הדולר מנומנם ורגוע בארץ אך מתחזק מול העיקריים
הדולר האמריקני נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה למדי של 0.06% למחיר של 4.363 שקל. מי שמחפש דראמה בשווקים הפיננסיים של ישראל, יצטרך לחפשה במקום אחר, אם זה נוגע למט"ח. המחזורים שם, כבר כשנה תמימה, שקטים ורגועים, וסערות לא מתרגשות. ובאשר לאירו, הרי שגם הוא שומר על יציבו ויורד ב-0.07% למחיר של 5.657 שקל.
בניות הבתים החדשים חיזקו את הדולר
אנליסט המטבעות ירון וייס, מבית ההשקעות במט"ח - פינוטק, מוסר כי אמש, בזכות פרסום נתוני בתים טובים בהרבה מהצפוי בארה"ב (עלייה של 12.2%) התחזק הדולר באופן משמעותי למול העיקריים והמשיך להיסחר סביב רמות אלו גם במהלך הלילה. נתונים אלו הפחיתו חששות מפני התקררות הכלכלה האמריקאית אשר נשמעו לאחרונה בקרב משקיעים רבים.
השפעת נתון הבתים היתה כה חזקה עד כדי התעלמות כמעט מוחלטת מפרסום בטחון הצרכן שנפל לרמה הנמוכה מזה חמישה חודשים. וייס סבור שאלמלא כך, היה הדולר נילש באופן ניכר. גם רגיעה בקניית היין מסייעת לדחוף את הדולר כלפי מעלה. סוחרים מרוצים מכך שהדולר נסחר בטווח צר לטווח הקרוב, בעיקר למול היפני, ונראה כי אין פאניקה בקרב קונים ומוכרים כאחד.
גורמי הסיכון העיקריים היום בארה"ב הם פרסומי מוצרי ברי קיימא אשר צפויים לרדת באופן ניכר (מ-0.50% ל-0.30%) והזמנות חדשות. היום בשעה 17:00 שעון ישראל צפוי לנאום בכיר ה-FED בפילדלפיה. מחר צפויים להתפרסם תמ"ג ראשוני לרבעון ראשון השנה והוצאות לצריכה עצמית ונראה כי השוק יתחיל במהלך היום לגלם ציפיות עבור נתוני מפתח אלו. כלכלנים מעריכים כי הפעם יגיב השוק באופן מתון יחסית לפרסומים אלו.
וייס מוסיף כי למרות שבשאר העולם לא חוגגים את חג הפסח, נראה כי שוק המט"ח רדום לכבודו. תופעה זו ברורה למדי במסחר של האירו כאשר בשעה זו המטבע האירופאי נסחר סביב 1.2965. למרות התנומה בשוק, העובדה שצפויים הורדות בציפיות לצמיחה באירופה לשנת 2005, עשויה להכביד על האירו. ממשלת גרמניה קיצצה את ציפיותיה לצמיחה מהשיעור הקודם של 1.6% לשיעור של 1.0% בלבד.
אירופה: הכלכלה ממשיכה להאט
בצרפת הורידו הכלכלנים את תחזית הצמיחה לכלכלה מ-2.4% צמיחה ל-1.2% בשנת 2005. ההורדות הללו היו צפויות בעיקר לאור פרסומם של מדדי ה-IFO של גרמניה, אשר ירד זה החודש השלישי ברציפות לרמתו הנמוכה מזה 19 חודשים. הפסימיות הנחרצת באירופה מכבידה על האירו להתחזק למרות רצונם של ה-ECB, הבנק המרכזי של אירופה, אשר תומך באירו חזק מכיוון שהמטבע החזק מרסן לחצים אינפלציוניים לא רצויים.
כתוצאה מכך, לא מצפים בפינוטק כי ה-ECB יבצע מהלך של העלאות ריבית בחודשים הקרובים. אולם, חשוב לציין כי מספר אנליסטים חוזים העלאה לקראת סוף השנה. היום בשעה 12:00 צפוי לנאום איסינג, בכיר בבנק האירופאי המרכזי.
במזרח הרחוק: היואן, למי הוא יוצמד?
הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקני עדיין בראש מעינם של משקיעים יפנים. בהתחלת השבוע, הסינים דיווחו על "כוונות טובות" לשחרר את היואן, דבר שחיזק את היין. במידה והסינים אכן ישחררו את מטבעם, היין צפוי להתחזק אל מול הדולר כאשר הוא נחלש אל מול היואן. למרות התרחיש האופטימי הזה, אנליסטים ברחבי העולם לא משלים את עצמם על בסיס דברי סין.
בפינוטק לא מצפים שינוי במדיניותם של הסינים בקרוב, אולם, לקראת סוף השנה, הדיון צפוי להתחמם מחדש. בימים הקרובים המסחר ביין צפוי להיות מושפע מהנתונים הכלכליים: ה-PMI יצוא, תפוקה תעשייתית, מכירות קמעונאיות כאשר השוק חוזה פרסומים חיוביים, דבר שעשוי לחזק את היין.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
