Boeing_B-52
צילום: wikipedia

המפציץ האמריקאי שהגיע למזרח התיכון - המטרה: מסר לאיראן

ארה"ב ממשיכה להזיז כוחות לעבר המזרח התיכון בניסיון למנוע מאיראן לתקוף את ישראל; הנה תזוזת הכוחות מאז 7 באוקטובר ועד היום
עמית בר | (7)
מחקר אמריקני חשף לאחרונה כי התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל בשנה האחרונה מגיעה למעל 2 מיליארד דולר בחודש. עד כה מדובר בכ-26-27 מיליארד דולר מיליארד דולר. בחודש האחרון נראה שהתמיכה מתגברת. לפני מספר שבועות החלו לפעול בארץ סוללות של מערכת THAAD של ארה"ב עם חיילים אמריקאיים. מערכות אלו מוסיפות עוד כוח הגנה נגד טילים בליסטיים (מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?).     B52 - ממטוסי הקרב הטובים בעולם בנוסף, על רקע האיומים מאיראן על תקיפה עוצמתית יותר, ארה"ב הזיזה כוחות רבים למזרח התיכון. הצבת כוחות אמריקאיים במזרח התיכון זה מסר ישיר לאיראן.  הכוונה להסיר את האיום דרך הרתעה. אבל, גם האמריקאים יודעים שיש סיכוי גבוה לתגובה איראנית.   

הרתעה אמריקאית במזרח התיכון

ארצות הברית פרסה בשבועות האחרונים במזרח התיכון כוחות צבאיים נוספים, הכוללים מפציצים אסטרטגיים מדגם B-52 וטייסות של מטוסי קרב מדגם F-15. מדובר בצעד שמטרתו לחזק את הכוחות האוויריים וההגנתיים באזור, כשהמטרה המרכזית היא להרתיע את איראן מפני תכנון מתקפה שלישית על ישראל, כפי שהתרחשה כבר בעבר.

ה-B-52 - מטוס וותיק, אבל יעיל מאוד

ה-B-52 Stratofortress, או בפשטות ה-B-52, הוא מפציץ כבד מתוצרת חברת בואינג שנמצא בשירות חיל האוויר האמריקאי מאז 1955. המפציץ משמש לנשיאת חימוש קונבנציונלי וגרעיני (עד 32 טון) וידוע בשל יכולות ההפצצה שלו לטווח ארוך (כ-9,000 קילומטר), ביצוע תקיפות מדויקות והשגת שליטה אווירית. ה-B-52 נחשב לאחד מכלי ההרתעה החשובים ביותר בארה"ב, ומשמש למספר רב של משימות:

  • הפצצה ארוכת טווח: המטוס יכול לשאת כמות גדולה של פצצות או טילים מדויקים ולהגיע ליעדים רחוקים מאוד, כולל יעדים מעבר לים.
  • נשק גרעיני: יכולתו לשאת נשק גרעיני הפכה אותו לכלי מרכזי בתורת ההרתעה הגרעינית של ארה"ב. הוא נועד לשמש כאמצעי הרתעה אם יתעורר הצורך בתקיפה גרעינית.
  • סיוע אווירי והרתעה קונבנציונלית: ה-B-52 שימש ומשמש בסכסוכים אזוריים ומלחמות כמו מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ, ומבצעים שונים במזרח התיכון. כיום הוא מופעל כאמור גם במזרח התיכון במסגרת מאמצי הרתעה כלפי איראן.
 

