בננה על קיר
צילום: טוויטר

יזם הקריפטו רכש בננה מודבקת לקיר ב-6.24 מיליון דולר

זה משתפר: הרוכשים אינם מקבלים את הבננה עצמה, אלא תעודה הכוללת הוראות מפורטות להצגתה ואישור מקוריות מהאמן
אדיר בן עמי | (13)
נושאים בכתבה אומנות קריפטו

יזם הקריפטו הסיני ג'סטין סאן, מייסד פלטפורמת המטבעות הדיגיטליים Tron, רכש אמש במכירה פומבית של בית המכירות סות'ביס בניו יורק יצירת אמנות מפתיעה - בננה מודבקת לקיר בנייר דבק. היצירה, שכותרתה "קומדיאן", נוצרה על ידי האמן האיטלקי מאוריציו קטלאן ומהווה אחת משלוש מהדורות שנמכרו לראשונה ביריד האמנות Art Basel Miami Beach בשנת 2019, אז במחיר של 120,000-150,000 דולר כל אחת.

     

   היצירה המדוברת, טוויטר

  

לאחר סיבוב תצוגה עולמי של סות'ביס, כולל עצירה בהונג קונג בה מתגורר סאן, הוצעה היצירה למכירה על ידי אספן אנונימי. תוך דקות ספורות זינק המחיר מ-800,000 דולר לסכום הסופי של 6.24 מיליון דולר, לאחר תחרות בין שבעה מציעים.

בשיחה עם "בארונס" מהונג קונג, סיפר סאן כי נדרש לו זמן להבין את משמעותה של האמנות הקונספטואלית. "הערך האמיתי טמון בתהליך ולא בקביעות," הסביר. לדבריו, אמנות קונספטואלית חולקת מאפיינים משותפים רבים עם מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים ותרבות הממים באינטרנט. 

 

    ג'סטין סאן, טוויטר

בניגוד לרכישות קודמות של סאן, כמו ציור של פיקאסו ב-20 מיליון דולר ופסל של ג'קומטי ב-78.4 מיליון דולר, "קומדיאן" מתאפיינת בארעיותה. הרוכשים אינם מקבלים את הבננה עצמה, אלא תעודה הכוללת הוראות מפורטות להצגתה ואישור מקוריות מהאמן. סאן חשף תוכניות שאפתניות ליצירה: הוא שוקל לשגר את הבננה לירח על גבי חללית SpaceX. "בניגוד למורכבות של שיגור חללית או בניית בלוקצ'יין, האמנות היא ויזואלית וישירה," הסביר.

היצירה מצטרפת למסורת של אמנות קונספטואלית, בדומה ל"מזרקה" של מרסל דושאן משנת 1917 - כיור פורצלן שהפך לאייקון של האמנות המודרנית, וליצירתו של דמיאן הירסט משנת 1991 המציגה כריש בפורמלין. המחיר הסופי של היצירה עורר הדים בעולם האמנות, במיוחד לאור העובדה שלא הייתה היצירה היקרה ביותר במכירה - תואר שהוענק לציורו של אד רושה "דגל ג'ורג'" שנמכר ב-13.7 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

    כיור הפורצלן, מרסל דושאן

סאן, שהתחרה בעבר על יצירות NFT יוקרתיות והיה המציע השני במכירה ההיסטורית של יצירת הדיגיטל של ביפל ב-69 מיליון דולר, רואה ב"קומדיאן" גשר בין עולמות האמנות, הממים וקהילת הקריפטו. בניגוד לדעה הרווחת, סאן טוען כי המחיר ששילם - 5.2 מיליון דולר לפני עמלות - היה "הסכום הנכון" והתקציב שהקצה מראש ליצירה זו.

לאחר קבלת היצירה לידיו, סאן מתכנן להציג אותה לקהל הרחב. אולם, באופן מפתיע, הוא גם מתכוון לאכול את הבננה ובכך "להשלים את המחזור המבוזר של יצירת האמנות".

תהליך המכירה עצמו היה דרמטי: תוך דקה בלבד מפתיחת ההתמחרות, המחיר זינק מעבר ל-1.5 מיליון דולר - הערכת השווי הגבוהה שניתנה ליצירה לפני המכירה. סאן, שהשתתף בטלפון באמצעות ג'ן הואה, סגנית יו"ר סות'ביס באסיה, ניצח בהתמחרות שנמשכה למעלה משש דקות.

רכישה זו ממחישה את המציאות המוזרה בה אנו חיים. בעוד הדיון על הגדרתה של בננה מודבקת לקיר כיצירת אמנות נותר שנוי במחלוקת, העובדה שיזמי קריפטו מוכנים להשקיע מיליוני דולרים ביצירות כאלו, מעידה על טשטוש הגבולות בין אמנות, טכנולוגיה וכסף גדול. תופעה זו משקפת לא רק את כוחו של הכסף החדש שמחפש לאן לזרום, אלא גם את השינוי העמוק בתפיסת הערך והמשמעות של אמנות בעידן הדיגיטלי.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    וגם לא מקבלים את הבננה... (ל"ת)
    יוסי 29/11/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אני לא מדמיין כמה יעלה תפוח... (ל"ת)
    יוסי 29/11/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לא הבנתי מה היצירה ? משוגעים תרדו מהגג (ל"ת)
    יוסף 28/11/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הבעיה שהעולם מלא משוגעים והם בעיקר בקריפטו 23/11/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שהעולם מלא משוגעים והם בעיקר בקריפטו
  • 9.
    הקיר עולה פחות (ל"ת)
    לורי שם טוב אמא רעה 22/11/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    העולם השתגע גם בקריפטו וגם עם ההזיה הזו 22/11/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
    העולם השתגע גם בקריפטו וגם עם ההזיה הזו
  • 7.
    הוכחה (ל"ת)
    שמוצא האדם מהקוף 21/11/2024 23:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד מהעם 21/11/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
    כבר בעבר אמרו אבותינו ,מה שבא בקלות הולך בקלות ,קחו את הפיתגם ,תעטפו אותו באידאולוגיה והסברים מנופחים,ותקבלו שישה מליון דולר לבננה דבוקה לקיר
  • 5.
    פיקסו 21/11/2024 22:25
    הגב לתגובה זו
    המונה ליזה
  • 4.
    מצציע למכירה מלפפון דבוק על כסא מסתפק במליון בודד (ל"ת)
    שלמה 21/11/2024 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זהו אפשר לבטל את המין האנושי, הגענו להכי סתום שלנו. (ל"ת)
    בננה על הירח 21/11/2024 21:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה הרגע שהטרנד כבר מתחיל לאבד את זה כשזה עובר לגבול ההז (ל"ת)
    איציק 21/11/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האמיתי 21/11/2024 20:04
    הגב לתגובה זו
    ככה הקריפטו יהיה שווה כמו המטומטם הזה שרכש את הבננה אולי הוא קוף בתחפושת אדם כי אם לא נפל על השכל כל ההונאה הזו של הקריפטו עוד כמה שנים אנשים ישברו את הראש וכלכלןת בעולם ייהרסו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.