הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בוקר אחד נוסעים מתארגנים לקראת טיסה לחו"ל, ופתאום מגיעה ההודעה הבאה: “הטיסה בוטלה, נעדכן בהמשך". הסיטואציה הזאת, שבעבר היתה נדירה, נהפכה בשנים האחרונות לשכיחה מאוד, בייחוד בעונות השיא או בתקופות של עימותים ביטחוניים. נוסעים רבים מוצאים את עצמם ממתינים שעות בנמל התעופה או מגלים שהחופשה נעלמה ברגע. החוק הישראלי, שנועד להגן עליהם, אמנם קובע כללים ברורים, אך לא תמיד הם ברורים למי שאינו בקיא בפרטים.

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום, משפחה שרכש כרטיסים לטיסה בינלאומית גילתה פחות מיממה לפני ההמראה בחזרה שהטיסה שלה בוטלה. חברת התעופה הציעה לבני המשפחה טיסה חלופית, אך זו המריאה רק יומיים מאוחר יותר. הנוסעים שבמרכז התביעה סירבו, דרשו החזר ופיצוי כספי מלא, והחברה טענה שמדובר בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה. בית המשפט קבע שהחברה לא הוכיחה שהביטול נבע מאירוע חיצוני, וחייב אותה בפיצוי כספי לפי המרחק של הטיסה, לצד החזר הוצאות הנסיעה. המקרה הזה ממחיש את החשיבות של הבנה מדויקת של החוק, ושל התיעוד של כל פרט בעת ביטול או עיכוב.

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה), הידוע גם בשם “חוק טיבי”, נועד להבטיח שנוסעים לא יישארו חסרי מענה מול חברות התעופה. החוק חל על כל טיסה שיוצאת מישראל, וכן על טיסות שנכנסות אליה שמופעלות על ידי חברות ישראליות. מטרתו כפולה - מצד אחד להבטיח פיצוי וסיוע לנוסעים שנפגעו, ומצד שני לקבוע גבולות ברורים לחברות התעופה, כדי למנוע תביעות שרירותיות. החוק מבחין בין כמה סוגי פגיעות: ביטול טיסה, עיכוב משמעותי, הקדמת טיסה או סירוב להטיס נוסע אף שהיה לו כרטיס תקף. ביטול טיסה מוגדר גם כעיכוב של שמונה שעות או יותר מהמועד שתוכנן. במצב כזה, הנוסע זכאי לבחור בין השבת כספו לבין טיסה חלופית ליעד. אם הביטול או העיכוב נמסרו פחות מ-14 יום לפני מועד ההמראה, והנוסע לא קיבל טיסה חלופית שתאפשר לו להגיע ליעד בשעות דומות למועד המקורי, הוא זכאי גם לפיצוי כספי. סכום הפיצוי נקבע לפי מרחק הטיסה: בטיסות קצרות מדובר בסכומים של מאות שקלים, ובטיסות ארוכות הסכומים עשויים להגיע לאלפי שקלים.

הסיוע צריך להינתן בזמן אמת

מעבר לפיצוי הכספי, החוק מחייב את חברות התעופה לספק שירותי סיוע מיידיים לנוסעים שנפגעו. החובה כוללת מתן מזון ושתייה, אמצעי תקשורת כמו שיחות טלפון או אינטרנט, ואם מדובר בעיכוב או ביטול שגורמים לשהייה בלילה - גם לינה והסעה למלון. חברות רבות נוטות להציע שוברי אוכל או שוברים עתידיים במקום מענה ישיר, אך לפי החוק הסיוע צריך להינתן בפועל בזמן אמת. במקרים שבהם הטיסה נדחתה או הוקדמה, החוק קובע מדרג של זכאות. אם הקדמת הטיסה גרמה לנוסע לפספס אותה או לשנות תוכניות, יש מקום לדרוש החזר. אם העיכוב נמשך שעות רבות, גם אם הטיסה לא בוטלה - ייתכן שהנוסע ייחשב מי שטיסתו “בוטלה למעשה”, ויזכה בזכויות דומות.

• פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
• ג'ובי אוויאיישן הדגימה טיסה אוטונומית בתרגיל צבאי אמריקני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד הזכויות הרחבות, קיימים מצבים שבהם חברת התעופה פטורה מתשלום. החוק מגדיר זאת כ"נסיבות מיוחדות" - אירועים שלא ניתן היה למנוע, גם אם החברה נקטה את כל האמצעים הסבירים. בין היתר מדובר ב: