צרכנות: קמפיין חדש ליוניליוור "עולם הבדים של בדין"
* לאחר שבשנת אלפיים, עם עלייתו של יורג היידר, העדיפו הרבה גולשים לא להגיע לאתרי הסקי האוסטריים, היום עמק טירול הופך לאטרקציה, בייחוד אצל הצעירים המעוניינים מלבד הסקי גם במועדונים וברים. חברת הנסיעות "אופיר טורס" מציעה חבילות סקי בוילות (Challet). חופשות אלו היו עד היום נחלתם של עשירי אירופה, והיום "אופיר טורס" מציעה באופן ייחודי חבילות כאלו במחירים הנעים בין 850-1000 יורו לאדם.
* משרד הבטחון אישר אתמול, לבקשת משרד התיירות, מתן 500 רשיונות עבודה קבועים בישראל, לעובדים פלשתינים מיהודה ושומרון, שיועסקו בענף המלונאות במזרח ירושלים. העובדים הפלשתינים, בעלי רקע מקצועי בענף המלונאות, יועסקו כבר בימים הקרובים בבתי המלון השונים במזרח העיר במגוון עבודות. במשרד התיירות מציינים כי בעבר ניתנו אישורים בודדים להעסקת עובדים מקצועיים מיהודה ושומרון במלונות מזרח העיר, ועתה מדובר במאסה רצינית של עובדים מקצועיים.
* חברת HP משיקה שירות חדש ללקוחות מוצרי ההדמיה וההדפסה. מעתה, במקרה של תקלה במוצר של HP הנמצא באחריות, יוחלף המוצר הפגום במוצר חליפי על ידי שליח שיגיע עד לבית הלקוח. השירות החדש של HP ניתן בשיתוף פעולה אסטרטגי של HP עם שירות השליחים של רשות הדואר. על פי הסכם השת"פ החדש, הוכשרו שליחים של רשות הדואר כדי לספק ללקוחות של HP את השירות החדש. חברת HP השקיעה בבניית מערך שירות זה עשרות אלפי דולרים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
