עבר שבוע אפור עם אקורד אדמדם לסיום

שבוע ללא אירועי מאקרו גדולים עבר על שוק ההון הישראלי. המניות חתמו בירידות שערים והחלשות לאורך כלל המדדים, האג"חים חתמו ללא תכונה רבה
דרור איטח |

שבוע אפרורי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שבשבוע החולף נשברו שיאים חדשים במדדים השונים, נראה כי השחקנים לקחו שבוע הפסקה, על מנת לממש רווחים. מימושים אלו קיבלו עזרה מכיוונם של בורסות וול סטריט שסבלו אף הן משבוע אדמומי על רקע נתוני מאקרו מאכזבים והתחזקות מחודשת במחירי הנפט.

מדד ת"א 25 ירד השבוע ב-1.36% והתמקם ברמת 649.57 הנקודות, מדד ת"א 100 ירד בכ-1.5% לרמת 674.62 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-1.34% לרמת 396.15 הנקודות, ומדד הבנקים ספג את הירידה הגבוהה ביותר השבוע בשעור של 2.73%.

את השבוע פתחו המדדים בעליות שערים קלות תוך מחזורים נמוכים מהממוצע, כשהמדדים מדשדשים סביב רמות הפתיחה. ביומיים שלאחר מכן עברו המדדים לירידות שערים, כשביום רביעי נרשמו הירידות החדות ביותר מאז חודש נובמבר 2004. ביום המסחר החותם של השבוע התאוששו מעט המדדים. נראה כי המשקיעים לקחו השבוע אויר לקראת שבוע המסחר הבא.

בשוק המטבעות שב השבוע המטבע האמריקני להיחלש למול מרבית המטבעות בעולם. את השבוע פתח הדולר בעליות שערים, אך לאחר פרסום החשבון השוטף של ארה"ב, אשר הראה התרחבות נוספת של הגירעון. שב המטבע האמריקני להיחלש. למול השקל הישראלי נסחר הדולר ביציבות השבוע ואף הוסיף 0.28% לערכו.

ביום ג' האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. בהתאם לתחזיות הכלכלנים, עלה המדד בשעור של 0.2%. שני הסעיפים העיקריים אשר השפיעו על המדד הינם סעיף הדיור שעלה ב-0.4% וסעיף הפירות שעלה ב-2.2%. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.4%.

בשוק הסולידי נרשמה השבוע מגמה מעורבת, כאשר אגרות החוב הממשלתיות הצמודות מדד רשמו ירידות שערים בעיקר בטווחים הבינוניים והארוכים זאת על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה (למרות מדד פברואר החיובי, סביבת האינפלציה אמורה להישאר בטווח האינפלציה של בנק ישראל 3%-1%) בטווחים הקצרים רשמו הגלילים עליות שערים של עד 0.07% לערך.

באפיק השקלי רשמו השחרים אף הן ירידות קלות של 0.09% כאשר עיקר ההשפעה נובעת מעליה חדה בתשואות האג"ח בארה"ב לתקופה של 10 ו-30 שנה על רקע נתוני הגירעון ההולך וגדל. הגילונים לא צמודים נושאי ריבית משתנה עלו בשיעור של 0.13% והמק"מים עלו בשיעור של 0.07% והתשואה במק"מ עומדת על רמה של 0.07%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".