בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?

דניה סיבוס תבעה את הלמ"ס ומיד חל תיקון במדד; אז אולי זו השיטה - לתבוע את הלמ"ס. הלמ"ס, שגרמה לעליות במחירי הדירות וכעת דוחפת את העלייה המצטברת מאז המלחמה ועד היום במדד תשומות הבנייה לחודש אחד, גורמת לנזק עצום לציבור - על הרשלנות, על הטעויות ומה יהיה בעתיד?
בהמשך לחשיפת ביזפורטל
אדיר בן עמי | (21)
נושאים בכתבה מדד תשומות הבנייה

בהמשך לפרסום אצלנו על הזינוק הלא טבעי במדד תשומות הבנייה בינואר בשל עדכון של כל העלייה בעלויות העסקה של עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, עולה שאלה מאוד כואבת - האם אפשר לסמוך על נתוני הלמ"ס? מדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הקבלנים לדירות למגורים ומדד תשומות התשתיות את עלויות החומרים והשירותים בפרויקטי תשתיות. הקבלנים אומרים לנו וזה די ברור שבגלל שמאז תחילת המלחמה, אין עובדים פלסטינים, או ליתר דיוק יש פחות, ונכנסים עובדים זרים, אז העלויות זינקו. עלות של עובד פלסטיני הייתה בסדר גודל של 6 אלף שקל, עובד זר עולה פי 2 וזה בלי כל המסביב - לינה ועוד.


אז הקבלנים צעקו, הלמ"ס לא ממש הגיבה, ואחרי שדניה סיבוס הגישה תביעה, בלמ"ס הבינו שאי אפשר יותר לשחק. זה מעלה שאלה חשובה - אם הציבור יתבע את הלמ"ס על עיוות מחירי הדירות זה גם יעזור? הם יתקנו את המחירים?


לתבוע את הלמ"ס


הטעויות של הלמ"ס עולות לציבור כסף רב. לפני כשנה, חוסר היכולת של הלמ"ס או חוסר האכפתיות גרמו לכך שהם לא חישבו את ההנחות המימוניות על רכישת דירות. כך הם העלימו 5%-7% מירידת מחירי הדירות. בפועל, כשהקבלנים באים למכור דירה ונותנים הנחה כזו, הם מעלים בחצי אחוז עד אחוז את המחיר כלפי חוץ, שהרי מה זה משנה - הציבור מקבל הנחה גדולה במימון. כלפי חוץ מתקבל רושם שגוי שהמחירים עולים. הלמ"ס, על כל עובדיו, משכורותיו הגבוהות ותקציבו הגדול, הוקם בדיוק בשביל מקרים כאלה - והוא כשל. כך הוא הציג חודש אחר חודש עליות מחירים. כשהציבור שיושב על הגדר רואה עליות מחירים, ועוד בזמן מלחמה, הוא מסתער וקונה דירות והעלייה הופכת לאמיתית. זה מה שיצר את העליות בשנה שעברה - ותודה ללמ"ס.


היו עוד עיוותים וטעויות, וכעת באמת עולה השאלה - מדוע כשדניה סיבוס מאיימת, הלמ"ס מתקפל, והאם לא כדאי לתבוע את הלמ"ס על נזקיו. נזק נוסף הוא הטעות במדד תשומות הבנייה, כשהשינויים אוחדו לחודש אחד וביטאו בינואר עלייה של 2.6% ו-5.3% בשנה. העלייה של 2.6% היא היסטורית ואינה רק של ינואר, אז מדוע רוכשי דירות בדצמבר ונובמבר צריכים לשלם אותה? מקורה ב-15 החודשים האחרונים.


