כיצד פתיחת מוסד אקדמי מביאה לפיתוח הפריפריה?

אסף אנגל, מנכ"ל משותף ב"אנגל-שביט" המייעצת ומלווה קהילות עירוניות בתהליך רכישה מיזמים, על הקשר שבין פתיחת מוסד אקדמי ליכולת פיתוח ושיגשוג הפריפריה
אסף אנגל | (16)

בשבוע הבא תפתח שנת הלימודים האקדמית ברוב המוסדות ברחבי הארץ - הזדמנות טובה להסתכל כיצד סקטור זה משפיע על שוק הנדל"ן בישראל בכלל ובערים ספציפיות בפרט. האם הסטודנטים הם אלה שיקטינו את הפריפריה בישראל? האם יש בכוחם של אותם אנשים צעירים להפוך ערי פריפריה בעלות תדמית ציבורית שלילית לערים תוססות ומלאות חיים? האם  מהפכת הדיור בישראל תתחיל מציבור זהם? מתברר שהתשובות לכל שאלות אלה הן חיוביות.

מחקר שנעשה בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה קשר ישיר ומובהק בין מקום הלימודים של סטודנטים בישראל לבין השתקעותם באותו המקום. המחקר הראה כי לסטודנטים הלומדים במקומות שונים בפריפריה יש נטייה גדולה עד פי 26 לעבור לגור בעיר בה למדו לעומת אלה שלא למדו בה.

במהלך שנות לימודיו של הסטודנט הוא רוקם סביבו רשת של קשרים חברתיים, מקצועיים וכלכליים אשר משפיעה על בחירת מקום המגורים בו הוא יהיה מעוניין להשתקע בהמשך חייו. המוסדות האקדמיים מהווים את הפלטפורמה עליה בונים הסטודנטים את עתידם המקצועי והחברתי. מונח הנטוורקינג הופך להיות משמעותי יותר ויותר באותה עת, והוא מסמל את החשיבות של הקשרים החברתיים שיוצר אדם עם הסובבים אותו בהקשר לעתידו המקצועי. האנשים איתם אנחנו לומדים באקדמיה הופכים להיות שותפי הדרך שלנו בחיים שאחרי הלימודים. קשרים עסקיים ונטוורקינג שנוצר בין סטודנטים במהלך הלימודים מתפתח לכדי יזמות עסקית וכלכלית בעיר. קשרים אלו הם נדבך מרכזי עליו מתבסס תהליך ההשתקעות של סטודנטים וצעירים בעיר.

לצד הקשרים העסקיים גם אורח החיים הסטודנטיאלי תורם מאוד לרצונם של הסטודנטים להישאר בעיר גם לאחר שסיימו ללמוד. חיים אלה מייצרים בערים בהן יש מוסדות אקדמיים קהילות צעירות ותוססות. החיים באווירה שכזו משכיחים מעייני הצעירים דימויים שליליים על הערים בהן הם חיים, וזה נכון ביחס לערים במרכז ולערים בפריפריה כאחד. מתוך כך אפשר להסיק מסקנה אחת פשוטה - ככל שעיר תכיל יותר מוסדות אקדמיים ככה היא תגדיל את ההגירה החיובית של קהל צעיר ותוסס שיפתח אותה וירצה להישאר בה גם לאחר סיום לימודיו.

דוגמא בולטת ליישומו של תהליך זה בארץ ניתן לראות כבר כיום בבאר שבע. בעבר נתפשה באר שבע כעיר פריפריאלית לא מזמינה, מה שהרתיע רבים מלעבור לגור בה וגרם להגירה שלילית של צעירים שעזבו אותה לטובת חיים במרכז הארץ. כיום ניתן כבר לומר ללא חשש שבאר שבע נתפשת בעייני רבים כעיר בתנופה, עיר הסטודנטים של ישראל. בעיר ממוקמות אוניברסיטה אחת ועוד שלושה מוסדות אקדמיים אשר מעלים בקביעות את מספר הסטודנטים בעיר, וכפועל יוצא את מספר התושבים בעיר והפיתוח העירוני על כל גווניו. רחובותיה של העיר שופעים במקומות בילוי ומוקמים בה אזורי מסחר חדשים.

בשנים האחרונות נבנו בעיר קריית הייטק מתקדמת וקריית ספורט חדשנית. לצד אלה פוקדת את העיר תנופת בנייה ובניינים חדשים צצים בה כל העת. רבים מאותם מבנים מוקמים בעבור קהל צעיר ומכילים דירות אשר מותאמות בגודלן ובמיקומן לצורכיהם של הסטודנטים והתושבים הצעירים. אין ספק שההתפתחות של באר שבע הופכת אותה למרכז בפני עצמו.  זוהי רק שאלה של זמן עד שהעיר כבר לא תיחשב כפריפריה בעייני הציבור.

