אודי מוקדי יור סייברארק
צילום: דויד שופר
ראיון

יו"ר סייברארק: "לא זוכר שנה ב-10 האחרונות שלא גייסנו עובדים, גם בישראל"

סייברארק חוצה את רף המיליארד דולר בהכנסות, את רף ה-20 מיליארד דולר בשווי שוק וממשיכה להתרחב עם רכישות ושיתופי פעולה; היו"ר אודי מוקדי: "אנחנו לא רק חברת PAM יותר, אלא מובילי אבטחת זהויות"

רוי שיינמן | (5)

מניית סייברארק CyberArk Software 0.96%   לא עוצרת. היא עולה לשיא של מעל 400 דולר ושווי שוק של 20 מיליארד דולר אחרי עלייה של 33% בשנה האחרונה, עוקפת את טבע (18.88 מיליארד דולר) בטבלת הישראליות הגדולות בוול סטריט כאשר מעליה רק צ'ק פוינט (24 מיליארד דולר). את 2024 היא סיימה עם הכנסות שחצו לראשונה את ה-1 מיליארד דולר, האנליסטים ציפו ל-987.7 מיליון דולר, הרווח הסתכם ב-3.03 דולר למניה, האנליסטים ציפו ל-2.95 דולר למניה.


2 החברות הישראליות הגדולות בעולם הן חברות סייבר, 3 אם מחשיבים את פאלו אלטו אם כי הרוב כבר לא מחשיבים אותה. שנים אומרים לנו שאנחנו מעצמת סייבר ועכשיו אולי יש להצהרה הזו חותמת. בשנים האחרונות אפשר לחלק את אנשי עולם הסייבר לשתי אסכולות, אלה שבעד קונסולידציה, כלומר איחוד של מספר שירותים תחת חברה אחת, ואלה שנגד. אלה אומרים שאין סיבה שלקוח יסתבך עם מספר חברות שונות בכל מה שנוגע לסייבר, ניר צוק ופאלו אלטו מובילים את האסכולה הזו והם פלטפורמת הסייבר הגדולה בעולם. מצד שני יש את אלה שאומרים לא, צריך להתמחות ואין סיבה שכל חברה תעשה כמה דברים, צריך לעשות דבר אחד טוב.


סייברארק, והיו"ר והמייסד שלה אודי מוקדי, הם איפשהו באמצע. "אנחנו כבר לא רק חברת PAM, אנחנו חברת אבטח זהויות", אומר לנו מוקדי בשיחה. סייברארק הלכה והתחברה בתחום אבטחת הזהויות, בשנה החולפת היא עשתה מהלך גדול עם רכישת Venafi שעוסקת בניהול זהויות מכונה ב-1.5 מיליארד דולר, לצד הדוחות האחרונים היא דיווחה על רכישה נוספת וקטנה יותר של Zilla העוסקת בתחום ה-Identity Governance and Administration ב-175 מיליון דולר. מוקדי מאמין שלא צריך שיהיה שחקן אחד שמציע הכל, אלא כמה שחקנים גדולים שחולשים על התחומים השונים.


סייברארק חולשת על תחום אבטחת הזהויות אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה לגעת גם בתחומים אחרים - החברה לאחרונה הודיעה על שיתוף פעולה עם סנטינל וואן הישראלית שעוסקת בתחום אבטחת נקודות קצה (EDR), בשיחה מוקדי מסביר איך התחומים של שתי החברות משתלבים, מה הדגשים שלו לשנה החולפת האם החברה מגייסת עובדים בישראל וכמה והאם החברה שוקלת להיכנס לתחומים נוספים?



מה הדגשים שלך ל-2024?

"אני גאה לראות מעל מיליארד דולר בהכנסות וב-ARR. הקדמנו בשנה את מה שאמרנו לעולם שנעשה בסוף 2025. חזרנו ל-Rule of 40. היופי הוא שאנחנו באמת כבר פלטפורמה רחבה לכל סוגי המשתמשים האנושיים והלא אנושיים. זה עוזר לנו להגדיל את גודל העסקאות שלנו מול הלקוחות, להתרחב בארגונים קיימים - האסטרטגיה להתמקד בתחום מוכיחה את עצמה.


בצד השני יש ביקושים מאוד גבוהים בתחום הזהויות בגלל ריבוי המתקפות. הייתה בדצמבר התקפה גדולה על משרד האוצר האמריקאי, התקפה שבקצה שנבעה מחולשה באבטחת זהויות המכונה, כלומר קישור אחד שאפשר כניסה לכל המערכות. ארגונים רוצים פלטפורמה, הם רואים אותנו כחברה חדשנית".


אתם מגייסים עובדים?

כן, בצורה עקבית, יש לנו כבר כמעט 4,000 עובדים. אנחנו לא אומרים שאנחנו שמים שלטים באיילון אבל תמיד מגייסים, לא הייתה שנה ב-10 האחרונות שבה לא גייסנו. עם Venafi קלטנו 400 עובדים ועם הרכישה של Zilla עוד 40. אנחנו מגייסים גם בישראל, יש לנו מרכזי מו"פ קטנים בעולם בגלל הרכישות אבל ישראל זה עדיין מוקד גדול, כל הזמן מגייסים במספרים של 3 ספרות. זה מנוהל בצורה שהישראלים מתמחים גם בפעילויות החדשות".

