שוק הנדל"ן למגורים: 2011 שנת הבלימה, 2012 זו שנת ההבקעה

עוה"ד דוד לוי סוקר את תהליך השינוי בענף הנדל"ן למגורים ב-2011 והשלכותיו על שוק הנדל"ן ב-2012
דוד לוי | (20)

אין ספק כי שנת 2011 תרשם בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל כשנת מפנה הן בתחום הנדל"ן למגורים והן במגזר העסקי בכללותו. הכלכלה העולמית חוותה השנה תהפוכות ותנודות קיצוניות. גוש האירו המשיך לקרטע וסכנת פשיטת רגל או פירוק הגוש טרם חלפה. ארה"ב טרם התאוששה וחזרה לעצמה מהמשבר הכלכלי של שנת 2008 ש"רקחו" לה אשפי הפיננסים והבנקאות.

בשנת 2011 שטפו גלי המחאה את ספרד, ישראל, איטליה, אנגליה וארצות הברית ולמרות שהם לא חוללו שינוי כלכלי מיידי, נתנו תזכורת למשטרים הדמוקרטים כי בסופו של דבר הציבור הרחב הוא הריבון. כל אותם אירועים, כך נראה, מאותתים לנו ששנת 2012 תהיה שונה.

הצרכן הישראלי של שנת 2012

השינוי התודעתי צרכני הוא השינוי הגדול ביותר שמביא איתו הצרכן הישראלי למשק של שנת 2012. לא עוד בושה בלא להסכים לשלם כל מחיר שנדרש, לעשות חשבון לפני נטילת התחייבות לרכישת מוצר, לחסוך ולנקוט משנה זהירות ברכישות ובהוצאות שלא לצורך.

ממשלת ישראל של שנת 2012

ממשלת ישראל השכילה להבין שפתרון בעיית הריכוזיות והתחרותיות מתחיל אצלה בבית. לכן כדי להוריד את מחירי הדיור, יש להגדיל את היצע הקרקעות שבבעלות המדינה ואף להוריד את מחירן.

בעלי ההון בשנת 2012

בעלי הון שנוכחו בעבר כי מאוד קל ללוות סכומי עתק מהציבור, למדו בשנת 2011 כי להצליח בעסקים זה כבר סיפור אחר, הרבה יותר מורכב. מעבר לכך, להחזיר את ההלוואות ב-2012, זה כנראה יהיה ממש בלתי אפשרי.

מחירי הדיור ב-2012

קרב הבלימה על מחירי הדיור הוכרע בשנת 2011 לטובתו של הצרכן הישראלי. בעוד מחיר דירה ממוצעת בישראל עלה בשנת 2010 ב-5% בין הרבעון הראשון (982,000 ש') לרבעון הרביעי (1,097,400 ש'), הרי שבשנת 2011 מחיר דירה ממוצעת על פי הלמ"ס ירד ב-4% בין הרבעון הראשון (1,127,100 ש') לרבעון השלישי (1,081,100 ש').

שוק הנדל"ן הישראלי למגורים נמצא בסוף ספטמבר 2011 עם 78 אלף דירות בבנייה פעילה, המספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2001. עם ביקוש של 2,740 דירות חדשות בלבד בחודש אוקטובר 2011 - הביקוש הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2006.

סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס שפורסם ב-12.12.11 ומדד את הערכתו ונטייתו של הציבור לבצע שינויים כלכליים משמעותיים כגון: רכישת דירה, מכונית וכו' מגלה, כי נטייתו המובהקת של הציבור ב-2012 היא לא לבצע רכישות גדולות.

סקר הלמ"ס בדבר נכונות הציבור לבצע רכישות גדולות בשנת 2012:

