"בייבי בום" או "בייבי בלוז" - מה יקרה לילודה בעקבות המלחמה?
פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית: "המצב הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל לוט בערפל והאימפקט הפסיכולוגי מהמצב השלילי דווקא עלול להוביל לירידה בשיעורי הילודה"
ב-1951 תואר לראשונה בעיתון הניו יורק פוסט "בום" הילודה בארה"ב. מאז המונח "דור הבייבי בום" הפך למונח מקובל בקרב דמוגרפים ומדענים שתיארו את מספר הלידות שזינק לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ובאירופה. המסקנה של כולם הייתה כי לאחר כל מלחמה גדולה, מגיע גל ילודה ענקי. גל שהינו חלק מתופעה הישרדותית אבולוציוניות בסיסית של האדם החוזר לביתו לאחר תקופת הקרבות ומנצח את המוות באמצעות החיים החדשים.
למרות ההגדרה הרווחת לפיה תחילתו של דור הבייבי בום בארה"ב החל בתום מלחמה העולם השנייה, בפועל הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהעלייה בילודה בארה"ב החלה כבר בסוף שנות השלושים, עם היציאה של המשק האמריקאי מתקופת "השפל הגדול". שיעור הילודה בארה"ב שעמד בשנת 1929 על כ-17 לידות ל-1000 איש, זינק לשיא של כ-28 לידות ל-1000 איש ב-1946. גל הלידות שהתחולל הוביל לכך שב-19 שנים נולדו קרוב ל- 77 מיליון בני אדם, כ-57% יותר מ-49 מיליון הלידות שהתחוללו ב-19 השנים לפני כן בין השנים 1926-1945.
"הרצון להביא ילדים לעולם הוא פונקציה של תעסוקה, יכולת כלכלית, ואופטימיות" מסביר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריו לבייבי בום אין בהכרח קשר למלחמה. "כשאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה היא הייתה בעיצומו של משבר כלכלי שהתחיל בשנות ה-30. לאחר שהתעשייה הצבאית החלה לעבוד בקצב מטורף המצב הכלכלי בארה"ב השתנה לטובה והמצב הטוב נמשך אל תוך שנות ה-60. לכן לתקופת ה"בייבי בום" בארה"ב אין כל כך קשר לכך שהחייל חזר הביתה לאשתו לאחר תקופה ארוכה, אלא לעבודה שהכלכלה של ארה"ב שגשגה" הוסיף.
מאז הקמתה ב-1948 מדינת ישראל חוותה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים. בפועל הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הילודה בעשורים האחרונים נמצאים דווקא במגמת ירידה. אם ב-1970 שיעור הילודה לאישה עמד על 3.97 ילדים, ב-2022 ירד שיעור הילודה ל-2.89 לידות לאם. לדברי דלה־פרגולה גם לאחר המלחמות השונות בישראל ניתן לראות הבדלים במגמות הילודה. "אחרי מלחמת יום הכיפורים חווינו דפרסיה ושיעור הילודה לא עלה, בעוד שלאחר מלחמת ששת הימים בתקופה בה כלכלת מדינת ישראל חוותה צמיחה מאוד יפה התחוללה עלייה בשיעור הילודה" הדגיש.
מה לדעתך יקרה לאחר מלחמת חרבות ברזל, האם אנו עומדים לראות "ביבי בום"?
"מלחמת חרבות ברזל יכולה להשפיע בטווח הקצר על תופעת ה"בייבי בום", אך מה שקריטי לגידול בילודה הינו בעיקר המצב הכלכלי וצמיחת המשק לאחר המלחמה. אומנם יש סיכוי מסוים שהילודה תגדל לאחר שהחייל חזר הביתה. אך מה שחשוב זה האם אנשים מרגישים אופטימיים או לא, האם הם ימצאו עבודה או יהיו מובטלים. כי אם הם לא אופטימיים הם יחליטו להמתין עם הולדת הילדים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לצפות איך תראה כלכלת ישראל בסוף 2024-2025. צריך לזכור שישראל הגיע למלחמה אחרי חודשים רבים של חוסר יציבות חברתית. לכן לדעתי בגלל המאבק הפוליטי שראינו, אנו לא צפויים לראות בתחילת 2024 גידול בילודה. כשאנשים לא מרוצים, הם לא נוטים להביא ילדים לעולם. אם לאחר המלחמה יהיה לאנשים כסף והם יהיו אופטימיים זה יתמוך בגידול בילודה".
מה אתה צופה לכלכלת ישראל אחרי המלחמה?
- 8.איש 09/01/2024 16:52הגב לתגובה זומחירי הדיור ההזויים כאן הם פשע נגד העם היהודי
- 7.רפאלה 09/01/2024 11:11הגב לתגובה זודיי כבר ללדת 5 ילדים גם ילד אחד זה בסדר
- 6.אנונימית 09/01/2024 11:05הגב לתגובה זועלאק לא יהיה גידול בילודה...קשקוש
- 5.העם היהודי יגדל על אפם וחמתם של כל ה"מומחים" (ל"ת)שלמה 09/01/2024 10:58הגב לתגובה זו
- 4.אני מבין שההשרצה הגבוהה בעזה זה בגלל המצב הכלכלי המעולה (ל"ת)קלקלן 09/01/2024 09:52הגב לתגובה זו
- 3.איתן 09/01/2024 09:05הגב לתגובה זובס"ד במשך שנים רבות הפרופסור דרש שתי מדינות וקידם זאת(בעיקר דרך עיתון הארץ) עם טענה דמוגרפית שנגיע עכשיו פחות או יותר לרוב ערבי בגלל דמוגרפיים הלידה העדיפה שלהם באותו הזמן. בסוף- הרוב היהודי רק התחזק.התנצלות על נגזרות שיצר מתוך ציפיות מאוד שליליות שהיו הפוכות מהמציאות בפועל לא הגיעו. אם היינו מקשיבים לו אז ה7 באוקטובר היה חס וחלילה רחב בהרבה על גוש דן ועוד.לא הייתי נותן משקל רב לתצפיות שלו...
- 2.נדב 09/01/2024 08:48הגב לתגובה זוזה לא הדמוגרף שחזה שעד שנת 2000 היהודים יהיו מיעוט בישראל?
- 1.יורי 09/01/2024 08:33הגב לתגובה זובניגוד לכל מדינות הoecd הילודה בישראל נובעת ממניעים תרבותיים ודתיים
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