דרך הדוגמא של באר שבע ניתן להבין כיצד מוסדות אקדמיים יכולים לשנות את פני הערים והתפישה הציבורית לגביהן. בנייה של מוסדות אקדמיים בעיר תביא להגירה חיובית של תושבים אליה ולכך שהסטודנטים שלמדו בה יישארו לגור בה גם לאחר סיום לימודיהם. קיומן של ערים מסוג זה יוצר ערי מרכז חדשות בכל רחבי הארץ ומצמצם את אזורי הפריפריה. התרחבות דמוגרפית של ערי פריפריה תביא לתנופת בנייה במחירים זולים יותר מהמחירים במרכז ותגדיל את מספר יחידות הדיור במשק - המפתח למהפכת הדיור בישראל, בעיקר בזכות הסטודנטים, הלוא הם דור העתיד של המדינה. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רעות חיון 22/10/2015 07:52
    הגב לתגובה זו
    מלבד לימודים אקדמיים, נוסף תחום מיוחד: "ליצנות רפואית" במסגרת התוכנית לתואר שני בדרמה-תרפיה במכללת תל חי
  • שלומית 22/10/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    בצפון הרחוק
  • 12.
    אלי 22/10/2015 07:45
    הגב לתגובה זו
    דברנו על תחבורה – לגליל המערבי, לגליל העליון לחיפה שינוי מערך התחבורה בצפון, המשך סלילת כביש חוצה ישראל, פיתוח מסילות הרכבת , משנה את מפת העסקים בצפון הרחוק, ועכשיו יותר מתמיד מקרב אתכם למרכז.
  • 11.
    נראה לכם שאופקים תאמץ איזו מכללה? (ל"ת)
    יאיר 21/10/2015 08:42
    הגב לתגובה זו
  • אתמר 21/10/2015 22:40
    הגב לתגובה זו
    אני לא אתפלא אם כבר יש שם מכללה ואולי אפילו מבוקשת.
  • 10.
    מאורה בן ציון 21/10/2015 07:48
    הגב לתגובה זו
    קשה לי להאמין שבנייה של מוסדות אקדמיים בעיר תביא ל"הגירה חיובית" של סטודנטים שיהפכו לתושבי העיר אופקים לאחר סיום לימודיהם.
  • 9.
    עומר 20/10/2015 01:11
    הגב לתגובה זו
    רכישת דירה היא בין ההחלטות המורכבות ביותר של המשפחה הצעירה, בתוכה הכרעות ושיקולים רבים, המבטאים את הערכים של בני המשפחה. ההחלטה היכן לגור היא זו שתקבע, למעשה,את כל חיי היום יום ו. לכן נחכה ונראה אולי יהיו שינויים לטובת המשפחות הצעירות,ולא נמהר לקנות עכשיו. שינויים מטעם קובעי המדיניות!!!
  • 8.
    שרית יוסף 18/10/2015 14:53
    הגב לתגובה זו
    אסף אנגל צודק כשהוא מדבר על הסטודנטים שיביאו את הגאולה לעירות הפריפריה עם הקמת המכללה או אפילו אוניברסיטה במקום אבל יש עוד פיתרונות למצב הפריפריאלי הזה:רכבת מהירה ונגישה.אין צורךלפרט ולהוסיף כולנו יודעים מה תרומתה של תחבורה זריזה מהירה ונוחה.
  • 7.
    אבי 18/10/2015 10:02
    הגב לתגובה זו
    מה יש בפריפריה הזאת ש"כובשת את לבנו" במרכאות כפולות ומכופלות..
  • אלונה 18/10/2015 22:56
    הגב לתגובה זו
    למעשה לא היתה פריפריה.תתארו לעצמכם שיש אפשרות להגיע מקצה לקצה בתוך שלוש ארבע שעות
  • 6.
    עומרי 18/10/2015 05:47
    הגב לתגובה זו
    "בעבר נתפשה באר שבע כעיר פריפריאלית לא מזמינה, מה שהרתיע רבים מלעבור לגור בה וגרם להגירה שלילית של צעירים שעזבו אותה לטובת חיים במרכז הארץ."מסכים עם כל מילה, אבל יש סיבות נוספות לכך שבאר שבע תמיד סומנה כעיר "חלשה" מקורות פרנסה ירודים יותר וכו...ואולי בעקבות הגירה של סטודנטים אליה תתבסס גם האוכלוסיה המקומית ובקיצור תעלה את הרמה הסוציאקונומית.
  • 5.
    ליאור 17/10/2015 16:27
    הגב לתגובה זו
    כנראה זה הנושא הקובע...
  • 4.
    יואל בן יצחק 17/10/2015 00:15
    הגב לתגובה זו
    בעבר נתפסה באר שבע כעיר בעלת מראה והשגים ירודים בכל התחומים, וכל זה הרתיע רבים מלעבור לגור בה,וגרם לעזיבת העיר לטובת מרכז הארץ אבל לא אני, החלטתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון וגם נשארתי והשתקעתי דווקא כאן.
  • 3.
    אלון 16/10/2015 07:24
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שהסטודנטים הם אלה שיקטינו את הפריפריה בישראל? לפי אסף אנגל כותב התור כן זה יתכן! האם יש בכוחם של אותם אנשים צעירים להפוך ערי פריפריה בעלות תדמית ציבורית שלילית לערים תוססות ומלאות חיים?בהחלט כן וגם אנחנו כזוג צעיר(לפני 15 שנים למדנו בתל חי והתחתנו בקיבוץ בצפון ושם נשארנו לגור...
  • 2.
    סטודנט 14/10/2015 20:16
    הגב לתגובה זו
    בוא ללמוד אתנו. מגורים בחינם ללא כסף!!
  • 1.
    ינאי 14/10/2015 11:22
    הגב לתגובה זו
    לב"ש יש מאזן דמוגרפי של 100 איש בשנה. אלפי הסטוד' ממש לא משתקעים בה, למרות ההנאה ולמרות הדיור הזול יחסית - פשוט בגלל שאין בה תעסוקה! כל הדיבורים האלה על ב"ש מנפחים בועה של יזמים ומשקיעים
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.34%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.