צביקה אליהו
צילום: יח"צ

2016 שברה שיאי גיוסים בשוק ההנפקות. למה צריך לשים לב בשנה הקרובה?

צביקה אליהו |

שנת 2016 הייתה שנה חיובית באפיק הקונצרני, כאשר המדדים המובילים רשמו עליות שערים. התשואה הממוצעת בשוק הקונצרני הייתה כ-3%, תשואה גבוהה משמעותית מהביצועים שנרשמו בשוק איגרות החוב הממשלתיות.

הפתיעו לטובה מדדי התל בונד המורכבים מאיגרות חוב בדירוגים נמוכים, דוגמת תל בונד תשואות אשר עלה ב-6.17% ותל בונד תשואות שקלי אשר עלה ב-4.34%. מדדי תל בונד אלו מורכבים מאיגרות חוב בדירוגים בינוניים נמוכים הנעים בין BBB- ל-A (לפי דירוג מעלות). נציין כי הירידות באיגרות החוב הממשלתיות לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הביאו לצמצום המרווחים אל מול האיגרות חוב הקונצרניות אשר עלו.

כשמסכמים את ביצועי האפיק הקונצרני ב-2016, אי אפשר להתעלם משוק ההנפקות אשר רשם שיא בהיקף ההנפקות לציבור בשנים האחרונות. סך הגיוס באפיק הקונצרני בשנה שחלפה עומד על סכום של למעלה מ-67 מיליארד שקלים, הגבוה ביותר שנרשם מאז שנת 2007. לצורך השוואה, היקף הגיוסים בשנת 2015 עמד על כ-55 מיליארד שקלים ובשנת 2014 הסתכמו הגיוסים הקונצרניים בכ- 38 מיליארד שקלים.

הגיוס באפיק הקונצרני התחלק כמעט שווה בשווה בין האפיק הצמוד לבין האפיק הלא צמוד, לעומת האפיק הממשלתי ששם הגיוס באפיק הלא צמוד בלט לעומת האפיק הצמוד. את ההנפקות הובילו חברות הנדל"ן שגייסו למעלה מ-21 מיליארד שקלים וסקטור הבנקים שגייס למעלה מ- 16 מיליארד שקלים. שני הענפים מהווים למעלה מ- 50% מסך הגיוסים השנה.

ההנפקה הבולטת ביותר בענף הנדל"ן הייתה של קבוצת עזריאלי אשר גייסה 2.2 מיליארד שקלים, ואילו ההנפקה הבולטת ביותר בענף הבנקים היא של בנק לאומי אשר גייס בסדרה אחת כ- 3.5 מיליארד שקלים. נקודה נוספת שבלטה בענף הבנקים בשנת 2016 הייתה שאלו הנפיקו איגרות חוב מסוג COCO  המסווגים כהון רובד 2 לצורך הכללתם בהון הפיקוחי של הבנק (קרי, מוכרים לצורך באזל III).

בשנה החולפת יותר ויותר חברות גייסו בדירוגים בינוניים, נמוכים וללא דירוג בכלל עם בטחונות. הדבר נבע מהתיאבון של המשקיעים לקבלת תשואה על השקעה באיגרות חוב, כאשר החברות מכיוונן העניקו יותר בטחונות לחוב בדירוג נמוך או ללא דירוג בכלל. כ-15.7% מסך ההנפקות היו של חברות בעלות דירוג נמוך BBB ומטה, כאשר ענף הנדל"ן לבדו היה כ- 7% מסך ההנפקות בדירוגים נמוכים מ- BBB , כולל לא מדורג בכלל.

היקף הגיוסים נובע מתנאי שוק טובים לחברות המנפיקות שבבסיסם ריבית נמוכה, ועקב ביקושים גבוהים מצד המשקיעים המוסדיים, נוכח היעדר אפיקי השקעה חלופיים. בנוסף, רצונן של החברות להאריך מח"מ ולחסוך בעלויות המימון, והציפייה בשוק להעלאת ריבית בארה"ב, דחפה את החברות לגייס יותר מוקדם או למחזר את החוב שלהן בריבית נמוכה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בהקשר לכך נציין כי בחלק מההנפקות נרשמו ביקושי שיא גם לחברות שביקשו להנפיק סכום מסוים אך קיבלו ביקושים גבוהים לאיגרות בעקבות הביקוש לתשואה של המשקיעים. לדוגמה, חברת חשמל שהרחיבה את הסדרות 26 ו-27 בהיקף כולל של שני מיליארד שקלים, ואילו בהנפקה הגיעו ביקושים של כארבעה מיליארד שקלים. כתוצאה מהביקושים הגדולים, הגדילה חברת חשמל את היקף ההנפקה לכ-3.3 מיליארד שקלים.

חברה נוספת שנהנתה מביקושים גבוהים הייתה חברת פז נפט שביקשה לגייס כ-600 מיליון שקלים, אולם לאחר שקיבלה ביקושים של כ-2.6 מיליארד שקלים, החברה הגדילה את הגיוס לכ- 1.3 מיליארד שקלים. גם בנק איגוד, שהנפיק איגרות חוב מסוג COCO, זכה לביקושים גבוהים של כ-363  מיליון שקלים, כאשר ביקש לגייס רק 200 מיליון שקלים.

במבט לשנת 2017, כדאי לשים לב לירידה במרווחים באפיק הקונצרני, דבר המעמיד את ההשקעה בשוק הקונצרני בסיכון מעט גבוה יותר. לכן, רצוי לבחון כל השקעה תוך פיזור רחב בתיק ובחינה מעמיקה של החברה.

צביקה אליהו מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה ניהול תיקים או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.