ניתוח

לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?

דניה סיבוס תבעה את הלמ"ס ומיד חל תיקון במדד; אז אולי זו השיטה - לתבוע את הלמ"ס. הלמ"ס, שגרמה לעליות במחירי הדירות וכעת דוחפת את העלייה המצטברת מאז המלחמה ועד היום במדד תשומות הבנייה לחודש אחד, גורמת לנזק עצום לציבור - על הרשלנות, על הטעויות ומה יהיה בעתיד?
בהמשך לחשיפת ביזפורטל
אדיר בן עמי | (21)
נושאים בכתבה מדד תשומות הבנייה

בהמשך לפרסום אצלנו על הזינוק הלא טבעי במדד תשומות הבנייה בינואר בשל עדכון של כל העלייה בעלויות העסקה של עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, עולה שאלה מאוד כואבת - האם אפשר לסמוך על נתוני הלמ"ס? מדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הקבלנים לדירות למגורים ומדד תשומות התשתיות את עלויות החומרים והשירותים בפרויקטי תשתיות. הקבלנים אומרים לנו וזה די ברור שבגלל שמאז תחילת המלחמה, אין עובדים פלסטינים, או ליתר דיוק יש פחות, ונכנסים עובדים זרים, אז העלויות זינקו. עלות של עובד פלסטיני הייתה בסדר גודל של 6 אלף שקל, עובד זר עולה פי 2 וזה בלי כל המסביב - לינה ועוד.


אז הקבלנים צעקו, הלמ"ס לא ממש הגיבה, ואחרי שדניה סיבוס הגישה תביעה, בלמ"ס הבינו שאי אפשר יותר לשחק. זה מעלה שאלה חשובה - אם הציבור יתבע את הלמ"ס על עיוות מחירי הדירות זה גם יעזור? הם יתקנו את המחירים?


לתבוע את הלמ"ס


הטעויות של הלמ"ס עולות לציבור כסף רב. לפני כשנה, חוסר היכולת של הלמ"ס או חוסר האכפתיות גרמו לכך שהם לא חישבו את ההנחות המימוניות על רכישת דירות. כך הם העלימו 5%-7% מירידת מחירי הדירות. בפועל, כשהקבלנים באים למכור דירה ונותנים הנחה כזו, הם מעלים בחצי אחוז עד אחוז את המחיר כלפי חוץ, שהרי מה זה משנה - הציבור מקבל הנחה גדולה במימון. כלפי חוץ מתקבל רושם שגוי שהמחירים עולים. הלמ"ס, על כל עובדיו, משכורותיו הגבוהות ותקציבו הגדול, הוקם בדיוק בשביל מקרים כאלה - והוא כשל. כך הוא הציג חודש אחר חודש עליות מחירים. כשהציבור שיושב על הגדר רואה עליות מחירים, ועוד בזמן מלחמה, הוא מסתער וקונה דירות והעלייה הופכת לאמיתית. זה מה שיצר את העליות בשנה שעברה - ותודה ללמ"ס.


היו עוד עיוותים וטעויות, וכעת באמת עולה השאלה - מדוע כשדניה סיבוס מאיימת, הלמ"ס מתקפל, והאם לא כדאי לתבוע את הלמ"ס על נזקיו. נזק נוסף הוא הטעות במדד תשומות הבנייה, כשהשינויים אוחדו לחודש אחד וביטאו בינואר עלייה של 2.6% ו-5.3% בשנה. העלייה של 2.6% היא היסטורית ואינה רק של ינואר, אז מדוע רוכשי דירות בדצמבר ונובמבר צריכים לשלם אותה? מקורה ב-15 החודשים האחרונים.


זאת ועוד: מסתבר שזה עוד לא הסוף. בלמ"ס התייחסו לנושא בכנס סיכום השנה הכלכלית 2024. השורה התחתונה: זו כנראה לא תהיה העלייה האחרונה, והמדד צפוי להמשיך לעלות גם בתקופה הקרובה. יואל פינקל, המשנה לראש הלמ"ס פרופסור ירון פלוס, הסביר את השינוי והמגמה: "אני לא נביא, אבל ככל שמספר העובדים הזרים שיבואו יגדל, כך הוא ישפיע על המדד. עד כה המדד הושפע ב-2.6%, ואם היו מחליפים בבת אחת את כל 76 אלף הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, המדד היה עולה מיד ב-6%. נכון לעכשיו הוחלפו רק כשליש מהפועלים, ולכן המדד עלה קצת יותר מ-2%".


