בחירות 2019: חיבורים ופיצולים פוליטיים על פני סוגיות בוערות

הציבור, יחד עם התקשורת, מעדיף הפעם לדון על האישיות של ראשי המפלגות בניגוד למערכות קודמות. מהן ההבטחות שאנחנו צריכים לשמוע במערכת הקרובה?

 | 
(1)
השר כחלון יצא לאחרונה בהצהרת בחירות עם תכנית מהפכנית להוזלה משמעותית של החינוך לגיל הרך. מדובר אכן בבשורה אך עם סימן שאלה גדול, מהיכן יגיע המימון להטבה זו של השר כחלון שעל פי הערכות עלותה 4 מיליארד שקל?
 
מערכת הבחירות בישראל מנוהלת כיום סביב השאלה הפרסונלית. כלומר, מי האדם המתאים יותר או פחות להנהיג את מדינת ישראל. כך, בניגוד למערכות קודמות שנסובו סביב סוגיות של ביטחון, שלום או כלכלה אנחנו נמצאים כעת במערכת בחירות שבה סוגיות מהותיות שדורשות טיפול של הממשלה לאחר שתיבחר, לא נידונות כמעט לחלוטין אצל הציבור, שמעדיף יחד עם אמצעי התקשורת לדון על חיבורים ופיצולים פוליטיים ועל ההבדל בין ראשי המפלגות, האישיות שלהם וההיסטוריה הפרטית שלהם, כפקטור לגריפת מנדטים בסקרים ולאחר מכן בקלפי, בדרך לממשלה, לכנסת.
יוקר המחיה, יוקר הדיור ושמירה על איכות הסביבה הן תופעות שחלקן הגדול נגרם בשל עודף רגולציה. זו אינה רק נגזרת של מספר החוקים והתקנות לגבי התנהלות עסקית שחלקם סותרים האחד את השני, אלא, עודף הרגולציה בישראל נוצר גם כתוצאה מחוסר תיאום בין משרדים וכך יוזמות חיוביות אינן יוצאות אל הפועל, לא בגלל כוונה רעה, אלא בגלל שאין להן התייחסות רצינית ועניינית במשרדי הממשלה.
דוגמאות לפרויקטים מבורכים שלא זכו להתייחסות הממשלה והכנסת יש למכביר. ניתן לציין למשל את אי הסיבסוד של קטנועים חשמליים, כפי שקיים בכל מדינות אירופה, ארה"ב ואפילו הודו, במטרה לצמצם משמעותית את פליטת המזהמים של קטנועים במרכזי ערים. ניתן לציין גם את ביטול הטבת המס לביודיזל שסתמה את הגולל לפי שעה על מיחזור שמנים מזהמים שיהפכו לביודיזל במקום סולר מזהם.
עוד ניתן לציין את התעקשות משרד האוצר לשמור על מיסוי עובדים זרים בענף הבנייה, מיסוי המייקר את מחירי הדירות הנבנות בישראל בשיעור ממוצע של כ-4%. כמעט בכל חלקה טובה שבה עסקים בישראל מעוניינים לפעול ולהתנהל, הם נתקלים במכשולי רגולציה המייקרים את המוצרים שהם מוכרים במקרה הטוב, או במקרה הרע מונעים מהציבור שירותים חיוניים.
צמצום הרגולציה, הרחבת התיאום הבין-משרדי, זיהוי חסמים או פעילויות רגולטוריות המייקרים את המוצרים ומינוי שר לענייני תיאום בין משרדי ממשלה להפחתת רגולציה - אלו הם תנאי הכרחי להמשך שגשוג של הכלכלה הישראלית וגם תנאי הכרחי לעלייה בהכנסות ממיסים בעתיד, עלייה שתאפשר בהמשך גם הוזלה של החינוך לגיל הרך לילדי ישראל.     
הכותב הוא מנהל רשות המיסים לשעבר, מומחה למיסוי, מכס, סחר בינלאומי וגישור
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    זהות
    יוסי 28/02/2019 12:50
    הגב לתגובה זו
    1 0
    תודה שהוספתם את זהות :-)
    סגור