הדולר מנומנם ורגוע בארץ אך מתחזק מול העיקריים
הדולר האמריקני נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה למדי של 0.06% למחיר של 4.363 שקל. מי שמחפש דראמה בשווקים הפיננסיים של ישראל, יצטרך לחפשה במקום אחר, אם זה נוגע למט"ח. המחזורים שם, כבר כשנה תמימה, שקטים ורגועים, וסערות לא מתרגשות. ובאשר לאירו, הרי שגם הוא שומר על יציבו ויורד ב-0.07% למחיר של 5.657 שקל.
בניות הבתים החדשים חיזקו את הדולר
אנליסט המטבעות ירון וייס, מבית ההשקעות במט"ח - פינוטק, מוסר כי אמש, בזכות פרסום נתוני בתים טובים בהרבה מהצפוי בארה"ב (עלייה של 12.2%) התחזק הדולר באופן משמעותי למול העיקריים והמשיך להיסחר סביב רמות אלו גם במהלך הלילה. נתונים אלו הפחיתו חששות מפני התקררות הכלכלה האמריקאית אשר נשמעו לאחרונה בקרב משקיעים רבים.
השפעת נתון הבתים היתה כה חזקה עד כדי התעלמות כמעט מוחלטת מפרסום בטחון הצרכן שנפל לרמה הנמוכה מזה חמישה חודשים. וייס סבור שאלמלא כך, היה הדולר נילש באופן ניכר. גם רגיעה בקניית היין מסייעת לדחוף את הדולר כלפי מעלה. סוחרים מרוצים מכך שהדולר נסחר בטווח צר לטווח הקרוב, בעיקר למול היפני, ונראה כי אין פאניקה בקרב קונים ומוכרים כאחד.
גורמי הסיכון העיקריים היום בארה"ב הם פרסומי מוצרי ברי קיימא אשר צפויים לרדת באופן ניכר (מ-0.50% ל-0.30%) והזמנות חדשות. היום בשעה 17:00 שעון ישראל צפוי לנאום בכיר ה-FED בפילדלפיה. מחר צפויים להתפרסם תמ"ג ראשוני לרבעון ראשון השנה והוצאות לצריכה עצמית ונראה כי השוק יתחיל במהלך היום לגלם ציפיות עבור נתוני מפתח אלו. כלכלנים מעריכים כי הפעם יגיב השוק באופן מתון יחסית לפרסומים אלו.
וייס מוסיף כי למרות שבשאר העולם לא חוגגים את חג הפסח, נראה כי שוק המט"ח רדום לכבודו. תופעה זו ברורה למדי במסחר של האירו כאשר בשעה זו המטבע האירופאי נסחר סביב 1.2965. למרות התנומה בשוק, העובדה שצפויים הורדות בציפיות לצמיחה באירופה לשנת 2005, עשויה להכביד על האירו. ממשלת גרמניה קיצצה את ציפיותיה לצמיחה מהשיעור הקודם של 1.6% לשיעור של 1.0% בלבד.
אירופה: הכלכלה ממשיכה להאט
בצרפת הורידו הכלכלנים את תחזית הצמיחה לכלכלה מ-2.4% צמיחה ל-1.2% בשנת 2005. ההורדות הללו היו צפויות בעיקר לאור פרסומם של מדדי ה-IFO של גרמניה, אשר ירד זה החודש השלישי ברציפות לרמתו הנמוכה מזה 19 חודשים. הפסימיות הנחרצת באירופה מכבידה על האירו להתחזק למרות רצונם של ה-ECB, הבנק המרכזי של אירופה, אשר תומך באירו חזק מכיוון שהמטבע החזק מרסן לחצים אינפלציוניים לא רצויים.
כתוצאה מכך, לא מצפים בפינוטק כי ה-ECB יבצע מהלך של העלאות ריבית בחודשים הקרובים. אולם, חשוב לציין כי מספר אנליסטים חוזים העלאה לקראת סוף השנה. היום בשעה 12:00 צפוי לנאום איסינג, בכיר בבנק האירופאי המרכזי.
במזרח הרחוק: היואן, למי הוא יוצמד?
הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקני עדיין בראש מעינם של משקיעים יפנים. בהתחלת השבוע, הסינים דיווחו על "כוונות טובות" לשחרר את היואן, דבר שחיזק את היין. במידה והסינים אכן ישחררו את מטבעם, היין צפוי להתחזק אל מול הדולר כאשר הוא נחלש אל מול היואן. למרות התרחיש האופטימי הזה, אנליסטים ברחבי העולם לא משלים את עצמם על בסיס דברי סין.
בפינוטק לא מצפים שינוי במדיניותם של הסינים בקרוב, אולם, לקראת סוף השנה, הדיון צפוי להתחמם מחדש. בימים הקרובים המסחר ביין צפוי להיות מושפע מהנתונים הכלכליים: ה-PMI יצוא, תפוקה תעשייתית, מכירות קמעונאיות כאשר השוק חוזה פרסומים חיוביים, דבר שעשוי לחזק את היין.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
