לאחרונה ניתן פסק דין של ביהמ"ש העליון, בדיון נוסף שנערך בהרכב מורחב של 7 שופטים, ובו הוכרע בדעת רוב, בין היתר, כי אין חובה להקדים פניה לרשות ציבורית לפני הגשת תובענה ייצוגית נגדה.

אין זה מחזה שגרתי בו ביהמ"ש העליון מתכנס לדון בסוגיה פעם נוספת בהרכב מורחב של כמחצית משופטיו, לאחר שהרכב רגיל (3 שופטים) של ביהמ"ש הכריע בעניין. עוד יותר אין זה שגרתי שביהמ"ש העליון הופך את פסיקתו הקודמת ועל אחת כמה וכמה אין זה דבר שכיח שאחד משופטי בית המשפט (המשנה לנשיאה, השופט מלצר), שנמנה על ההרכב הקודם שנדרש לעניין, שינה את דעתו והצטרף עתה לדעת הרוב, שהפכה כאמור את ההכרעה בסוגיה.

ואולם, לא בכדי התכנס הרכב מורחב של שופטי ביהמ"ש העליון, לדון בפסיקתו הקודמת, שכן מדובר בסוגיה עקרונית, העוסקת בהגשת תובענות ייצוגיות כנגד רשויות ציבוריות ובתמריץ להגשתן על ידי האזרח.

בפסק הדין בהרכב הרגיל נקבע (פה אחד) כי יש מקום להטיל חובת פנייה מוקדמת על התובע ובא כוחו לפני נקיטת הליך ייצוגי נגד רשות ציבורית, אף שחובה כזו אינה מוסדרת בחוק. ואולם, בית המשפט הוסיף וקבע כי היעדר פנייה מוקדמת לא יוביל, ככלל, לדחיית בקשת האישור על הסף וכי הדבר יקבל ביטוי במישור הגמול ושכר הטרחה וכן בשיקולים שעל בימ"ש לשקול בעת שהוא דן בבקשת האישור עצמה.

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תובענות ייצוגיות הינן כלי אכיפה אזרחי ואפקטיבי, שהוסדר בחוק משנת 2006. בחוק נקבעו הקלות משמעותיות שניתנו לרשויות ציבוריות, אשר העיקרית ביותר בהן מכונה "הודעת חדילה", על פיה אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה התובענה, בבחינת "מודה ועוזב – ירוחם", ההליך נגדה יופסק והתביעה תידחה.

לא מדובר בהקלות של מה בכך שניתנו לרשויות המדינה. גופים אחרים (חברות מסחריות, ארגונים וכד') לא זכו להקלות מעין אלו והדבר עורר מחלוקת וגרר טענות בדבר חוסר השוויוניות בפני החוק. מעבר לכך, הקלות אלו ככלל אינן סבירות, שכן רשויות ציבוריות מהוות לרוב "כיס עמוק" ביחס לגופים אחרים, מה עוד שבכוחן לשפר את מצבן וחשבונן בדמות הטלת חיובים (מס, אגרה וכיוצ"ב), מה שאין בידי גופים מסחריים לבצע. לא בכדי תובענה ייצוגית עשויה להיות הרת גורל על נתבעות שאינן נמנות על רשויות ציבוריות.

רשויות המדינה לא הסתפקו בהקלות שניתנו להן על פי חוק, וביקשו להוסיף עוד הקלה שלא מנויה בחוק, בדבר חובת פניה מוקדמת אליהן טרם הגשת תביעה ייצוגית, פרקטיקה אותה ביקשו לייבא מהליכים מנהליים.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...

בדיון הנוסף פסק ביהמ"ש בדעת רוב (כנגד דעת המיעוט של השופט הנדל), כי אין מקום לקבוע חובת פנייה מוקדמת כזו שלא על דרך של תיקון חקיקה. נפסק כי החוק קובע הסדר שלילי בכל הנוגע להטלת חובה כללית לפנייה מוקדמת טרם נקיטת הליך ייצוגי נגד רשות, אולם אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבימ"ש על פי החוק, לבחון ולהביא בחשבון, בכל מקרה לפי נסיבותיו, את ההשלכות שיש לייחס להעדר הפניה המוקדמת.

לא בכדי ביהמ"ש העליון ישב על המדוכה פעם נוספת, וקבע הפעם, בצדק רב, כי די בהקלות שניתנו לרשויות הציבוריות במפורש על פי חוק. על פי החלטתו זו, אין מקום להרחיב את ההקלות מעבר למה שמוסדר בחוק, דבר שעלול היה להוות אפקט מצנן בהגשת תובענות ייצוגיות כנגד רשויות, תוך הרחבת חוסר השוויוניות בין רשויות ציבוריות לאלו שאינם נמנים עליהן. על כך יש לומר: "מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא".