קריסת ענקית חלקי הרכב First Brands מבטאת כשל גדול גם בתחום הביקורת החשבונאית הפיננסית. BDO USA, משרד רואי החשבון של החברה מאז 2020, אישר את הדו"חות הכספיים לשנת 2024 חודשים ספורים בלבד לפני ש‑First Brands קרסה והגישה בקשה לפשיטת רגל. ההליך לווה בהתפטרות המנכ"ל, חקירה פלילית מצד משרד המשפטים, והודאה של החברה בכך שכ‑2 מיליארד דולר מכספי משקיעים אינם ניתנים לאיתור.

הפער החמור בין הדו"חות החתומים לבין המציאות הכלכלית שהתגלה לאחר מכן, ממחיש את מגבלות הביקורת ואת הסיכון האמיתי למשקיעים ולשוק כולו כאשר מערכות בקרה מקצועיות נכשלות באיתור סימני אזהרה. דוח ביקורת של רואי חשבון הוא לא נקי מטעויות. הוא אמור לספק הגנה והבנה שנעשו כל המהלכים הנדרשים כדי "להניח את דעתו" של המבקר שהנתונים משקפים את מצב החברה, אבל זה לא בהכרח מעיד על אמינות הנתונים.

חובות מחוץ למאזן שלא קיבלו ביטוי בדו"חות

ההונאה החשבונאית במקרה הזה נמצאת במושג שנקרא בהתחייבויות Off-Balance-Sheet – התחייבויות כספיות מהותיות "מחוץ למאזן" שנעשו באמצעות מנגנוני מימון מתקדמים כמו מכירת חשבוניות (factoring), הלוואות כנגד שרשרת אספקה ומימון ספקים. החברה צברה התחייבויות כוללות של כ‑11.6 מיליארד דולר על פי הידוע כעת, בעוד הדו"חות המבוקרים לשנת 2024 כללו חוב של 5.2 מיליארד דולר בלבד.

בפועל, החברה הפעילה מנגנונים שבהם מכרה את חשבוניות הלקוחות שלה לגופים מממנים, אך התחייבה להעביר את הכסף בחזרה לאחר שיתקבל מהלקוחות כשבסופו של דבר, נוצר פער חמור של יותר מ‑2 מיליארד דולר בין התחייבויות בלתי מובטחות לבין הבטוחות שעמדו מולן. הפער הזה לא קיבל ביטוי בדו"חות ש‑BDO חתמה עליהם.

• פירמת רואי החשבון BDO בצעדי התייעלות כואבים: פיטורים נרחבים והקפאת הוצאות
• 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

BDO מסרה בתגובה שהיא לא ביצעה ביקורת לישויות שבהן התבצעו עסקאות המימון, אך הקביעה הזו מעלה שאלות מהותיות: האם ייתכן שמשרד רואי החשבון אינו בודק את המקומות הקריטיים ביותר לפעילות הפיננסית של הלקוח? האם הגישה הקלאסית של ביקורת דוחות כספיים מספקת כשחברות פועלות דרך עשרות תאגידים ייעודיים, עסקאות עקיפות ומבנים משפטיים מתוחכמים?

היריבות בין אילון מאסק לסם אלטמן, שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם הטק וה-AI, שוב מתפרצת - הפעם סביב החזר כספי של 50 אלף דולר על רכב שמעולם לא נמסר.

הכול החל כאשר אלטמן, מנכ"ל OpenAI, פרסם ברשת X סדרת צילומי מסך שכינה “סיפור בשלוש מערכות”. בצילומים נראה כי הוא הזמין את הרואדסטר כבר ב־2018, שילם פיקדון של 50 אלף דולר, ובשנים האחרונות ניסה לבטל את ההזמנה עקב עיכובים ממושכים. לדבריו, כששלח בקשה להחזר, האימייל של מחלקת ההזמנות של טסלה הוחזר עם הודעת כישלון במסירה. "באמת התרגשתי מהרכב", כתב אלטמן, "ואני מבין עיכובים, אבל 7.5 שנים זה כבר הרבה זמן לחכות". 

