אוחזים בקרקע: 750 נחלות חקלאיות יפותחו בגולן ב-375 מיליון שקל

במסגרת התוכנית יוכשרו שטחים חקלאיים, תשודרג מערכת המים ויפונו מוקשים
לירן סהר | (1)

מגדילים את האחיזה בשטח - הממשלה אישרה הבוקר (א') את הצעה לפיתוח מאות נחלות חקלאיות חדשות ברמת הגולן. במסגרת ההצעה יפותחו ויאוישו 750 נחלות חדשות באזור הגולן בחמש השנים הקרובות 2014 - 2018 במטרה לחזק את הפעילות החקלאית במקום תוך השקעה של 375 מיליון שקלים בהכשרת השטח החקלאי, שדרוג מערכת המים, פינוי מוקשים ועוד.

תושבי הגולן נסמכים באופן משמעותי על ענף החקלאות כמקור פרנסה והחלטה זאת באה במטרה להרחיב עבורם את האפשרויות. ההחלטה מטילה על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף הגורמים השונים הנוגעים לדבר, לגבש תוכנית פיתוח חקלאית מפורטת לאזור הגולן, לרבות פעולות בתחום התשתיות הנגזרות מן התוכנית, בכפוף למסגרות התקציביות המובאות בהחלטה.

30 אלף דונם בסמוך לישובים

במסגרת התוכנית תוכשר קרקע בהיקף של כ-30 אלף דונם בסמוך ליישובים קיימים. לצד הכשרת הקרקע, רשות המים תגבש תוכנית לפיתוח מערכת המים בגולן, במענה לצרכים הנגזרים מתוכנית הפיתוח החקלאית, בהיקף כספי של כ- 113 מיליון שקל. כמו כן לטובת התוכנית, יפעל משרד הביטחון לפנות שדות מוקשים בשטחים שיפותחו במסגרת תוכנית הפיתוח החקלאית.

ההחלטה גובשה במטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה בראשות מנכ"ל המשרד, הראל לוקר ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהתאם להחלטה תוקם ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רמי כהן ובהשתתפות משרד ראש הממשלה; משרד הביטחון; אגף התקציבים במשרד האוצר; משרד הפנים; המשרד להגנת הסביבה; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; הרשות הממשלתית למים ולביוב במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; ורשות מקרקעי ישראל. ועדת ההיגוי תהיה אמונה על ליווי שוטף של התוכנית, מעקב אחר ביצועה והסרת חסמים, וכן על אישור תקציב הפעילות השנתי הנגזר מתוכנית העבודה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוכתר יונה 15/01/2014 21:09
    הגב לתגובה זו
    חבל שרק עכשיו עוסים את ההפשרה ולא ליפניי 20 שנה חבל שרק 750 ולא 7500 אבל לא נורה טוב מאוחר מאשר ביכלל לא
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.