עקב הריבית והמלחמה: ירידה ברווחי הבנקים ממשכנתאות
מנתוני בנק ישראל עולה כי מרווחי המשכנתאות בארץ ירדסו בשנתיים האחרונות. מרווח המשכנתה הוא ההפרש בין הריבית שהלקוח משלם לבנק על המשכנתה לבין ריבית העוגן, שנקבעת לפי תשואות האג"ח הממשלתיות. מרווח זה משקף את הרווח של הבנק מהמשכנתה
בשנתיים האחרונות חלה ירידה משמעותית במרווחי המשכנתאות בישראל, כך עולה מנתוני בנק ישראל. מגמה זו נובעת מכמה גורמים עיקריים: עליית ריבית בנק ישראל, רפורמות צרכניות שנועדו להגביר את השקיפות והתחרות, והשפעות כלכליות של מלחמת חרבות ברזל.
מרווח המשכנתה הוא ההפרש בין הריבית שהלקוח משלם לבנק על המשכנתה לבין ריבית העוגן, שנקבעת לפי תשואות האג"ח הממשלתיות. מרווח זה משקף את הרווח של הבנק מהמשכנתה, והוא מושפע מגורמים כמו סיכון הלווה, עלויות התפעול של הבנק, ותנאי השוק הכלליים.
הירידה במרווחי המשכנתה קשורה לכמה התפתחויות מרכזיות:
עליית ריבית בנק ישראל – החל מהרבעון השני של 2022, בנק ישראל התחיל להעלות את הריבית - מה שהוביל לירידה בביקוש למשכנתאות. כדי להמשיך ולהעניק הלוואות, הבנקים נאלצו לצמצם את מרווחי הריבית.
רפורמות צרכניות והגברת התחרות – בספטמבר 2022 הוביל בנק ישראל רפורמה להגברת השקיפות בשוק המשכנתאות. הרפורמה אפשרה ללווים להשוות בין הצעות הבנקים השונים ביתר קלות ושיפרה את תהליך קבלת האישור העקרוני למשכנתה. בעקבות כך, הבנקים נכנסו לתחרות גוברת על הלקוחות - מה שתרם לצמצום המרווחים.
ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל – חוסר הוודאות הכלכלית שנוצר בעקבות המלחמה, תרם גם הוא לשינוי במגמות האשראי והמשכנתאות.
מניתוח של חמשת מסלולי המשכנתה הנפוצים עולה כי הירידה במרווחים היתה ניכרת ברוב המסלולים מיד עם תחילת עליית הריבית. כך למשל, במסלול הריבית הקבועה הלא-צמודה (קל"צ), הירידה החלה כבר בינואר 2022, במקביל לעליית ריבית העוגן. לעומת זאת, במסלול הפריים הירידה במרווחים החלה רק בספטמבר 2022, לאחר תקופה שבה הריבית אף עלתה מעט.
בסיכומו של דבר, הירידה במרווחי המשכנתה בישראל היא תוצאה של שילוב בין עליית הריבית שהובילה לירידה בביקוש, לבין הגברת התחרות בעקבות הרפורמות הצרכניות. מגמות אלה מעצבות מחדש את שוק המשכנתאות ומעניקות ללווים תנאים משופרים.
- 1.אנונימי 19/03/2025 09:25הגב לתגובה זוכבר חודשים שלא מפרסמים כמה משכנתאות והלוואות בפיגור של מעל 90 יום יש לבנקים. יודעים למה לא מפרסמים כי לא רוצים שנדע כמה המצב גרוע.
לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור
לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום
המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.
אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%.
"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.
קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.
