מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

• ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
• מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

רבוע כחול נדל"ן, שבשליטת מוטי בן משה, חתמה על הסכם שכירות רחב היקף עם חברת הטכנולוגיה JFrog, להשכרת שטחים במתחם EAST& שברחוב תוצרת הארץ בתל אביב. מדובר בשטח כולל של עד כ-20 אלף מ"ר, בתמורה כוללת שעשויה להגיע לכ-650 מיליון שקל, כאשר ההכנסה השנתית הממוצעת תעמוד על כ-100 מיליון שקל.

על פי ההסכם, JFrog תשכור כ-15 אלף מ"ר לתקופה ראשונית של 6.5 שנים, עם שתי אופציות להארכה - האחת ל-3.5 שנים והשנייה ל-3 שנים נוספות. בנוסף, לחברה עומדת אפשרות להרחיב את שטח השכירות בעוד 5,000 מ"ר בתוך שנתיים. אם תבחר לממש את האופציה, שווי העסקה יגדל ב-150 מיליון שקל מעבר להכנסות הבסיסיות של כ-500 מיליון שקל. ההסכם כולל גם תנאי שכירות גמישים, המותאמים לצרכי צמיחה של חברות טכנולוגיה, כולל אפשרויות להתאמה עיצובית של השטחים.

JFrog הופכת לשוכר עוגן: דחיפה לאכלוס מהיר של הפרויקט

פרויקט EAST& ממוקם בצומת תוצרת הארץ, בסמוך לפרויקט TOHA ובמרחק קצר מצומת עזריאלי. מדובר באזור שמושך אליו יותר ויותר שוכרי משרדים מהסקטור הטכנולוגי והעסקי, לאור הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים כמו כביש 4 וכביש 5, ולמתחמים מתפתחים שמשלבים מגורים, מסחר ותעסוקה.

הפרויקט כולל שני מגדלים בעירוב שימושים, עם שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף כולל של 32 אלף מ"ר, מתוכם הסכם השכירות הנוכחי מכסה כבר 62%. JFrog הופכת בכך לשוכר העוגן המרכזי בפרויקט, מהלך שצפוי לתרום לאכלוס שאר השטחים במהירות רבה יותר, כפי שקרה בעסקאות קודמות במתחם שחתמה עליהן החברה בשנה האחרונה. בנוסף, רבוע כחול נדל"ן מחזיקה ב-50% מפרויקט מגורים סמוך, הכולל 390 יחידות דיור שכבר קיבלו טופס 4 ביולי האחרון, מה שמחזק את הפוטנציאל הכלכלי של האזור כולו.

• רבוע כחול נדל"ן: ה-NOI במחצית ירד ב-2% ל-195 מ' שקל לעומת אשתקד; ה-FFO ברבעון - 96 מ' שקל
• ככה לא בונים קניון - הכישלון של קניון TLV
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מרכז תל אביב ממשיך לקסום לענקיות הטכנולוגיה

למרות ירידה בביקושים למשרדים בחלק מהאזורים בישראל, סביבת עזריאלי וציר בגין בתל אביב ממשיכים למשוך חברות גדולות, לרבות חברות טכנולוגיה כמו JFrog, שמתמחה בכלי פיתוח תוכנה ומנהלת פעילות גלובלית. עסקה זו היא סימן לכך שחברות מהתחום עדיין בוחרות להתרכז בלב העיר, למרות מחירים גבוהים יותר לעומת אזורים אחרים כמו רמת החייל או הרצליה פיתוח.