סונדאר פיצאי גוגל
צילום: יוטיוב/Talks at Google

למה פיטורים מעלים את המניה - המקרה של גוגל

גוגל מפטרת 12 אלף עובדים - המניה עולה בטרום ב-3.5%; ענקיות הטק, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון הודיעו לאחרונה על פיטורי מעל 10 אלף עובדים 
נושאים בכתבה גוגל פיטורים

גוגל תפטר 12 אלף עובדים ולמרות שאולי זה נשמע כהודעה שלילית, זו דווקא הודעה חיובית לבעלי המניות. אפילו הודעה מצוינת - המניה עולה במסחר המוקדם ב-3.5%.

 

המשקיעים רוצים לראות רווחים, רוצים חיסכון בהוצאות והתייעלות. פיטורים זו הדרך הנכונה להגדיל רווחים. זה סוד ידוע שיש "שומנים"  בארגונים האלו, ופיטורי העובדים לא ישפיעו דרמטית, אם בכלל על ההכנסות.

 

על ההוצאות זה ישפיע ולטובה. 12 אלף עובדים, עם כל ההוצאות מסביב  זה מעל 2 מיליארד דולר בשנה ולצד צמצומים נוספים בהוצאות מדובר על חיסכון נאה שיכול להגיע גם ל-4-5 מיליארד דולר. קחו גם בחשבון שהחברה עצרה את הגיוסים לפני כחצי שנה ותגלו חברה יותר יעילה מבעבר, אם כי לא בטוח שאלו הפיטורים האחרונים.

גוגל נסחרת ב-1.2 טריליון דולר וצופה להרוויח כ-72-74 מיליארד דולר השנה - מכפיל רווח של כ-16. החיסכון נטו אחרי מס מהווה כ-4%-5% מהרווח הצפוי, לא עניין של מה בכך.  מעניין לראות שלרוב, אחרי הודעת פיטורים, השוק עושה את החישוב של השיפור ברווח ומתמחר אותו במניה. גם גוגל כעת עולה ברוב החיסכון (בשלב טרום המסחר).

12 אלף עובדים הם 6% מכח העבודה של החברה. במייל ששלח מנכ"ל החברה סונדאר פיצ'אי, הוא כתב שהוא לוקח אחריות מלאה להחלטות והפיטורים נועדו להתאים את החברה לסביבה הכלכלית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז שיפטרו 100 אחוז מכוח האדם, המנייה תעלה יותר (ל"ת)
    יויו גם 20/01/2023 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כשמיילים מערכות ממשלתיות לאזרח ולמשק קל יותר לנשום (ל"ת)
    יותם 20/01/2023 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עידן 20/01/2023 17:18
    הגב לתגובה זו
    זה יוצא 166 אלף דולר לעובד. נשמע לי הרבה מידי. אם כולם היו רק מארהב זה הגיוני. אבל אני מניח שחצי מהם הודים וממדינות עולם 3
  • 2.
    הנביא 20/01/2023 16:09
    הגב לתגובה זו
    זה בגלל שאחריי chat gpt, גם גוגל מוציאה גירסה משלה והתוכנה הזו גורמת לעובדים רבים להיות מיותרים.
  • 1.
    שחברה מפטרת זו התייעלות, כשהשוק כולו מפטר זה משבר (ל"ת)
    דר' דום 20/01/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית

החברה דיווחה על הכנסות של 9.25 מיליארד דולר ורווח של 1.20 דולר למניה, וצופה לרבעון הבא הכנסות של עד 9.9 מיליארד דולר. עסקאות חדשות עם OpenAI ואורקל מחזקות את מעמדה בשוק ה־AI
אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.


ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.