מיטל בר דוד
צילום: יח"צ

המהפכה הירוקה עדיין בחיתוליה

האם המומנטום החזק יימשך, או שהענף עשה את שלו? אלו אינדיקטורים ועסקאות מראים שלכלכלה הירוקה יש עוד הרבה לאן להגיע ומה המשמעות לעובדה שאפילו וורן באפט נכנס לחגיגה

מיטל בר דוד | (6)

חדשות לבקרים עולה נושא האנרגיה המתחדשת לסדר היום. חברות העוסקות בתחום מציגות תוצאות יפות ומניותיהן מגיבות בהתאם. בפרוס 2020, תוהים אנשים רבים האם המומנטום יימשך, או שהענף עשה את שלו.

 

אפשר לומר בפה מלא, שהמהפכה הירוקה עדיין בחיתוליה והתחום ימשיך לרכז עניין כלכלי והשקעתי רב בשנים הקרובות. נתחיל דווקא בפולין, שם נחתם לראשונה הסכם B2B ראשון מסוגו בין יזמית אנרגיה מתחדשת ללקוח שאינו חברת חשמל.

 

ענקית האנרגיה הגרמנית Innogy המחזיקה חווה להפקת חשמל מאנרגיית רוח בפולין, תמכור למבשלת הבירה היפנית הגדולה ASHAI, חשמל ירוק בהספק של 73 מגה-וואט למשך 10 שנים; זאת, ללא סבסוד ממשלתי.

 

זו דוגמא אחת לחברות פרטיות, מתרבות והולכות, המאותתות (במיוחד ללקוחות), כי פעילותן לא מזיקה לסביבה. לדעתי, זה אפיק פוטנציאלי חדש ומעניין ליזמיות האנרגיה, אשר יפנו, בצד חברות החשמל, כמקובל עד כה, גם ללקוחות קצה.

 

גרמניה – מעודדת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

לפני חודש הודיעה יצרנית המכוניות החשמלית האמריקאית (Tesla) בבעלות אילון מאסק על הקמת מפעל ענק חדש סמוך לברלין. לחברה שני מפעלים קודמים: בנוודה שבארה"ב ובשנחאי (ממנו יצאה המכונית הראשונה לפני ימים ספורים). המפעל, בו הושקעו ארבעה מיליארדי דולרים, אמור לייצר מאות אלפי מכוניות משלהי 2021 ויעסיק אגב כך 3,000 עד 8,000 איש.

 

ממשלת גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, אישרה לפני מספר שבועות חבילת תמריצים לתמיכה באנרגיה הירוקה, כולל סובסידיות מס לרכישת רכב חשמלי ופריסת רשת מטענים מואצת, תוך העלאה הדרגתית של יעדיה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

 

עודף הביקוש צפוי לגדול

מכונית חשמלית מצריכה כ-120 טעינות של סוללת ליתיום עם קיבולת של כ-75 קילו-וואט בשנה. מכאן שהביקוש לכל 100,000 מכוניות יסתכם ל-900 מגה-וואט. עד אמצע העשור צפוי ייצור האנרגיה מפחם להסתיים ולכן ההיצע מהמקורות המסורתיים יקטן, בעוד הביקוש יגדל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אני סבורה שחלק מהשיקולים של רוכשי המכוניות החשמליות הינו שמירה על הסביבה ולכן ידרשו פתרונות ירוקים לספק ביקוש חדש ומסיבי זה. התפתחות נוספת בביקוש לחשמל ירוק צפויה להגיע מהגידול המואץ בשימוש במחשבים בכלל ובמחשבי-על בפרט; זאת, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי ה-Big Data, אינטרנט של הדברים והבינה המלאכותית.

 

הללו יחייבו הקמת חוות שרתים לעיבוד ואחסון נתונים, שהם זללני חשמל משמעותיים.  מגמה זו תואץ עם הופעת הדור החמישי בתחום הסלולר, תוך גידול מואץ של תעבורת הנתונים ברשת.

כך למשל, נודע שחברת Amazon המקימה את המנהלת השנייה שלה בארצות הברית בשם HQ2 רכשה לא מכבר מתחם נטוש בפאתי הבירה וושינגטון, שם היא מתכננת להקים חוות שרתים דמיונית כמעט בגודלה, בעלת כושר מחשוב של אלפי טרה-בייט.

