המהפך של תלפיות: הוועדה אישרה הקמת רובע חדש
התוכנית כוללת כ-8,250 יחידות דיור - מחצית מהן דירות קטנות שייתנו מענה לאוכלוסייה הצעירה בעיר: בנוסף, התוכנית כוללת תוספת של 225,000 מ"ר לצרכי ציבור, 851,603 עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-80,000 מ"ר עבור שטחי מלאכה וכ-110 דונם שטחים פתוחים
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, בראשות עו"ד עמיר שקד, החליטה היום (שני, 8.2.21) לאמץ את תוכנית האב להקמת רובע חדש בתלפיות שישלב מגורים, שטחים ציבוריים, מסחר ותעסוקה. מטרת התוכנית, הפיכת מתחם תלפיות לרובע עירוני פעיל ומעורב שימושים, הפעיל לאורך רוב שעות היממה, תוך חיבור למרקם הבנוי הקיים.
התוכנית כוללת תוספת בהיקף של כ-8,250 יחידות דיור שייבנו במבני מגורים של 14-30 קומות, בהתאם למדיניות של עירוב שימושים וציפוף הבינוי לאורך צירי הרכבת הקלה. מחצית מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית, יהיו דירות קטנות שייתנו מענה לאוכלוסייה הצעירה בעיר. בנוסף, התוכנית מציעה פיתוח של רחוב פייר קניג כשדרה עירונית מרכזית עם מסחר מלווה רחוב, ובו תתאפשר בנייה של עד 30 קומות שייבנו מעל קומות מסחר ותעסוקה. ברחובות המשניים המקבילים לרחוב פייר קניג - התוכנית קובעת בנייה נמוכה יותר של עד 14 קומות.
מלבד יחידות הדיור, התוכנית כוללת תוספת של 225,000 מ"ר לצרכי ציבור, 851,603 עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-80,000 מ"ר עבור שטחי מלאכה ותעסוקה בדרום הרובע ושטחים פתוחים בהיקף של כ-110 דונם. כל תוכנית שתוגש בתחומי הרובע, תיקבע שלביות ביצוע שתבטיח את השלמת שטחי המסחר והתעסוקה והשטחים הציבוריים הפתוחים והבנויים, כתנאי למימוש המגורים.
הוועדה ציינה כי תוכנית האב והתכניות המפורטות שיוגשו מכוחה, יתרמו תרומה משמעותית למוקד עירוני חשוב זה ולפני האזור כולו בעשורים הקרובים. כמו כן התרשמה הוועדה כי התוכנית מציעה ראיה תכנונית כוללת לשילוב המגורים באזור, תוך יצירת יחס ראוי בין שימושי המגורים לשאר השימושים הקיימים, והבטחה של המענה הדרוש לצרכי ציבור.
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה ציינה כי בהמשך לעקרונות שהותוו בתוכנית האב הקודמת, בדבר פיתוח האזור כרובע מסחר ותעסוקה, ובהתאם למדיניות המעודדת עירוב שימושים עירוניים, תוך מתן דגש לאזורים המשורתים היטב על ידי מערכת הסעת המונים, קיימת הצדקה לשילוב השימוש למגורים באזור, בהתאם לצורך בניצול מיטבי של משאב הקרקע העירונית, ומתן מענה לצורך בתוספת יחידות הדיור לעיר, וזאת תוך עידוד מימוש שטחי תעסוקה בהיקף משמעותי.
מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי, ציינה כי "התוכנית היא בשורה של ממש להתחדשות ופיתוח אזור דרום העיר ועתידה ליצור מרכז כובד משמעותי בעיר, של רובע מעורב שימושים, תעסוקה, מסחר, תעשייה ותרבות. הרובע, ייסמך על מרחב ציבורי איכותי המוכוון להולכי רגל ומשורת על ידי שני קווים של רכבת קלה. מתחם תלפיות יהווה דוגמה למרקם עירוני אינטנסיבי המספק איכות חיים לתושבים בו, כמו גם מוקד עניין משמעותי לאזור ולעיר כולה".
שטח אזור התעסוקה תלפיות הוא כ-950 דונם, והוא מצוי במתחם הרחובות - רחוב דרך בית לחם ממזרח, פארק המסילה ושכונת מקור חיים ממערב, רחוב ברעם מדרום ורחוב רבקה וצומת אורנים מצפון. המתחם מהווה את אחד ממוקדי התעסוקה, המסחר והתעשייה המרכזיים בירושלים בעשורים האחרונים, נתון בהתחדשות מתמדת. המתחם שוכן בלב אזור עירוני ומוקף בשכונות מגוונות באופיין ובעלות ביקושים גבוהים למגורים. פארק המסילה חופף לשטח התוכנית ממערב, ובתחומי הרובע צפויים לעבור שני קווים של הרכבת הקלה.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
