העולם חוגג את החיסון לקורונה – העולם צריך להרגיע
מניות הקניונים, מניות הבנקים, מניות התעופה, הנדל"ן, התיירות, האנרגיה ועוד רבות וטובות, רובן ככולן זינקו לאחר הדיווח של חברות פייזר PFIZER (PFE) וביונטק BIONTECH SE ADR (BNTX) על הצלחה בניסוי שלב 3 בחיסון לקורונה. זה נכון בארץ, בוול סטריט ובכל כנפות תבל.
העולם כולו משחרר נשימה עמוקה, אנחת רווחה קולקטיבית אם תרצו, הנה אנחנו בדרך לחסל את הנגיף, הנה אנחנו חוזרים לנורמל. אולי לא היום, אולי לא מחר או מחרתיים, אבל תוך חצי שנה עד שנה, מרבית האוכלוסיות בסיכון יחוסנו. אולי ואולי לא.
לחדשות הטובות האלה הצטרפו היום חדשות טובות נוספות. נובהווקס (NVAX) קיבלה אישור מה-FDA כי היא נכנסת למסול האישור המקוצר. בדיוק כמו פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואסטרה זנקה (AZN) לפניה.
האמת, שהמאמץ הגלובלי והיכולות הטכנולוגיות האדירות שהתגלו ביכולת של המדע להכיר את הנגיף במהירות ולייצר חיסון הם מרשימים מאוד. האנושות יצאה גדולה יותר מהתהליך. אז באמת שנאחל לחיסון הזה וכל חיסון אחר שיבוא הצלחה. לא סתם הצלחה, אלא הצלחה יתרה.
- עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניות בשיא - האם השווקים ימשיכו לעלות?
שוק המניות פועל כאדם שסובל מניתוק. הנאסד"ק שבר שיאים יחד עם אחוזי האבטלה בארה"ב ששברו שיאים שליליים. בפועל, מה שמתדלק עד היום את העליות זה בעיקר הריבית האפסית והתמיכות הענקיות שהעניקו הבנקים המרכזיים ובראשם הפד'. מעכשיו גם ניתן להוסיף את הסנטימנט החיובי של החיסון. אז נכון שיש הטרוגניות מסוימת - מאז הבשורה על החיסון אותן מניות שנהנות בתקופת קוורנה (זום, נטפליקס והיתר) ירדו - כי מתכנסים בהדרגה לעולם "נורמלי", בעוד המניות של החברות שנפגעו בקורונה תיקנו משמעותית מאותה הסיבה - עולם "נורמלי" טוב להן. ועדיין - כמעט כל המדדים עלו השבוע. החיסון עזר כמעט לכולם.
אבל מה לעשות שבעניין החיסון, אנחנו עדיין לא באמת שם. בפועל, עדיין רב הנסתר על הגלוי. אנחנו לא יודעים לכמה זמן החיסון אפקטיבי. לשנה, 3 שנים, 5 שנים או אולי לכל במקרה הטוב לכל החיים. אבל אנחנו לא יודעים.
בנוסף, אחת הסיבות המרכזיות שלוקח שנים לאשר חיסון, כל חיסון, נובע מהסיבה הפשוטה שצריך לבדוק לא רק את היעילות שלה, אלא את הבטיחות לאורך זמן. מה טוב חיסון שאחרי חצי שנה יפתח אצל המחוסנים תגובות אלרגיות חריפות? אז זמן הוא קריטי.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
וגם אם יקבל אישור להתחיל בחיסון לפני האישור הרשמי, מי פה מתנדב להיות שפן הניסיונות הראשון? אני מניח שלא מעט מבוגרים וכלל האוכלוסיות בסיכון יעשו את שיקולי הרווח וההפסד שלהם, אבל בלב פנימה, מעטים יסכימו להיכנס בלב שלם. איך אני יודע? פייזר וביונטק רצו להגיע ל-60 אלף נסיינים. בפועל הם סיימו את הניסוי עם קצת פחות מ-45 אלף.
