ניר צוק פאלו אלטו
צילום: פאלו אלטו

ניר צוק הפתיע את האנליסטים פעם נוספת; מניית פאלו אלטו קופצת ב-12%

האנליסטים שציפו לקבל דוחות חלשים מצד חברת אבטחת הסייבר, על רקע התזמון של פרסום התוצאות הרבעוניות והחששות מפני פגיעה בהכנסות בתחום, הופתעו מהתוצאות החזקות והתחזיות האופטימיות והספיקו לשנות את דעתם בנוגע לעתיד הקרוב של התחום והחברה
איתן גרסטנפלד |

לא מעט משקיעים ואנליסטים שחררו אנחת רווחה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני החזקות של ענקית אבטחת המידע הישראלית פאלו אלטו פאלו אלטו. זאת לאחר שלא מעט גבות הורמו בנוגע לתזמון בו בחרה החברה לפרסם את תוצאותיה (לאחר נעילת שבוע המסחר בוול סטריט), ועל רקע החשש מפני שחיקה בהכנסות בתחום. בעקבות כך, ממשיכה המניה לטפס במסחר המוקדם, לאחר שעלתה ב-8% במסחר המאוחר ביום ו' לאחר פרסום הדוחות.

> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ. 

ההודעה של חברת הסייבר פורטינט לפני כשבועיים, לפיה היא חווה עיכובים בשורה של עסקאות בעקבות "חוסר ודאות מאקרו-כלכלי", שלחה את מרבית מניות סקטור אבטחת המידע לירידות שערים משמעותיות, כאשר מניית פאלו אלטו מאבדת 8% מערכה. ההחלטה של החברה לפרסם את תוצאותיה לאחר נעילת שבוע המסחר, מועד ששמור לרוב לחברות שרוצות להצניע את תוצאותיהן, היוותה בעיני רבים הוכחה לחשש בשוק בדבר הפגיעה בחברות אבטחת המידע. אלא שניר צוק והחברה בראשה הוא עומד סירבו ליישר קו עם החששות ופרסמו דוחות טובים וחשוב מכך תחזיות חזקות, שהחזירו במהרה את הצבע ללחיים של המשקיעים.

את הרבעון השני של 2022 סיימה החברה עם צמיחה של 26% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר עמדו על כ-2 מיליארד דולר, נתון גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 1.96 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח מתואם של 1.44 דולר למניה, גבוה בהרבה מצפי האנליסטים לרווח מתואם של 1.28 דולר.

מעבר לכך סיפקה החברה גם תחזיות גבוהות, כשאת הרבעון הקרוב היא צופה לסיים עם הכנסות בטווח שבין 1.82-1.85 מיליארד דולר, לצד רווחת מתואם של 1.16 דולר למניה (אמצע טווח), בזמן שצפי האנליסטים היה להכנסות של 1.93 מיליארד דולר עם רווח מתואם של 1.11 דולר. את שנת 2023 כולה צופה החברה לסיים עם הכנסות של 8.17 מיליארד דולר (אמצע טווח), אל מול צפי מוקדם להכנסות של 8.38 מיליארד דולר. אך עם רווח מתואם של בין 5.27 ל-5.4 דולר למניה, גבוה בהרבה מהצפי לרווח מתואם של 4.98 דולר למניה.

אם מסתכלים על ההיסטוריה של החברה העובדה שהיא הכתה את צפי האנליסטים פעם נוספת, היא הכל חוץ מהפתעה. למעשה, הפעם האחרונה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות של וול סטריט הייתה עם פרוץ הקורונה. בכדי למצוא את הפעם היחידה והאחרונה בה החברה פספסה את תחזיות הרווח צריך לחזור עשור אחורה לספטמבר 2013. בששת הרבעונים האחרונים זינקה מניית החברה זינקה בממוצע ביותר מ-9%, מה שעשוי ללמד האופן שבו האנליסטים תופסים את החברה, וכן על כך שהדוחות האחרונים תפסו משקיעים רבים לא מוכנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.