חשיבות אסטרטגית

ה-B-52 נחשב לאחד המרכיבים המרכזיים במשולש הגרעיני של ארה"ב (Triad Nuclear), יחד עם צוללות גרעיניות וטילים בליסטיים בין-יבשתיים. היתרון האסטרטגי הגדול ביותר של ה-B-52 טמון בגמישותו המבצעית – הוא יכול לשמש הן למטרות הרתעה אסטרטגיות (גרעיניות וקונבנציונליות) והן במבצעים קונבנציונליים. מדובר באחד מכלי ההרתעה הוותיקים ביותר, והיכולת של ארה"ב להפעילו כנגד אויבים פוטנציאליים ברחבי העולם הופכת אותו לכלי מכריע ביכולותיה הצבאיות של המדינה. הנוכחות של ה-B-52 ושל המשחתות האמריקאיות ומערכות רבות נוספות במזרח התיכון זו עוצמה גדולה ואיום על איראן. ההרתעה בהחלט מרשימה, אבל מנהיגי איראן אמרו בפרהסיה שהם יגיבו על תקיפת ישראל (שהיתה תגובה על התקפה שלהם). 

איראן תקפה לראשונה באפריל האחרון אז שיגרה איראן עשרות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל. בתחילת אוקטובר, ביצעה איראן מתקפה נוספת עם טילים נוספים. בתגובה לאיומים אלו, ארה"ב העבירה השבוע שישה מפציצי B-52 לבסיסים במזרח התיכון, ככל הנראה לבסיס אל-עודייד שבקטאר, בניסיון להעביר מסר ברור לגבי הכוונות האמריקאיות כלפי איראן.

הכוחות החדשים ומשמעותם הצבאית והכלכלית

המפציצים מדגם B-52, אשר כבר בשימוש ככוח הרתעתי, הם בעלי יכולת נשיאת חימושים כבדים ומגוונים, כולל חימוש גרעיני, ונחשבים לכלי התקפה אסטרטגי משמעותי. בעבר נעשו שינויים במטוסים אלה להסבתם למטוסים קונבנציונליים בלבד, כחלק מאמנת START לצמצום החימוש הגרעיני עם רוסיה, אך כעת בארה"ב שוקלים לבצע שינוי חוזר ולהשיב את היכולת הגרעינית למטוסים אלו. בנוסף, מפעילי מטוסי הקרב מדגם F-15, שנשלחו לירדן, מהווים תגבור לכוחות הקיימים באזור, כולל סוללת ההגנה THAAD שהוצבה לאחרונה בישראל. מערכת זו, תוצרת לוקהיד מרטין, משתלבת במערך ההגנה האווירי של ישראל, הכולל מערכות מתקדמות כמו חץ 3, חץ 2, קלע דוד וכיפת ברזל. בכך נבנה מערך הגנה רב-שכבתי המתאים להתמודד עם טילים בליסטיים, כטב"מים וטילים מדויקים.

מערך הגנה שיתופי בין ישראל לארה"ב

הפעולות האחרונות של ארה"ב נועדו גם לספק לישראל יתירות בהגנה מפני מתקפות רחבות היקף, כאשר אין מספיק סוללות ליירוט כלל האיומים. השיתוף הצבאי עם ארה"ב מאפשר לישראל לקבל כיסוי נוסף באמצעות מערכות יירוט מתקדמות שמפעילה ארה"ב, כדוגמת המיירטים מדגם SM-6, שמחירם מוערך בכ-3.9 מיליון דולר ליחידה. כאשר מערכות אלו מופעלות במימון אמריקאי, נוצר יתרון כלכלי ברור לישראל, שכן כל יירוט ממומן בידי ארה"ב, כולל מערכות שמחירן גבוה ממערכות יירוט מקומיות. כתבות באותו נושא: מטוס הקרב העתידי - האם הוא יהיה אוטונומי, מי מובילה במירוץ ומה המשמעות לישראל?האם טייסים יהיו מיותרים בעוד עשור ומעלה, מה יהיה במטוסי הקרב העתידיים ומתי הם יושקו ומה מתכננות רוסיה וסין בתחום מטוסי הקרב? > משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולראספקת מטוסי ה-F-15 תחל בשנת 2031 ותמשך בקצב של 4-6 מטוסים בשנה. אופציה לרכישת 25 מטוסים נוספים > איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35?מערכת ההגנה של איראן והאם היא מסכנת את המטוסים של חיל האוויר - מערכות הגנה עצמיות - Bavar-373, מערכות S-300 מרוסיה ומערכות הלייזר מסין; וגם - לתקוף עולה הרבה פחות מאשר להגן  