 

חברה זו וחברות טכנולוגיה ציבוריות מחויבות לבעלי המניות שלהן במסגרת דו"ח הקיימות, המתפרסם במקביל לדוחות הכספיים התוצאתיים מידי שנה ומאפשר לקהלים שונים לבחון את מידת ההשפעה שלהן על הסביבה.

 

כבר כיום ברור כי החברות הללו לא תעזנה לרכוש את החשמל הנדרש להן ממקורות מסורתיים - קרי, מזהמים. זהו אחד התחומים, בנוסף למכונית החשמלית, שצפוי לדחוף מעלה את עקומת הביקוש לחשמל ירוק.

 

כושר התחרות נתמך על ידי שיפורים טכנולוגיים

החברה הדנית VESTAS משקיעה במו"פ ומציעה כיום לשוק טורבינות רוח מדור חדש – גבוהות יותר, עם להבים ארוכים יותר, מה שמייצר הספק גבוה בעשרות אחוזים מבעבר.

 

החברה האמריקאית FIRST SOLAR פיתחה פאנל חדשני, שמאפשר קבלת הספק פוטו-

וולטאי גבוה בכ-15%-17%; בצד עודף התפוקה, פוחתים מספר המתקנים והציוד הנלווה

הנחוצים, מה שמוסיף לתחרותיות על מכרזי רשויות חשמל ומותיר לה תשואה נאה.

 

וורן באפט בפנים

אם לא די בכך, לפני מספר ימים הכריזה חברת החשמל NV Energy היושבת בנוודה, ונמצאת בבעלותו של המשקיע הנודע וורן באפט, על פרויקט "ג'ימיני" שבמסגרתו תוקם חוות ענק לייצור חשמל מאנרגיה סולארית כ-40 קילומטרים מהעיר לאס וגאס.

 

זו תהייה החווה הגדולה ביותר מסוגה שהוקמה עד כה, עם הספק של כ-690 מגה וואט. המתקן ישתרע על שטח מדברי של אלפי דונמים (חסר כל ערך כיום) ועשוי לכלול לראשונה שימוש במתקן לאגירת אנרגיה, שיאפשר גמישות בשימוש בחשמל בשעות שהביקוש הינו הגבוה ביותר.

 

אנרגיית השמש אפקטיבית לייצור חשמל בממוצע של 5-6 שעות ביום ועד 1,800 בשנה. מיד לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים יוחל בהקמת הפרויקט עם פתרון חשמל מעשי ללמעלה מ-100 אלף בתי אב במדינה.

 

דוגמאות אלו ואחרות משקפות מהפכה ירוקה הנמצאת בחיתוליה ואף תתגבר ותיטיב עם חברות העוסקות בתחום, בארץ ובעולם.

הכותבת היא אנליסטית תחום האנרגיה בבנק מזרחי-טפחות.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שאלתיאל 13/01/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
    העולם חייב לעבור לאנרגיה ירוקה ונקיה אם הוא רוצה לשרוד ולא לטבוע בזוהמה .חבל שלא התחילו עם זה הרבה קודם היינו חיים בסביבה הרבה יותר בריאה .
  • 3.
    לכן מחזיק אנרגיקס מיום הוולדה..... (ל"ת)
    חיימיקו 13/01/2020 13:51
    הגב לתגובה זו
  • ואנלייט ואלומיי וסולגרין... (ל"ת)
    פוקסי 05/06/2020 21:47
    הגב לתגובה זו
  • מסכים (ל"ת)
    דוד 14/01/2020 05:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפי 13/01/2020 13:10
    הגב לתגובה זו
    האם בארץ הענף הזה גם צומח?מדוע לא נותנים סקירה מקיפה ורצינית על חברות ישראליות?
  • 1.
    יוסף 13/01/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    על מנת להסב אפילו חלקית מעבר מהאנרגיות המסורתיות לאלו המתחדשות תידרש השקעה של טריליוני דולרים כך שיש מקום לכולם, גם ליזמיות הישראליות הפועלות בשוק המקומי והבינ"ל.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.