מאסק: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית"

כצפוי, מאסק, שמחזיק כיום בשליטה על פלטפורמת X, לא נשאר אדיש. בתגובה לפוסט של אלטמן הוא כתב: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית, שבה הנושא טופל וקיבלת את ההחזר בתוך 24 שעות. אבל זה בטבע שלך". בהמשך הוסיף תגובה נוספת, הפעם חריפה יותר: "גנבת עמותה". זו אינה הפעם הראשונה שמאסק מאשים את אלטמן "בגניבת עמותה", ביטוי שחוזר אצלו מאז פרישתו מ-OpenAI בשנת 2018. מאסק היה בין מייסדי הארגון ב-2015, כשהוקם כעמותה ללא מטרות רווח שמטרתה "להבטיח שבינה מלאכותית תשרת את טובת האנושות". אולם בהמשך דרכם נפרדו השניים, לאחר שמאסק התנגד למהלך שבו הפכה OpenAI לגוף רווחי חלקית הנתמך על ידי מיקרוסופט, ושבו לעמותה יש שליטה רגולטורית בלבד. לדברי מאסק, זהו שינוי יסודי של חזון החברה. לדבריו, "OpenAI הוקמה כדי להיות פתוחה, שקופה ונטולת אינטרסים,  והיא הפכה לכל מה שהתיימרה לא להיות".

המאבק הישן, הגרסה החדשה

מאז הפיצול ב-2018, היחסים בין מאסק לאלטמן הפכו לקרב מתוקשר ארוך־טווח. מאסק טוען כי אלטמן “סגר את הקוד” והפך את OpenAI לישות ממוקדת רווחים ולבת חסות של מיקרוסופט; אלטמן טוען בתגובה כי מאסק משתמש ב-X ובחברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו ולהחליש מתחרים. ישנם דיווחים שכבר ב-2018, מאסק ניסה למנוע מ־OpenAI לעבור למודל עסקי-מסחרי והציע למזג אותה עם טסלה, בטענה שטסלה תוכל לממן את מחקר ה-AI באופן עצמאי. כשההצעה נדחתה, מאסק עזב את הארגון, אך הסיפור לא הסתיים שם. בשנת 2024 הוא הגיש תביעה נגד OpenAI ומנהליה בטענה ש-"נטשו את הייעוד המקורי של החברה", אך מאוחר יותר משך את התביעה. באותה תקופה כבר הקים את xAI, שפיתחה את הצ’אטבוט Grok המשולב כיום בפלטפורמת X.

• טסלה בדרך לשיא - למרות ירידה במכירות באירופה
• קונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחלוקת על עקרונות – או על שליטה?

בעוד מאסק מתעקש ש-xAI שומרת על שקיפות ואינה מתיימרת להיות גוף פילנתרופי, אלטמן מציג את המודל ההיברידי של OpenAI, שבו העמותה האם מחזיקה בשליטה על החברה המסחרית, כפתרון שמאפשר מימון חופשי וחדשנות מהירה, לצד שמירה על אחריות מוסרית. לדברי מאסק טוען כי אלטמן "שינה את החוקים באמצע המשחק" והפך את הארגון לישות רווחית שהשתלטה על כלכלת ה-AI, תוך ניצול המבנה של OpenAI כדי לעקוף רגולציה. מנגד, אלטמן מעדיף להתרחק מהעימות הציבורי ולא הגיב ישירות לדבריו של מאסק. אך מאחורי חילופי הדברים עומדת שאלה עמוקה יותר: מי שולט בעתיד הבינה המלאכותית, יזמים פרטיים או מוסדות ציבוריים? מאסק דורש שה-AI תישאר "בשליטה אנושית קולקטיבית", בעוד שאלטמן מאמין שהדרך הבטוחה לקדם אותה היא באמצעות חדשנות מסחרית מואצת, גם אם המשמעות היא ריכוז כוח כלכלי.