ניר צוק פאלו אלטו
צילום: פאלו אלטו
דוחות

פאלו אלטו עוקפת את צפי האנליסטים וקופצת ב-8% במסחר המאוחר

החברה רשמה רווח מתואם למניה של 1.44 דולר על הכנסות של 2 מיליארד דולר, צופה כי הרווח המתואם למניה ברבעון הבא יעמוד על 1.16 דולר (אמצע טווח); שווי החברה עומד על למעלה מ-65 מיליארד דולר
מתן קובי | (3)

חברת אבטחת המידע פאלו אלטו  פאלו אלטו מפרסמת את תוצאותיה לרבעון שהסתיים בחודש יולי, בו רשמה רווח מתואם למניה של 1.44 דולר לעומת צפי האנליסטים לנתון של 1.28 דולר. בשורה העליונה החברה רשמה הכנסות בסך 2 מיליארד דולר אל מול צפי של 1.96 מיליארד דולר - צמיחה של 26% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. סך ההכנסות של החברה לשנה הפיסקאלית של 2023 עלו ב-25% ל-6.9 מיליארד דולר.

מבחינת צפי להמשך פאלו אלטו צופה הכנסות בטווח של 1.82-1.85 מיליארד דולר ברבעון הבא עם הכנסות של 1.16 דולר (אמצע טווח), צפי האנליסטים היה להכנסות של 1.93 מיליארד דולר עם רווח מתואם של 1.11 דולר. לשנה כולה החברה צופה רווח של בין 5.27 ל-5.4 דולר למניה כשהצפי היה ל-4.98 דולר. סך ההכנסות צפוי לעמוד על 8.17 מיליארד דולר (אמצע טווח) אל מול צפי של 8.38 מיליארד דולר. החברה צופה לשנה הפיסקאלית של 2024 שיעור תזרים מזומנים חופשי של בין 37% ל-38%.

גם בדוחותיה האחרונים עקפה החברה את ציפיות האנליסטים, למעשה הפעם האחרונה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות של וול סטריט הייתה עם פרוץ הקורונה. הפעם היחידה והאחרונה בה החברה פספסה גם את תחזיות הרווח היתה בספטמבר 2013. בששת הרבעונים האחרונים מניית החברה זינקה בממוצע, כולל היום, ביותר מ-9%, כשכנראה שהפעם הזו במיוחד תפסה משקיעים רבים לא מוכנים. החברה כבר הייתה אמורה לפרסם את דוחותיה לרבעון ודי נדיר לראות חברה ישראלית שמפרסמת את דוחותיה לאחר המסחר בשישי.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עלו אל 414 מיליון דולר ברבעון האחרון לעומת 363 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח (Non GAAP) של החברה עמד ברבעון על 482 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל-254 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. סך המזומנים ושווה מזומנים של החברה ירד מ-2.1 מיליארד דולר בסוף הרבעון המקביל ל-1.13 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי כשהתזרים מזומנים החופשי המתואם (Non GAAP) לשנה הפיסקאלית כולה עמד על 2.67 מיליארד דולר בהשוואה ל-1.83 מיליארד דולר ברבעון המקביל.

בתחילת חודש יוני הודיעה חברת S&P, המנהלת את מדד ה-S&P 500 על כך שפאלו אלטו תכנס למדד, זאת לאחר שהגיעה לשווי של למעלה מ-60 מיליארד דולר. עוסקת בייצור פלטפורמות אבטחת מידע לעסקים הוקמה בשנת 2005 על ידי איש העסקים הישראלי והיזם ניר צוק שמשמש עד היום כ-CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי) של החברה.

עד חודש יולי זינקה במניה בכ-87%, אך מאז השתנתה המגמה והמניה נמצאת בירידה של 18% מהשיא השנתי בנרשם באותו החודש. בתחילת החודש הנוכחי מניית המתחרה פורטינט  FORTINET נפלה ב-24% לאחר שהורידה את התחזיות לרבעון הבא וגררה אחריה גם את פאלו אלטו שאיבדה באותו היום 8%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ספרו לי עוד כמה גרוע היה לפרסם היום (ל"ת)
    אבי3 18/08/2023 23:56
    הגב לתגובה זו
  • בוולט סטריט, יש פסיכולוגים בגרוש..... (ל"ת)
    מ. כהן 19/08/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בראוו?????? (ל"ת)
    18/08/2023 23:44
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.