לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?
בהמשך לחשיפת ביזפורטל
בהמשך לפרסום אצלנו על הזינוק הלא טבעי במדד תשומות הבנייה בינואר בשל עדכון של כל העלייה בעלויות העסקה של עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, עולה שאלה מאוד כואבת - האם אפשר לסמוך על נתוני הלמ"ס? מדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הקבלנים לדירות למגורים ומדד תשומות התשתיות את עלויות החומרים והשירותים בפרויקטי תשתיות. הקבלנים אומרים לנו וזה די ברור שבגלל שמאז תחילת המלחמה, אין עובדים פלסטינים, או ליתר דיוק יש פחות, ונכנסים עובדים זרים, אז העלויות זינקו. עלות של עובד פלסטיני הייתה בסדר גודל של 6 אלף שקל, עובד זר עולה פי 2 וזה בלי כל המסביב - לינה ועוד.
אז הקבלנים צעקו, הלמ"ס לא ממש הגיבה, ואחרי שדניה סיבוס הגישה תביעה, בלמ"ס הבינו שאי אפשר יותר לשחק. זה מעלה שאלה חשובה - אם הציבור יתבע את הלמ"ס על עיוות מחירי הדירות זה גם יעזור? הם יתקנו את המחירים?
לתבוע את הלמ"ס
- השמאי שמעריך: "מדד תשומות הבנייה האחרון לא מדביק את עלויות השכר - וזה עלול לפגוע בהיצע הדירות"
- מדד תשומות הבנייה עומד לקפוץ - מה רוכשי הדירות יכולים לעשות? שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה?
זהו מדד שמודד את השינויים בעלויות הבנייה של דירות למגורים, כולל שכר עבודה, חומרי גלם והוצאות נוספות. מדד זה משפיע ישירות על מחירי הדירות החדשות שנמכרות בשוק.
למה המדד עלה כל כך הרבה בינואר?
הסיבה המרכזית היא שינוי במשקל של עלויות העבודה, לאחר שהוחלפו פועלים פלסטינים בעובדים זרים יקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלות הבנייה.
איך זה ישפיע על מי שקונה דירה?
מי שחתם על חוזה צמוד למדד יצטרך לשלם יותר על הדירה ככל שהמדד ימשיך לעלות. זה אומר שהתייקרות של אחוזים בודדים במדד יכולה להוביל להוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים.
האם אפשר להימנע מהתייקרות כזו?
אפשר לנסות לחתום על חוזה ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה, אך זה תלוי במוכנות הקבלן. חלק מהקבלנים מאפשרים קיבוע של המחיר, אך בדרך כלל בתמורה למחיר גבוה יותר מראש.
- 19.אנונימי 06/03/2025 17:43הגב לתגובה זוהאנפלציה פה היא לפחות 10% בשנה במשך כל ה 20 שנה האחרונות .אבל יותר נוח להסתיר זאת ולהרדים את הציבור הבור .ככה זה עובד פה והאמת שהולך להם לא רע עד עכשיו כולם מתלוננים וממשיכים לשלם כל מחיר .אז מה הבעיה
- 18.איציק12 19/02/2025 19:45הגב לתגובה זוכולל הגזרות של ינואר
- 17.אנונימי 19/02/2025 17:49הגב לתגובה זואיזה כיף לקרוא את הכתבות שלכם. הלוואי וזה ישנה משהו שם.
- 16.אנונימי 19/02/2025 14:12הגב לתגובה זועושים פה במדינה מה שרוצים מי שחתם על חוזה עכשיו משלם על רשלנות של הלמס כי נזכרו עכשיו לעדכן חייבים להסיר את הכפפות כל פעם מתקפלים רוקדים לצלילי הקבלנים בוכים קצת מקבלים נמאססס שמישהו יפעל בנושא הגיעו מים עד נפש .!!
- 15.אנונימי 19/02/2025 10:25הגב לתגובה זוהלמס מפרסם עלייה של 0.6 בשל השינוי של 1% במעמ. פשוט בדיחה. מה גם שכל כלי התקשורת דיווחו שיצרנים רבים ניצלו את המדד לעליות מחירים נוספות.פשוט מנותקים שמשגעים אותנו עם עלויות כרטיסי טיסה באל על מאז 7102023 כשרובנו תקועים בארץ... בדיחה
- 14.יאיר יאיר 19/02/2025 07:48הגב לתגובה זואם הפרמטרים בחישובי מדדים נלקחים בטעות מוכוונת עי ראשי הלמס אזי יש כאן חשד לעבירות פליליות שהמשטרה חייבת לחקור ובמהרה. אי אפשר להשתיק את הנושא שמשפיע כל כלל אזרחי ישראל. מי יודע אולי גם במדד המחירים לצרכן ישנה טעויות מכוונות כלפי מטה על מנת שהמדינה לא תשלם תוספת יוקר.אבדוק אם אני יכול להגיש תלונה באופן רשמי.
- 13.שיחקרו איך המדד הרשמי עלה רק 12% בעשור האחרון (ל"ת)שחרזדה 18/02/2025 17:21הגב לתגובה זו
- 12.הלשכה ליצירת מציאות סבבה ! 18/02/2025 16:29הגב לתגובה זומפרסמים את המדד בחלוף 15 יום מהחודש הנמדד כמו בשנות ה40 !הם עדיין עם נייר ועיפרון על האוזן .
- 11.אנונימי 18/02/2025 11:28הגב לתגובה זוזה נראה שהלמס הפך להיות משרד יחסי ציבור של התאחדות הקבלנים והוא מנותק לחלוטין מהמצב הכלכלי של הציבור בארץ בעקבות המלחמה ויוקר המחייה שבלאו הכי גבוה בצורה קיצונית.צריך לבטל את מדד תשומות הבניה לאלתר ולסגור את משרדי הלמס עד לבירור העניין בצורה מעמיקה.
- 10.סוף סוף העם מתעורר והתקשורת כל המדד של הלמס זאת הונאה ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)רועי 18/02/2025 10:21הגב לתגובה זו
- 9.פוליטיקה בלמס על מנת להבאיש את ריח הממשלה (ל"ת)אייל 18/02/2025 09:05הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 18/02/2025 07:40הגב לתגובה זולמה טעות הכל בכוונה קיבלו הוראהמגבוה מתי ראיתם מחירי דירותבמיליונים רק בשנים האחרונות
- 7.מני 18/02/2025 06:30הגב לתגובה זוהכל מעוות ועושים לאנשי שלומם.בנוסף גם הקבלנים לא חפים עד עכשיו היה להם טוב שמחיר הדירה מעוות ורק עולה
- 6.אנונימי 18/02/2025 00:59הגב לתגובה זוהיהודים האשכנזים המציאו את הקומוניזם שיטה שהביאה רק אסונות לעולם מה אפשר לצפות מהם שיקימו מדינה לתפארת עמם מי שקנה כאן דירה אי פעם טעה. אני קניתי ומודה טעיתי. לכן מי שאין לו עדיין לא צריך להתבאס כי בישראל אין מה לחפש. מה יש לגור במדינה כה מסוכנת בה החמאס יחטוף אתכם ובעסקה הבאה כל הציבור יתנגד כלקח מהעסקה המופקרת הנוכחית.
- 5.עידן 17/02/2025 23:53הגב לתגובה זואסור לשתוק חייבים לבדוק איך יכול להיות קפיצה כזאת.
- 4.מי מרים את הכפפה ותובע בשם כל אזרחי מדינת ישראל (ל"ת)אנונימי 17/02/2025 23:24הגב לתגובה זו
- 3.עובד זר שמקבל בארץ מוצאו 500$ לחודש לא אמור לקבל פה (ל"ת)20000 שח לחודש תנאים סוציאלים 17/02/2025 21:15הגב לתגובה זו
- 2.הפיתרון זה להשמיד את מדינת ישראל (ל"ת)אייל 17/02/2025 21:11הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 17/02/2025 21:09הגב לתגובה זומדד המחירים לצרכן נמוך בהרבה מהתייקרויות במשק. המדד לא אמיתי.
- אנונימי 17/02/2025 21:56הגב לתגובה זומי שקנה דירה בשנה האחרונה לא קשור להתייקרות של סוף 2023. ההתייקרות כבר מגולמת במחיר שלו.
- אנונימי 18/02/2025 12:48זה משנה מאד.כל מנפיקי החוב כולל הממשלה צמודים למדד המחירים לצרכן. ומי נדפק האזרחים שהפנסיות והחסכונות שלהם לא מקבלים את ההגנה הנכונה והחסכונות נשחקים.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 2.11% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
