לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?

דניה סיבוס תבעה את הלמ"ס ומיד חל תיקון במדד; אז אולי זו השיטה - לתבוע את הלמ"ס. הלמ"ס, שגרמה לעליות במחירי הדירות וכעת דוחפת את העלייה המצטברת מאז המלחמה ועד היום במדד תשומות הבנייה לחודש אחד, גורמת לנזק עצום לציבור - על הרשלנות, על הטעויות ומה יהיה בעתיד?
בהמשך לחשיפת ביזפורטל

אדיר בן עמי | 17/02/2025 20:24 (21)

נושאים בכתבה מדד תשומות הבנייה

בהמשך לפרסום אצלנו על הזינוק הלא טבעי במדד תשומות הבנייה בינואר בשל עדכון של כל העלייה בעלויות העסקה של עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, עולה שאלה מאוד כואבת - האם אפשר לסמוך על נתוני הלמ"ס? מדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הקבלנים לדירות למגורים ומדד תשומות התשתיות את עלויות החומרים והשירותים בפרויקטי תשתיות. הקבלנים אומרים לנו וזה די ברור שבגלל שמאז תחילת המלחמה, אין עובדים פלסטינים, או ליתר דיוק יש פחות, ונכנסים עובדים זרים, אז העלויות זינקו. עלות של עובד פלסטיני הייתה בסדר גודל של 6 אלף שקל, עובד זר עולה פי 2 וזה בלי כל המסביב - לינה ועוד.

אז הקבלנים צעקו, הלמ"ס לא ממש הגיבה, ואחרי שדניה סיבוס הגישה תביעה, בלמ"ס הבינו שאי אפשר יותר לשחק. זה מעלה שאלה חשובה - אם הציבור יתבע את הלמ"ס על עיוות מחירי הדירות זה גם יעזור? הם יתקנו את המחירים?

לתבוע את הלמ"ס

הטעויות של הלמ"ס עולות לציבור כסף רב. לפני כשנה, חוסר היכולת של הלמ"ס או חוסר האכפתיות גרמו לכך שהם לא חישבו את ההנחות המימוניות על רכישת דירות. כך הם העלימו 5%-7% מירידת מחירי הדירות. בפועל, כשהקבלנים באים למכור דירה ונותנים הנחה כזו, הם מעלים בחצי אחוז עד אחוז את המחיר כלפי חוץ, שהרי מה זה משנה - הציבור מקבל הנחה גדולה במימון. כלפי חוץ מתקבל רושם שגוי שהמחירים עולים. הלמ"ס, על כל עובדיו, משכורותיו הגבוהות ותקציבו הגדול, הוקם בדיוק בשביל מקרים כאלה - והוא כשל. כך הוא הציג חודש אחר חודש עליות מחירים. כשהציבור שיושב על הגדר רואה עליות מחירים, ועוד בזמן מלחמה, הוא מסתער וקונה דירות והעלייה הופכת לאמיתית. זה מה שיצר את העליות בשנה שעברה - ותודה ללמ"ס.

היו עוד עיוותים וטעויות, וכעת באמת עולה השאלה - מדוע כשדניה סיבוס מאיימת, הלמ"ס מתקפל, והאם לא כדאי לתבוע את הלמ"ס על נזקיו. נזק נוסף הוא הטעות במדד תשומות הבנייה, כשהשינויים אוחדו לחודש אחד וביטאו בינואר עלייה של 2.6% ו-5.3% בשנה. העלייה של 2.6% היא היסטורית ואינה רק של ינואר, אז מדוע רוכשי דירות בדצמבר ונובמבר צריכים לשלם אותה? מקורה ב-15 החודשים האחרונים.

זאת ועוד: מסתבר שזה עוד לא הסוף. בלמ"ס התייחסו לנושא בכנס סיכום השנה הכלכלית 2024. השורה התחתונה: זו כנראה לא תהיה העלייה האחרונה, והמדד צפוי להמשיך לעלות גם בתקופה הקרובה. יואל פינקל, המשנה לראש הלמ"ס פרופסור ירון פלוס, הסביר את השינוי והמגמה: "אני לא נביא, אבל ככל שמספר העובדים הזרים שיבואו יגדל, כך הוא ישפיע על המדד. עד כה המדד הושפע ב-2.6%, ואם היו מחליפים בבת אחת את כל 76 אלף הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, המדד היה עולה מיד ב-6%. נכון לעכשיו הוחלפו רק כשליש מהפועלים, ולכן המדד עלה קצת יותר מ-2%".

