זה הזמן לצמצם סיכונים בתיק האג"ח
איזו פתיחת שנה. נדמה ששום דבר לא מונע מהשוק לרוץ, לא הורדות הדירוג באירופה, לא המו"מ המתמשך ביוון ולא הסנקציות על אירן. בחודש האחרון חזינו בעליות שערים נאות כמעט בכל אפיק השקעה. ראינו את התיאבון לסיכון חוזר אט אט לשווקים וסדרה של הנפקות מוצלחות באירופה שבה אפילו יוון הצליחה לגייס.
גם השוק הקונצרני בישראל נהנה מפתיחת שנה חיובית. עליות שערים נרשמו באופן רוחבי בכל הדירוגים, המח"מים ובסיסי ההצמדה, מה שהביא לכך שמרווחי האג"ח הצטמצמו בחודש האחרון באופן משמעותי והותירו פרמיות סיכון נמוכות באפיק. בקרב האג"חים בדירוג גבוה (AA- ומעלה), שיכולות לשמש כתחליף לאג"ח ממשלתית, המרווחים כה נמוכים עד שאינם מפצים על הסיכון הגלום בהן. בקרב האג"חים בדירוגים הנמוכים יותר (BBB - +A+) התשואות האבסולוטיות גבוהות יותר כמובן, אך במחירים הנוכחיים פוטנציאל ההפסד בהחלט גבוה.
בשוק הקונצרני, ההזדמנויות עדיין נמצאות באג"חים השקליות בריבית משתנה, אע"פ שגם אלו הולכות ומתמעטות לאחר צמצום המרווחים של החודש האחרון. אג"חים אלו ספגו לאחרונה מספר הורדות ריבית, ומספקות פיצוי נאה בתשואה בהשוואה למקבילות בריבית קבועה. הפוגה בהורדות הריבית בתקופה הקרובה בשילוב פרמיה נאה בריביות המשתנות, הופכות את אלו לאטרקטיביות להשקעה.
התמעטות ההזדמנויות בשוק הקונצרני הופכת את האג"ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר. למרות שסביבת הריבית נמוכה, יחס הסיכוי - סיכון באג"חים הקונצרניות הורע בתקופה האחרונה, נתפשר על ריביות נמוכות על מנת לצמצם את הסיכון בתיק האג"ח.
בד בבד לצמצום ההחזקה בקונצרני, יש לנצל את הורדת הריבית האחרונה והתלילות הנמוכה של העקומים, ולקצר את מח"מ האפיק הממשלתי. החלק הארוך של העקום הממשלתי אינו מספק פיצוי הולם על הארכת המח"מ. הוא סובל כעת ממספר איומים בדמות עליית תשואה באג"ח האמריקני, פריצת מסגרת הגירעון שתוביל לגידול בהנפקות לטווח ארוך וכמובן סיכונים גיאופוליטיים שתמיד רלוונטיים באזורינו.
בטווח הקצר הסיכון מגיע מכיוון הנפקות אג"חים בדירוג גבוה במח"מ ארוך המשמשות כתחליף לממשלתיות. לאחרונה גייס בנק מזרחי טפחות כ-900 מיליון ש' במח"מ בינוני - ארוך, ובימים אלו בנק לאומי יוצא בהנפקת 2 סדרות במח"מ בינוני וארוך.
ומילה לסיום, על האופטימיות השוררת בשווקים. בל נשכח, שטרם ראינו פתרון אמיתי לאותן הבעיות שהפכו את שנת 2011 לשנה קשה בשווקים. מצד אחד הנתונים בארה"ב מראים שיפור נאה בחודשים האחרונים, אך עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר בשיפור בר קיימא. מצד שני עוד לא ננקט כל מהלך משמעותי מצד ההנהגה האירופית, מהלך שיוציא את אירופה לדרך חדשה. עיקר המאמצים כרגע מדברים על איחוד פיסקאלי וסנקציות כנגד מדינות סוררות, אלו הם מהלכים ליום שאחרי המשבר ולא כאלו שיובילו לפתרונו.
- 4.רועי 25/01/2012 22:54הגב לתגובה זוזה בדיוק מה שקרה, מי שיסתכל על השבועות האחרונים של 2011 יראה שנזרקה סחורה בצורה אגרסיבית (אגחים של פטרוכימים, סקיילקס ללא שיעבודים, גינדי ועוד הרבה סדרות) בלי כל נזילות שתקבל את ההיצעים ותחילת שנה זו התסריט ההפוך הכל עולה כאילו לאובמה ומרקל היה סטוץ. ללא ספק יש היום יש אוברשוטינג ורק היום ראינו תיקון בארוכות של סקיילקס אחרי דהירה ללא סיבה מהותית. זה בהחלט זמן לממש רווחים ולצמצם את הסיכון וכל מה שעלה על הגל האחרון כל הכבוד.
- 3.אמר הרבה ולא אמר כלום - תזהרו (ל"ת)נ 25/01/2012 22:33הגב לתגובה זו
- 2.אנליסט 25/01/2012 18:19הגב לתגובה זו60 אג' ישקף לכל סדרה
- ר 25/01/2012 22:53הגב לתגובה זואגח חדש לעוד מס' שנים תוכל למכור ב 100? תחשב כמה שווה למימוש מיד לאחר הסדר (אם בכלל יהיה)
- תספורת של 40 % שהפארי הינו 120 הינו 74 ולא 60 (ל"ת)אנליסט 25/01/2012 19:57הגב לתגובה זו
- 1.ברק 25/01/2012 14:48הגב לתגובה זואם ההסדר המתגבש נכון מה השווי שהאגחים צריכים להיסחר עם אישור ההסדר? האם נכון לקחת את הפארי ולהכפיל בתספורת ?

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.