אסף חומצאני משופינג.קום מונה למנהל נאסד"ק ישראל

החל דרכו במשרד עו"ד קליינהנדלר-הלוי והיה בכיר בארנסט אנד יאנג ת"א. ידווח לשרלוט קרוסוול שמסרה: אנו ממשיכים לראות עניין רב מצד חברות ישראליות בכל הסקטורים
שי פאוזנר |

בורסת הנאסד"ק הודיעה היום (א') על מינויו של אסף חומצאני למנהל פעילות הבורסה בישראל. חומצאני ידווח לשרלוט קרוסוול, מנהלת נאסד"ק אינטרנשיונל, שבתחומי אחריותה כל החברות הנסחרות בנאסד"ק מאירופה, המזה"ת ואפריקה.

חומצאני הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) מ-London Business School. עד למינויו בנאסד"ק, עבד חומצאני בחברת שופינג.קום כמנהל פיתוח עסקי בכיר בבריטניה. לפני כן, עבד כמנהל בכיר בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג בתל אביב. אסף חומצאני החל את הקריירה שלו במשרד עורכי הדין קליינהנדלר-הלוי, שלימים התמזג עם משרד עו"ד גרוס-חודק.

קרוסוול מסרה עם ההודעה, כי "התמחותו המסחרית של אסף בעבודה עם חברות הרשומות בנאסד"ק, וכן ניסיונו כיועץ עסקי ועורך דין, הופכים אותו לאדם המתאים ביותר להוביל את עסקי נאסד"ק בישראל ובאירופה לרמה גבוהה יותר. הצלחנו ליצור מומנטום חדש בישראל בשנת 2004, ואנו מעונינים לנצל עד תום את העניין הגובר של חברות ישראליות להירשם למסחר בנאסד"ק".

חומצאני יהיה אחראי על ניהול היחסים השוטף מול 70 החברות ישראליות שכבר רשומות בנאסד"ק ועל פיתוח השוק הישראלי ובכלל זה הבאת חברות חדשות לשוק. שנת 2004 הייתה אחת מהשנים המוצלחות ביותר לנאסד"ק בישראל עם ארבע הנפקות ראשוניות (IPO). לישראל יש כיום את מספר החברות הגדול ביותר בנאסד"ק מחוץ לצפון אמריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".