הדולר מנומנם ורגוע בארץ אך מתחזק מול העיקריים
הדולר האמריקני נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה למדי של 0.06% למחיר של 4.363 שקל. מי שמחפש דראמה בשווקים הפיננסיים של ישראל, יצטרך לחפשה במקום אחר, אם זה נוגע למט"ח. המחזורים שם, כבר כשנה תמימה, שקטים ורגועים, וסערות לא מתרגשות. ובאשר לאירו, הרי שגם הוא שומר על יציבו ויורד ב-0.07% למחיר של 5.657 שקל.
בניות הבתים החדשים חיזקו את הדולר
אנליסט המטבעות ירון וייס, מבית ההשקעות במט"ח - פינוטק, מוסר כי אמש, בזכות פרסום נתוני בתים טובים בהרבה מהצפוי בארה"ב (עלייה של 12.2%) התחזק הדולר באופן משמעותי למול העיקריים והמשיך להיסחר סביב רמות אלו גם במהלך הלילה. נתונים אלו הפחיתו חששות מפני התקררות הכלכלה האמריקאית אשר נשמעו לאחרונה בקרב משקיעים רבים.
השפעת נתון הבתים היתה כה חזקה עד כדי התעלמות כמעט מוחלטת מפרסום בטחון הצרכן שנפל לרמה הנמוכה מזה חמישה חודשים. וייס סבור שאלמלא כך, היה הדולר נילש באופן ניכר. גם רגיעה בקניית היין מסייעת לדחוף את הדולר כלפי מעלה. סוחרים מרוצים מכך שהדולר נסחר בטווח צר לטווח הקרוב, בעיקר למול היפני, ונראה כי אין פאניקה בקרב קונים ומוכרים כאחד.
גורמי הסיכון העיקריים היום בארה"ב הם פרסומי מוצרי ברי קיימא אשר צפויים לרדת באופן ניכר (מ-0.50% ל-0.30%) והזמנות חדשות. היום בשעה 17:00 שעון ישראל צפוי לנאום בכיר ה-FED בפילדלפיה. מחר צפויים להתפרסם תמ"ג ראשוני לרבעון ראשון השנה והוצאות לצריכה עצמית ונראה כי השוק יתחיל במהלך היום לגלם ציפיות עבור נתוני מפתח אלו. כלכלנים מעריכים כי הפעם יגיב השוק באופן מתון יחסית לפרסומים אלו.
וייס מוסיף כי למרות שבשאר העולם לא חוגגים את חג הפסח, נראה כי שוק המט"ח רדום לכבודו. תופעה זו ברורה למדי במסחר של האירו כאשר בשעה זו המטבע האירופאי נסחר סביב 1.2965. למרות התנומה בשוק, העובדה שצפויים הורדות בציפיות לצמיחה באירופה לשנת 2005, עשויה להכביד על האירו. ממשלת גרמניה קיצצה את ציפיותיה לצמיחה מהשיעור הקודם של 1.6% לשיעור של 1.0% בלבד.
אירופה: הכלכלה ממשיכה להאט
בצרפת הורידו הכלכלנים את תחזית הצמיחה לכלכלה מ-2.4% צמיחה ל-1.2% בשנת 2005. ההורדות הללו היו צפויות בעיקר לאור פרסומם של מדדי ה-IFO של גרמניה, אשר ירד זה החודש השלישי ברציפות לרמתו הנמוכה מזה 19 חודשים. הפסימיות הנחרצת באירופה מכבידה על האירו להתחזק למרות רצונם של ה-ECB, הבנק המרכזי של אירופה, אשר תומך באירו חזק מכיוון שהמטבע החזק מרסן לחצים אינפלציוניים לא רצויים.
כתוצאה מכך, לא מצפים בפינוטק כי ה-ECB יבצע מהלך של העלאות ריבית בחודשים הקרובים. אולם, חשוב לציין כי מספר אנליסטים חוזים העלאה לקראת סוף השנה. היום בשעה 12:00 צפוי לנאום איסינג, בכיר בבנק האירופאי המרכזי.
במזרח הרחוק: היואן, למי הוא יוצמד?
הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקני עדיין בראש מעינם של משקיעים יפנים. בהתחלת השבוע, הסינים דיווחו על "כוונות טובות" לשחרר את היואן, דבר שחיזק את היין. במידה והסינים אכן ישחררו את מטבעם, היין צפוי להתחזק אל מול הדולר כאשר הוא נחלש אל מול היואן. למרות התרחיש האופטימי הזה, אנליסטים ברחבי העולם לא משלים את עצמם על בסיס דברי סין.
בפינוטק לא מצפים שינוי במדיניותם של הסינים בקרוב, אולם, לקראת סוף השנה, הדיון צפוי להתחמם מחדש. בימים הקרובים המסחר ביין צפוי להיות מושפע מהנתונים הכלכליים: ה-PMI יצוא, תפוקה תעשייתית, מכירות קמעונאיות כאשר השוק חוזה פרסומים חיוביים, דבר שעשוי לחזק את היין.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")