מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

הקורבנות הנסתרים של משבר הקורונה הם משפרי הדיור

משפרי דיור שהתחייבו לדירה אחרת ולא הוציאו עדיין את דירתם למכירה, עלולים להיות הקורבנות הכי משמעותיים של משבר הקורונה ולספוג הפסדים משמעותיים, בשל המציאות החדשה בשוק הדיור שהוליד המשבר
יריב פז | (13)

בעוד שבכל הנוגע לבריאות הציבור, ישראל זוכה להצלחות גדולות בהשוואה בינלאומית, דווקא בצד הכלכלי נוצרות להן בעיות שורשיות שעלולות לפגוע בתעשיות שלמות. אחד המוקדים הבולטים הוא שוק הנדל"ן למגורים. משפרי דיור שהתחייבו לדירה אחרת ולא הוציאו עדיין את דירתם למכירה, עלולים לספוג הפסדים משמעותיים, בשל המציאות החדשה בשוק הדיור שהוליד משבר הקורונה, הם עלולים להיות הקורבנות הכי משמעותיים של המשבר הכלכלי הקשה שמתדפק על דלתות המשק.

בעת בה חתמו על רכישת דירתם הבאה, המציאות הכלכלית הייתה טובה והאופק היה נראה בטוח, אך בבואם למכור את דירתם הקיימת הם עלולים להיתקל בשוקת שבורה. הרי שאין מדובר בתופעה שולית, חלק גדול מהעסקאות מתנהל כך שרוכשי דירות מקבלנים קודם מתחייבים לדירה חדשה ומוכרים את דירתם רק בשלבים מאוחרים יותר.

דיונים רבים מתקיימים על מצב מחירי הדיור בעקבות משבר הקורונה. אכן ייתכן שבטווח הארוך מחירי הדיור יעלו, אך בטווח הקצר ואפילו הבינוני ברור כי הפיטורים והמצב הקשה של המשק בוודאי לא יביאו לביקושים איתנים לרכישת דירות של משפרי דיור ואלה ימכרו במחירי משבר.

חלקם הגדול של הרוכשים עלול לעמוד מול שוקת שבורה בבואם למכור את הדירה הנוכחית, שהרי במציאות שבה הקונים נעלמים מהשוק ושעליהם למכור את דירתם כדי לממן את הדירה אליה הם התחייבו, המציאות תאלץ אותם לפשרות משמעותיות במחיר. הבעיה האמיתית היא שפשרה משמעותית במחיר תייצר בור תקציבי משמעותי והסיכון כי משק הבית לא יצליח לעמוד במחיר הדירה אליה התחייב הולך ועולה.

עד כמה קשה מצב הקונים בשוק?

הנתונים מלמדים על מיליון עובדים במשק שנמצאים בחל"ת או שפוטרו כולל דורשי העבודה טרום המשבר. המשמעות היא מחצית ממשקי הבית שהם רוכשים פוטנציאליים של דירה שיהיה להם קושי לקבל משכנתא בבנקים. ברור כי אף בנק לא יסכים לתת משכנתא לעובד שיצא לחל"ת ומקבל דמי אבטלה, כשהכנסה זו אוזלת בתוך תקופה קצרה.

גם רוכשים פוטנציאליים בעלי איתנות פיננסית ימצאו קושי רב לממן עסקאות. ראשית, הבנקים עובדים במתכונת מצומצמת ומספר הפקידים המטפלים במשכנתאות ירד מאוד, תנאי המימון והחיתום הוקשחו מאוד והבדיקות אודות איתנות הלווים הן קפדניות מאוד. רוכשים פוטנציאליים שיתדפקו על דלתות המוכרים יציבו בפניהם תנאים מאתגרים לביצוע העסקה ויתנו אותה בקבלת מימון מהבנק.

יש מי שיטענו כי מי שהתחייב לדירה חלופית ולפתע לא יוכל לממש אותה יוכל לסגת או לבטל חוזה רכישה וכך ישחרר עצמו מההתחייבות. מדובר במקרה זה בסוגיה משפטית שלפי שעה המשק לא נוטה להגדיר את המצב שנוצר ככוח עליון שמאפשר לרוכשים לסגת מעסקאות. ההפסד המינימלי של משפרי הדיור עלול להיות במציאות כזאת תשלום של קנס היציאה בגובה כ-10% ממחיר הדירה שירכשו, זהו סכום משמעותי לכל הדעות שמשק הבית יצטרך לממן בדרך כלשהי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אלו פתרונות ניתן להציע במצב כזה?