רגע, מדוע שיחליפו את כולם? שכחו שיש 40 אלף שוהים בלתי חוקיים, ואיך בעצם מודדים את שכרם? אז זהו - אין אפשרות טובה לבדוק זאת, כך לפחות מסבירים בלמ"ס. אז יש מדד, יש עלייה גדולה, וכנראה שתהיה עלייה נוספת כי מספר העובדים הזרים גדל, אבל לא לוקחים הכול בחשבון כי יש שב"חים שדווקא מורידים את עלויות העבודה, אבל עליהם הלמ"ס מוותר.

בלמ"ס אמרו כי המדד ימשיך להתעדכן בהתאם לשינויים בשוק העבודה. "שיטת המדידה הנוכחית, שמבוססת על משקלות מעודכנים להרכב הפועלים, תימשך עד העדכון הכולל של המדד הצפוי ביולי השנה". במקביל משנים פרמטרים נוספים במדד התשומות. ומדוע רק בינואר עדכנו את מדד התשומות? העלייה החדה בינואר נבעה, לטענת הלמ"ס, מכך שהתרחש מקרה קיצון, וברגע שהתברר שהשינוי משמעותי וארוך טווח, החלה עבודת עדכון. "מתוך מחויבות לשקיפות מלאה, הוחלט לפרסם את הנתונים מיד ולא לפרוס אותם לאורך זמן". האם הבנתם זאת? יש מקרה קיצון והלמ"ס מבין אותו רק לאחר 15 חודשים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה?

זהו מדד שמודד את השינויים בעלויות הבנייה של דירות למגורים, כולל שכר עבודה, חומרי גלם והוצאות נוספות. מדד זה משפיע ישירות על מחירי הדירות החדשות שנמכרות בשוק.

למה המדד עלה כל כך הרבה בינואר?

הסיבה המרכזית היא שינוי במשקל של עלויות העבודה, לאחר שהוחלפו פועלים פלסטינים בעובדים זרים יקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלות הבנייה.

איך זה ישפיע על מי שקונה דירה?

מי שחתם על חוזה צמוד למדד יצטרך לשלם יותר על הדירה ככל שהמדד ימשיך לעלות. זה אומר שהתייקרות של אחוזים בודדים במדד יכולה להוביל להוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים.

האם אפשר להימנע מהתייקרות כזו?

אפשר לנסות לחתום על חוזה ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה, אך זה תלוי במוכנות הקבלן. חלק מהקבלנים מאפשרים קיבוע של המחיר, אך בדרך כלל בתמורה למחיר גבוה יותר מראש.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

