המהפכה הירוקה עדיין בחיתוליה
חדשות לבקרים עולה נושא האנרגיה המתחדשת לסדר היום. חברות העוסקות בתחום מציגות תוצאות יפות ומניותיהן מגיבות בהתאם. בפרוס 2020, תוהים אנשים רבים האם המומנטום יימשך, או שהענף עשה את שלו.
אפשר לומר בפה מלא, שהמהפכה הירוקה עדיין בחיתוליה והתחום ימשיך לרכז עניין כלכלי והשקעתי רב בשנים הקרובות. נתחיל דווקא בפולין, שם נחתם לראשונה הסכם B2B ראשון מסוגו בין יזמית אנרגיה מתחדשת ללקוח שאינו חברת חשמל.
ענקית האנרגיה הגרמנית Innogy המחזיקה חווה להפקת חשמל מאנרגיית רוח בפולין, תמכור למבשלת הבירה היפנית הגדולה ASHAI, חשמל ירוק בהספק של 73 מגה-וואט למשך 10 שנים; זאת, ללא סבסוד ממשלתי.
זו דוגמא אחת לחברות פרטיות, מתרבות והולכות, המאותתות (במיוחד ללקוחות), כי פעילותן לא מזיקה לסביבה. לדעתי, זה אפיק פוטנציאלי חדש ומעניין ליזמיות האנרגיה, אשר יפנו, בצד חברות החשמל, כמקובל עד כה, גם ללקוחות קצה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה – מעודדת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת
לפני חודש הודיעה יצרנית המכוניות החשמלית האמריקאית (Tesla) בבעלות אילון מאסק על הקמת מפעל ענק חדש סמוך לברלין. לחברה שני מפעלים קודמים: בנוודה שבארה"ב ובשנחאי (ממנו יצאה המכונית הראשונה לפני ימים ספורים). המפעל, בו הושקעו ארבעה מיליארדי דולרים, אמור לייצר מאות אלפי מכוניות משלהי 2021 ויעסיק אגב כך 3,000 עד 8,000 איש.
ממשלת גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, אישרה לפני מספר שבועות חבילת תמריצים לתמיכה באנרגיה הירוקה, כולל סובסידיות מס לרכישת רכב חשמלי ופריסת רשת מטענים מואצת, תוך העלאה הדרגתית של יעדיה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
עודף הביקוש צפוי לגדול
מכונית חשמלית מצריכה כ-120 טעינות של סוללת ליתיום עם קיבולת של כ-75 קילו-וואט בשנה. מכאן שהביקוש לכל 100,000 מכוניות יסתכם ל-900 מגה-וואט. עד אמצע העשור צפוי ייצור האנרגיה מפחם להסתיים ולכן ההיצע מהמקורות המסורתיים יקטן, בעוד הביקוש יגדל.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אני סבורה שחלק מהשיקולים של רוכשי המכוניות החשמליות הינו שמירה על הסביבה ולכן ידרשו פתרונות ירוקים לספק ביקוש חדש ומסיבי זה. התפתחות נוספת בביקוש לחשמל ירוק צפויה להגיע מהגידול המואץ בשימוש במחשבים בכלל ובמחשבי-על בפרט; זאת, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי ה-Big Data, אינטרנט של הדברים והבינה המלאכותית.
הללו יחייבו הקמת חוות שרתים לעיבוד ואחסון נתונים, שהם זללני חשמל משמעותיים. מגמה זו תואץ עם הופעת הדור החמישי בתחום הסלולר, תוך גידול מואץ של תעבורת הנתונים ברשת.
כך למשל, נודע שחברת Amazon המקימה את המנהלת השנייה שלה בארצות הברית בשם HQ2 רכשה לא מכבר מתחם נטוש בפאתי הבירה וושינגטון, שם היא מתכננת להקים חוות שרתים דמיונית כמעט בגודלה, בעלת כושר מחשוב של אלפי טרה-בייט.