השינוי התודעתי צרכני שעבר הלקוח הישראלי בשנת 2011, כמו גם תוצאות סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, צריכים לדעתנו לאותת לשוק הנדל"ן למגורים ולמגזר העסקי כולו כי בשנת 2012 הגיע העת להחליף דיסקט ולעבור להתנהלות עסקית שונה במשק הישראלי: יותר זול, יותר טוב ויותר תחרותי.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    תומר 09/01/2012 00:12
    הגב לתגובה זו
    רכשתי בית להשקעה בפיטסבורג דרך חברת PGH CAPITAL MANAMENT כבר שנה שאני רב אתם ולא מבין איפה התשואה הגבוה שהובטחה לי. הם שינו את השם לPGH INVESTMENTS אבל הרעיון הוא אותו הדבר, מנהל את החברה אדם שהFBI מאשים אותו בהונאת בנקים... אל תכנסו להרפתקה מיותרת!!! לפרטים נוספים על הסיכון: pghcapitalscam.weebly.com
  • 11.
    יורם מראשון 28/12/2011 22:25
    הגב לתגובה זו
    בחודש נובמבר 30% מנוטלי המשכנתאות רכשו דירה בשווי של 2,000,000 שקל .... 14% מנוטלי המשכנתאות רכשו דירה בשווי של למעלה מ- 3,000,000 שקל
  • 10.
    זוג " צעיר" 26/12/2011 08:07
    הגב לתגובה זו
    בכדי להמחיש את מצב הדיור אני מספר את סיפורינו האישי כאן: אנו זוג, בני כ-35, עם שני ילדים. אני עובד בהייטק ואשתי באחד הבנקים. מרויחים פי 1.5 מהשכר הממוצע, לא רע... אנחנו נשואים כ-6 שנים, במהלכן (ולפניהן) חסכנו יחד כ-400 אלף ש" ח, 10 שנות חסכון של כ-40 אלף ש" ח בשנה, לא רע... כסף מההורים לא קיבלנו, המשפחות שלנו לא מסוגלות לכך. אנחנו במקור מנתניה, ומעוניינים לרכוש דירה באזור, לא בתל אביב רבתי, אך גם לא בפריפריה המרוחקת, כיוון שעבודתנו היא באזור תל אביב. אנחנו לא מחפשים דירה חדשה מהקבלן, גם לא דירה מפוארת - דירת 100 מ" ר 3.5 אולי 4 חדרים. דירה כזו עולה בנתניה כ-1.3-1.4 מיליון ש" ח! הבנק דורש מאיתנו לבוא עם 40% משווי הדירה, זה יוצא למעלה מחצי מיליון ש" ח, אך מוכן לבוא לקראתנו, תמורת ריביות ועמלות גבוהות יותר. אנחנו לא מסוגלים לקחת משכנתא של מיליון ש" ח, פשוט לא! אני יודע שיש זוגות רבים שהתחייבו לכך, אבל זו התאבדות לדעתי. משכנתא כזו תאלץ אותנו לפריסה של 30 שנה, יחד עם 10 שנות חסכון, זה אומר 40 שנים בכדי להגיע לדירה!! 40 שנים של חיים בצמצום כי צריך לחסוך/להחזיר משכנתא... זה לא הגיוני! יש כאן דור שלם שלא יכול לחיות בכבוד, עובדים 10-12 קשה שעות ביממה, מרויחים מעל הממוצע, אך לא יכולים לרכוש דירה צנועה. המצב חייב להשתנות, אחרת תהיה כאן מלחמת אזרחים, וזו סכנה גדולה למדינה הזו.
  • מחכה 28/12/2011 08:10
    הגב לתגובה זו
    כמוני כמוכם. פשוט להמשיך לא לקנות, עד הפיצוץ הגדול. לא להשתעבד!!
  • 9.
    הכי כיף זה לקרוא תגובות של קבלנים לחוצים (ל"ת)
    דוביק 25/12/2011 21:54
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איתן 25/12/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    אכן 2012 תהיה שנת ההבקעה.מחירי הדיור יזנקו מעלה אחרי תקופת שדדוש.אין תחליף לנדלן.לכן הזדרז וקנה.חכם רואה את הנולד.מה שהיה הוא שיהיה.לאורך שנים הדיור רק עולה. גוילם.
  • 7.
    מיתון חריף בישראל כבר החל - עלייה באבטלה (ל"ת)
    המחירים יתרסקו בדיור 25/12/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
  • מחכה 28/12/2011 08:08
    הגב לתגובה זו
    שאנו לא צורכים , אז יש פיטורין במגה ותנובה. חוצפנים!! כשצרכנו לא טוב, כשאנו לא צורכים גם לא טוב.
  • 6.
    abbass 25/12/2011 16:57
    הגב לתגובה זו
    prices will go up aagain telaviv ramatgan givataym ole ole
  • 5.
    עזרא הקבלן 25/12/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    אין לכם שקל. אז תמשיכו לחלום.
  • אם אתה צודק אז לפי חוקי הכלכלה ירד מעל 50% (ל"ת)
    עזרה לעזרא 25/12/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • עזרא הקבלן 25/12/2011 16:57
    לפי חוקי הכלכלה יקנו האנשים שיש להם, ולא הבכיינים שמקשקשים ברשת.
  • 4.
    נקנה אחרי שירד לפחות 30 אחוז (ל"ת)
    v 25/12/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    מחכה 28/12/2011 08:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי 25/12/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם חולם על נפילות כי הוא מתפרנס מכינוס נכסים אבל פישר לא ייתן למחירים ליפול ואולי מחר נקבל רמז אם הוא יוריד את הריבית והבעיה שככל שהזמן עובר מתרבים הקונים שיושבים על הגדר והקבלנים ידאגו לא להציף את המרכז בדירות ורק דויד לוי ושרון עידן ימשיכו לחלום על מפולות נדלן
  • עמי מקסימוס 25/12/2011 11:11
    הגב לתגובה זו
    ם מחירים תפסיד עדיף לקבלנים להוריד את המחירים ולהמשיך הלאה ולא להתקע. אלה עם אתם לא מעוניינים למכור בכלל זה סיפור אחר
  • אנניטו 25/12/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    מעידה על הלחץ שאתה נתון בו. מה קשור שרון עידן לביזפורטל? נראה לי רצית להגיב באתר בועת נדל" ן אבל טעית בפורום. בכל מקרה אתה מוזמן להמשיך לדוג איזה פראייר. אם לא יבוא תמיד תוכל להוריד 30-40% ולמכור, מה הבעיה. הרי אתה מיליונר על הנייר, לא?
  • 2.
    כל מילה זהב! לגזור ולשמור.... (ל"ת)
    ירושלמי 25/12/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כ 25/12/2011 09:38
    הגב לתגובה זו
    אני מזדהה עם הכתבה.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.