אוחזים בקרקע: 750 נחלות חקלאיות יפותחו בגולן ב-375 מיליון שקל
מגדילים את האחיזה בשטח - הממשלה אישרה הבוקר (א') את הצעה לפיתוח מאות נחלות חקלאיות חדשות ברמת הגולן. במסגרת ההצעה יפותחו ויאוישו 750 נחלות חדשות באזור הגולן בחמש השנים הקרובות 2014 - 2018 במטרה לחזק את הפעילות החקלאית במקום תוך השקעה של 375 מיליון שקלים בהכשרת השטח החקלאי, שדרוג מערכת המים, פינוי מוקשים ועוד.
תושבי הגולן נסמכים באופן משמעותי על ענף החקלאות כמקור פרנסה והחלטה זאת באה במטרה להרחיב עבורם את האפשרויות. ההחלטה מטילה על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף הגורמים השונים הנוגעים לדבר, לגבש תוכנית פיתוח חקלאית מפורטת לאזור הגולן, לרבות פעולות בתחום התשתיות הנגזרות מן התוכנית, בכפוף למסגרות התקציביות המובאות בהחלטה.
30 אלף דונם בסמוך לישובים
במסגרת התוכנית תוכשר קרקע בהיקף של כ-30 אלף דונם בסמוך ליישובים קיימים. לצד הכשרת הקרקע, רשות המים תגבש תוכנית לפיתוח מערכת המים בגולן, במענה לצרכים הנגזרים מתוכנית הפיתוח החקלאית, בהיקף כספי של כ- 113 מיליון שקל. כמו כן לטובת התוכנית, יפעל משרד הביטחון לפנות שדות מוקשים בשטחים שיפותחו במסגרת תוכנית הפיתוח החקלאית.
ההחלטה גובשה במטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה בראשות מנכ"ל המשרד, הראל לוקר ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהתאם להחלטה תוקם ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רמי כהן ובהשתתפות משרד ראש הממשלה; משרד הביטחון; אגף התקציבים במשרד האוצר; משרד הפנים; המשרד להגנת הסביבה; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; הרשות הממשלתית למים ולביוב במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; ורשות מקרקעי ישראל. ועדת ההיגוי תהיה אמונה על ליווי שוטף של התוכנית, מעקב אחר ביצועה והסרת חסמים, וכן על אישור תקציב הפעילות השנתי הנגזר מתוכנית העבודה.
- 1.מוכתר יונה 15/01/2014 21:09הגב לתגובה זוחבל שרק עכשיו עוסים את ההפשרה ולא ליפניי 20 שנה חבל שרק 750 ולא 7500 אבל לא נורה טוב מאוחר מאשר ביכלל לא
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
