
פאלו אלטו רוכשת את סייברארק ב-25 מיליארד דולר
רוב העסקה במניות - התעשרות עצומה להנהלת החברה ולחלק גדול מהעובדים שלה
עסקת ענק - פאלו אלטו נטוורקס, מהחברות הגדולות בעולם בתחום אבטחת הסייבר, הודיעה על רכישת סייברארק הישראלית תמורת כ-25 מיליארד דולר. מדובר בעסקת מיזוג מהגדולות בתולדות ההייטק המקומי, עם תג מחיר שמגלם פרמיה של כ-25% על מחיר המניה הממוצע של סייברארק בעשרת הימים האחרונים.
התמורה בעסקה תינתן בעיקר במניות פאלו אלטו, לצד רכיב מזומן קטן יותר. סייברארק הוקמה כבר בשנת 1999, על ידי אודי מוקדי, ופועלת בתחום שנחשב לאורך שנים לנישתי: אבטחת זהויות וניהול גישה להרשאות מערכת. אלא שבעידן של ריבוי איומים דיגיטליים, כניסת ענן, בינה מלאכותית והגברת הרגולציה בתחום ההגנה על מידע. מוקדי היו"ר ידע לבצע רכישות ולהתנהל נכון בשוק הסייבר העולמי והעסקה הזו מכניסה לו כסף גדול לכיס, כשחלק גדול מעובדים החברה התעשר בשנים האחרונות במקביל לעליית מחיר המניה וזה מקבל חותמת עכשיו עם העסקה הנוכחית.
הצמיחה של סייברארק הייתה הדרגתית, וב-2014 היא הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ-475 מיליון דולר. מאז היא התרחבה משמעותית וכיום היא צפויה לסיים את השנה עם הכנסות של כ־1.3 מיליארד דולר - פי יותר מ-13 מההכנסות ביום ההנפקה. החברה מעסיקה כ־3,800 עובדים ברחבי העולם, מהם למעלה מ־1,000 בישראל.
פאלו אלטו שהוקמה על ידי ניר צוק רכשה בעבר לא מעט חברות סייבר ישראליות, לרבות סייברה, דמיסטו, טוויסטלוק, ואחרות אך כל אחת מהעסקאות הללו הייתה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בלבד. הרכישה של סייברארק משנה את כללי המשחק: מדובר באינטגרציה של אחת החברות העצמאיות הוותיקות והמרכזיות ביותר בזירת הסייבר הישראלית ובכלל.
- אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
- פאלו אלטו מחזירה את אמון המשקיעים - מזנקת 5.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה לרכוש את סייברארק כולה משקפת את רצונה של פאלו אלטו לחזק את תחום ניהול הזהויות, שכבר אינו שולי, אלא מהווה תשתית בליבת ההגנה של ארגונים מפני מתקפות מתקדמות. לדברי מקורות בתעשייה, שילוב בין פלטפורמת ניהול הזהויות של סייברארק למעטפת האבטחה הרחבה של פאלו אלטו יוכל להציע פתרון הוליסטי ללקוחות ברחבי העולם, בעיקר בזירה הארגונית הגדולה.
הרכישה מתאימה לאסטרטגיה הרחבה יותר של פאלו אלטו לבניית קונגלומרט סייבר מקיף. את פאלו אלטו בישראל ייצגו עורכי-הדין בן סנדלר, לירון הכהן, מיכאל פורטמן ואופיר לוי ממשרד ארנון, תדמור-לוי. המנכ"ל ניקש ארורה הבהיר כבר במאי האחרון את הכיוון הזה: "זה בדיוק הסיבה שהתעשייה חייבת לשנות את הפרדיגמה, לעבור מהנוף הביטחוני המפוצל של היום לכיוון ריכוז". ארורה רואה בשילוב של פתרונות סייבר שונים תחת קורת גג אחת את המפתח למלחמה יעילה יותר באיומי הסייבר המתפתחים, במיוחד אלה הקשורים לבינה מלאכותית.
