוק. יותר אנשים בנופש במלונות מאשר לפני הקורונה
- בוקינג: הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה; עולה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".
