דעה

האם עדיין אפשר לעשות כסף מהתחדשות עירונית?

היתרון בתמ"א 38 הוא בטיחותי, אבל היתרון הגדול והסיבה שרוב הציבור זורם לפרויקטים האלו, היא כלכלית - ברוב המקרים באזורי הביקוש, צפוי רווח משמעותי לדיירים

לדירות בבניין שמיועד לתמ"א 38 - חיזוק או הריסה ובנייה - יש פוטנציאל השבחה לא מבוטל. אז נכון שבחודש האחרון נשמעות מנגינות שונות מבעבר – ראשי הערים מנסים להפחית את ההתחדשות העירונית. אבל זה רק עניין של זמן עד שזה יחזור – פשוט אין ברירה. הבנייה לגובה היא הכרח, ועל הדרך חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה (והוספת ממ"ד) הופכים את הדירה לבטוחה ומוגנת.

היתרון בתמ"א 38 הוא בטיחותי, אבל היתרון הגדול והסיבה שרוב הציבור זורם לפרויקטים האלו, היא כלכלית, ונדגים - אם קונים דירה בגודל מסוים, למשל בתל אביב או באזור ביקוש אחר, בתוך מעט שנים מקבלים במסגרת התמ"א תוספת 20 מטר ואולי גם מרפסת שמש וחניה.

בואו נעשה חשבון. נתחיל בכמה קנינו את הדירה המקורית. אם למשל מדובר על דירה בתל אביב וזו עלתה לנו 35 אלף שקל למ"ר, הרי שאחרי התמ"א קיבלנו דירה גדולה יותר. עוד 20 מטר, תעשו חשבון - מדובר על תוספת ערך של 700 אלף שקל. זה לא הכל.

פוטנציאל ההשבחה של תמ"א 38 או התחדשות עירונית אינו רק בתוספת שטחים. נוסף לעליית מחיר הנכס, לפי מחיר למ"ר, בעקבות תוספת השטח, ערך הנכס עולה גם כי במסגרת התחדשות עירונית, הפרויקט עובר חידוש ושדרוג. הבניין הישן מעודכן לבניין חדיש, הכולל לרוב גם מעלית, שיפוץ כולל של הבניין , לובי ולפעמים גם שטחים ציבוריים נוספים.

וכך כל מ"ר שווה הרבה יותר. שווי אותו מ"ר יהיה עכשיו לדוגמה - מעל 45 אלף שקל, וזה מעלה את המחיר הכולל. דירה של 85 מ"ר תושבח ב-850 אלף שקל, ובפועל זה עשוי להיות משמעותית יותר, רק בזכות העלאת הערך למ"ר. התוספת של ה-20 מ"ר משמעה בהינתן מחיר של 45 אלף שקל למ"ר - תוספת ערך של 900 אלף שקל, וכך מסתכם הרווח הכולל בכ-1.75 מיליון שקל, על עלות דירה מקורית של כ-3 מיליון שקל (85 מטר על 35 אלף שקל למ"ר).

נראה דמיוני, אבל תשאלו כבר מאות אנשים שעשו זאת. רק חשוב להבהיר – זה לא בכל מקום, זה לא בכל עיר, יש תקלות בדרך – פרויקטים שמתעכבים מאוד, יזמים שנעלמים באמצע הדרך, עלויות בפועל שמתבררות כגבוהות מהתחזית. יש הרבה משוכות ומהמורות בדרך, אבל ברוב המקרים באזורי הביקוש, צפוי רווח משמעותי לדיירים.

ולכן, יש ביקוש גם מצד משקיעים לדירות שעשויות  לעבור בעתיד הקרוב תמ"א 38. כשיש פוטנציאל לתמ"א 38 - בין אם הריסה ובנייה ובין אם חיזוק - ובעיקר באזורי הביקוש, זו יכולה להיות השקעה אטרקטיבית.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

והנה שתי דוגמאות. דירת קרקע במרכז תל אביב באזור אבן גבירול בשטח של 80 מ"ר נרכשה לפני כשנה וחצי במחיר של כ-3 מיליון שקל. הדירה עוברת תמ"א 38 (חיזוק והרחבת המבנה), כאשר בסוף התהליך, יקבלו הדיירים דירה בשטח של 100 מ"ר. הבניין יעבור שדרוג משמעותי כאשר תהיה מעלית, חניה, לובי מרשים, ובכלל – הבניין ייראה חדש לגמרי. המחיר אחרי התמ"א של הדירה צפוי להיות לפחות 4.2 מיליון שקל.

