רמז לבאות? "עליית מחירי הדירות במדד לא תיעלם מעייני בנק ישראל"
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר בשיעור של 0.2%, כאשר מדד מחירי הדיור, המשקף את מגמות שכר הדירה, עלה בשיעור של 0.4%.
מדד מחירי הדירות, אשר אינו חלק ממדד המחירים לצרכן, רשם בחודשים אוקטובר 2012 - נובמבר 2012 עלייה של 1.1% לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2012 -אוקטובר 2012. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2012 נובמבר 2012 לאוקטובר 2011 נובמבר 2011, עלו המחירים ב-5.7%.
אייל קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אומר כי "מחירי הדירות בבעלות עלו בשיעור חד של 1.1% והם גבוהים ב-5.7% מרמתם בתחילת השנה, דבר אשר צפוי להקשות על בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית. חודש ראשון לאחר החלת מגבלות בנק ישראל על לקיחת משכנתאות, נתוני דצמבר מלמדים על עלייה של כ-13.6% בהיקף לקיחת המשכנתאות בדצמבר לעומת נובמבר. בשנת 2012 כולה, היקף המשכנתאות הגיע לכ- 46.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-4% ביחס לשנת 2011."
רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, אומר כי "המשך הנסיקה בשוק המשכנתאות אמנם לא מחייבת עדיין עליית ריבית, שכן ההגבלות החדשות עדיין לא החלו, אך העלייה הגבוהה במחירי הדירות בבעלות ובשכר הדירה בחודש שעבר לא תיעלם מעיני בנק ישראל."
- 4.רון 16/01/2013 07:42הגב לתגובה זואם לא יבוצע, להפיל את השלטון תוך חצי שנה וחוזר חלילה עד שלא תהיה להם ברירה אלא לפעול.
- 3.באר שבע 16/01/2013 07:40הגב לתגובה זו8% שנתיים תשואה נהדרת בהשקעה של 550מ אלף שח אפשרי לקבל 3500 נטו מידי חודש אז למה להשקיע בתל אביב
- צביקה 16/01/2013 08:32הגב לתגובה זומי ישלם 3,500 ? כמה שוכרים נכנסים בדירה ?
- אני מנחש שמי שמתחבא מאחור הוא מתווך באר שבעי (ל"ת)מיקי, תל אביב 19/01/2013 22:24
- 2.פ.פ 15/01/2013 23:25הגב לתגובה זואחד המדדים המרכזיים שרות בצה"ל
- 1.חודשים דמגוגיה שקרית לפראייר=בועה בפיצוץ לאשמים בפנים!! (ל"ת)נדלן=בלוף 15/01/2013 23:22הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
