בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?

דניה סיבוס תבעה את הלמ"ס ומיד חל תיקון במדד; אז אולי זו השיטה - לתבוע את הלמ"ס. הלמ"ס, שגרמה לעליות במחירי הדירות וכעת דוחפת את העלייה המצטברת מאז המלחמה ועד היום במדד תשומות הבנייה לחודש אחד, גורמת לנזק עצום לציבור - על הרשלנות, על הטעויות ומה יהיה בעתיד?
בהמשך לחשיפת ביזפורטל
אדיר בן עמי | (21)
נושאים בכתבה מדד תשומות הבנייה

בהמשך לפרסום אצלנו על הזינוק הלא טבעי במדד תשומות הבנייה בינואר בשל עדכון של כל העלייה בעלויות העסקה של עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, עולה שאלה מאוד כואבת - האם אפשר לסמוך על נתוני הלמ"ס? מדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הקבלנים לדירות למגורים ומדד תשומות התשתיות את עלויות החומרים והשירותים בפרויקטי תשתיות. הקבלנים אומרים לנו וזה די ברור שבגלל שמאז תחילת המלחמה, אין עובדים פלסטינים, או ליתר דיוק יש פחות, ונכנסים עובדים זרים, אז העלויות זינקו. עלות של עובד פלסטיני הייתה בסדר גודל של 6 אלף שקל, עובד זר עולה פי 2 וזה בלי כל המסביב - לינה ועוד.


אז הקבלנים צעקו, הלמ"ס לא ממש הגיבה, ואחרי שדניה סיבוס הגישה תביעה, בלמ"ס הבינו שאי אפשר יותר לשחק. זה מעלה שאלה חשובה - אם הציבור יתבע את הלמ"ס על עיוות מחירי הדירות זה גם יעזור? הם יתקנו את המחירים?


לתבוע את הלמ"ס


הטעויות של הלמ"ס עולות לציבור כסף רב. לפני כשנה, חוסר היכולת של הלמ"ס או חוסר האכפתיות גרמו לכך שהם לא חישבו את ההנחות המימוניות על רכישת דירות. כך הם העלימו 5%-7% מירידת מחירי הדירות. בפועל, כשהקבלנים באים למכור דירה ונותנים הנחה כזו, הם מעלים בחצי אחוז עד אחוז את המחיר כלפי חוץ, שהרי מה זה משנה - הציבור מקבל הנחה גדולה במימון. כלפי חוץ מתקבל רושם שגוי שהמחירים עולים. הלמ"ס, על כל עובדיו, משכורותיו הגבוהות ותקציבו הגדול, הוקם בדיוק בשביל מקרים כאלה - והוא כשל. כך הוא הציג חודש אחר חודש עליות מחירים. כשהציבור שיושב על הגדר רואה עליות מחירים, ועוד בזמן מלחמה, הוא מסתער וקונה דירות והעלייה הופכת לאמיתית. זה מה שיצר את העליות בשנה שעברה - ותודה ללמ"ס.


היו עוד עיוותים וטעויות, וכעת באמת עולה השאלה - מדוע כשדניה סיבוס מאיימת, הלמ"ס מתקפל, והאם לא כדאי לתבוע את הלמ"ס על נזקיו. נזק נוסף הוא הטעות במדד תשומות הבנייה, כשהשינויים אוחדו לחודש אחד וביטאו בינואר עלייה של 2.6% ו-5.3% בשנה. העלייה של 2.6% היא היסטורית ואינה רק של ינואר, אז מדוע רוכשי דירות בדצמבר ונובמבר צריכים לשלם אותה? מקורה ב-15 החודשים האחרונים.


זאת ועוד: מסתבר שזה עוד לא הסוף. בלמ"ס התייחסו לנושא בכנס סיכום השנה הכלכלית 2024. השורה התחתונה: זו כנראה לא תהיה העלייה האחרונה, והמדד צפוי להמשיך לעלות גם בתקופה הקרובה. יואל פינקל, המשנה לראש הלמ"ס פרופסור ירון פלוס, הסביר את השינוי והמגמה: "אני לא נביא, אבל ככל שמספר העובדים הזרים שיבואו יגדל, כך הוא ישפיע על המדד. עד כה המדד הושפע ב-2.6%, ואם היו מחליפים בבת אחת את כל 76 אלף הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, המדד היה עולה מיד ב-6%. נכון לעכשיו הוחלפו רק כשליש מהפועלים, ולכן המדד עלה קצת יותר מ-2%".


