זה הזמן לצמצם סיכונים בתיק האג"ח
איזו פתיחת שנה. נדמה ששום דבר לא מונע מהשוק לרוץ, לא הורדות הדירוג באירופה, לא המו"מ המתמשך ביוון ולא הסנקציות על אירן. בחודש האחרון חזינו בעליות שערים נאות כמעט בכל אפיק השקעה. ראינו את התיאבון לסיכון חוזר אט אט לשווקים וסדרה של הנפקות מוצלחות באירופה שבה אפילו יוון הצליחה לגייס.
גם השוק הקונצרני בישראל נהנה מפתיחת שנה חיובית. עליות שערים נרשמו באופן רוחבי בכל הדירוגים, המח"מים ובסיסי ההצמדה, מה שהביא לכך שמרווחי האג"ח הצטמצמו בחודש האחרון באופן משמעותי והותירו פרמיות סיכון נמוכות באפיק. בקרב האג"חים בדירוג גבוה (AA- ומעלה), שיכולות לשמש כתחליף לאג"ח ממשלתית, המרווחים כה נמוכים עד שאינם מפצים על הסיכון הגלום בהן. בקרב האג"חים בדירוגים הנמוכים יותר (BBB - +A+) התשואות האבסולוטיות גבוהות יותר כמובן, אך במחירים הנוכחיים פוטנציאל ההפסד בהחלט גבוה.
בשוק הקונצרני, ההזדמנויות עדיין נמצאות באג"חים השקליות בריבית משתנה, אע"פ שגם אלו הולכות ומתמעטות לאחר צמצום המרווחים של החודש האחרון. אג"חים אלו ספגו לאחרונה מספר הורדות ריבית, ומספקות פיצוי נאה בתשואה בהשוואה למקבילות בריבית קבועה. הפוגה בהורדות הריבית בתקופה הקרובה בשילוב פרמיה נאה בריביות המשתנות, הופכות את אלו לאטרקטיביות להשקעה.
התמעטות ההזדמנויות בשוק הקונצרני הופכת את האג"ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר. למרות שסביבת הריבית נמוכה, יחס הסיכוי - סיכון באג"חים הקונצרניות הורע בתקופה האחרונה, נתפשר על ריביות נמוכות על מנת לצמצם את הסיכון בתיק האג"ח.
בד בבד לצמצום ההחזקה בקונצרני, יש לנצל את הורדת הריבית האחרונה והתלילות הנמוכה של העקומים, ולקצר את מח"מ האפיק הממשלתי. החלק הארוך של העקום הממשלתי אינו מספק פיצוי הולם על הארכת המח"מ. הוא סובל כעת ממספר איומים בדמות עליית תשואה באג"ח האמריקני, פריצת מסגרת הגירעון שתוביל לגידול בהנפקות לטווח ארוך וכמובן סיכונים גיאופוליטיים שתמיד רלוונטיים באזורינו.
בטווח הקצר הסיכון מגיע מכיוון הנפקות אג"חים בדירוג גבוה במח"מ ארוך המשמשות כתחליף לממשלתיות. לאחרונה גייס בנק מזרחי טפחות כ-900 מיליון ש' במח"מ בינוני - ארוך, ובימים אלו בנק לאומי יוצא בהנפקת 2 סדרות במח"מ בינוני וארוך.
ומילה לסיום, על האופטימיות השוררת בשווקים. בל נשכח, שטרם ראינו פתרון אמיתי לאותן הבעיות שהפכו את שנת 2011 לשנה קשה בשווקים. מצד אחד הנתונים בארה"ב מראים שיפור נאה בחודשים האחרונים, אך עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר בשיפור בר קיימא. מצד שני עוד לא ננקט כל מהלך משמעותי מצד ההנהגה האירופית, מהלך שיוציא את אירופה לדרך חדשה. עיקר המאמצים כרגע מדברים על איחוד פיסקאלי וסנקציות כנגד מדינות סוררות, אלו הם מהלכים ליום שאחרי המשבר ולא כאלו שיובילו לפתרונו.
- 4.רועי 25/01/2012 22:54הגב לתגובה זוזה בדיוק מה שקרה, מי שיסתכל על השבועות האחרונים של 2011 יראה שנזרקה סחורה בצורה אגרסיבית (אגחים של פטרוכימים, סקיילקס ללא שיעבודים, גינדי ועוד הרבה סדרות) בלי כל נזילות שתקבל את ההיצעים ותחילת שנה זו התסריט ההפוך הכל עולה כאילו לאובמה ומרקל היה סטוץ. ללא ספק יש היום יש אוברשוטינג ורק היום ראינו תיקון בארוכות של סקיילקס אחרי דהירה ללא סיבה מהותית. זה בהחלט זמן לממש רווחים ולצמצם את הסיכון וכל מה שעלה על הגל האחרון כל הכבוד.
- 3.אמר הרבה ולא אמר כלום - תזהרו (ל"ת)נ 25/01/2012 22:33הגב לתגובה זו
- 2.אנליסט 25/01/2012 18:19הגב לתגובה זו60 אג' ישקף לכל סדרה
- ר 25/01/2012 22:53הגב לתגובה זואגח חדש לעוד מס' שנים תוכל למכור ב 100? תחשב כמה שווה למימוש מיד לאחר הסדר (אם בכלל יהיה)
- תספורת של 40 % שהפארי הינו 120 הינו 74 ולא 60 (ל"ת)אנליסט 25/01/2012 19:57הגב לתגובה זו
- 1.ברק 25/01/2012 14:48הגב לתגובה זואם ההסדר המתגבש נכון מה השווי שהאגחים צריכים להיסחר עם אישור ההסדר? האם נכון לקחת את הפארי ולהכפיל בתספורת ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