זאת ועוד: מסתבר שזה עוד לא הסוף. בלמ"ס התייחסו לנושא בכנס סיכום השנה הכלכלית 2024. השורה התחתונה: זו כנראה לא תהיה העלייה האחרונה, והמדד צפוי להמשיך לעלות גם בתקופה הקרובה. יואל פינקל, המשנה לראש הלמ"ס פרופסור ירון פלוס, הסביר את השינוי והמגמה: "אני לא נביא, אבל ככל שמספר העובדים הזרים שיבואו יגדל, כך הוא ישפיע על המדד. עד כה המדד הושפע ב-2.6%, ואם היו מחליפים בבת אחת את כל 76 אלף הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, המדד היה עולה מיד ב-6%. נכון לעכשיו הוחלפו רק כשליש מהפועלים, ולכן המדד עלה קצת יותר מ-2%".


רגע, מדוע שיחליפו את כולם? שכחו שיש 40 אלף שוהים בלתי חוקיים, ואיך בעצם מודדים את שכרם? אז זהו - אין אפשרות טובה לבדוק זאת, כך לפחות מסבירים בלמ"ס. אז יש מדד, יש עלייה גדולה, וכנראה שתהיה עלייה נוספת כי מספר העובדים הזרים גדל, אבל לא לוקחים הכול בחשבון כי יש שב"חים שדווקא מורידים את עלויות העבודה, אבל עליהם הלמ"ס מוותר.


בלמ"ס אמרו כי המדד ימשיך להתעדכן בהתאם לשינויים בשוק העבודה. "שיטת המדידה הנוכחית, שמבוססת על משקלות מעודכנים להרכב הפועלים, תימשך עד העדכון הכולל של המדד הצפוי ביולי השנה". במקביל משנים פרמטרים נוספים במדד התשומות. ומדוע רק בינואר עדכנו את מדד התשומות? העלייה החדה בינואר נבעה, לטענת הלמ"ס, מכך שהתרחש מקרה קיצון, וברגע שהתברר שהשינוי משמעותי וארוך טווח, החלה עבודת עדכון. "מתוך מחויבות לשקיפות מלאה, הוחלט לפרסם את הנתונים מיד ולא לפרוס אותם לאורך זמן". האם הבנתם זאת? יש מקרה קיצון והלמ"ס מבין אותו רק לאחר 15 חודשים.


קיראו עוד ב"נדל"ן"



מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה?

זהו מדד שמודד את השינויים בעלויות הבנייה של דירות למגורים, כולל שכר עבודה, חומרי גלם והוצאות נוספות. מדד זה משפיע ישירות על מחירי הדירות החדשות שנמכרות בשוק.


למה המדד עלה כל כך הרבה בינואר?

הסיבה המרכזית היא שינוי במשקל של עלויות העבודה, לאחר שהוחלפו פועלים פלסטינים בעובדים זרים יקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלות הבנייה.


איך זה ישפיע על מי שקונה דירה?

מי שחתם על חוזה צמוד למדד יצטרך לשלם יותר על הדירה ככל שהמדד ימשיך לעלות. זה אומר שהתייקרות של אחוזים בודדים במדד יכולה להוביל להוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים.


האם אפשר להימנע מהתייקרות כזו?

אפשר לנסות לחתום על חוזה ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה, אך זה תלוי במוכנות הקבלן. חלק מהקבלנים מאפשרים קיבוע של המחיר, אך בדרך כלל בתמורה למחיר גבוה יותר מראש.



תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אנונימי 06/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    האנפלציה פה היא לפחות 10% בשנה במשך כל ה 20 שנה האחרונות .אבל יותר נוח להסתיר זאת ולהרדים את הציבור הבור .ככה זה עובד פה והאמת שהולך להם לא רע עד עכשיו כולם מתלוננים וממשיכים לשלם כל מחיר .אז מה הבעיה
  • 18.
    איציק12 19/02/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
    כולל הגזרות של ינואר
  • 17.
    אנונימי 19/02/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף לקרוא את הכתבות שלכם. הלוואי וזה ישנה משהו שם.
  • 16.
    אנונימי 19/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    עושים פה במדינה מה שרוצים מי שחתם על חוזה עכשיו משלם על רשלנות של הלמס כי נזכרו עכשיו לעדכן חייבים להסיר את הכפפות כל פעם מתקפלים רוקדים לצלילי הקבלנים בוכים קצת מקבלים נמאססס שמישהו יפעל בנושא הגיעו מים עד נפש .!!
  • 15.
    אנונימי 19/02/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    הלמס מפרסם עלייה של 0.6 בשל השינוי של 1% במעמ. פשוט בדיחה. מה גם שכל כלי התקשורת דיווחו שיצרנים רבים ניצלו את המדד לעליות מחירים נוספות.פשוט מנותקים שמשגעים אותנו עם עלויות כרטיסי טיסה באל על מאז 7102023 כשרובנו תקועים בארץ... בדיחה
  • 14.
    יאיר יאיר 19/02/2025 07:48
    הגב לתגובה זו
    אם הפרמטרים בחישובי מדדים נלקחים בטעות מוכוונת עי ראשי הלמס אזי יש כאן חשד לעבירות פליליות שהמשטרה חייבת לחקור ובמהרה. אי אפשר להשתיק את הנושא שמשפיע כל כלל אזרחי ישראל. מי יודע אולי גם במדד המחירים לצרכן ישנה טעויות מכוונות כלפי מטה על מנת שהמדינה לא תשלם תוספת יוקר.אבדוק אם אני יכול להגיש תלונה באופן רשמי.
  • 13.
    שיחקרו איך המדד הרשמי עלה רק 12% בעשור האחרון (ל"ת)
    שחרזדה 18/02/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הלשכה ליצירת מציאות סבבה ! 18/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
    מפרסמים את המדד בחלוף 15 יום מהחודש הנמדד כמו בשנות ה40 !הם עדיין עם נייר ועיפרון על האוזן .
  • 11.
    אנונימי 18/02/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    זה נראה שהלמס הפך להיות משרד יחסי ציבור של התאחדות הקבלנים והוא מנותק לחלוטין מהמצב הכלכלי של הציבור בארץ בעקבות המלחמה ויוקר המחייה שבלאו הכי גבוה בצורה קיצונית.צריך לבטל את מדד תשומות הבניה לאלתר ולסגור את משרדי הלמס עד לבירור העניין בצורה מעמיקה.
  • 10.
    סוף סוף העם מתעורר והתקשורת כל המדד של הלמס זאת הונאה ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)
    רועי 18/02/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פוליטיקה בלמס על מנת להבאיש את ריח הממשלה (ל"ת)
    אייל 18/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 18/02/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
    למה טעות הכל בכוונה קיבלו הוראהמגבוה מתי ראיתם מחירי דירותבמיליונים רק בשנים האחרונות
  • 7.
    מני 18/02/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    הכל מעוות ועושים לאנשי שלומם.בנוסף גם הקבלנים לא חפים עד עכשיו היה להם טוב שמחיר הדירה מעוות ורק עולה
  • 6.
    אנונימי 18/02/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
    היהודים האשכנזים המציאו את הקומוניזם שיטה שהביאה רק אסונות לעולם מה אפשר לצפות מהם שיקימו מדינה לתפארת עמם מי שקנה כאן דירה אי פעם טעה. אני קניתי ומודה טעיתי. לכן מי שאין לו עדיין לא צריך להתבאס כי בישראל אין מה לחפש. מה יש לגור במדינה כה מסוכנת בה החמאס יחטוף אתכם ובעסקה הבאה כל הציבור יתנגד כלקח מהעסקה המופקרת הנוכחית.
  • 5.
    עידן 17/02/2025 23:53
    הגב לתגובה זו
    אסור לשתוק חייבים לבדוק איך יכול להיות קפיצה כזאת.
  • 4.
    מי מרים את הכפפה ותובע בשם כל אזרחי מדינת ישראל (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובד זר שמקבל בארץ מוצאו 500$ לחודש לא אמור לקבל פה (ל"ת)
    20000 שח לחודש תנאים סוציאלים 17/02/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפיתרון זה להשמיד את מדינת ישראל (ל"ת)
    אייל 17/02/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/02/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים לצרכן נמוך בהרבה מהתייקרויות במשק. המדד לא אמיתי.
  • אנונימי 17/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה דירה בשנה האחרונה לא קשור להתייקרות של סוף 2023. ההתייקרות כבר מגולמת במחיר שלו.
  • אנונימי 18/02/2025 12:48
    זה משנה מאד.כל מנפיקי החוב כולל הממשלה צמודים למדד המחירים לצרכן. ומי נדפק האזרחים שהפנסיות והחסכונות שלהם לא מקבלים את ההגנה הנכונה והחסכונות נשחקים.
פרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיטפרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיט
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן

זוכרים את מבצעי 80/20? הרוכשים מתחילים לבטל עסקות - ירידת מחיר הדירה הופכת את העסקה ללא משתלמת; שנת 2026 תהיה שנת המבחן לעסקאות האלו; בינתיים - ההיצע גדול על הביקוש, המחירים יורדים; על התחלות הבנייה, גמר הבנייה וסימנים להמשך ירידת המחירים; וגם - מה עשוי לגרום לעלייה במחירים?

אדיר בן עמי |

מחירי הדירות בירידה. על פי הלמ"ס המחירים יורדים כבר 8 חודשים ברציפות. סיכוי מאוד גבוה שהירידות ימשכו. ראשית, הנתונים של הלמ"ס בעיכוב של כחודשיים וחצי ומהשטח אפשר להבין שהמחירים ממשיכים לרדת. שנית, כל הנתונים על שוק הדירות מרמזים על היצע גדל מול ביקוש שנמוך ממנו, כלומר - עודף היצע שלוקח את המחירים למטה. בשטח רואים ירידת מחירים של אפילו 10% מתחילת השנה, בלמ"ס מצביעים על תל אביב כמקום שבו הירידה בולטת ביותר- קצב שנתי של כ-9%. השאלה הגדולה - לאן הולכים מכאן, ואיך תראה 2026?

נתחיל בנתונים. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני התחלות הבנייה ונתון סיום הבנייה. גם הנתונים האלו מלמדים על היצע גבוה בבנייה לצד ביקוש מתון יותר. נתוני הלמ"ס מראים כי ב-12 החודשים עד ספטמבר החלה בנייתן של כ-76 אלף דירות נטו, לאחר ניכוי הריסות בהתחדשות עירונית. מספר זה עולה על תוספת משקי הבית השנתית הממוצעת של כ-55 אלף דירות. וצריך לדבר על הפיל שבחדר - הגירה.

על פי ההערכות היתה הגירה שלילית מאזור המרכז של כ-40 אלף איש נטו, בערך 10 אלף דירות שנוספו להיצע הדירות. זה בעצם מלמד שהפער בין ההיצע הגדול לביקוש אפילו גדול יותר. 

נתון שני שמלמד על הכיוון - קבלנים משתמשים בהטבות מימון כדי לשמור על קצב מכירות. חלקם מציעים ריבית 0% על משכנתה ל-10-20שנים, או הלוואות ללא ריבית עד מיליון שקל לעשר שנים, שחוסכות כ-50-60 אלף שקל בשנה לרוכש. מבצעי תשלום נמוך ראשוני כמו 10%/90% פחות יעילים כעת בגלל המגבלות של בנק ישראל, והמעבר להצעות דחיית תשלומים נרחבת יותר בולט, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. מדובר על מבצעים בסגנון - כנסו עכשיו שלמו עוד שנה. כנסו, ריבית המשכנתא עלינו ל-10 שנים ועוד. הנה דוגמה:  הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

גמר הבנייה עמד על 58 אלף דירות ב-12 החודשים האחרונים, עלייה של 4% מהתקופה הקודמת. אז ההתחלות מגיעות כאמור ל-76 אלף, גמר הבנייה 58, זה אומר שהמלאי דירות בתהליך גדל, ונזכיר שיש כ-84 אלף דירות במלאי שעדיין לא נמכרו וזו כמות ששקולה בערך לשנה וחצי.   

