לין לאולמרט: שקול מחדש את איסור העסקת עובדות זרות

מסכים "ברמה העקרונית" עם מדיניות צמצום מספר הזרים, אך סבור, כי בכל הנוגע לעוזרות למשקי בית, המדיניות מקשה על שכבות ברמת הכנסה נמוכה
שרון שפורר |

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין פנה היום במכתב למ"מ ראש הממשלה ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט המעלה תהיות לגבי מדיניות המשרד האוסרת על העסקת עובדות זרות במשקי בית.

"ברמה העקרונית", כותב לין, "איגוד לשכות המסחר מזדהה עם המדיניות של הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים המועסק בישראל שלא כדין, וזאת כאחת מהדרכים לצמצום האבטלה המקומית. כמובן שאין מדובר במדיניות גורפת אלא במדיניות המותאמת גם לצורכי המשק ולבעיות של מחסור אמיתי בידיים עובדות באותם תחומים חיוניים, שאי אפשר כיום לתת תשובה עליהם רק בכוח אדם מקומי, כמו למשל ענף הבנייה".

"אולם", מוסיף לין, "נראה לנו כי בתחום אחד מן הראוי לשקול את מדיניות משרדך מחדש, והכוונה היא לעובדות זרות המסייעות למשקי הבית בישראל. אל האיגוד מגיעות תלונות רבות מנשות עסקים וכן נשים עובדות אחרות, שמדיניות זו מגבילה מאד את יכולתן לצאת לעבודה.

האמת היא, כותב נשיא איגוד לשכות המסחר, שעקב פעולות משטרת ההגירה נוצר כיום מצב המקשה מאד לגייס עזרה לעבודה במשקי בית, אלא אם כן מדובר בתשלומים גבוהים מאד שעושים את הסיוע לפרוהיביטיבי לשכבות רחבות. אי אפשר בתמורה סבירה להשיג עוזרות למשקי הבית שהן תושבות מקומיות. האפשרות לגייסן מותנית בתשלומים גבוהים מאד.

כתוצאה מכך, סבור אוריאל לין, רק השכבות ברמות הכנסה גבוהות תוכלנה להרשות לעצמן להעסיק עוזרת בית ובפועל נעשה מהלך הפועל באופן נגדי לקו המדיניות המרכזי של הגדלת השתתפות האוכלוסייה המקומית בכוח העבודה, שהוא אחד השינויים החשובים ביותר אותם צריך להשיג במבנה המשק.

לין מסיים את מכתבו בהצעה לאולמרט לשקול שוב ובדחיפות את מדיניות המשרד באשר למתן היתרים לעבודה של תושבות זרות כעוזרות למשקי בית וכן את מדיניות הגירוש המופעלת כלפיהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.