בית הנשיא מבקש ממחלקת החנינות השלמות בנוגע לבקשתו של נתניהו

היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, מבקשת ממחלקת החנינות במשרד המשפטים השלמות לחוות דעתה בנוגע לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו. המחלקה המליצה שלא להיענות לבקשה, בעוד השר עמיחי אליהו - אליו העביר שר המשפטים, יריב לוין, את הטיפול בבקשה - המליץ להיענות לה.

בהודעת בית הנשיא נאמר, כי הוא "מבקש להדגיש את ההערכה הרבה לעבודתה המקצועית והיסודית של מחלקת החנינות, הן ביחס לחוות הדעת שהועברה והן לתפקידה המרכזי בהליך הפעלת סמכות החנינה. בית הנשיא ביקש מהמחלקה השלמות בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי".

בית הנשיא גם ביקש את התייחסותה של מחלקת החנינות להמלצתו של אליהו, והעביר לה את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות. "הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה", אומר בית הנשיא.

מחלקת החנינות: הודאה וחנינה כרוכות זו בזו

בחוות הדעת של המחלקה נאמר: "בקשת מר נתניהו מתבקשת בעיצומו של הליך המתנהל בבית המשפט, להבדיל מהחנינה בפרשת קו 300 שניתנה בשלב שלפני החקירה במשטרה; היא מוגשת ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה; ללא פרישה (בשונה מפרישת ראש השב"כ בפרשת קו 300); כאשר על פניו קיימת חלופה משפטית בדמות עיכוב הליכים; וכאמור ללא הודאה כלשהי במעשים המיוחסים בכתב האישום. היעדרה של הודאה מטעם מר נתניהו אינה עניין של מה בכך. כאמור, ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות בטיפול בבקשות חנינה שהובאו לפתחה לאורך עשרות שנות פעילותה, מלמד כי הודאה וחנינה כרוכות זו בזו.

• הרצוג קורא שוב לנתניהו לקיים שיח בחסותו בניסיון לסיים את המשפט
• נתניהו מכחיש את העדויות שניסה להגיע ב-2009 להסכמות עם מוזס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"...גם לו נניח שסמכות החנינה חלה במקרה מסוג זה, הרי שהפעלת סמכות החנינה בעניינו של מר נתניהו עלולה לגרום לפגיעה בעקרון שוויון הכל, פני דל ופני גדול, בפני החוק. הדברים נכונים ביתר שאת, לנוכח העובדה כי בפרשת קו 300 ניתנה חנינה לכל המעורבים ואף לא אחד מהם עמד לדין, באופן שעקרון השוויון לא נפגם. לעומת זאת, בעניינו של מר נתניהו, משפטם של הנאשמים האחרים צפוי להימשך.

"לנוכח מעמדו הרם של מר נתניהו, פגיעה כה משמעותית בעקרון השוויון ובעקרון הפרדת הרשויות, העדר הכרעה ברורה בשאלת האשם מצד אחד, ובטענות המועלות בבקשה על אודות התנהלות חריגה ופסולה של גורמי החקירה והתביעה מן העבר השני - עלולה לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במוסד החנינה והנשיאות כאחד, ואף להעמיק את הקרעים והקיטוב בין חלקי החברה השונים במדינה".

אליהו: לאפשר לנתניהו למלא את תפקידו

אליהו סבור, כי משקלן המצטבר של שלוש סיבות מחייב שהרצוג ייענה לבקשת החנינה של נתניהו: הצורך לאפשר לו למלא את תפקידו, תרומתו הציבורית רבת השנים והצורך לאחות את הקרע בעם ולשקם את אמון הציבור. אליהו קרא להרצוג ללכת בדרכו של אביו, הנשיא חיים הרצוג, אשר העניק בשנת 1986 חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300. לדבריו,במשפט נתניהו התגלו כשלים חמורים, המצדיקים גם הם את מתן החנינה.

• התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע
• ביקורת קשה של בג"ץ על המשטרה בפרשת חולצות אוהדי הפועל ת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

אליהו דחה את עמדת מחלקת החנינות, ולפיה לא ניתן להיענות לבקשתו של נתניהו. לדבריו, "עמדת מחלקת החנינות בשאלת הסמכות שגויה משפטית ועובדתית (בהיבט של הסקירה של הדין הנוהג); שגויה ביישום הניתוח המשפטי על המקרה שבפנינו; ושגויה מוסדית בכך שהיא פולשת לשאלות לא לה". לטענתו, אין יסוד לעמדה לפיה הודאה היא חיונית לקבלת חנינה, וקיימים תקדימים למתן חנינות משיקולים מדיניים שונים ללא הודאה. לדבריו, "תפקידו של ראש ממשלה מכהן, ובפרט בשעת חירום לאומית, אינו דומה למעמדו של נאשם מן השורה, וממילא גם השיקולים הנוגעים להפעלת סמכויות חוקתיות בעניינו אינם יכולים להיות זהים. הבחנה זו אינה פגיעה בשוויון, אלא יישום שלו בהתאם לנסיבות".