צניחה חופשית: החוזים על הזהב צללו ב-4% לשפל של שנה וחצי

החוזים על הזהב והכסף סגרו את היום בירידות משמעותיות לאחר שסנטימנט שלילי במיוחד שלח את המשקיעים עצבניים לסוף השבוע
דניאל קביליו | (7)

החוזים העתידיים על אונקיית זהב סגרו את יום המסחר הנוכחי בירידות משמעותית כאשר במהלך היום מחיר אונקייה הספיק לרדת מתחת קו ה-1,500 דולר אולם בסיום התייצב ברמה של 1,502 דולר לאונקייה, ירידה של 4%. סגירה ברמה נמוכה שכזו נרשמה לאחרונה בחודש אוגוסט 2011.

כלכלנים רבים בעולם מייחסים את הירידות המדוברות לחבילת הסיוע אשר תשלח לקפריסין. כידוע, כחלק מהתנאים לחבילה הממשל בקפריסין יצטרך לעמוד בכיסוי חלק מחבותיו. לפיכך יצטרך הממשל למכור אונקיות זהב בשווי של 400 מיליון אירו כאשר השווי הכולל של הזהב בקפריסין סובב סביב ה-585 מיליון דולר בלבד.

מהכיוון השני, יש המיחסים את הירידות במחיר הסחורה לנתון המכירות הקמעונאיות שהתפרסם טרם תחילת המסחר בוול סטריט. ג'ין ארנסברג, עורך המגזין Got Gold התייחס ואמר "מדובר בפאניקה טהורה בהיקפים עצומים".

משקיעים סולידים רבים רואים באונקיית זהב כהשקעה מועדפת זאת עקב היכולת של הסחורה לשמור על ערכה גם בתקופות שהשווקים לא יציבים והאינפלציה גבוהה. כחלק מטענה זו כאשר הבורסות בארה"ב במגמת ירידה ומשקיעים מושכים את כספם ניתן לראות עליות במחיר אונקייה זהב. אולם ביום המסחר נוכחי בוול סטריט, כאשר המדדים רושמים ירידות של עד 0.5%, החוזים העתידיים על הזהב הפתיעו בירידה הקיצונית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הרטוב 14/04/2013 15:16
    הגב לתגובה זו
    אם אינני טועה זה זהב שלה שרק מאוכסן שם והיא רוצה לאכסן אותו אצלה...כאילו לא סומכת על השומר
  • אחד 14/04/2013 15:47
    הגב לתגובה זו
    אלא שהתברר שהוא נגוז לא נמצא במציאות. מה שנשאר זה שטר פקדון ועכשיו צריך אסוף את הזהב מהשוק. גם לסינים כבר כבד עם 3.5 טרליון שטרות ירוקים שיש להם במחסנים ואני מבין שגם הם היו מעדיפים מטילי זהב.
  • 3.
    אחד 14/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    שהיא פודה מהם 400 מיליארד דולאר זהב ומחזירה אותם לברלין. הם נתנו לאמריקים ולצרפתים להצע עד שנת 2020. למה? משום שהמטוסים איטיים או הרכבות מקולקלות? לא משום שאין זהב בשוק אז מה עושים? מנדנדים חזק כדי שהידיים החלשות יפלו. אין תחליף כרגע למטבע בלתי תלוי למעט הזהב.
  • 2.
    הרטוב 13/04/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
    מנסים לנתח הגיונית את הזהב.... אין לו הגיון....הריצו אותו ומכרו להמונים..... עכשיו אין אינפלציה....ידרדרו אותו ל700 וכשתבוא אינפלציה יהיה לו מהיכן לעלות..... ואז 2500,5000 גם לא יהיה בועה..... עליות /ירידות בבורסות...משברים....כלום לא יפריע לו לרדת
  • 1.
    ברוך 13/04/2013 09:19
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמנסים להבהיל אתכם זה בכלל לא במציאות תמיד בעולם בכל זאת יש ידידים שעוזרים אחד לשני כך שכל המשברים בעולם פתרו אותם בצורה זאת או אחרת רק אצל מחזיקי הפוטים הם מנסים לעשות הכל שחור מתוך אינטרסים
  • ידידם? אתה בגן ילדים? (ל"ת)
    מגוחך 13/04/2013 10:58
    הגב לתגובה זו
  • משה 13/04/2013 10:30
    הגב לתגובה זו
    סבלנות....תוך שנתיים ואולי פחות (אני לא נביא) כל העסק מתפרק. סיטואציה 1 - פעילות מלחמתית עם אירן / פלסטינים / סוריה - הדולר עולה + הנפט עולה + הסחורה עולה + הבורסה יורדת. סיטואציה 2 - הדולר מתרסק - הסחורות עולות + הבורסות נופלות. מה יגיע ראשון אני לא יודע (להערכתי מלחמה קודם...ימים יגידו). נחייה ונראה.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.