הדולר מנומנם ורגוע בארץ אך מתחזק מול העיקריים
הדולר האמריקני נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה למדי של 0.06% למחיר של 4.363 שקל. מי שמחפש דראמה בשווקים הפיננסיים של ישראל, יצטרך לחפשה במקום אחר, אם זה נוגע למט"ח. המחזורים שם, כבר כשנה תמימה, שקטים ורגועים, וסערות לא מתרגשות. ובאשר לאירו, הרי שגם הוא שומר על יציבו ויורד ב-0.07% למחיר של 5.657 שקל.
בניות הבתים החדשים חיזקו את הדולר
אנליסט המטבעות ירון וייס, מבית ההשקעות במט"ח - פינוטק, מוסר כי אמש, בזכות פרסום נתוני בתים טובים בהרבה מהצפוי בארה"ב (עלייה של 12.2%) התחזק הדולר באופן משמעותי למול העיקריים והמשיך להיסחר סביב רמות אלו גם במהלך הלילה. נתונים אלו הפחיתו חששות מפני התקררות הכלכלה האמריקאית אשר נשמעו לאחרונה בקרב משקיעים רבים.
השפעת נתון הבתים היתה כה חזקה עד כדי התעלמות כמעט מוחלטת מפרסום בטחון הצרכן שנפל לרמה הנמוכה מזה חמישה חודשים. וייס סבור שאלמלא כך, היה הדולר נילש באופן ניכר. גם רגיעה בקניית היין מסייעת לדחוף את הדולר כלפי מעלה. סוחרים מרוצים מכך שהדולר נסחר בטווח צר לטווח הקרוב, בעיקר למול היפני, ונראה כי אין פאניקה בקרב קונים ומוכרים כאחד.
גורמי הסיכון העיקריים היום בארה"ב הם פרסומי מוצרי ברי קיימא אשר צפויים לרדת באופן ניכר (מ-0.50% ל-0.30%) והזמנות חדשות. היום בשעה 17:00 שעון ישראל צפוי לנאום בכיר ה-FED בפילדלפיה. מחר צפויים להתפרסם תמ"ג ראשוני לרבעון ראשון השנה והוצאות לצריכה עצמית ונראה כי השוק יתחיל במהלך היום לגלם ציפיות עבור נתוני מפתח אלו. כלכלנים מעריכים כי הפעם יגיב השוק באופן מתון יחסית לפרסומים אלו.
וייס מוסיף כי למרות שבשאר העולם לא חוגגים את חג הפסח, נראה כי שוק המט"ח רדום לכבודו. תופעה זו ברורה למדי במסחר של האירו כאשר בשעה זו המטבע האירופאי נסחר סביב 1.2965. למרות התנומה בשוק, העובדה שצפויים הורדות בציפיות לצמיחה באירופה לשנת 2005, עשויה להכביד על האירו. ממשלת גרמניה קיצצה את ציפיותיה לצמיחה מהשיעור הקודם של 1.6% לשיעור של 1.0% בלבד.
אירופה: הכלכלה ממשיכה להאט
בצרפת הורידו הכלכלנים את תחזית הצמיחה לכלכלה מ-2.4% צמיחה ל-1.2% בשנת 2005. ההורדות הללו היו צפויות בעיקר לאור פרסומם של מדדי ה-IFO של גרמניה, אשר ירד זה החודש השלישי ברציפות לרמתו הנמוכה מזה 19 חודשים. הפסימיות הנחרצת באירופה מכבידה על האירו להתחזק למרות רצונם של ה-ECB, הבנק המרכזי של אירופה, אשר תומך באירו חזק מכיוון שהמטבע החזק מרסן לחצים אינפלציוניים לא רצויים.
כתוצאה מכך, לא מצפים בפינוטק כי ה-ECB יבצע מהלך של העלאות ריבית בחודשים הקרובים. אולם, חשוב לציין כי מספר אנליסטים חוזים העלאה לקראת סוף השנה. היום בשעה 12:00 צפוי לנאום איסינג, בכיר בבנק האירופאי המרכזי.
במזרח הרחוק: היואן, למי הוא יוצמד?
הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקני עדיין בראש מעינם של משקיעים יפנים. בהתחלת השבוע, הסינים דיווחו על "כוונות טובות" לשחרר את היואן, דבר שחיזק את היין. במידה והסינים אכן ישחררו את מטבעם, היין צפוי להתחזק אל מול הדולר כאשר הוא נחלש אל מול היואן. למרות התרחיש האופטימי הזה, אנליסטים ברחבי העולם לא משלים את עצמם על בסיס דברי סין.
בפינוטק לא מצפים שינוי במדיניותם של הסינים בקרוב, אולם, לקראת סוף השנה, הדיון צפוי להתחמם מחדש. בימים הקרובים המסחר ביין צפוי להיות מושפע מהנתונים הכלכליים: ה-PMI יצוא, תפוקה תעשייתית, מכירות קמעונאיות כאשר השוק חוזה פרסומים חיוביים, דבר שעשוי לחזק את היין.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
