עבר שבוע אפור עם אקורד אדמדם לסיום

שבוע ללא אירועי מאקרו גדולים עבר על שוק ההון הישראלי. המניות חתמו בירידות שערים והחלשות לאורך כלל המדדים, האג"חים חתמו ללא תכונה רבה
דרור איטח |

שבוע אפרורי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שבשבוע החולף נשברו שיאים חדשים במדדים השונים, נראה כי השחקנים לקחו שבוע הפסקה, על מנת לממש רווחים. מימושים אלו קיבלו עזרה מכיוונם של בורסות וול סטריט שסבלו אף הן משבוע אדמומי על רקע נתוני מאקרו מאכזבים והתחזקות מחודשת במחירי הנפט.

מדד ת"א 25 ירד השבוע ב-1.36% והתמקם ברמת 649.57 הנקודות, מדד ת"א 100 ירד בכ-1.5% לרמת 674.62 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-1.34% לרמת 396.15 הנקודות, ומדד הבנקים ספג את הירידה הגבוהה ביותר השבוע בשעור של 2.73%.

את השבוע פתחו המדדים בעליות שערים קלות תוך מחזורים נמוכים מהממוצע, כשהמדדים מדשדשים סביב רמות הפתיחה. ביומיים שלאחר מכן עברו המדדים לירידות שערים, כשביום רביעי נרשמו הירידות החדות ביותר מאז חודש נובמבר 2004. ביום המסחר החותם של השבוע התאוששו מעט המדדים. נראה כי המשקיעים לקחו השבוע אויר לקראת שבוע המסחר הבא.

בשוק המטבעות שב השבוע המטבע האמריקני להיחלש למול מרבית המטבעות בעולם. את השבוע פתח הדולר בעליות שערים, אך לאחר פרסום החשבון השוטף של ארה"ב, אשר הראה התרחבות נוספת של הגירעון. שב המטבע האמריקני להיחלש. למול השקל הישראלי נסחר הדולר ביציבות השבוע ואף הוסיף 0.28% לערכו.

ביום ג' האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. בהתאם לתחזיות הכלכלנים, עלה המדד בשעור של 0.2%. שני הסעיפים העיקריים אשר השפיעו על המדד הינם סעיף הדיור שעלה ב-0.4% וסעיף הפירות שעלה ב-2.2%. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.4%.

בשוק הסולידי נרשמה השבוע מגמה מעורבת, כאשר אגרות החוב הממשלתיות הצמודות מדד רשמו ירידות שערים בעיקר בטווחים הבינוניים והארוכים זאת על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה (למרות מדד פברואר החיובי, סביבת האינפלציה אמורה להישאר בטווח האינפלציה של בנק ישראל 3%-1%) בטווחים הקצרים רשמו הגלילים עליות שערים של עד 0.07% לערך.

באפיק השקלי רשמו השחרים אף הן ירידות קלות של 0.09% כאשר עיקר ההשפעה נובעת מעליה חדה בתשואות האג"ח בארה"ב לתקופה של 10 ו-30 שנה על רקע נתוני הגירעון ההולך וגדל. הגילונים לא צמודים נושאי ריבית משתנה עלו בשיעור של 0.13% והמק"מים עלו בשיעור של 0.07% והתשואה במק"מ עומדת על רמה של 0.07%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.