לין לאולמרט: שקול מחדש את איסור העסקת עובדות זרות
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין פנה היום במכתב למ"מ ראש הממשלה ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט המעלה תהיות לגבי מדיניות המשרד האוסרת על העסקת עובדות זרות במשקי בית.
"ברמה העקרונית", כותב לין, "איגוד לשכות המסחר מזדהה עם המדיניות של הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים המועסק בישראל שלא כדין, וזאת כאחת מהדרכים לצמצום האבטלה המקומית. כמובן שאין מדובר במדיניות גורפת אלא במדיניות המותאמת גם לצורכי המשק ולבעיות של מחסור אמיתי בידיים עובדות באותם תחומים חיוניים, שאי אפשר כיום לתת תשובה עליהם רק בכוח אדם מקומי, כמו למשל ענף הבנייה".
"אולם", מוסיף לין, "נראה לנו כי בתחום אחד מן הראוי לשקול את מדיניות משרדך מחדש, והכוונה היא לעובדות זרות המסייעות למשקי הבית בישראל. אל האיגוד מגיעות תלונות רבות מנשות עסקים וכן נשים עובדות אחרות, שמדיניות זו מגבילה מאד את יכולתן לצאת לעבודה.
האמת היא, כותב נשיא איגוד לשכות המסחר, שעקב פעולות משטרת ההגירה נוצר כיום מצב המקשה מאד לגייס עזרה לעבודה במשקי בית, אלא אם כן מדובר בתשלומים גבוהים מאד שעושים את הסיוע לפרוהיביטיבי לשכבות רחבות. אי אפשר בתמורה סבירה להשיג עוזרות למשקי הבית שהן תושבות מקומיות. האפשרות לגייסן מותנית בתשלומים גבוהים מאד.
כתוצאה מכך, סבור אוריאל לין, רק השכבות ברמות הכנסה גבוהות תוכלנה להרשות לעצמן להעסיק עוזרת בית ובפועל נעשה מהלך הפועל באופן נגדי לקו המדיניות המרכזי של הגדלת השתתפות האוכלוסייה המקומית בכוח העבודה, שהוא אחד השינויים החשובים ביותר אותם צריך להשיג במבנה המשק.
לין מסיים את מכתבו בהצעה לאולמרט לשקול שוב ובדחיפות את מדיניות המשרד באשר למתן היתרים לעבודה של תושבות זרות כעוזרות למשקי בית וכן את מדיניות הגירוש המופעלת כלפיהן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.51% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