דוגמא וותיקה יותר מרמת גן – פרויקט של חיזוק והוספת קומות ברחוב צמוד לעוזיאל, הגדיל את השטח הבנוי ל-95 מ"ר, מ-72 מ"ר. הדיירים קיבלו בנוסף להרחבה זו, בניין מחודש עם מעלית וחניה צמודה (אבל חניה משותפת). לפני התמ"א, ערך הדירה היה כ-1.6 מיליון שקל, וכעת הוא כ-2.3 מיליון שקל.

 

מימון זול - תשואה גבוהה

התשואה בפועל על ההון שהשוקע צפויה להיות אפילו גבוהה יותר. אם לוקחים משכנתא בגובה חצי או יותר משווי הדירה, למעשה כמעט ומכפילים את התשואה.

תכנים נוספים מאתר הון

מנוע חיפוש של פרויקטים בהתחדשות עירונית

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 27/05/2019 11:43
    הגב לתגובה זו
    צודקים, תמא 38 זה רווח של 30%-40% ואפילו יותר - מאות אנשים ואפילו אלפים הרוויחו ברמת גן
  • 2.
    לי 27/05/2019 09:10
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני שמנהל התכנון עובר למשרד הפנים, ומאפשר גישה לראשי הראשויות לשים ברקס על התחדשות עירונית כמו שהם כבר מתים לעשות מלא זמן,
  • 1.
    דייר 27/05/2019 08:36
    הגב לתגובה זו
    זה לא חישוב פשוט של מחיר לפני ואחרי, לא להיות תמימים
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

חיים כץ
צילום: פייסבוק

הסכם גג ביקנעם: תוספת של יותר מ-6 אלף דירות והשקעה של 1.7 מיליארד שקל

במסגרת ההסכם שנחתם בהובלת שר הבינוי והשיכון חיים כץ, יקנעם צפויה להכפיל את אוכלוסייתה עם 6.1 אלף דירות חדשות. כ-1.4 מיליארד שקל יופנו לפיתוח תשתיות, 220 מיליון שקל למוסדות ציבור וכ־85 מיליון שקל לשדרוג העיר הוותיקה במסגרת מדיניות "ישן מול חדש"



צלי אהרון |


בהובלת שר הבינוי והשיכון חיים כץ נחתם היום הסכם גג חדש לעיר יקנעם, שעשוי לשנות את פניה בשנים הקרובות. ההסכם נחתם בין משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ועיריית יקנעם, והוא צפוי להביא להכפלת האוכלוסייה בעיר באמצעות תוספת של למעלה מ-6 אלף דירות חדשות והשקעות של כ-1.7 מיליארד שקל בפיתוח ותשתיות.

על פי ההסכם, ייבנו בעיר כ-5.5 אלף דירות חדשות על קרקעות מדינה ועוד כ-600  דירות על קרקעות פרטיות. בסך הכול כ-6.1 אלף דירות חדשות שיצטרפו לעיר שמונה כיום כ־25 אלף תושבים. במקביל, תוקם תשתית נרחבת שתאפשר את קליטת התושבים החדשים ותבטיח רמת שירותים מתאימה.

ההשקעה הגדולה כוללת כ-1.4 מיליארד שקל שיופנו לעבודות פיתוח ותשתיות בשכונות החדשות: כבישים, מערכות מים, חשמל, ניקוז ותיעול, וכן שטחים ציבוריים ותחבורתיים. בנוסף, יוקצו כ-220 מיליון שקל להקמת מוסדות ציבור חדשים ולשדרוג מוסדות קיימים, בהם גני ילדים, בתי ספר ומבני תרבות. 

עוד כ-85 מיליון שקל יושקעו בשדרוג התשתיות בעיר הוותיקה כחלק ממדיניות "ישן מול חדש", שמטרתה לחזק גם את השכונות הוותיקות לצד הקמת החדשות. מעבר להיבט הפיזי, ההסכם כולל מתווה ייחודי לשיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון לבין עיריית יקנעם. 

המתווה נועד להבטיח כי קליטת האוכלוסייה החדשה תתבצע בצורה מיטבית, תוך פיתוח שירותים עירוניים מתקדמים ושדרוג מערכות קיימות.