רמז לבאות? "עליית מחירי הדירות במדד לא תיעלם מעייני בנק ישראל"
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר בשיעור של 0.2%, כאשר מדד מחירי הדיור, המשקף את מגמות שכר הדירה, עלה בשיעור של 0.4%.
מדד מחירי הדירות, אשר אינו חלק ממדד המחירים לצרכן, רשם בחודשים אוקטובר 2012 - נובמבר 2012 עלייה של 1.1% לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2012 -אוקטובר 2012. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2012 נובמבר 2012 לאוקטובר 2011 נובמבר 2011, עלו המחירים ב-5.7%.
אייל קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אומר כי "מחירי הדירות בבעלות עלו בשיעור חד של 1.1% והם גבוהים ב-5.7% מרמתם בתחילת השנה, דבר אשר צפוי להקשות על בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית. חודש ראשון לאחר החלת מגבלות בנק ישראל על לקיחת משכנתאות, נתוני דצמבר מלמדים על עלייה של כ-13.6% בהיקף לקיחת המשכנתאות בדצמבר לעומת נובמבר. בשנת 2012 כולה, היקף המשכנתאות הגיע לכ- 46.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-4% ביחס לשנת 2011."
רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, אומר כי "המשך הנסיקה בשוק המשכנתאות אמנם לא מחייבת עדיין עליית ריבית, שכן ההגבלות החדשות עדיין לא החלו, אך העלייה הגבוהה במחירי הדירות בבעלות ובשכר הדירה בחודש שעבר לא תיעלם מעיני בנק ישראל."
- 4.רון 16/01/2013 07:42הגב לתגובה זואם לא יבוצע, להפיל את השלטון תוך חצי שנה וחוזר חלילה עד שלא תהיה להם ברירה אלא לפעול.
- 3.באר שבע 16/01/2013 07:40הגב לתגובה זו8% שנתיים תשואה נהדרת בהשקעה של 550מ אלף שח אפשרי לקבל 3500 נטו מידי חודש אז למה להשקיע בתל אביב
- צביקה 16/01/2013 08:32הגב לתגובה זומי ישלם 3,500 ? כמה שוכרים נכנסים בדירה ?
- אני מנחש שמי שמתחבא מאחור הוא מתווך באר שבעי (ל"ת)מיקי, תל אביב 19/01/2013 22:24
- 2.פ.פ 15/01/2013 23:25הגב לתגובה זואחד המדדים המרכזיים שרות בצה"ל
- 1.חודשים דמגוגיה שקרית לפראייר=בועה בפיצוץ לאשמים בפנים!! (ל"ת)נדלן=בלוף 15/01/2013 23:22הגב לתגובה זו
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
בנייה בני ברק. קרדיט: רשתות חברתיותהביקוש משתולל בבני ברק; הרשות זימנה דמויות מרכזיות לחקירה בשל בנייה לא חוקית
בעיר הצפופה בישראל, הבנייה חורגת מכל מסגרת - והתגובה הרשמית לא איחרה להגיע. דמויות מרכזיות בעיר וביניהם רבנים בכירים ומהנדס העיר לשעבר הוזמנו לחקירה, והמתח בין הרשויות לציבור החרדי גדל; וגם - מה רמות המחירים בעיר ועסקאות אחרונות
בני ברק מוצאת את עצמה בלב מאבק חריג - והפעם, לא על תחבורה ציבורית, תקציבי חינוך או חרם על גוף מסוים, אלא סביב אחד האירועים הלא נעימים שחוותה הקהילה החרדתית בעיר: זימון דרמטי של רבנים בכירים לחקירה פלילית בגין מעורבות בפרשיות בנייה בלתי חוקית.הזימון,
שבוצע על ידי הרשות לאכיפה במקרקעין, שהיא תחת סמכותו של השר - איתמר בן גביר, חוותה ביקורת רבה מצד מנהיגים בקהילה וביניהם חבר הכנסת משה גפני שטען כי מדובר בהליך דיקטטורי של רדיפה אחרי חרדים.
התגובה החריפה של גפני מגיעה לאחר האשמות שנשמעו מכיוון העירייה
על אכיפה בררנית - ושלא ייתכן שיוציאו צווים להריסה של בתי כנסת ובנוסף יזמנו רבנים לחקירות - בזמן שלמסגדים ולכנסיות לא מתבצעות שום הפרעות.