רגע, מדוע שיחליפו את כולם? שכחו שיש 40 אלף שוהים בלתי חוקיים, ואיך בעצם מודדים את שכרם? אז זהו - אין אפשרות טובה לבדוק זאת, כך לפחות מסבירים בלמ"ס. אז יש מדד, יש עלייה גדולה, וכנראה שתהיה עלייה נוספת כי מספר העובדים הזרים גדל, אבל לא לוקחים הכול בחשבון כי יש שב"חים שדווקא מורידים את עלויות העבודה, אבל עליהם הלמ"ס מוותר.


בלמ"ס אמרו כי המדד ימשיך להתעדכן בהתאם לשינויים בשוק העבודה. "שיטת המדידה הנוכחית, שמבוססת על משקלות מעודכנים להרכב הפועלים, תימשך עד העדכון הכולל של המדד הצפוי ביולי השנה". במקביל משנים פרמטרים נוספים במדד התשומות. ומדוע רק בינואר עדכנו את מדד התשומות? העלייה החדה בינואר נבעה, לטענת הלמ"ס, מכך שהתרחש מקרה קיצון, וברגע שהתברר שהשינוי משמעותי וארוך טווח, החלה עבודת עדכון. "מתוך מחויבות לשקיפות מלאה, הוחלט לפרסם את הנתונים מיד ולא לפרוס אותם לאורך זמן". האם הבנתם זאת? יש מקרה קיצון והלמ"ס מבין אותו רק לאחר 15 חודשים.


קיראו עוד ב"נדל"ן"



מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה?

זהו מדד שמודד את השינויים בעלויות הבנייה של דירות למגורים, כולל שכר עבודה, חומרי גלם והוצאות נוספות. מדד זה משפיע ישירות על מחירי הדירות החדשות שנמכרות בשוק.


למה המדד עלה כל כך הרבה בינואר?

הסיבה המרכזית היא שינוי במשקל של עלויות העבודה, לאחר שהוחלפו פועלים פלסטינים בעובדים זרים יקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלות הבנייה.


איך זה ישפיע על מי שקונה דירה?

מי שחתם על חוזה צמוד למדד יצטרך לשלם יותר על הדירה ככל שהמדד ימשיך לעלות. זה אומר שהתייקרות של אחוזים בודדים במדד יכולה להוביל להוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים.


האם אפשר להימנע מהתייקרות כזו?

אפשר לנסות לחתום על חוזה ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה, אך זה תלוי במוכנות הקבלן. חלק מהקבלנים מאפשרים קיבוע של המחיר, אך בדרך כלל בתמורה למחיר גבוה יותר מראש.



תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אנונימי 06/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    האנפלציה פה היא לפחות 10% בשנה במשך כל ה 20 שנה האחרונות .אבל יותר נוח להסתיר זאת ולהרדים את הציבור הבור .ככה זה עובד פה והאמת שהולך להם לא רע עד עכשיו כולם מתלוננים וממשיכים לשלם כל מחיר .אז מה הבעיה
  • 18.
    איציק12 19/02/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
    כולל הגזרות של ינואר
  • 17.
    אנונימי 19/02/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף לקרוא את הכתבות שלכם. הלוואי וזה ישנה משהו שם.
  • 16.
    אנונימי 19/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    עושים פה במדינה מה שרוצים מי שחתם על חוזה עכשיו משלם על רשלנות של הלמס כי נזכרו עכשיו לעדכן חייבים להסיר את הכפפות כל פעם מתקפלים רוקדים לצלילי הקבלנים בוכים קצת מקבלים נמאססס שמישהו יפעל בנושא הגיעו מים עד נפש .!!
  • 15.
    אנונימי 19/02/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    הלמס מפרסם עלייה של 0.6 בשל השינוי של 1% במעמ. פשוט בדיחה. מה גם שכל כלי התקשורת דיווחו שיצרנים רבים ניצלו את המדד לעליות מחירים נוספות.פשוט מנותקים שמשגעים אותנו עם עלויות כרטיסי טיסה באל על מאז 7102023 כשרובנו תקועים בארץ... בדיחה
  • 14.
    יאיר יאיר 19/02/2025 07:48
    הגב לתגובה זו
    אם הפרמטרים בחישובי מדדים נלקחים בטעות מוכוונת עי ראשי הלמס אזי יש כאן חשד לעבירות פליליות שהמשטרה חייבת לחקור ובמהרה. אי אפשר להשתיק את הנושא שמשפיע כל כלל אזרחי ישראל. מי יודע אולי גם במדד המחירים לצרכן ישנה טעויות מכוונות כלפי מטה על מנת שהמדינה לא תשלם תוספת יוקר.אבדוק אם אני יכול להגיש תלונה באופן רשמי.
  • 13.
    שיחקרו איך המדד הרשמי עלה רק 12% בעשור האחרון (ל"ת)
    שחרזדה 18/02/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הלשכה ליצירת מציאות סבבה ! 18/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
    מפרסמים את המדד בחלוף 15 יום מהחודש הנמדד כמו בשנות ה40 !הם עדיין עם נייר ועיפרון על האוזן .
  • 11.
    אנונימי 18/02/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    זה נראה שהלמס הפך להיות משרד יחסי ציבור של התאחדות הקבלנים והוא מנותק לחלוטין מהמצב הכלכלי של הציבור בארץ בעקבות המלחמה ויוקר המחייה שבלאו הכי גבוה בצורה קיצונית.צריך לבטל את מדד תשומות הבניה לאלתר ולסגור את משרדי הלמס עד לבירור העניין בצורה מעמיקה.
  • 10.
    סוף סוף העם מתעורר והתקשורת כל המדד של הלמס זאת הונאה ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)
    רועי 18/02/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פוליטיקה בלמס על מנת להבאיש את ריח הממשלה (ל"ת)
    אייל 18/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 18/02/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
    למה טעות הכל בכוונה קיבלו הוראהמגבוה מתי ראיתם מחירי דירותבמיליונים רק בשנים האחרונות
  • 7.
    מני 18/02/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    הכל מעוות ועושים לאנשי שלומם.בנוסף גם הקבלנים לא חפים עד עכשיו היה להם טוב שמחיר הדירה מעוות ורק עולה
  • 6.
    אנונימי 18/02/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
    היהודים האשכנזים המציאו את הקומוניזם שיטה שהביאה רק אסונות לעולם מה אפשר לצפות מהם שיקימו מדינה לתפארת עמם מי שקנה כאן דירה אי פעם טעה. אני קניתי ומודה טעיתי. לכן מי שאין לו עדיין לא צריך להתבאס כי בישראל אין מה לחפש. מה יש לגור במדינה כה מסוכנת בה החמאס יחטוף אתכם ובעסקה הבאה כל הציבור יתנגד כלקח מהעסקה המופקרת הנוכחית.
  • 5.
    עידן 17/02/2025 23:53
    הגב לתגובה זו
    אסור לשתוק חייבים לבדוק איך יכול להיות קפיצה כזאת.
  • 4.
    מי מרים את הכפפה ותובע בשם כל אזרחי מדינת ישראל (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובד זר שמקבל בארץ מוצאו 500$ לחודש לא אמור לקבל פה (ל"ת)
    20000 שח לחודש תנאים סוציאלים 17/02/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפיתרון זה להשמיד את מדינת ישראל (ל"ת)
    אייל 17/02/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/02/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים לצרכן נמוך בהרבה מהתייקרויות במשק. המדד לא אמיתי.
  • אנונימי 17/02/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה דירה בשנה האחרונה לא קשור להתייקרות של סוף 2023. ההתייקרות כבר מגולמת במחיר שלו.
  • אנונימי 18/02/2025 12:48
    זה משנה מאד.כל מנפיקי החוב כולל הממשלה צמודים למדד המחירים לצרכן. ומי נדפק האזרחים שהפנסיות והחסכונות שלהם לא מקבלים את ההגנה הנכונה והחסכונות נשחקים.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.