אוחזים בקרקע: 750 נחלות חקלאיות יפותחו בגולן ב-375 מיליון שקל

במסגרת התוכנית יוכשרו שטחים חקלאיים, תשודרג מערכת המים ויפונו מוקשים
לירן סהר | (1)

מגדילים את האחיזה בשטח - הממשלה אישרה הבוקר (א') את הצעה לפיתוח מאות נחלות חקלאיות חדשות ברמת הגולן. במסגרת ההצעה יפותחו ויאוישו 750 נחלות חדשות באזור הגולן בחמש השנים הקרובות 2014 - 2018 במטרה לחזק את הפעילות החקלאית במקום תוך השקעה של 375 מיליון שקלים בהכשרת השטח החקלאי, שדרוג מערכת המים, פינוי מוקשים ועוד.

תושבי הגולן נסמכים באופן משמעותי על ענף החקלאות כמקור פרנסה והחלטה זאת באה במטרה להרחיב עבורם את האפשרויות. ההחלטה מטילה על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף הגורמים השונים הנוגעים לדבר, לגבש תוכנית פיתוח חקלאית מפורטת לאזור הגולן, לרבות פעולות בתחום התשתיות הנגזרות מן התוכנית, בכפוף למסגרות התקציביות המובאות בהחלטה.

30 אלף דונם בסמוך לישובים

במסגרת התוכנית תוכשר קרקע בהיקף של כ-30 אלף דונם בסמוך ליישובים קיימים. לצד הכשרת הקרקע, רשות המים תגבש תוכנית לפיתוח מערכת המים בגולן, במענה לצרכים הנגזרים מתוכנית הפיתוח החקלאית, בהיקף כספי של כ- 113 מיליון שקל. כמו כן לטובת התוכנית, יפעל משרד הביטחון לפנות שדות מוקשים בשטחים שיפותחו במסגרת תוכנית הפיתוח החקלאית.

ההחלטה גובשה במטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה בראשות מנכ"ל המשרד, הראל לוקר ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהתאם להחלטה תוקם ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רמי כהן ובהשתתפות משרד ראש הממשלה; משרד הביטחון; אגף התקציבים במשרד האוצר; משרד הפנים; המשרד להגנת הסביבה; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; הרשות הממשלתית למים ולביוב במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; ורשות מקרקעי ישראל. ועדת ההיגוי תהיה אמונה על ליווי שוטף של התוכנית, מעקב אחר ביצועה והסרת חסמים, וכן על אישור תקציב הפעילות השנתי הנגזר מתוכנית העבודה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוכתר יונה 15/01/2014 21:09
    הגב לתגובה זו
    חבל שרק עכשיו עוסים את ההפשרה ולא ליפניי 20 שנה חבל שרק 750 ולא 7500 אבל לא נורה טוב מאוחר מאשר ביכלל לא
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.