קיראו עוד ב"גלובל"


ספר על החברה שרכשתם, Zilla

"בעולם הזהויות האנליסטים מדברים על כמה קטגוריות - PAM שזה מה שסייברארק יצרה והובילה. Access, כלומר לאפשר גישה לאפליקציות ארגוניות בצורה קלה, Okta חזקה שם מאוד, סייברארק התרחבה לשם עם רכישה ב-2021 ובצורה אורגנית, ועולם זהויות המכונה, שזו Venafi. יש גם את התחום ה-IGA, זה כל עולם הבקרה על ההרשאות הארגוניות וניהול מחזור החיים של עובד שמצטרף או עוזב. במקור העולם הזה היה יותר נושא של Compliance אז לא נכנסו אליו, ועם הזמן נהיה יותר ברור שבסביבה מודרנית יש הרשאות יתר ואין מקום אחד בארגון בו מוסיפים משתמשים אלא זה קורה בכל המקומות, מוסיפים בכל המחלקות אז צריך הגנה. חיכינו על הקווים עד שמצאנו שחקנית מתאימה ומודרנית וזו Zilla. היא מרחיבה אותנו לתחום נוסף, ההמתנה הייתה שווה את זה".


נשארו לכם 840 מיליון דולר בקופה, בוחנים עוד רכישות?

"תמיד בוחנים, אני מאמין שצריך לבנות פייפליין ותמיד יש לנו. אנחנו לוקחים הפוגה מרכישות ענק כמו Venafi, אבל רכישות של טכנולוגיות מעניינות תמיד בוחנים. אנחנו יודעים להגיד שענינו על הדרישות הגדולות בשוק. היה לי חשוב להראות שגם רכשנו אבל גם מילאנו את המצברים עם תזרים חזק וגם ללא האג"ח להמרה שפרענו".


מתמקדים ברכישות יותר בתחומים חדשים או להרחיב את דריסת הרגל בתחומים שאתם כבר נמצאים בהם?

"אני מאמין שהלקוחות רוצים פלטפורמה, רק שאנחנו לא מאמינים שנהיה רב תחומיים מחוץ לתחום הזהויות, לכן כל מה שנעשה בטווח הקרוב יהיה בתחום הזה".


הודעתם לאחרונה על שת"פ עם סנטינל וואן, איך התחומים האלה נפגשים?

"בעולם הזהויות גם יש עולם שנקרא נקודות קצה, כלומר לנהל את ההרשאות של המשתמש בנקודת הקצה. אנחנו יותר בתחום הבקרה והם מחפשים אנומליות או פריצות, אז אנחנו משלימים אחד את השני. אנחנו יכולים גם להזין אחד לשני מידע וככה לשפר את השירות".


למה לא ללכת עם שחקן גדול יותר בתחום מסנטינל, למשל קראודסטרייק?

"הם צומחים יפה, תמיד ראיתי אותם כמספר שתיים בתחום, שיתופי פעולה נולדים בשטח ומחיבור בין הנהלות, כמו גם להקשיב ללקוחות. צריך 2 בשביל שיתוף פעולה ועם סנטינל וואן יש הדדיות במובן הזה".


מה האתגר הכי גדול היום בסייבר בכלל ובתחום הזהויות בפרט?

"סייברארק היא כבר לא רק חברת PAM אלא חברת אבטחת זהויות כוללת. דיברנו על זה - אחד הדברים המרתקים זה איך פותרים גם את העניין של זהות סוכני AI, זה סוג של הכלאה בין זהות מכונה לבין משתמש אנושי. סייברארק היום מנהלת גם משתמשים אנושיים וגם מכונות, וה-AI זה מין הכלאה של השניים, זה אחד האתגרים הבאים ונדבר בשבועות הקרובים על איך מתרחבים גם לשם. מבחינת שוק הסייבר, אני חושב שארגונים עדיין מתקשים עם זה שיש להם המון ספקים שונים, אני באמת מאמין שהתשובה כאן היא לא פלטפורמה אחת אלא כמה פלטפורמות שעובדות ביחד. האקוסיסטם הישראלי מאוד חשוב, כל הזמן מתפתחים תחומים והם עוזרים לנו לראות איפה צריך לשים יותר תשומת לב".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 14/02/2025 20:31
    הגב לתגובה זו
    אחרי תקופה לא קלה בכמה חברות שמח שאני בסייברארק. מקום שפוי חם וחברי. כיף לעבוד וגם כשלחוץ הכל בפרופורציה.והאנשים אחד אחד.
  • 4.
    אנונימיי 14/02/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
    מראיינים נון סטופ ולא מגייסים. שומע על חבריפ שמגיעים לשלביפ מתקדמים ומוצאים להם תירוץ לא לגייס. הכל הונאה כדי להציג פייק פעילות בריאה של הנה תראו אני מגייס וצומח פייק.
  • 3.
    אנפייז אהובתי 14/02/2025 09:43
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה הישראליות חושבות שהן הכי טובות..
  • 2.
    שווי שוק מוגזם.עדיף כבר את צק פוינט (ל"ת)
    אנונימי 13/02/2025 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 13/02/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
    חברה של מנופחים ברמות קשות. ממליץ לברוח לחברות נורמליות.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.