דווקא כעת, תכנית של משרד האוצר להגדלת היצע הדיור הציבורי יכולה לשרת מטרה כפולה והוגנת – גם הגדלת היצע הדיור הציבורי למשפחות שייקלעו לקשיים וגם סיוע לאותם משפרי דיור שהתחייבו לדירות אחרות. אותם רוכשים יעדיפו לתת הנחה קטנה יותר לנציגי המדינה שרוכשים את, על פני מצב שבו הם נאלצים לתת הנחות גדולות מאוד בלית ברירה. מבחינת מדינת ישראל יהיה כלכלי יותר לבלום את המשבר בשלב זה, מאשר במצב שבו ההפסדים מגיעים אל הבנקים ובאים לידי ביטוי בפגיעה אנושה בקבלנים.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שמואל 20/07/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    מי שמתחייב לדירה/ביית מבלי שמוכר את הביית הנוכחי הוא מהמר, ומהמרים הם לא קורבנות.יום נפלא
  • 10.
    ומי הכותב? 09/07/2020 10:16
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל, מה עם קצת אמת בפרסום? ״אכן ייתכן שבטווח הארוך מחירי הדיור יעלו, אך בטווח הקצר ואפילו הבינוני ברור כי הפיטורים והמצב הקשה של המשק בוודאי לא יביאו לביקושים איתנים לרכישת דירות של משפרי דיור ואלה ימכרו במחירי משבר.״ הכותב הוא אדם שיש לו אינטרס למחירים גבוהים. הטרנד העכשווי הוא להתפשר על אמירות של ירידה בטווח הקצר, אבל היי, בטווח הארוך הכל יעלה, בטח שיעלה. חברים, אנחנו בפתחו של עידן חדש. ואלו שאריות מהעולם הישן בו סיפרו לנו שנדל״ן תמיד עולה, השקעה בטוחה ובלה בלה בלה. המחירים ירדו, מעל לכל ספק. ורק חמור יכול לחשוב אחרת. בחייאת. תראו מה קורה פה. בטווח הקצר ובטווח הארוך. ואל תשכחו שנכנסנו למשבר הקורונה עם סטגנציה של שנתיים במחירי הנדל״ן. אז שלא יעבדו עליכם.
  • 9.
    ש 09/07/2020 06:24
    הגב לתגובה זו
    והקבלנים יכולים לפזר אופטימיות עד מחר
  • 8.
    גמביט המלך 07/07/2020 22:47
    הגב לתגובה זו
    עדיף להיות משפר דייור שצריך אולי לרדת במחיר הדירה מאשר חסר דירה שצריך סכום עתק בשביל לרכוש דירה ראשונה.
  • 7.
    IM 09/06/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    ...יתכן שהמחירים יעלו... יתכן שיהיו מחירי משבר. פשוט קשה לקבל את זה שמחירי הדיור עלולים לרדת
  • 6.
    גלים בטבע 20/05/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    עם כחלון בלי כחלון עם קורונה בלי קורונה עם ביבי בלי ביבי המחירים יתרסקו!! למה?? כי ככה זה בועות. הן תמיד מתפוצצות כשאף אחד כבר לא מאמין שיירד....
  • 5.
    היה מרצה שלי ב BDO - תותח! (ל"ת)
    אמיר 19/05/2020 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עומר 19/05/2020 09:01
    הגב לתגובה זו
    מי שברשותו דירה הוא בר מזל... הסוגות הצעירים ואחרים שצריכים לקנות את הדירה הראשונה הם בבעיה אמיתית. את דאגה ביבי מינה שר בינוי ושיכון שיפתור את הבעיה של החראדים
  • 3.
    יאיר 19/05/2020 07:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לומר את האמת מחירי הדיור יצנחו בקרוב
  • משבר 2008 רק העלה את המחירים פה (ל"ת)
    שרון 19/05/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריה 19/05/2020 04:39
    הגב לתגובה זו
    אין שום קורבנות.שמשפרי הדיור שהתחייבו לתשלום לא ייצאו 5 שנים לחופשה יירדו חזק ברמת החיים כולל הילדים
  • 1.
    מצוייןןן 19/05/2020 02:19
    הגב לתגובה זו
    בקריס וקרוס כל בועת המחירים המטורפת שמפוטמת עי הבנקים המרכזיים
  • ירון 19/05/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
    זה לא ירידת המחירים כמובן ואפילו לא פשיטות הרגל של הקבלנים, הבעיה שבסופו של דבר הנזק יהיה כל כך גדול, שכל האמת תצא החוצה וכולם יראו ששוק הדיור שלט בעיתונות ופעל כגוף אחד וכל זה בתמיכת הבנקים, שאנשים יבינו שעבדו עליהם תהיה כאן התפרצות רגשות וזעם אדיר על כל המדינה הזאתי.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.