עבר שבוע אפור עם אקורד אדמדם לסיום
שבוע אפרורי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שבשבוע החולף נשברו שיאים חדשים במדדים השונים, נראה כי השחקנים לקחו שבוע הפסקה, על מנת לממש רווחים. מימושים אלו קיבלו עזרה מכיוונם של בורסות וול סטריט שסבלו אף הן משבוע אדמומי על רקע נתוני מאקרו מאכזבים והתחזקות מחודשת במחירי הנפט.
מדד ת"א 25 ירד השבוע ב-1.36% והתמקם ברמת 649.57 הנקודות, מדד ת"א 100 ירד בכ-1.5% לרמת 674.62 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-1.34% לרמת 396.15 הנקודות, ומדד הבנקים ספג את הירידה הגבוהה ביותר השבוע בשעור של 2.73%.
את השבוע פתחו המדדים בעליות שערים קלות תוך מחזורים נמוכים מהממוצע, כשהמדדים מדשדשים סביב רמות הפתיחה. ביומיים שלאחר מכן עברו המדדים לירידות שערים, כשביום רביעי נרשמו הירידות החדות ביותר מאז חודש נובמבר 2004. ביום המסחר החותם של השבוע התאוששו מעט המדדים. נראה כי המשקיעים לקחו השבוע אויר לקראת שבוע המסחר הבא.
בשוק המטבעות שב השבוע המטבע האמריקני להיחלש למול מרבית המטבעות בעולם. את השבוע פתח הדולר בעליות שערים, אך לאחר פרסום החשבון השוטף של ארה"ב, אשר הראה התרחבות נוספת של הגירעון. שב המטבע האמריקני להיחלש. למול השקל הישראלי נסחר הדולר ביציבות השבוע ואף הוסיף 0.28% לערכו.
ביום ג' האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. בהתאם לתחזיות הכלכלנים, עלה המדד בשעור של 0.2%. שני הסעיפים העיקריים אשר השפיעו על המדד הינם סעיף הדיור שעלה ב-0.4% וסעיף הפירות שעלה ב-2.2%. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.4%.
בשוק הסולידי נרשמה השבוע מגמה מעורבת, כאשר אגרות החוב הממשלתיות הצמודות מדד רשמו ירידות שערים בעיקר בטווחים הבינוניים והארוכים זאת על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה (למרות מדד פברואר החיובי, סביבת האינפלציה אמורה להישאר בטווח האינפלציה של בנק ישראל 3%-1%) בטווחים הקצרים רשמו הגלילים עליות שערים של עד 0.07% לערך.
באפיק השקלי רשמו השחרים אף הן ירידות קלות של 0.09% כאשר עיקר ההשפעה נובעת מעליה חדה בתשואות האג"ח בארה"ב לתקופה של 10 ו-30 שנה על רקע נתוני הגירעון ההולך וגדל. הגילונים לא צמודים נושאי ריבית משתנה עלו בשיעור של 0.13% והמק"מים עלו בשיעור של 0.07% והתשואה במק"מ עומדת על רמה של 0.07%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