19.
אנונימי 06/03/2025 17:43
הגב לתגובה זו
האנפלציה פה היא לפחות 10% בשנה במשך כל ה 20 שנה האחרונות .אבל יותר נוח להסתיר זאת ולהרדים את הציבור הבור .ככה זה עובד פה והאמת שהולך להם לא רע עד עכשיו כולם מתלוננים וממשיכים לשלם כל מחיר .אז מה הבעיה
18.
איציק12 19/02/2025 19:45
הגב לתגובה זו
כולל הגזרות של ינואר
17.
אנונימי 19/02/2025 17:49
הגב לתגובה זו
איזה כיף לקרוא את הכתבות שלכם. הלוואי וזה ישנה משהו שם.
16.
אנונימי 19/02/2025 14:12
הגב לתגובה זו
עושים פה במדינה מה שרוצים מי שחתם על חוזה עכשיו משלם על רשלנות של הלמס כי נזכרו עכשיו לעדכן חייבים להסיר את הכפפות כל פעם מתקפלים רוקדים לצלילי הקבלנים בוכים קצת מקבלים נמאססס שמישהו יפעל בנושא הגיעו מים עד נפש .!!
15.
אנונימי 19/02/2025 10:25
הגב לתגובה זו
הלמס מפרסם עלייה של 0.6 בשל השינוי של 1% במעמ. פשוט בדיחה. מה גם שכל כלי התקשורת דיווחו שיצרנים רבים ניצלו את המדד לעליות מחירים נוספות.פשוט מנותקים שמשגעים אותנו עם עלויות כרטיסי טיסה באל על מאז 7102023 כשרובנו תקועים בארץ... בדיחה
14.
יאיר יאיר 19/02/2025 07:48
הגב לתגובה זו
אם הפרמטרים בחישובי מדדים נלקחים בטעות מוכוונת עי ראשי הלמס אזי יש כאן חשד לעבירות פליליות שהמשטרה חייבת לחקור ובמהרה. אי אפשר להשתיק את הנושא שמשפיע כל כלל אזרחי ישראל. מי יודע אולי גם במדד המחירים לצרכן ישנה טעויות מכוונות כלפי מטה על מנת שהמדינה לא תשלם תוספת יוקר.אבדוק אם אני יכול להגיש תלונה באופן רשמי.
13.
שיחקרו איך המדד הרשמי עלה רק 12% בעשור האחרון (ל"ת)
שחרזדה 18/02/2025 17:21
הגב לתגובה זו
12.
הלשכה ליצירת מציאות סבבה ! 18/02/2025 16:29
הגב לתגובה זו
מפרסמים את המדד בחלוף 15 יום מהחודש הנמדד כמו בשנות ה40 !הם עדיין עם נייר ועיפרון על האוזן .
11.
אנונימי 18/02/2025 11:28
הגב לתגובה זו
זה נראה שהלמס הפך להיות משרד יחסי ציבור של התאחדות הקבלנים והוא מנותק לחלוטין מהמצב הכלכלי של הציבור בארץ בעקבות המלחמה ויוקר המחייה שבלאו הכי גבוה בצורה קיצונית.צריך לבטל את מדד תשומות הבניה לאלתר ולסגור את משרדי הלמס עד לבירור העניין בצורה מעמיקה.
10.
סוף סוף העם מתעורר והתקשורת כל המדד של הלמס זאת הונאה ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)
רועי 18/02/2025 10:21
הגב לתגובה זו
9.
פוליטיקה בלמס על מנת להבאיש את ריח הממשלה (ל"ת)
אייל 18/02/2025 09:05
הגב לתגובה זו
8.
אנונימי 18/02/2025 07:40
הגב לתגובה זו
למה טעות הכל בכוונה קיבלו הוראהמגבוה מתי ראיתם מחירי דירותבמיליונים רק בשנים האחרונות
7.
מני 18/02/2025 06:30
הגב לתגובה זו
הכל מעוות ועושים לאנשי שלומם.בנוסף גם הקבלנים לא חפים עד עכשיו היה להם טוב שמחיר הדירה מעוות ורק עולה
6.
אנונימי 18/02/2025 00:59
הגב לתגובה זו
היהודים האשכנזים המציאו את הקומוניזם שיטה שהביאה רק אסונות לעולם מה אפשר לצפות מהם שיקימו מדינה לתפארת עמם מי שקנה כאן דירה אי פעם טעה. אני קניתי ומודה טעיתי. לכן מי שאין לו עדיין לא צריך להתבאס כי בישראל אין מה לחפש. מה יש לגור במדינה כה מסוכנת בה החמאס יחטוף אתכם ובעסקה הבאה כל הציבור יתנגד כלקח מהעסקה המופקרת הנוכחית.
5.
עידן 17/02/2025 23:53
הגב לתגובה זו
אסור לשתוק חייבים לבדוק איך יכול להיות קפיצה כזאת.
4.
מי מרים את הכפפה ותובע בשם כל אזרחי מדינת ישראל (ל"ת)
אנונימי 17/02/2025 23:24
הגב לתגובה זו
3.
עובד זר שמקבל בארץ מוצאו 500$ לחודש לא אמור לקבל פה (ל"ת)
20000 שח לחודש תנאים סוציאלים 17/02/2025 21:15
הגב לתגובה זו
2.
הפיתרון זה להשמיד את מדינת ישראל (ל"ת)
אייל 17/02/2025 21:11
הגב לתגובה זו
1.
אנונימי 17/02/2025 21:09
הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן נמוך בהרבה מהתייקרויות במשק. המדד לא אמיתי.
אנונימי 17/02/2025 21:56
הגב לתגובה זו
מי שקנה דירה בשנה האחרונה לא קשור להתייקרות של סוף 2023. ההתייקרות כבר מגולמת במחיר שלו.
אנונימי 18/02/2025 12:48
זה משנה מאד.כל מנפיקי החוב כולל הממשלה צמודים למדד המחירים לצרכן. ומי נדפק האזרחים שהפנסיות והחסכונות שלהם לא מקבלים את ההגנה הנכונה והחסכונות נשחקים.