הדמיה של המתחם החדש בבאר שבע הדמיה: אירית צרף - אדריכלות ובינוי עריםהדמיה של המתחם החדש בבאר שבע הדמיה: אירית צרף - אדריכלות ובינוי ערים

הלב הצבאי מתפנה: כך ייראה מתחם פיקוד דרום בבאר שבע

אחרי עשרות שנים כמתחם סגור ומגודר, עיריית באר שבע מקדמת תוכנית לפינוי תחנת המשטרה ומטה פיקוד דרום מהעיר העתיקה. על שטח של כ-39 דונם יוקם מתחם חדש עם מגורים, מסחר, תרבות ומרחב ציבורי פתוח. בעירייה רואים במהלך מנוע להתחדשות האזור ההיסטורי וחיבורו מחדש למרקם העירוני

עוזי גרסטמן |

ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בעיריית באר שבע המליצה בשבוע שעבר להפקיד את תוכנית מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה, שמבקשת לשנות מן היסוד את אחד האזורים המרכזיים והסגורים ביותר בעיר. לפי ההחלטה, תחנת המשטרה ומטה פיקוד דרום של צה״ל, שפועלים כיום בלב העיר העתיקה, יפונו מהמתחם, ובמקומם יוקם אזור עירוני פתוח שישלב מגורים, מסחר, תרבות ופנאי. מדובר במתחם רחב היקף, בשטח של כ-39 דונם, התחום בין הרחובות הפלמ״ח, הרצל, העצמאות וחטיבת הנגב. עד היום שימש האזור מתחם צבאי מגודר, ללא גישה חופשית לציבור. התוכנית החדשה מבקשת לפתוח אותו לראשונה לתושבים ולמבקרים, ולשלב אותו מחדש בלב הפועם של העיר העתיקה.

על פי התכנון, שאותו הכין משרד אירית צרף - אדריכלות ובינוי ערים עבור עיריית באר שבע, ייבנו במתחם כ-237 יחידות דיור. הבנייה תתבצע במבנים של עד שש קומות, מעל קומת קרקע שתשמש למסחר ולשימושים ציבוריים. בעירייה מדגישים כי המטרה היא ליצור רחובות פעילים לאורך שעות היום, כאלה שישלבו מגורים עם חנויות, מקומות בילוי ושירותים ציבוריים, ולא מתחם סגור שמתעורר רק בשעות מסוימות.

התוכנית שמה דגש גם על שימור אופייה ההיסטורי של העיר העתיקה. מבנים מתקופות עות’מאניות ומנדטוריות ישולבו במתחם ויוגדרו לשימור, לצד הבנייה החדשה. כך, לפי העירייה, נשמר החיבור בין העבר של באר שבע לבין הפיתוח העתידי שלה. פתיחת המתחם צפויה ליצור רצף עירוני חדש שיחבר בין מוקדים מוכרים בעיר העתיקה, בהם מדרחוב קק״ל, גן אלנבי, פארק קרסו והרחובות ההיסטוריים שסביבם.

גם נושא התחבורה קיבל מקום מרכזי בתכנון. מערך התנועה מבוסס על צמצום תנועת כלי רכב בתוך המתחם עצמו, כשהכניסה לכלי רכב תתבצע בעיקר בהיקף האזור. הליבה הפנימית מיועדת להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מתוך רצון לעודד תנועה רגלית ותחבורה ציבורית. לצורך כך מתוכנן חניון תת־קרקעי, שאמור לתת מענה לצרכי החניה מבלי לפגוע במרחב הציבורי מעל הקרקע.

בעירייה מעריכים כי למהלך תהיה גם השפעה כלכלית וחברתית רחבה. השילוב בין מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות נועד לחזק את הכלכלה המקומית של העיר העתיקה, למשוך עסקים ומבקרים ולהגביר את הפעילות באזור. במקביל, התכנון כולל שטחים ציבוריים פתוחים וגינות, שנועדו לשמש מרחב מפגש קהילתי. בהיבט הסביבתי, נכללים בתוכנית שבילים מוצלים וגגות ירוקים, כחלק מתפישה של פיתוח עירוני מקיים.