רגע, מדוע שיחליפו את כולם? שכחו שיש 40 אלף שוהים בלתי חוקיים, ואיך בעצם מודדים את שכרם? אז זהו - אין אפשרות טובה לבדוק זאת, כך לפחות מסבירים בלמ"ס. אז יש מדד, יש עלייה גדולה, וכנראה שתהיה עלייה נוספת כי מספר העובדים הזרים גדל, אבל לא לוקחים הכול בחשבון כי יש שב"חים שדווקא מורידים את עלויות העבודה, אבל עליהם הלמ"ס מוותר.


בלמ"ס אמרו כי המדד ימשיך להתעדכן בהתאם לשינויים בשוק העבודה. "שיטת המדידה הנוכחית, שמבוססת על משקלות מעודכנים להרכב הפועלים, תימשך עד העדכון הכולל של המדד הצפוי ביולי השנה". במקביל משנים פרמטרים נוספים במדד התשומות. ומדוע רק בינואר עדכנו את מדד התשומות? העלייה החדה בינואר נבעה, לטענת הלמ"ס, מכך שהתרחש מקרה קיצון, וברגע שהתברר שהשינוי משמעותי וארוך טווח, החלה עבודת עדכון. "מתוך מחויבות לשקיפות מלאה, הוחלט לפרסם את הנתונים מיד ולא לפרוס אותם לאורך זמן". האם הבנתם זאת? יש מקרה קיצון והלמ"ס מבין אותו רק לאחר 15 חודשים.


קיראו עוד ב"נדל"ן"



מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה?

זהו מדד שמודד את השינויים בעלויות הבנייה של דירות למגורים, כולל שכר עבודה, חומרי גלם והוצאות נוספות. מדד זה משפיע ישירות על מחירי הדירות החדשות שנמכרות בשוק.


למה המדד עלה כל כך הרבה בינואר?

הסיבה המרכזית היא שינוי במשקל של עלויות העבודה, לאחר שהוחלפו פועלים פלסטינים בעובדים זרים יקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלות הבנייה.


איך זה ישפיע על מי שקונה דירה?

מי שחתם על חוזה צמוד למדד יצטרך לשלם יותר על הדירה ככל שהמדד ימשיך לעלות. זה אומר שהתייקרות של אחוזים בודדים במדד יכולה להוביל להוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים.


האם אפשר להימנע מהתייקרות כזו?

אפשר לנסות לחתום על חוזה ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה, אך זה תלוי במוכנות הקבלן. חלק מהקבלנים מאפשרים קיבוע של המחיר, אך בדרך כלל בתמורה למחיר גבוה יותר מראש.



תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אנונימי 06/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    האנפלציה פה היא לפחות 10% בשנה במשך כל ה 20 שנה האחרונות .אבל יותר נוח להסתיר זאת ולהרדים את הציבור הבור .ככה זה עובד פה והאמת שהולך להם לא רע עד עכשיו כולם מתלוננים וממשיכים לשלם כל מחיר .אז מה הבעיה
  • 18.
    איציק12 19/02/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
    כולל הגזרות של ינואר
  • 17.
    אנונימי 19/02/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף לקרוא את הכתבות שלכם. הלוואי וזה ישנה משהו שם.
  • 16.
    אנונימי 19/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    עושים פה במדינה מה שרוצים מי שחתם על חוזה עכשיו משלם על רשלנות של הלמס כי נזכרו עכשיו לעדכן חייבים להסיר את הכפפות כל פעם מתקפלים רוקדים לצלילי הקבלנים בוכים קצת מקבלים נמאססס שמישהו יפעל בנושא הגיעו מים עד נפש .!!
  • 15.
    אנונימי 19/02/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    הלמס מפרסם עלייה של 0.6 בשל השינוי של 1% במעמ. פשוט בדיחה. מה גם שכל כלי התקשורת דיווחו שיצרנים רבים ניצלו את המדד לעליות מחירים נוספות.פשוט מנותקים שמשגעים אותנו עם עלויות כרטיסי טיסה באל על מאז 7102023 כשרובנו תקועים בארץ... בדיחה
  • 14.
    יאיר יאיר 19/02/2025 07:48
    הגב לתגובה זו
    אם הפרמטרים בחישובי מדדים נלקחים בטעות מוכוונת עי ראשי הלמס אזי יש כאן חשד לעבירות פליליות שהמשטרה חייבת לחקור ובמהרה. אי אפשר להשתיק את הנושא שמשפיע כל כלל אזרחי ישראל. מי יודע אולי גם במדד המחירים לצרכן ישנה טעויות מכוונות כלפי מטה על מנת שהמדינה לא תשלם תוספת יוקר.אבדוק אם אני יכול להגיש תלונה באופן רשמי.
  • 13.
    שיחקרו איך המדד הרשמי עלה רק 12% בעשור האחרון (ל"ת)
    שחרזדה 18/02/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הלשכה ליצירת מציאות סבבה ! 18/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
    מפרסמים את המדד בחלוף 15 יום מהחודש הנמדד כמו בשנות ה40 !הם עדיין עם נייר ועיפרון על האוזן .
  • 11.
    אנונימי 18/02/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    זה נראה שהלמס הפך להיות משרד יחסי ציבור של התאחדות הקבלנים והוא מנותק לחלוטין מהמצב הכלכלי של הציבור בארץ בעקבות המלחמה ויוקר המחייה שבלאו הכי גבוה בצורה קיצונית.צריך לבטל את מדד תשומות הבניה לאלתר ולסגור את משרדי הלמס עד לבירור העניין בצורה מעמיקה.
  • 10.
    סוף סוף העם מתעורר והתקשורת כל המדד של הלמס זאת הונאה ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)
    רועי 18/02/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פוליטיקה בלמס על מנת להבאיש את ריח הממשלה (ל"ת)
    אייל 18/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 18/02/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
    למה טעות הכל בכוונה קיבלו הוראהמגבוה מתי ראיתם מחירי דירותבמיליונים רק בשנים האחרונות
  • 7.
    מני 18/02/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    הכל מעוות ועושים לאנשי שלומם.בנוסף גם הקבלנים לא חפים עד עכשיו היה להם טוב שמחיר הדירה מעוות ורק עולה
  • 6.
    אנונימי 18/02/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
    היהודים האשכנזים המציאו את הקומוניזם שיטה שהביאה רק אסונות לעולם מה אפשר לצפות מהם שיקימו מדינה לתפארת עמם מי שקנה כאן דירה אי פעם טעה. אני קניתי ומודה טעיתי. לכן מי שאין לו עדיין לא צריך להתבאס כי בישראל אין מה לחפש. מה יש לגור במדינה כה מסוכנת בה החמאס יחטוף אתכם ובעסקה הבאה כל הציבור יתנגד כלקח מהעסקה המופקרת הנוכחית.
  • 5.
    עידן 17/02/2025 23:53
    הגב לתגובה זו
    אסור לשתוק חייבים לבדוק איך יכול להיות קפיצה כזאת.
  • 4.
    מי מרים את הכפפה ותובע בשם כל אזרחי מדינת ישראל (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובד זר שמקבל בארץ מוצאו 500$ לחודש לא אמור לקבל פה (ל"ת)
    20000 שח לחודש תנאים סוציאלים 17/02/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפיתרון זה להשמיד את מדינת ישראל (ל"ת)
    אייל 17/02/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/02/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים לצרכן נמוך בהרבה מהתייקרויות במשק. המדד לא אמיתי.
  • אנונימי 17/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה דירה בשנה האחרונה לא קשור להתייקרות של סוף 2023. ההתייקרות כבר מגולמת במחיר שלו.
  • אנונימי 18/02/2025 12:48
    זה משנה מאד.כל מנפיקי החוב כולל הממשלה צמודים למדד המחירים לצרכן. ומי נדפק האזרחים שהפנסיות והחסכונות שלהם לא מקבלים את ההגנה הנכונה והחסכונות נשחקים.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות

