לין לאולמרט: שקול מחדש את איסור העסקת עובדות זרות

מסכים "ברמה העקרונית" עם מדיניות צמצום מספר הזרים, אך סבור, כי בכל הנוגע לעוזרות למשקי בית, המדיניות מקשה על שכבות ברמת הכנסה נמוכה

שרון שפורר | 14/02/2005 11:36

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין פנה היום במכתב למ"מ ראש הממשלה ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט המעלה תהיות לגבי מדיניות המשרד האוסרת על העסקת עובדות זרות במשקי בית.

"ברמה העקרונית", כותב לין, "איגוד לשכות המסחר מזדהה עם המדיניות של הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים המועסק בישראל שלא כדין, וזאת כאחת מהדרכים לצמצום האבטלה המקומית. כמובן שאין מדובר במדיניות גורפת אלא במדיניות המותאמת גם לצורכי המשק ולבעיות של מחסור אמיתי בידיים עובדות באותם תחומים חיוניים, שאי אפשר כיום לתת תשובה עליהם רק בכוח אדם מקומי, כמו למשל ענף הבנייה".

"אולם", מוסיף לין, "נראה לנו כי בתחום אחד מן הראוי לשקול את מדיניות משרדך מחדש, והכוונה היא לעובדות זרות המסייעות למשקי הבית בישראל. אל האיגוד מגיעות תלונות רבות מנשות עסקים וכן נשים עובדות אחרות, שמדיניות זו מגבילה מאד את יכולתן לצאת לעבודה.

האמת היא, כותב נשיא איגוד לשכות המסחר, שעקב פעולות משטרת ההגירה נוצר כיום מצב המקשה מאד לגייס עזרה לעבודה במשקי בית, אלא אם כן מדובר בתשלומים גבוהים מאד שעושים את הסיוע לפרוהיביטיבי לשכבות רחבות. אי אפשר בתמורה סבירה להשיג עוזרות למשקי הבית שהן תושבות מקומיות. האפשרות לגייסן מותנית בתשלומים גבוהים מאד.

כתוצאה מכך, סבור אוריאל לין, רק השכבות ברמות הכנסה גבוהות תוכלנה להרשות לעצמן להעסיק עוזרת בית ובפועל נעשה מהלך הפועל באופן נגדי לקו המדיניות המרכזי של הגדלת השתתפות האוכלוסייה המקומית בכוח העבודה, שהוא אחד השינויים החשובים ביותר אותם צריך להשיג במבנה המשק.

לין מסיים את מכתבו בהצעה לאולמרט לשקול שוב ובדחיפות את מדיניות המשרד באשר למתן היתרים לעבודה של תושבות זרות כעוזרות למשקי בית וכן את מדיניות הגירוש המופעלת כלפיהן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.