מינהל התכנון נערך לסיום תכנית תמ"א 38: "בוחנים אפשרויות אחרות"
במינהל התכנון מעדיפים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית באופן מתחמי על פני מתן היתר נקודתי. התאחדות הקבלנים: "ביטול התכנית - הפקרות של חיי התושבים"
מינהל התכנון הודיע על היערכות לסיום תכנית תמ"א 38 במאי 2020 תוך בחינת אפשרויות שונות בעניין זה. בשבוע שעבר טענה דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, כי מדובר בתכנון נקודתי שרק עושה נזק ואמרה כי בקונסטלציה הנוכחית תמ"א 38 מסיימת את דרכה.
עמדת מינהל התכנון היא כי "קיימת עדיפות לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, באופן מתחמי, תוך מתן מענה לצורכי ציבור והיבטים תכנוניים נוספים, אשר יתרום לשיפור רווחת התושבים. זאת, על פני מתן היתר נקודתי במגרש או לבניין בודד. כמו כן, מינהל התכנון בוחן הוראות מעבר והוראות נוספות, בנוגע לבקשות להיתרים מכוח התמ"א המצויות בהליכים מתקדמים בוועדות המקומיות, תכניות שנערכו לפי סעיף 23 לתמ"א ועוד. בנוסף, בוחן מינהל התכנון את האפשרות לקידום תיקון חקיקה בענין, שיעסוק, בין השאר, בהרחבת סמכותן של הועדות המקומיות להסדיר נושאים אלא במסגרת תכנית בסמכותן".
תכנית תמ"א 38 אושרה על ידי ממשלת ישראל באפריל 2005 כחלק מהיערכות כללית מפני רעידות אדמה. תוקפה נקבע ל-5 שנים מיום אישורה אך באוקטובר 2009 הוחלט להאריך את תוקף התוכנית לחמש שנים נוספות. לאחר הארכה נוספת, התכנית צפויה להסתיים בחודש מאי 2020 ובמינהל ימליצו שלא להמשיכה.
ביטול התכנית - הפקרות של חיי אדם
בהמשך להמלצת המינהל לביטול התכנית מסר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ כי "ביטול תמ"א 38 ללא פתרון חלופי מהווה הפקרה של חיי תושבי מדינת ישראל". לדבריו, "התכנית נוסדה ב-2005 כתכנית להצלת חיי אדם ולא כתכנית להתחדשות עירונית - כתוצאה של המלצת הוועדה הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה מתוך מחשבה שהפתרון היצירתי של מתן זכויות בנייה יוביל לחיזוק בנייני מגורים, ללא השקעה תקציבית של המדינה".
- "נציב פאנלים מעל עצי אבוקדו, נהפוך לחברה ירוקה פעמיים"
- דלית זילבר תמונה למשנה למנכ"ל חברת מהדרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, "לקח זמן ומספר תיקונים עד שהמגזר העסקי וחברות הבניה בשיתוף המתכננים, השמאים ועורכי הדין הרימו את הכפפה והתייצבו לצד המדינה במאמציה לפתור את חיזוק הבניינים. השאלה כיום איננה: האם תתרחש רעידת אדמה שתמוטט אלפי בתים ותותיר עשרות אלפי אזרחים ללא קורת גג, תוך גרימת נזק של מאות מיליארדי שקלים למשק - אלה מתי זה יקרה".
"הבעייתיות שקיימת בתמ"א 38 בהיבט התכנוני מוכרת וידועה, ובהחלט ישנם מקומות בהם פתרונות של בניית מתחמים שלמים בפינוי בינוי שיענו על צרכי הציבור, הם יעילים יותר, אך זה לא פתרון של הכל או כלום – ולא צריך לשפוך את התינוק עם המים. גורמי התכנון, ממנהל התכנון ועד לוועדות המקומיות יכולים גם לתכנן מתחמים כאלה אך, באותה עת, להוציא לפועל פרויקטים של תמ"א 38 ואין בכך סתירה", הוסיף.
צפי לקיטון של 12 אלף יחידות דיור בשנה
בהיבט של התחלות הבניה טוען סרוגו כי "ההחלטה לביטול תמ"א תוביל לקיטון משמעותי של 12 אלף יחידות דיור בשנה מהתחלות הבניה באזורי הביקוש ולעליית מחירים מטורפת. אני קורא למועצה הארצית לתכנון והבניה, לא לקבל את ההמלצה חסרת האחריות של מנהל התכנון, שלא ברור מדוע פורסמה כעת – כשנה לפני מועד פקיעת התכנית שגורמת לאי וודאות מוחלטת בתחום".
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
"יש ענף שלם של חברות בניה, יזמים, עורכי דין, שמאים ואחרים שמתפרנסים רק מתמ"א 38, ביטולה יביא כאמור להקטנת היצע הדירות, לפיטורי עובדים וחלילה לפשיטות רגל ולהאטה בצמיחה של הענף והכלכלה הישראלית. במקום לחסל אותה אפשר וצריך לתקן את תיקון מספר 4 לתמ"א שיתקן את אותם כשלים תכנוניים, בד בבד עם המשך קיומה", סיכם.
לדבריו של יו"ר לשכת שמאי מקרקעין חיים מסילתי, "לא ניתן לוותר על תמ"א 38 אלא אם תמצא חלופה מעשית. הפיתרון של מתחמים הוא פיתרון תיכנוני שלא מתאים לכל אזור ולכל שכונה. יתכן וצריך בשלב ראשון לאפשר במקרים חדשים תמ"א 38 באזורים עם פוטנציאל סיכון גדול כגון אלו הנמצאים ליד השבר הסורי-אפריקאי והמועדים לפורענות ורק אחר כך או במקביל בהיקפים קטנים יחסית בגוש דן. באזורים אלה הממשלה צריכה להכניס יד לכיס כדי לממן את התמ"א או לתת ליזמים תמריצים כדי להפוך העניין לכלכלי גם שם".
התחדשות עירונית - האם התוכנית תשביח את הדירה שלכם?
- 3.מי נגד התמה? החזירון העליון כמובן (ל"ת)אחוק 06/07/2019 19:48הגב לתגובה זו
- 2.משה 04/07/2019 16:46הגב לתגובה זותמ"א 38 במתכונתו הנוכחית גרם נזק לבניינים שכנים, גזילת מקומות חניה ב"זיקת הנאה" וחריגות מגבולות ההיתר. אופן הפירסום מסוה את שאיפות היזם שהופך מקלטים ליחידות דיור נוספות.
- 1.יעל 04/07/2019 11:21הגב לתגובה זותמ"א 38 תכנית הוגנת !מעולה !שחיזקה ושדרגה אלפי בניינים ישנים בארץ ללא עלות !!! למדינה ....תכנית WIN WIN , !!!! שר האוצר , שר השיכון , שר הפנים !!! השר בצלאל סמוטריץ אנא מימכם תמנעו עצירת תכנית תמא 38 תמנעו עצירת תכנית תמא 38 שעוזרת מאוד לבטיחותם של מאות אלפי משפחות רובן חלשות יותר בעם ישראל תמא 38 גורמת הורדת מחירי הדירות בארץ וזה חשוב מאוד....קניתי דירה 4 חדרים מהישנות בפרויקט תמ"א 38/1 , עם מרפסת שמש ומעלית ושילמתי כעשרים אחוז פחות ממחיר דירה מקבילה בפרויקטים חדשים , דרך אגב הדייר שמכר לנו את הדירה , עבר לקומה מעלינו , לדירות החדשות בתמא שהיזם מכר

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
