אחרי סאגת צרפת - אלו האירועים המשמעותיים השבוע בשווקים

הבחירות בצרפת הכריעו את זהות הנשיא הבא ובמידה מסוימת גם את עתיד היבשת כולה - ועוד אירועים מרכזיים השבוע
נדב לוי |
נושאים בכתבה מאקרו סקירה
האירוע המרכזי של השבוע הנוכחי בשווקים התרחש אתמול כאשר מועמד המרכז עמנואל מקרון הביס את מועמדת הימן הקיצוני מארין לה פן והוא יהיה הנשיא הבא של צרפת. בתגובה, מדד הקאק דווקא צולל 1% והאירו נופל 0.1% במה שללא ספק נראה כמו אפקט של "sell the news". כעת צפוי שקט יחסי ברמה הפוליטית באירופה, כאשר האירוע הגדול הבא מבחינת השפעה על האיחוד האירופי (עם כל הכבוד לבחירות השנה בגרמניה ובריטניה) הוא הבחירות באיטליה בשנה הבא. מה עוד צפוי לנו השבוע? עונת הדו"חות בארה"ב לקראת הישורת האחרונה לאחר שהשבועות האחרונים היו עמוסים במיוחד עם רצף דיווחים של חברות ענק בוול סטריט, כעת ממתינים המשקיעים בדריכות להמשך השבוע אז צפויות לפרסם את דו"חותיהן חברות גדולות נוספות, כשבניהן גם נציגות ישראלית מכובדת - טבע, אורמת, וויקס וגם מיילן, שנסחרת במקביל גם בבורסה בת"א. ענקית התרופות הישראלית תפרסם את תוצאותייה הכספיות ביום חמישי כאשר אלה יגיעו ברקע לרצף טלטלות שחוותה החברה לאחרונה - החל מאיבוד הפטנט על הקופקסון, דרך עזיבות מהותיות בשדרה הניהולית כשבראשן התפטרות המנכ"ל ארז ויגודמן ועד לחששות לגבי שחיקה עמוקה יותר בתחום הגנרי, כאשר כל אלה הם רק חלק מהבעיות אותן סוחבת החברה. לפי תחזיות האנליסטים, טבע צפויה לרשום רווח למניה של 1.03 דולר בהשוואה ל-1.18 דולר רווח למניה בתקופה המקבילה אשתקד. וויקס ומיילן צפויות לפרסם את תוצאותיהן יום קודם לטבע, כאשר ההערכות המוקדמות צופות כי מיילן תציג רווח למניה של 0.92 דולר ואילו וויקס תרשום הפסד של 0.3 דולר למניה, כך ע"פ תחזיות האנליסטים של זאקס. אורמת תקדים את השתיים כאשר תפרסם את דו"חותייה כבר מחר וצפי האנליסטים עומד על רווח למניה של 0.65 דולר.   מכירות קמעונאיות ונתוני האינפלציה בארה"ב לחודש אפריל ביום שישי צפויים להתפרסם נתונים בנוגע למכירות הקמעונאיות לחודש אפריל במדינה, כאשר קונצנזוס האנליסטים צופה כי הדו"ח יציג עלייה של 0.6% במכירות הקמעונאיות בחודש שעבר. נציין כי עלייה במכירות הקמעונאיות לאורך זמן קשורה לצמיחה כלכלית חזקה, בעוד שמכירות חלשות יותר מצביעות על ירידה במשק. במקביל, צפויים להתפרסם גם נתוני האינפלציה בארה"ב כאשר האנליסטים צופים ירידה של כ-0.2%. נזכיר כי לרמת האינפלציה חשיבות רבה בהחלטתו של הבנק המרכזי בארה"ב לגבי רמת הריבית. החלטת הריבית בבריטניה ביום חמישי יכריז הבנק המרכזי בממלכה את החלטתו בנוגע לרמת הריבית, כאשר ההערכות המוקדמות צופות כי היא תיוותר על כנה (0.25%). במקביל ייפרסם הבנק גם את רמת האינפלציה במדינה. בבריטניה ממשיכים לעקוב בדריכות אחר המשא ומתן המתנהל בין המדינה לאיחוד האירופי בנוגע ל'ברקזיט' כאשר רק לאחרונה הכריזה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, על בחירות בזק במדינה וזאת לאור המחלוקות הקשות בתוך בית הנבחרים הבריטי וכדי לאפשר יציאה מסודרת של בריטניה מהאיחוד מתוך עמדה של כוח. התפתחויות בגזרה הגיאופוליטית גם עניינים הפחות קשורים למאקרו עשויים לשחק תפקיד בכיוון הבורסות השבוע כאשר במוקד עדיין עומדת המתיחות הגוברת בין ארה"ב לצפון קוריאה, כאשר האחרונה ממשיכה בשלה ולמרות האיומים ביצעה לפני כשבוע ניסוי נוסף בשיגור טיל בליסטי, שלפי דיווחים הסתיים בכישלון וכלל לא עזב את גבולות המדינה. כזכור, בתגובה צייץ טראמפ איום מרומז בחשבון הטוויטר שלו כשכתב "צפון קוריאה לא מכבדת את בקשותיה של סין והנשיא המכובד שלה כאשר היא שיגרה טיל היום. זה רע!".  כאמור, בעולם עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות כאשר רק אמש טענה קוריאה הצפונית כי ה-CIA ניסה לחסל את מנהיג המדינה, קים ג'ונג און. בתוך כך, עימות בין השתיים עלול להוביל למפולת של ממש בשוקי העולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.