מצד אחד, הביקושים לדיור בבני ברק הם אדירים - וכיום מתגוררים בה יותר מ-230 אלף תושבים. מצד שני, הביקושים אולי
יוכלו להיענות בצורה אחרת? אולי הגיע הזמן לבנות לגובה או למצוא פתרונות חליפיים לבנייה שלא מתוכננת שיכולה לגרום לאסונות כבדים.
בנייה ללא גבולות
התחושה ברחוב בבני ברק מזכירה עיר כפולה בגודלה - ולא במקרה. הצפיפות החריגה, שיעורי הילודה הגבוהים והשאיפה של הקהילה החרדית להישאר מלוכדת, יוצרים מציאות שבה השטח הקיים פשוט לא עומד בקצב.
התוצאה:
תוספות בנייה לא חוקיות כמעט בכל פינה, שכוללות בין היתר סגירת מרפסות, בניית חדרים על הגגות, הרחבות אחוריות של מבני ציבור - לצד השתלטות שקטה אך שיטתית על שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים), כולל גינות, שבילים ואזורים שיועדו לתשתיות כמו המטרו.
יותר מפעם
אחת, הבנייה נעשית גם בגיבוי של גורמים ציבוריים או רבניים, תוך התעלמות מוחלטת מהיתרים או מתבעות קיימות. לפי סקר רשמי של הרשות אשר נערך לאחרונה, בלמעלה משליש מהשצ"פים בעיר קיימות חריגות בנייה - נתון שממחיש עד כמה התופעה הזו עמוקה, והסיבה גם למה שהוביל את רשויות
האכיפה להגדיר אותה כ"חסרת תקדים ברמה הארצית".
זימנו רבנים לחדרי החקירות
החקירה נגד עיריית בני ברק נפתחה כבר בקיץ 2023, לאחר שברשות לאכיפה במקרקעין הצטברו תלונות רבות על
עבירות בנייה חמורות בעיר - ובעיקר על השתלטות שיטתית על שטחי ציבור. בין היתר, התגלו מקרים שבהם הוקמו בתי כנסת ומוסדות תורניים ללא היתר, לעיתים על גבי שטחים שיועדו מראש לתשתיות תחבורה.
במשך זמן רב התמקדה האכיפה בבכירים לשעבר בעירייה - מהנדסים, מתכננים,
ואחראים על אישורי הבנייה.
כעת, לראשונה מזה זמן רב, צומצם הפער בין מה שקורה בשטח לבין מי שנחשב מורה הדרך הרוחני של הקהילה. זימון לחקירה של דמויות רבניות אינו דבר שקורה בדרך כלל.
שאלה נוספת
מאחורי העיסוק בבנייה הלא חוקית
בבני ברק עולה שאלה רחבה יותר: האם המודלים הקיימים של תכנון עירוני בכלל מתאימים לעיר כמו בני ברק? מדובר בעיר עם אופי ייחודי וצפיפות מהגבוהות בארץ, קצב ילודה מהיר מאוד, ואוכלוסייה שמעדיפה להישאר יחד גם במחיר של עומס פיזי ותשתיתי.
במציאות כזו, קשה
ליישם פתרונות תכנוניים רגילים, והדרישה ל"לעשות סדר" באמצעים משפטיים בלבד עלולה להחמיץ את הסיפור.
קיימת גם האופציה שבמקום להילחם בעובדות הקיימות, צריך לחשוב מחדש על המודל: לבחון אפשרות לתכנון מותאם לקהילה, עם פתרונות שמכירים במבנה החברתי והתרבותי
של העיר. תכנון שיאפשר להסדיר שימושים קיימים במקום רק להרוס, לקדם בינוי צפוף אבל נגיש יותר, ולעודד מודלים של מגורים קהילתיים.
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- דוכן הפלאפל פעל בשטח של בניין - "הבעלים מהלך אימים על הדיירים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה הפתרון?
עיר שאין לה תכנית מתאר עדכנית, שלא מצליחה לקדם פינוי־בינוי משמעותי, ושבה אין מענה לצרכים של משפחות צעירות שמתרבות בקצב כפול מהממוצע הארצי - תמצא דרכים לא פורמליות כדי להתקיים. כעת, יהיה מעניין לראות איך יתפתחו הדברים ולאן ילכו מכאן - אולי הסכמה מסוימת של רבנים להכיר במעלית השבת תגרום לכך שיוכלו לבנות יותר לגובה בעיר ולכך שגם יכנסו פרויקטים של פינוי בינוי - מה שהיום לא מתאפשר בשל מגבלת המעליות.