סייברארק מתמחה בהגנה על מידע רגיש בארגונים ובוויסות של מי יכול לגשת אליו, יכולת שהפכה למכריעה בעידן של עבודה היברידית ועליית איומי הפנים. עם בסיס לקוחות של למעלה מ-10,000 ארגונים ברחבי העולם, סייברארק תרחיב משמעותית את טווח ההשפעה של פאלו אלטו בשוק הגלובלי.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ישראל כמעצמת סייבר
החברה הישראלית נוסדה ב-1999 על ידי אודי מוקדי, שהתראיין בתחילת השנה לביזפורטל והנפיק אותה לבורסה ב-2014 ונשאר יו"ר הדירקטוריון. המנכ"ל הנוכחי מאט כהן הוביל בשנים האחרונות מעבר למודל עסקי של מנויים, מהלך שתרם לצמיחה יציבה בהכנסות החוזרות. תחת הנהגתו, סייברארק הפכה לאחת מחברות הטכנולוגיה הציבוריות הגדולות בישראל, מדינה שזוכה להכרה גלובלית כמעצמת סייבר בזכות השקעות ממשלתיות ופרטיות והתמקדות חדה בביטחון לאומי.
ישראל מוכיחה שוב את מעמדה כיבואנית של חדשנות סייבר. רק במרץ השנה, אלפאבית, חברת האם של גוגל, הודיעה על רכישת החברה הישראלית וויז ב-32 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר בתחום הסייבר ב-2025. עם שתי עסקאות ענק כאלה תוך חודשים ספורים, ההייטק הישראלי מוכיח שהוא לא רק שורד את המשבר הגלובלי אלא דווקא מחזק את מעמדו כמוקד חדשנות מבוקש על ידי הענקיות הטכנולוגיות.
לעסקה יש גם מימד פוליטי מעניין בהקשר האמריקאי. חברות הטכנולוגיה הגדולות נמנעו בשנים האחרונות מעסקאות רכישה משמעותיות בגלל המדיניות הקשוחה של ממשל ביידן כלפי עסקאות ענק, במיוחד בטכנולוגיה. ממשל טראמפ מגלה עמדה פתוחה יותר כלפי עסקאות גדולות, במיוחד כאלה הקשורות לביטחון של חברות וטכנולוגיות אמריקאיות. שינוי האווירה הרגולטורית יכול להסביר את העלייה בפעילות המיזוגים והרכישות בתחום הטכנולוגיה.
בהקשר הישראלי, העסקה מעידה על החוסן של המשק הטכנולוגי המקומי למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים. חברות כמו צ'ק פוינט, ששווי השוק שלה עולה על 23 מיליארד דולר, וכעת סייברארק, מוכיחות שהטכנולוגיה הישראלית לא רק מחזיקה מעמד אלא ממשיכה למשוך השקעות ורכישות בסכומי ענק. זהו אות חיובי למשק הטכנולוגיה הישראלי ולמשקיעים המקומיים והזרים הפועלים בו.
- 4.על זה נאמר לא משנה בכמה אלא כמה קש מני נקבל (ל"ת)אא 30/07/2025 19:03הגב לתגובה זו
- 3.החיים 30/07/2025 16:31הגב לתגובה זועסקה בין מנהלי הקרנות שמחזיקות בשתי החברותהעובדים אולי יהנואבל התרומה לכלכלה הישראלית שולית וזניחה
- 2.אנונימי 30/07/2025 15:54הגב לתגובה זושהחברה נסחרת במחיר של 129 מיליארד דולר בנאסדק ורכישת סייברארק תקפיץ בוודאי את שוויה בעשרות מיליארדי דולרים בטווח הארוך ואת הכנסותיה בלמעלה ממיליארד דולר בשנה לפחות נוסף על הכנסות פאלו אלטו שצפויות לעבור את רף ה9 מיליארד דולר בסוף השנה .
- 1.אנונימי 30/07/2025 15:47הגב לתגובה זופאלו אלטו קונה חברה לצורך הרחבת הפעילות שלה ובמקום לעלות היא צללה אתמול 5 אחוזים ובמסחר המקדם צוללת בעוד 7.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.