דלית רביב צילום: רמי זרנגר

ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות ברמת גן ובגבעתיים

החברה דיווחה כי השלימה את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות בשני מתחמים מרכזיים - ברחוב הרא"ה ברמת גן וברחובות משמר הירדן-ההסתדרות בגבעתיים. שני המתחמים, שמיועדים לפינוי-בינוי, צפויים לייצר יחד מאות יחידות דיור חדשות בהיקפים הנאמדים במיליארדי שקלים. במקביל, החברה ממשיכה לקדם שורה של תוכניות נוספות בגוש דן, כחלק מתנופת התחדשות עירונית רחבה ברמת גן וגבעתיים

עוזי גרסטמן | 01/12/2025 11:28

נושאים בכתבה ICR התחדשות עירונית גבעתיים רמת גן פינוי בינוי

בשתי ערים סמוכות בלב גוש דן, רמת גן וגבעתיים, מדווחת ICR על התקדמות משמעותית בקידום פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית. לטענת החברה, היא השלימה בימים האחרונים את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות לצורך קידומם של שני מתחמים מרכזיים: האחד בשכונת נגבה ברמת גן, והשני בשכונת תל גנים בגבעתיים. מדובר בשני פרויקטים שצפויים לייצר מאות דירות חדשות בשטח בנוי צפוף ומבוקש.

ברמת גן מדובר במתחם ברחוב הרא"ה שבשכונת נגבה, המתפרש על פני כ-4.5 דונמים. התוכנית כוללת הריסה של ארבעה מבני מגורים ישנים ובהם כ-100 דירות ועוד 12 חנויות. במקומם מתוכננים להיבנות שלושה מבני מגורים חדשים: מגדל בן 35 קומות שיוקם על צומת הרחובות הרא"ה-נגבה, ושני בניינים מרקמיים בני תשע קומות כל אחד. בסך הכל צפויות להיבנות במתחם כ-260 דירות, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-190 מ"ר ושטח נוסף שיוקצה לשימושים ציבוריים עבור בית הספר עתיד הסמוך. בנוסף, התכנון כולל יצירת זיקות מעבר רגליות שיחברו בין הרחוב הראשי לבין רחובות השכונה הפנימיים - מהלך שמכוון להגביר את הנגישות במרחב.

שכונת נגבה עצמה עוברת בשנים האחרונות גל התחדשות משמעותי, עם שילוב של בנייה חדשה לצד אוכלוסייה ותיקה והשקעה במרחב הציבורי. מיקומה המרכזי, בסמוך לפארק הירקון ולצירי תנועה ראשיים, הפך אותה לאחת השכונות המתחדשות הבולטות במרכז הארץ.

במקביל, בגבעתיים דייוחה כאומר החברה גם על השגת רוב במתחם רחב היקף ברחובות משמר הירדן וההסתדרות שבשכונת תל גנים. המתחם משתרע על פני כ-10 דונמים וכולל כיום שבעה בנייני מגורים בני ארבע קומות ובהם 112 דירות. במסגרת התוכנית ייהרסו המבנים הישנים ובמקומם ייבנה מתחם עירוני חדש ובו כ-300 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר ושטחים ציבוריים. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות בפרויקט זה יגיע לכ-690 מיליון שקל. תל גנים נחשבת אחת השכונות המבוקשות בגבעתיים, בין היתר בזכות קרבתה לפארק רבקה ולמוקדי ציבור מרכזיים בעיר. מיקומו של הפרויקט, בלב שכונה מבוססת אך מיושנת בחלקה, הופך אותו לבעל פוטנציאל משמעותי לשינוי פני האזור.

ההתמקמות של ICR בשתי הערים אינה חדשה, ובשנים האחרונות היא מקדמת בהן כמה פרויקטים נוספים. ברמת גן החברה מקדמת פרויקט גדול בין רחובות רש"י ואבא הלל, שכולל כ-200 דירות וכ-800 מ"ר שטחי מסחר, ומצוי בשלבי קבלת היתרי בנייה. בנוסף, ברחוב פרוג מקודמת תוכנית לפינוי כ-150 דירות ישנות ובניית מגדל בן 30 קומות ושורה של בניינים מרקמיים בני תשע קומות, בסך הכל כ-385 יחידות דיור. התוכנית משתרעת על פני כ-10 דונמים וצפויה לשלב מגורים, מסחר ושטחי ציבור.

להמשך הכתבה לחץ כאן