עבר שבוע אפור עם אקורד אדמדם לסיום
שבוע אפרורי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שבשבוע החולף נשברו שיאים חדשים במדדים השונים, נראה כי השחקנים לקחו שבוע הפסקה, על מנת לממש רווחים. מימושים אלו קיבלו עזרה מכיוונם של בורסות וול סטריט שסבלו אף הן משבוע אדמומי על רקע נתוני מאקרו מאכזבים והתחזקות מחודשת במחירי הנפט.
מדד ת"א 25 ירד השבוע ב-1.36% והתמקם ברמת 649.57 הנקודות, מדד ת"א 100 ירד בכ-1.5% לרמת 674.62 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-1.34% לרמת 396.15 הנקודות, ומדד הבנקים ספג את הירידה הגבוהה ביותר השבוע בשעור של 2.73%.
את השבוע פתחו המדדים בעליות שערים קלות תוך מחזורים נמוכים מהממוצע, כשהמדדים מדשדשים סביב רמות הפתיחה. ביומיים שלאחר מכן עברו המדדים לירידות שערים, כשביום רביעי נרשמו הירידות החדות ביותר מאז חודש נובמבר 2004. ביום המסחר החותם של השבוע התאוששו מעט המדדים. נראה כי המשקיעים לקחו השבוע אויר לקראת שבוע המסחר הבא.
בשוק המטבעות שב השבוע המטבע האמריקני להיחלש למול מרבית המטבעות בעולם. את השבוע פתח הדולר בעליות שערים, אך לאחר פרסום החשבון השוטף של ארה"ב, אשר הראה התרחבות נוספת של הגירעון. שב המטבע האמריקני להיחלש. למול השקל הישראלי נסחר הדולר ביציבות השבוע ואף הוסיף 0.28% לערכו.
ביום ג' האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. בהתאם לתחזיות הכלכלנים, עלה המדד בשעור של 0.2%. שני הסעיפים העיקריים אשר השפיעו על המדד הינם סעיף הדיור שעלה ב-0.4% וסעיף הפירות שעלה ב-2.2%. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.4%.
בשוק הסולידי נרשמה השבוע מגמה מעורבת, כאשר אגרות החוב הממשלתיות הצמודות מדד רשמו ירידות שערים בעיקר בטווחים הבינוניים והארוכים זאת על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה (למרות מדד פברואר החיובי, סביבת האינפלציה אמורה להישאר בטווח האינפלציה של בנק ישראל 3%-1%) בטווחים הקצרים רשמו הגלילים עליות שערים של עד 0.07% לערך.
באפיק השקלי רשמו השחרים אף הן ירידות קלות של 0.09% כאשר עיקר ההשפעה נובעת מעליה חדה בתשואות האג"ח בארה"ב לתקופה של 10 ו-30 שנה על רקע נתוני הגירעון ההולך וגדל. הגילונים לא צמודים נושאי ריבית משתנה עלו בשיעור של 0.13% והמק"מים עלו בשיעור של 0.07% והתשואה במק"מ עומדת על רמה של 0.07%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -2.23% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