חברה זו וחברות טכנולוגיה ציבוריות מחויבות לבעלי המניות שלהן במסגרת דו"ח הקיימות, המתפרסם במקביל לדוחות הכספיים התוצאתיים מידי שנה ומאפשר לקהלים שונים לבחון את מידת ההשפעה שלהן על הסביבה.
כבר כיום ברור כי החברות הללו לא תעזנה לרכוש את החשמל הנדרש להן ממקורות מסורתיים - קרי, מזהמים. זהו אחד התחומים, בנוסף למכונית החשמלית, שצפוי לדחוף מעלה את עקומת הביקוש לחשמל ירוק.
כושר התחרות נתמך על ידי שיפורים טכנולוגיים
החברה הדנית VESTAS משקיעה במו"פ ומציעה כיום לשוק טורבינות רוח מדור חדש – גבוהות יותר, עם להבים ארוכים יותר, מה שמייצר הספק גבוה בעשרות אחוזים מבעבר.
החברה האמריקאית FIRST SOLAR פיתחה פאנל חדשני, שמאפשר קבלת הספק פוטו-
וולטאי גבוה בכ-15%-17%; בצד עודף התפוקה, פוחתים מספר המתקנים והציוד הנלווה
הנחוצים, מה שמוסיף לתחרותיות על מכרזי רשויות חשמל ומותיר לה תשואה נאה.
וורן באפט בפנים
אם לא די בכך, לפני מספר ימים הכריזה חברת החשמל NV Energy היושבת בנוודה, ונמצאת בבעלותו של המשקיע הנודע וורן באפט, על פרויקט "ג'ימיני" שבמסגרתו תוקם חוות ענק לייצור חשמל מאנרגיה סולארית כ-40 קילומטרים מהעיר לאס וגאס.
זו תהייה החווה הגדולה ביותר מסוגה שהוקמה עד כה, עם הספק של כ-690 מגה וואט. המתקן ישתרע על שטח מדברי של אלפי דונמים (חסר כל ערך כיום) ועשוי לכלול לראשונה שימוש במתקן לאגירת אנרגיה, שיאפשר גמישות בשימוש בחשמל בשעות שהביקוש הינו הגבוה ביותר.
אנרגיית השמש אפקטיבית לייצור חשמל בממוצע של 5-6 שעות ביום ועד 1,800 בשנה. מיד לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים יוחל בהקמת הפרויקט עם פתרון חשמל מעשי ללמעלה מ-100 אלף בתי אב במדינה.
דוגמאות אלו ואחרות משקפות מהפכה ירוקה הנמצאת בחיתוליה ואף תתגבר ותיטיב עם חברות העוסקות בתחום, בארץ ובעולם.
הכותבת היא אנליסטית תחום האנרגיה בבנק מזרחי-טפחות.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.שאלתיאל 13/01/2020 17:42הגב לתגובה זוהעולם חייב לעבור לאנרגיה ירוקה ונקיה אם הוא רוצה לשרוד ולא לטבוע בזוהמה .חבל שלא התחילו עם זה הרבה קודם היינו חיים בסביבה הרבה יותר בריאה .
- 3.לכן מחזיק אנרגיקס מיום הוולדה..... (ל"ת)חיימיקו 13/01/2020 13:51הגב לתגובה זו
- ואנלייט ואלומיי וסולגרין... (ל"ת)פוקסי 05/06/2020 21:47הגב לתגובה זו
- מסכים (ל"ת)דוד 14/01/2020 05:47הגב לתגובה זו
- 2.רפי 13/01/2020 13:10הגב לתגובה זוהאם בארץ הענף הזה גם צומח?מדוע לא נותנים סקירה מקיפה ורצינית על חברות ישראליות?
- 1.יוסף 13/01/2020 12:38הגב לתגובה זועל מנת להסב אפילו חלקית מעבר מהאנרגיות המסורתיות לאלו המתחדשות תידרש השקעה של טריליוני דולרים כך שיש מקום לכולם, גם ליזמיות הישראליות הפועלות בשוק המקומי והבינ"ל.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
