ירושלים הר הבית כיפת הזהב
צילום: Istock

המהפך של תלפיות: הוועדה אישרה הקמת רובע חדש

התוכנית כוללת כ-8,250 יחידות דיור - מחצית מהן דירות קטנות שייתנו מענה לאוכלוסייה הצעירה בעיר: בנוסף, התוכנית כוללת תוספת של 225,000 מ"ר לצרכי ציבור, 851,603 עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-80,000 מ"ר עבור שטחי מלאכה וכ-110 דונם שטחים פתוחים 

אור צרפתי |
נושאים בכתבה ירושלים נדלן

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, בראשות עו"ד עמיר שקד, החליטה היום (שני, 8.2.21) לאמץ את תוכנית האב להקמת רובע חדש בתלפיות שישלב מגורים, שטחים ציבוריים, מסחר ותעסוקה. מטרת התוכנית, הפיכת מתחם תלפיות לרובע עירוני פעיל ומעורב שימושים, הפעיל לאורך רוב שעות היממה, תוך חיבור למרקם הבנוי הקיים. 

 

התוכנית כוללת תוספת בהיקף של כ-8,250 יחידות דיור שייבנו במבני מגורים של 14-30 קומות, בהתאם למדיניות של עירוב שימושים וציפוף הבינוי לאורך צירי הרכבת הקלה. מחצית מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית, יהיו דירות קטנות שייתנו מענה לאוכלוסייה הצעירה בעיר. בנוסף, התוכנית מציעה פיתוח של רחוב פייר קניג כשדרה עירונית מרכזית עם מסחר מלווה רחוב, ובו תתאפשר בנייה של עד 30 קומות שייבנו מעל קומות מסחר ותעסוקה. ברחובות המשניים המקבילים לרחוב פייר קניג - התוכנית קובעת בנייה נמוכה יותר של עד 14 קומות. 

 

מלבד יחידות הדיור, התוכנית כוללת תוספת של 225,000 מ"ר לצרכי ציבור, 851,603 עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-80,000 מ"ר עבור שטחי מלאכה ותעסוקה בדרום הרובע ושטחים פתוחים בהיקף של כ-110 דונם. כל תוכנית שתוגש בתחומי הרובע, תיקבע שלביות ביצוע שתבטיח את השלמת שטחי המסחר והתעסוקה והשטחים הציבוריים הפתוחים והבנויים, כתנאי למימוש המגורים.

הוועדה ציינה כי תוכנית האב והתכניות המפורטות שיוגשו מכוחה, יתרמו תרומה משמעותית למוקד עירוני חשוב זה ולפני האזור כולו בעשורים הקרובים.  כמו כן התרשמה הוועדה כי התוכנית מציעה ראיה תכנונית כוללת לשילוב המגורים באזור, תוך יצירת יחס ראוי בין שימושי המגורים לשאר השימושים הקיימים, והבטחה של המענה הדרוש לצרכי ציבור.

 

הוועדה ציינה כי בהמשך לעקרונות שהותוו בתוכנית האב הקודמת, בדבר פיתוח האזור כרובע מסחר ותעסוקה, ובהתאם למדיניות המעודדת עירוב שימושים עירוניים, תוך מתן דגש לאזורים המשורתים היטב על ידי מערכת הסעת המונים, קיימת הצדקה לשילוב השימוש למגורים באזור, בהתאם לצורך בניצול מיטבי של משאב הקרקע העירונית, ומתן מענה לצורך בתוספת יחידות הדיור לעיר, וזאת תוך עידוד מימוש שטחי תעסוקה בהיקף משמעותי.

 

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי, ציינה כי "התוכנית היא בשורה של ממש להתחדשות ופיתוח אזור דרום העיר ועתידה ליצור מרכז כובד משמעותי בעיר, של רובע מעורב שימושים, תעסוקה, מסחר, תעשייה ותרבות. הרובע, ייסמך על מרחב ציבורי איכותי המוכוון להולכי רגל ומשורת על ידי שני קווים של רכבת קלה. מתחם תלפיות יהווה דוגמה למרקם עירוני אינטנסיבי המספק איכות חיים לתושבים בו, כמו גם מוקד עניין משמעותי לאזור ולעיר כולה".

 

שטח אזור התעסוקה תלפיות הוא כ-950 דונם, והוא מצוי במתחם הרחובות - רחוב דרך בית לחם ממזרח, פארק המסילה ושכונת מקור חיים ממערב, רחוב ברעם מדרום ורחוב רבקה וצומת אורנים מצפון. המתחם מהווה את אחד ממוקדי התעסוקה, המסחר והתעשייה המרכזיים בירושלים בעשורים האחרונים, נתון בהתחדשות מתמדת. המתחם שוכן בלב אזור עירוני ומוקף בשכונות מגוונות באופיין ובעלות ביקושים גבוהים למגורים. פארק המסילה חופף לשטח התוכנית ממערב, ובתחומי הרובע צפויים לעבור שני קווים של הרכבת הקלה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה