לוין וגלי
צילום: אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

לוין נגד היועצת המשפטית; "אני רואה עצמי כמי שאינו מיוצג בהליך. מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט"

שר המשפטים יריב לוין תוקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה על רקע העתירה לבג"צ בנושא כיוס הוועדה לבחירת שופטים. לוין תמה מדוע היועצת ואיש ממשרדה לא יצר עימו קשר לשם הגשת התשובה לעתירה לעליון. מועד שהתאריך האחרון להגשתו נקבע להיום. "הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו"
נחמן שפירא | (13)

שר המשפטים וסגן רה"מ יריב לוין שלח היום מכתב תקיף ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה בו טען כי הוא מרגיש עצמו כמי שאינו מיוצג בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. לוין מתייחס במכתבו לעתירות שהוגשו לבג"צ לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר הדיון בהם ייערך ב-7 לספטמבר, ובית המשפט קבע כי יש להגיש תשובה לעתירות עד להיום. 

לוין כתב כי  ב"אופן תמוה, איש ממשרדך לא יצר קשר עם הח"מ בעניין העתירות בנושא שבנדון, וזאת אף בחלוף ימים לא מעטים מאז הגשתן. רק בעקבות פנייתי למשרדך בעניין, התקיימה פגישה בנושא זה ביום 13/08/2023 אולם, גם במהלך פגישה זו לא ניתנה לי כל תשובה הן באשר לעצם החלטתך לעניין ייצוגי בעתירות, והן לעניין התשובה שעתידה להינתן על ידך לבג"צ".

שר המשפטים הוסיף כי "מאז אותה פגישה חלף למעלה משבוע, עד שפנית אלי וביקשת לדבר אתי בעניין זה ביום 24/08/2023, בשיחת הטלפון שקיימנו למחרת הודעת לי את החלטתך לייצג אותי בעתירות שבנדון אך ציינת כי את חולקת על עמדתי באשר להיותה של סמכות כינוס הוועדה סמכות שברשות, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי".

לוין טוען כי היועצת המשפטית לממשלה לא עושה את עבודתה "קיבלתי ממך טיוטא קצרצרה של עמדתי העקרונית ללא שנעשה מאמץ כלשהו לייצג עמדה זו בהיבטיה המשפטיים ולפרט אותה כנהוג בתשובה לעתירות לבג"צ. כך, מצאתי את עצמי נאלץ לבצע שורה של תיקונים בנוסח שהועבר על ידך, על מנת שלפחות עיקרי עמדתי ייכתבו באופן המינימאלי הדרוש".

לוין טען  במכתבו "הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לוין נגד היועצת צילום אבי אוחיון ונתן וייל לעמ

לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ​

לוין כתב כי "רק אתמול בשעות הערב, קיבלתי לידי סוף סוף את נוסח התשובה שאת מתעתדת להגיש לבית המשפט, כביכול בשמי. בפתח התשובה את מציינת כי 'השר הבהיר כי איננו מבקש ייצוג נפרד אלא להביא את עמדתו במסגרת תגובה זו, כפי שנעשה'.

קיראו עוד ב"משפט"

לוין תקף את היועצת וכתב כי "בכל הכבוד, לא היה ולא נברא. אני אכן סבור כי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה, לצד מתן ייעוץ כדי לקדם את מדיניותם. לכן הבהרתי שאני מבקש כי תמלאי את תפקידך זה ותייצגי אותי ואת עמדתי באופן מלא, תוך הפניית תשומת לב בית המשפט להבדלי הגישה בינינו לעניין אופי הסמכות. בפועל, כל מי שקורא את התגובה מטעמך, יחשוב שמדובר בכלל בעתירה כנגדי, ולא בתשובה מטעמי. מעבר לאזכור עמדתי כפי שהעברתי אליך, התגובה כולה עוסקת בהצגת עמדה קיצונית התומכת לחלוטין בעמדת העותרים, ללא כל בדל של ניסיון לתמוך את עמדתי ולו במרכיב אחד מתוך שלל הטיעונים הנוגעים לעניין".

שר המשפטים טוען כי "לשיאם מגיעים הדברים כאשר את, כמי שמייצגת אותי, מבקשת שיוצא כנגדי צו בדיוק כפי שמבקשים העותרים! הלזה ניתן לקרוא ייצוג? האם קיים במקום כלשהו בעולם, אפילו במדינות לא דמוקרטיות, מצב שבו מי שאמור לייצג צד להליך מבקש שיינתן פסק דין נגד הצד הוא מייצג?"

לוין ממשיך וכותב במכתבו כי היועצת לא מייצגת אותו. "איך ניתן לכנות הליך משפטי שבו במקום שני צדדים, מגיע עורך הדין של אחד מהם ומייצג אף הוא את עמדת הצד השני? האם הדבר אינו משול למשחק כדורגל שבו משתתפת רק קבוצה אחת שבועטת לשער ריק? 

"גם בסטנדרטים הלא מקובלים וחסרי התקדים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט, בעתירות המופנות כלפי. הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותיי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו". 

