לין לאולמרט: שקול מחדש את איסור העסקת עובדות זרות

מסכים "ברמה העקרונית" עם מדיניות צמצום מספר הזרים, אך סבור, כי בכל הנוגע לעוזרות למשקי בית, המדיניות מקשה על שכבות ברמת הכנסה נמוכה
שרון שפורר |

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין פנה היום במכתב למ"מ ראש הממשלה ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט המעלה תהיות לגבי מדיניות המשרד האוסרת על העסקת עובדות זרות במשקי בית.

"ברמה העקרונית", כותב לין, "איגוד לשכות המסחר מזדהה עם המדיניות של הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים המועסק בישראל שלא כדין, וזאת כאחת מהדרכים לצמצום האבטלה המקומית. כמובן שאין מדובר במדיניות גורפת אלא במדיניות המותאמת גם לצורכי המשק ולבעיות של מחסור אמיתי בידיים עובדות באותם תחומים חיוניים, שאי אפשר כיום לתת תשובה עליהם רק בכוח אדם מקומי, כמו למשל ענף הבנייה".

"אולם", מוסיף לין, "נראה לנו כי בתחום אחד מן הראוי לשקול את מדיניות משרדך מחדש, והכוונה היא לעובדות זרות המסייעות למשקי הבית בישראל. אל האיגוד מגיעות תלונות רבות מנשות עסקים וכן נשים עובדות אחרות, שמדיניות זו מגבילה מאד את יכולתן לצאת לעבודה.

האמת היא, כותב נשיא איגוד לשכות המסחר, שעקב פעולות משטרת ההגירה נוצר כיום מצב המקשה מאד לגייס עזרה לעבודה במשקי בית, אלא אם כן מדובר בתשלומים גבוהים מאד שעושים את הסיוע לפרוהיביטיבי לשכבות רחבות. אי אפשר בתמורה סבירה להשיג עוזרות למשקי הבית שהן תושבות מקומיות. האפשרות לגייסן מותנית בתשלומים גבוהים מאד.

כתוצאה מכך, סבור אוריאל לין, רק השכבות ברמות הכנסה גבוהות תוכלנה להרשות לעצמן להעסיק עוזרת בית ובפועל נעשה מהלך הפועל באופן נגדי לקו המדיניות המרכזי של הגדלת השתתפות האוכלוסייה המקומית בכוח העבודה, שהוא אחד השינויים החשובים ביותר אותם צריך להשיג במבנה המשק.

לין מסיים את מכתבו בהצעה לאולמרט לשקול שוב ובדחיפות את מדיניות המשרד באשר למתן היתרים לעבודה של תושבות זרות כעוזרות למשקי בית וכן את מדיניות הגירוש המופעלת כלפיהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.