"בייבי בום" או "בייבי בלוז" - מה יקרה לילודה בעקבות המלחמה?
פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית: "המצב הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל לוט בערפל והאימפקט הפסיכולוגי מהמצב השלילי דווקא עלול להוביל לירידה בשיעורי הילודה"
ב-1951 תואר לראשונה בעיתון הניו יורק פוסט "בום" הילודה בארה"ב. מאז המונח "דור הבייבי בום" הפך למונח מקובל בקרב דמוגרפים ומדענים שתיארו את מספר הלידות שזינק לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ובאירופה. המסקנה של כולם הייתה כי לאחר כל מלחמה גדולה, מגיע גל ילודה ענקי. גל שהינו חלק מתופעה הישרדותית אבולוציוניות בסיסית של האדם החוזר לביתו לאחר תקופת הקרבות ומנצח את המוות באמצעות החיים החדשים.
למרות ההגדרה הרווחת לפיה תחילתו של דור הבייבי בום בארה"ב החל בתום מלחמה העולם השנייה, בפועל הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהעלייה בילודה בארה"ב החלה כבר בסוף שנות השלושים, עם היציאה של המשק האמריקאי מתקופת "השפל הגדול". שיעור הילודה בארה"ב שעמד בשנת 1929 על כ-17 לידות ל-1000 איש, זינק לשיא של כ-28 לידות ל-1000 איש ב-1946. גל הלידות שהתחולל הוביל לכך שב-19 שנים נולדו קרוב ל- 77 מיליון בני אדם, כ-57% יותר מ-49 מיליון הלידות שהתחוללו ב-19 השנים לפני כן בין השנים 1926-1945.
"הרצון להביא ילדים לעולם הוא פונקציה של תעסוקה, יכולת כלכלית, ואופטימיות" מסביר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריו לבייבי בום אין בהכרח קשר למלחמה. "כשאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה היא הייתה בעיצומו של משבר כלכלי שהתחיל בשנות ה-30. לאחר שהתעשייה הצבאית החלה לעבוד בקצב מטורף המצב הכלכלי בארה"ב השתנה לטובה והמצב הטוב נמשך אל תוך שנות ה-60. לכן לתקופת ה"בייבי בום" בארה"ב אין כל כך קשר לכך שהחייל חזר הביתה לאשתו לאחר תקופה ארוכה, אלא לעבודה שהכלכלה של ארה"ב שגשגה" הוסיף.
מאז הקמתה ב-1948 מדינת ישראל חוותה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים. בפועל הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הילודה בעשורים האחרונים נמצאים דווקא במגמת ירידה. אם ב-1970 שיעור הילודה לאישה עמד על 3.97 ילדים, ב-2022 ירד שיעור הילודה ל-2.89 לידות לאם. לדברי דלה־פרגולה גם לאחר המלחמות השונות בישראל ניתן לראות הבדלים במגמות הילודה. "אחרי מלחמת יום הכיפורים חווינו דפרסיה ושיעור הילודה לא עלה, בעוד שלאחר מלחמת ששת הימים בתקופה בה כלכלת מדינת ישראל חוותה צמיחה מאוד יפה התחוללה עלייה בשיעור הילודה" הדגיש.
מה לדעתך יקרה לאחר מלחמת חרבות ברזל, האם אנו עומדים לראות "ביבי בום"?
"מלחמת חרבות ברזל יכולה להשפיע בטווח הקצר על תופעת ה"בייבי בום", אך מה שקריטי לגידול בילודה הינו בעיקר המצב הכלכלי וצמיחת המשק לאחר המלחמה. אומנם יש סיכוי מסוים שהילודה תגדל לאחר שהחייל חזר הביתה. אך מה שחשוב זה האם אנשים מרגישים אופטימיים או לא, האם הם ימצאו עבודה או יהיו מובטלים. כי אם הם לא אופטימיים הם יחליטו להמתין עם הולדת הילדים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לצפות איך תראה כלכלת ישראל בסוף 2024-2025. צריך לזכור שישראל הגיע למלחמה אחרי חודשים רבים של חוסר יציבות חברתית. לכן לדעתי בגלל המאבק הפוליטי שראינו, אנו לא צפויים לראות בתחילת 2024 גידול בילודה. כשאנשים לא מרוצים, הם לא נוטים להביא ילדים לעולם. אם לאחר המלחמה יהיה לאנשים כסף והם יהיו אופטימיים זה יתמוך בגידול בילודה".
מה אתה צופה לכלכלת ישראל אחרי המלחמה?
- 8.איש 09/01/2024 16:52הגב לתגובה זומחירי הדיור ההזויים כאן הם פשע נגד העם היהודי
- 7.רפאלה 09/01/2024 11:11הגב לתגובה זודיי כבר ללדת 5 ילדים גם ילד אחד זה בסדר
- 6.אנונימית 09/01/2024 11:05הגב לתגובה זועלאק לא יהיה גידול בילודה...קשקוש
- 5.העם היהודי יגדל על אפם וחמתם של כל ה"מומחים" (ל"ת)שלמה 09/01/2024 10:58הגב לתגובה זו
- 4.אני מבין שההשרצה הגבוהה בעזה זה בגלל המצב הכלכלי המעולה (ל"ת)קלקלן 09/01/2024 09:52הגב לתגובה זו
- 3.איתן 09/01/2024 09:05הגב לתגובה זובס"ד במשך שנים רבות הפרופסור דרש שתי מדינות וקידם זאת(בעיקר דרך עיתון הארץ) עם טענה דמוגרפית שנגיע עכשיו פחות או יותר לרוב ערבי בגלל דמוגרפיים הלידה העדיפה שלהם באותו הזמן. בסוף- הרוב היהודי רק התחזק.התנצלות על נגזרות שיצר מתוך ציפיות מאוד שליליות שהיו הפוכות מהמציאות בפועל לא הגיעו. אם היינו מקשיבים לו אז ה7 באוקטובר היה חס וחלילה רחב בהרבה על גוש דן ועוד.לא הייתי נותן משקל רב לתצפיות שלו...
- 2.נדב 09/01/2024 08:48הגב לתגובה זוזה לא הדמוגרף שחזה שעד שנת 2000 היהודים יהיו מיעוט בישראל?
- 1.יורי 09/01/2024 08:33הגב לתגובה זובניגוד לכל מדינות הoecd הילודה בישראל נובעת ממניעים תרבותיים ודתיים
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