זה אמנם מספר גבוה, אבל זה מראה שהציבור בעולם – הניסוי התרחש בכמה יבשות במקביל – לא ממהר לנסות מוצר שהוא לא מכיר. זה נכון לגבי המעדן או הגבינה שקונים בסופר וזה נכון על אחת כמה וכמה בחיסון שהאפקטים שלו יכולים להיות הרסניים.
אז בואו נשמח שהעתיד היום נראה קצת יותר מבטיח, ממה שהוא נראה לפני האישור של החיסון - אבל בואו גם ניכנס לפרופורציות.
מעבר לחשש של הציבור להתחסן.יש בעיות נוספות. פייזר לא מסוגלת לייצר יותר מ-1.3 מיליארד חיסונים בשנה. זה אומר שלמעלה מ-75% מהאוכלוסייה לא יהיה חיסון, אם כי יש חיסונים נוספים בדרך, כשהבא בתור צפוי להיות של מודרנה.
כך או כך, כשנתעורר מהאופוריה בקרוב, נגלה שכלום לא השתנה. רק התחזיות, שכפי שכבר למדנו השנה, משתנות מרגע לרגע.
- 8.איתן 17/11/2020 16:08הגב לתגובה זומשהו פה לא עובד או שהמניות עולות וגם הנדלן או שניהם יורדים אין מצב שזה הפוך
- 7.דניאל 15/11/2020 18:15הגב לתגובה זוהחשבון פשוט הסיכון בלא לקחת חיסון לאומת הסיכון בלקחת זאת השאלה המרכזית כל אדם יעשה את חשבונו הפרטי לדוגמא עם אני אדם בן שמונים עם מחלות רקע האם כדאי לי להיתחסן נראה לי שהתשובה בגוף השאלה
- 6.דוד 15/11/2020 15:19הגב לתגובה זואנו למדים שהכול רק בגדר דיבורים. פעם יש חיסון פעם החיסון מסוכן. ופעם נוספת אולי יהיה חיסון. וזה טוב אך ורק לבורסה העולמית. לדעתי אין שום חיסון שמוכח כיעיל. הכול אך ורק בגדר דיבורים בלבד.
- 5.הגיע הזמן לקנות זהב הכי בטוח (ל"ת)יוסי 15/11/2020 05:22הגב לתגובה זו
- 4.החיסון של פייזר בעל יעילות של 90% כלומר קיימת סבירות של 10% מהאנשים החיסון כלל לא יעבוד , לא נבדקה יעילותו של החיסון וכן לא נבדקה עמידותו (לאיזה טווח) כך שקיימת אפשרות שאדם שנטל חיסון אכן יהיה מחוסן לתקופה מסויימת ולאחר שיפוג החיסון האדם עחול להידבק שוב. (ל"ת)אריאל 15/11/2020 01:11הגב לתגובה זו
- גיא 15/11/2020 17:14הגב לתגובה זומעל 75% נחשב בטוח לשימוש. 90% זה הצטיינות יתרה... אין דבר כזה 100% ו- 90% זה דיי קרוב יחסיתף ולכן נחשב להצלחה כבירה למדע!
- 3.אלי 14/11/2020 23:16הגב לתגובה זובאפשרויות לחסן כל מחלה וירלית ויתכן זה יביא גם למציאת חיסון לסרטן. הניסוי האחרון היה על עשרות אלפים של מתנדבים היה מוצלח מאוד, אז מה הסיבה לפסימיות הזו?
- 2.אבי 14/11/2020 22:06הגב לתגובה זולא צריך לחגוג ולא לפתח אשליות מי שקובע הכל זה הבורא היחיד אליו צריך להתפלל ולבקש ממלך העולם .
- 1.יצאתי לחגוג אתמול על עור הדוב שטרם ניצוד (ל"ת)אבל BB הבטיח 14/11/2020 17:56הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