הסיוע האמריקאי – מרכיב מרכזי בהגנה הישראלית

בשנה הנוכחית צפוי הסיוע הצבאי לישראל לעמוד על כ-20 מיליארד דולר, אבל זה לא כולל את ההוצאות העקיפות. את העלויות של ההגנה השוטפת, של החיילים האמריקאים והמערכות שנכנסו לארץ לאחרונה וזה גם לא כולל את כל הכוחות שנמצאים מסביבנו. התמיכה הכוללת של ארה"ב בישראל  היא גם ישירה וגם דרך פריסת כוחות בישראל ובתזוזת ספינות ומשחתות באזור. בישראל מעריכים את עלות המלחמה עד כה בכ-210-260 מיליארד שקל, לרבות עלויות עקיפות של פיצויים לתושבי הצפון ועוד, כשבנוסף יש עלויות שלא על ישראל בהיקף של כ-90 מיליארד שקל שמומנו על ידי ארה"ב. %.  נושאת מטוסים אמריקאית באזור המזרח התיכון   

תמיכה שוטפת של ארה"ב בהוצאות הביטחון של ישראל

הסיוע האמריקאי בהוצאות הביטחון של ישראל מתמקד בעיקר במימון צבאי ישיר במסגרת "מזכר ההבנות" (MOU) שנחתם ב-2016. מזכר זה כולל תקציב של 38 מיליארד דולר עבור ישראל לאורך עשור, מה שמביא את התמיכה השנתית הממוצעת לכ-3.8 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 3.3 מיליארד דולר מופנים מדי שנה למימון צבאי ישיר דרך תוכנית FMF (Foreign Military Financing), המיועדת למימון רכישת מערכות נשק מתוצרת אמריקאית. כמו כן, חלק נוסף, 500 מיליון דולר לשנה, מוקצה לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, כולל "כיפת ברזל," "קלע דוד" ו"חץ"​. במזכר הנוכחי, אחד התנאים הוא שישראל תוכל להשתמש רק עד 26% מהסיוע לרכישת ציוד צבאי מתוצרת מקומית, בניגוד להסכמים קודמים שאפשרו שיעור גבוה יותר. מטרת הסיוע היא להבטיח יתרון איכותי צבאי של ישראל על שכנותיה במזרח התיכון, וכך להגביר את ביטחונה הלאומי. בנוסף למענקים ישירים, הסיוע כולל גם גיבוי כלכלי שמאפשר לישראל לפרוס את תשלומי הרכישות על פני מספר שנים (כמו ברכישת מטוסי קרב F-35), דבר שמקל על התקציב הביטחוני של המדינה. מאז אמצע המאה ה-20, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע מצטבר של מעל 140 מיליארד דולר, כאשר ישראל נחשבת כיום למדינה שקיבלה את הסיוע הגבוה ביותר מצידה של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה
החל מה-7 באוקטובר 2023, ארה"ב החלה להגביר את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון בעקבות התפרצות המלחמה בין ישראל לחמאס, ולאחר מכן גם למול חיזבאללה ואיראן. תגבור הכוחות האמריקאי באזור נמשך באופן עקבי, תוך התמקדות בהגברת האבטחה ובהרתעת מדינות וגופים עוינים שעלולים לאיים על ישראל. להלן סקירה כרונולוגית של שלבי ההגברה הצבאית האמריקאית במזרח התיכון מאז.  

תגבור הכוחות האמריקאיים באזור מאז ה-7 באוקטובר

בעקבות התקפת חמאס על ישראל, נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הורה לשלוח לאזור את נושאת המטוסים USS Gerald R. Ford, יחד עם משחתות קרביות נוספות, במטרה להרתיע ולהדגיש את התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל.  

10-12 באוקטובר: משלוח ראשון של מטוסי F-15 ו-F-16

מטוסי קרב מסוג F-15 ו-F-16 הוצבו בבסיסים אמריקאיים במזרח התיכון, ביניהם בירדן ובקטאר, כדי לספק הגנה אווירית ולסייע ליירוט טילים וכטב"מים באירועי מתיחות.