לוין הוסיף כי "בהקשר זה איני יכול להימנע מלציין כי מאז תחילת כהונת הממשלה, הממשלה ושרי הממשלה נותרים פעם אחר פעם ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים הנמצאים בליבת מדיניות הממשלה. לא זו אף זו, אפשר לצערי לומר כי ההיפך הוא הנכון, בשעה שהייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"צ עמדות קיצוניות וחסרות תקדים, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה. כל זאת, לא פעם ללא קיום כל שיח עם השרים הנוגעים בדבר, וללא שום ניסיון ולו המינימאלי לסייע לממשלה ולשרים בקידום מדיניותם ובהגנה עליה בפני בית המשפט".

לוין הכיר את החלטת היועצת שלא לייצג את עמדת הממשלה בעתירות שהוגשו לעניין תיקון החוק בנושא הנבצרות, ואת החלטתה להימנע מייצוגם של השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי בתיק בעניין דואר ישראל. וסירובה לייצג את הממשלה בעתירות הנוגעות לתיקון לחוק יסוד:השפיטה - עילת הסבירות.

בנוסף טען לוין כי היועצת הגדילה לעשות והודיעה לבית המשפט על התנגדותה לבקשת הממשלה לדחיית הדיון והמועד להגשת תשובה מטעמה בעתירות אלה. לטענתו "זאת, משל היועץ המשפטי לממשלה הוא בכלל חלק מהעותרים, ולא גורם האמון על זכויותיה של הממשלה, ואשר אמור היה על פניו לתמוך בבקשה שכל תכליתה לאפשר לממשלה ייצוג הולם וזמן מספיק להצגת טיעוניה בפני בית המשפט".

לוין מסכם את מכתבו וטוען כי "בנסיבות אלה, צר לי לקבוע כי התנהלותך מותירה פעם אחר פעם את הממשלה ואת שריה, ללא יעוץ משפטי וללא הגנה משפטית, באופן שהביא לאובדן אמון ולפגיעה קשה בעבודת הממשלה. במצב שיצרת נמנע קיומם של יחסי עבודה תקינים מינימאליים בין הממשלה ושריה, לבין מי שאמורה להעניק להם ייעוץ משפטי שוטף. זאת, בדרך שאין לה אח ורע ביחס לאף ממשלה בעולם כולו, ואשר עומדת בניגוד מוחלט לאופן בו פעלת בעת כהונת הממשלה הקודמת. כמו כן, אין לי אלא להדגיש כי התנהלותך בעניין העתירות שבנדון מותירה אותי ללא ייצוג משפטי מינימאלי, ויש בה כדי לפגוע פגיעה יסודית בזכויותיי כבעל דין ולפגוע בתקינות ההליך המשפטי כולו. . לאור האמור, הריני להודיעך כי אני רואה עצמי כמי שאינו מיוצג בהליך וכמי שעמדתו אינה מובאת כנדרש בפני בית המשפט".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אותך ואת חבריך החכים והשרים צריך לייצג עוד פלילי ב 30/08/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
    אותך ואת חבריך החכים והשרים צריך לייצג עוד פלילי בכיר ולא היו משי אתם כנופיה פוליטית שלא ראויה לכלום
  • 8.
    ברכה 30/08/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    אדם שהרס מדינה שלמה לאיזה יחס הוא מצפה ??? הוא צריך לשבת בכלא עם גדולי המחבלים הפלסטינים . שם יקבל יחס של כבוד שראוי ומגיע לגדולי המחבלים ימ"ש .
  • 7.
    באף מדינה בעולם לא ממשלה היתה משאירה פרקליטה אנטי (ל"ת)
    שלמה 30/08/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דב בירן 30/08/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    אדם הרסני כיאה לממשלה הרסנית ומשיחית,צאר המשפטים עליבות .
  • 5.
    אנונימי 30/08/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    חולה רוח פסיכופט
  • 4.
    אדם נטול מעצורים והחשוב חולה גדולה 30/08/2023 14:22
    הגב לתגובה זו
    אדם נטול מעצורים והחשוב חולה גדולה
  • 3.
    רון 30/08/2023 12:27
    הגב לתגובה זו
    היועצת המשפטית טובה ממך עשרת מונים, רשע שכמוך. היא עושה עבודת קודש, ואתה מה עושה? מפלג ומסכסך, הורס בשיטתיות את מערכת , ועוד מתבכיין אחר כך. הקוזק הנגזל. ארור תהיה. ראה מה עשית לכלכלה שלנו. הרסת אותה לגמרי. הדולר בשמים, הבורסה באדמה,יוקר המחיה מגיע לגבהים גדולים, ואתה מתבכיין. לך מכאן, אדם רע שכמוך, לך, חזיר. ימח שמך וזכרך.
  • 2.
    יועץ או דיקטטור ? (ל"ת)
    [email protected] 30/08/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
  • לא דיקטטור, ולא יועץ. רועץ !!! (ל"ת)
    המגיב 30/08/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 30/08/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    המכתבים האלה ליועמשית מצטברים. הם ישמשו הוכחה בדיון על פיטוריה. סיום תפקידה של היועמשית הלעומתית לממשלה קרב.
  • בצדק רב (ל"ת)
    משנ 30/08/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
  • גם הביביאדה עוד מעט תסתיים (ל"ת)
    יובל 30/08/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
  • תחזור לגלובס. (ל"ת)
    שלמה 30/08/2023 15:29
חיים אדם בלונים ילדה
צילום: Pixabay

דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם

עוזי גרסטמן |

ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.

האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".

האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו

האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.

השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.