אחרי ירידה משמעותית במחירי הדירות בחודשים האחרונים, מגיע משבר האלומיניום ויכול לעצור את מגמת הירידה 

עמית בר |

שוק האלומיניום הישראלי קרס תוך חודשים ספורים. היבוא מסין, שסיפק עד כה כ-60% מצרכי השוק המקומי, צנח בגלל היטל היצף של עד 146% שהטיל משרד הכלכלה על פרופילי אלומיניום סיניים, במטרה להגן על התעשייה המקומית מפני מה שהוגדר כתחרות בלתי הוגנת. יבואנים עצרו משלוחים שכבר היו בדרך מחשש שלא יוכלו לשחרר אותם במחיר סביר, קבלנים מדווחים על מחסור בחומרי גלם, ופרויקטים נעצרו. 

האופציה הטורקית, ששימשה כספק חלופי מרכזי וסיפקה כ-30% מצרכי השוק, נחסמה לחלוטין בעקבות האמברגו שהטיל ארדואן על ישראל. המשמעות של האירועים האלו על הרוכשים - עיכובים במסירת דירות ותוספת של 50-100 אלף שקל לדירה. אלא שאנחנו נמצאים בשוק של קונים - הקונים קובעים את התנאים, הקבלנים מתקשים למכור דירות. היקף הדירות הנמכרות יורד מדי חודש ובמקביל יש ירידות מחירים. בשוק כזה, קשה מאוד לגלגל את עליות המחירים לרוכשי הדירות, למרות שהפעם לקבלנים יש "סיבה טובה". 

המשמעות כנראה תהיה שהם יספגו חלק מההוצאה הזו מה שיקטין את המרווחים שלהם. הבעיה במשבר האלומיניום שכל אירוע שפוגע במגמה הנמשכת בחודשים האחרונים של ירידות מחירים יכול שוב להצית את הביקושים לדירות. ירידת המחירים צריכה להיות בפועל, בשטוף בנתוני הלמ"ס וצריכה להיות אווירה מלאה של ירידות מחירים וציפייה להמשך ירידה. רק ככה המחירים יורדים בהדרגה. בפעמים הקודמות שהיו ירידות מחירים הגיע אירוע מטלטל שהזניק את המחירים. בפעם האחרונה אלו היו המבצעי קבלן שלא נספרו על ידי הלמ"ס וגרמו לרוכשים לחשוב שיש עליות מחירים ואז הם ירדו מהגדר כדי לרכוש. 

משבר האלומיניום יכול להיות טריגר, הוא יכול לשנות את מסלול הירידה במחירי הדירות וזה הסיכון הגדול שלו. 

עיכובים במסירה - איך זה משפיע על הרוכשים?

משפחות שתכננו את המעבר לדירה החדשה נאלצות להמשיך לשלם שכירות במקביל להחזרי המשכנתא שכבר החלו. עלויות האחסנה מוכפלות, הוצאות המעבר גדלות. הפיצויים על איחור במסירה, המוגבלים ממילא בחוק, רחוקים מלכסות את הנזק האמיתי..

מעבר לעיכובים יש חשש כאמור לעליית מחירים. המעבר לספקים חלופיים בהודו, וייטנאם או טייוואן כרוך בהתייקרות דרמטית. המחירים מהספקים החדשים גבוהים ב-30% עד 40% מהמחירים הסיניים המקוריים, וזאת לפני שמחשבים את עלויות ההקמה של קווי האספקה החדשים. התהליך כולל הכנת תבניות ייחודיות לכל פרויקט, התאמה לתקנים הישראליים, בדיקות איכות מקיפות והקמת שרשרת לוגיסטית חדשה לגמרי. מדובר בתהליך שאורך בין ארבעה לשישה חודשים במקרה הטוב, ובהתייקרות כוללת של 50% לפחות בעלות האלומיניום.