סוף אוקטובר: הגעת נושאת המטוסים USS Dwight D. Eisenhower

נושאת מטוסים נוספת, USS Dwight D. Eisenhower, הוצבה באזור המפרץ הפרסי כדי לתגבר את נוכחות הצי האמריקאי ולחזק את יכולות ההרתעה באזור מול איראן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה. נושאת המטוסים לוותה במשחתות המסוגלות ליירט טילים בליסטיים ולהגן על הכוחות בסביבה.  

5 בנובמבר: הגעת מטוסי F-15E נוספים

במטרה להגביר את הנוכחות האווירית ולתמוך בהגנה על ישראל, נשלחו לירדן עוד 12 מטוסי קרב F-15E, אשר יכולים לשאת מגוון רחב של חימוש, לרבות פצצות מדויקות המיועדות לתקיפת מטרות קרקעיות.  

7 בנובמבר: הצבת משחתות נוספות בים סוף ובים התיכון

בנוסף לנושאות המטוסים, ארה"ב הציבה משחתות טילים בים סוף ובים התיכון, אשר מסוגלות ליירט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים. מיקומן האסטרטגי נועד להבטיח את ביטחון השיט באזור ולספק כיסוי הגנתי נוסף לכוחות אמריקאיים ולבעלי בריתם במזרח התיכון.  

20 באוקטובר: הצבת סוללת THAAD בישראל

בהתאם להסכם הביטחון עם ישראל, ארה"ב הציבה מערכת הגנה מתקדמת מסוג THAAD בישראל. מערכת זו נועדה להגן מפני איומים בליסטיים ארוכי-טווח, ומהווה תוספת חשובה למערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל, הכולל גם את מערכות חץ 3, חץ 2, קלע דוד וכיפת ברזל.  

תחילת נובמבר: הצבת מפציצי B-52

במסגרת הגברת המוכנות, ארה"ב פרסה בקטאר שישה מפציצים אסטרטגיים מדגם B-52, המסוגלים לשאת חימוש כבד ולבצע תקיפות מדויקות. מפציצים אלו מצטרפים לכוחות הקרקעיים והאוויריים באזור ונועדו להרתיע את איראן מלבצע מתקפות נוספות.\  

כוננות גבוהה ומתמשכת

ארה"ב שומרת על כוננות גבוהה באזור. גורמים בממשל האמריקאי ממשיכים להדגיש כי נוכחות הכוחות נועדה להרתיע את איראן, למנוע התפשטות האיומים ולהבטיח כי ישראל ובעלות בריתה יוכלו להגן על עצמן בצורה אפקטיבית במקרה של הסלמה נוספת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ירון 07/11/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
    שכל עוד לא תתקוף אותה ישירות, היא לא תעשה דבר . Dont.....בתחת שלי. הם משקשקים מפחד. החותים זרקו עליהם טילים והאמריקאים התגאו בזה שהם הצליחו ליירט . התגאו!! פעם...כשמישהוא היה זורק טילים על מעצמת על , הוא היה מושמד. לא מיורט!!!
  • 4.
    קובי 07/11/2024 18:02
    הגב לתגובה זו
    כתב יקר. אנא, תשומת ליבך להצגת תמונת דגם מטוס B52 בכתבה זאת. התמונה המוצגת בכתבה אינה של B52.
  • קובי 07/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההתייחסות ושינוי התמונה למטוס המתאים
  • 3.
    אידיוט 07/11/2024 17:46
    הגב לתגובה זו
    אירן נמר של נייר.
  • 2.
    הגיע לקאטאר ולא למזרהת (ל"ת)
    יחי ההבדל 07/11/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 07/11/2024 17:43
    הגב לתגובה זו
    גם למזרח התיכון
  • 1.
    מדקדק 07/11/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    מתקיפה בישראל . אולי יותר להניא ..
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.