עקב הריבית והמלחמה: ירידה ברווחי הבנקים ממשכנתאות
מנתוני בנק ישראל עולה כי מרווחי המשכנתאות בארץ ירדסו בשנתיים האחרונות. מרווח המשכנתה הוא ההפרש בין הריבית שהלקוח משלם לבנק על המשכנתה לבין ריבית העוגן, שנקבעת לפי תשואות האג"ח הממשלתיות. מרווח זה משקף את הרווח של הבנק מהמשכנתה
בשנתיים האחרונות חלה ירידה משמעותית במרווחי המשכנתאות בישראל, כך עולה מנתוני בנק ישראל. מגמה זו נובעת מכמה גורמים עיקריים: עליית ריבית בנק ישראל, רפורמות צרכניות שנועדו להגביר את השקיפות והתחרות, והשפעות כלכליות של מלחמת חרבות ברזל.
מרווח המשכנתה הוא ההפרש בין הריבית שהלקוח משלם לבנק על המשכנתה לבין ריבית העוגן, שנקבעת לפי תשואות האג"ח הממשלתיות. מרווח זה משקף את הרווח של הבנק מהמשכנתה, והוא מושפע מגורמים כמו סיכון הלווה, עלויות התפעול של הבנק, ותנאי השוק הכלליים.
הירידה במרווחי המשכנתה קשורה לכמה התפתחויות מרכזיות:
עליית ריבית בנק ישראל – החל מהרבעון השני של 2022, בנק ישראל התחיל להעלות את הריבית - מה שהוביל לירידה בביקוש למשכנתאות. כדי להמשיך ולהעניק הלוואות, הבנקים נאלצו לצמצם את מרווחי הריבית.
רפורמות צרכניות והגברת התחרות – בספטמבר 2022 הוביל בנק ישראל רפורמה להגברת השקיפות בשוק המשכנתאות. הרפורמה אפשרה ללווים להשוות בין הצעות הבנקים השונים ביתר קלות ושיפרה את תהליך קבלת האישור העקרוני למשכנתה. בעקבות כך, הבנקים נכנסו לתחרות גוברת על הלקוחות - מה שתרם לצמצום המרווחים.
ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל – חוסר הוודאות הכלכלית שנוצר בעקבות המלחמה, תרם גם הוא לשינוי במגמות האשראי והמשכנתאות.
מניתוח של חמשת מסלולי המשכנתה הנפוצים עולה כי הירידה במרווחים היתה ניכרת ברוב המסלולים מיד עם תחילת עליית הריבית. כך למשל, במסלול הריבית הקבועה הלא-צמודה (קל"צ), הירידה החלה כבר בינואר 2022, במקביל לעליית ריבית העוגן. לעומת זאת, במסלול הפריים הירידה במרווחים החלה רק בספטמבר 2022, לאחר תקופה שבה הריבית אף עלתה מעט.
בסיכומו של דבר, הירידה במרווחי המשכנתה בישראל היא תוצאה של שילוב בין עליית הריבית שהובילה לירידה בביקוש, לבין הגברת התחרות בעקבות הרפורמות הצרכניות. מגמות אלה מעצבות מחדש את שוק המשכנתאות ומעניקות ללווים תנאים משופרים.
- 1.אנונימי 19/03/2025 09:25הגב לתגובה זוכבר חודשים שלא מפרסמים כמה משכנתאות והלוואות בפיגור של מעל 90 יום יש לבנקים. יודעים למה לא מפרסמים כי לא רוצים שנדע כמה המצב גרוע.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
