"בייבי בום" או "בייבי בלוז" - מה יקרה לילודה בעקבות המלחמה?
פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית: "המצב הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל לוט בערפל והאימפקט הפסיכולוגי מהמצב השלילי דווקא עלול להוביל לירידה בשיעורי הילודה"
ב-1951 תואר לראשונה בעיתון הניו יורק פוסט "בום" הילודה בארה"ב. מאז המונח "דור הבייבי בום" הפך למונח מקובל בקרב דמוגרפים ומדענים שתיארו את מספר הלידות שזינק לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ובאירופה. המסקנה של כולם הייתה כי לאחר כל מלחמה גדולה, מגיע גל ילודה ענקי. גל שהינו חלק מתופעה הישרדותית אבולוציוניות בסיסית של האדם החוזר לביתו לאחר תקופת הקרבות ומנצח את המוות באמצעות החיים החדשים.
למרות ההגדרה הרווחת לפיה תחילתו של דור הבייבי בום בארה"ב החל בתום מלחמה העולם השנייה, בפועל הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהעלייה בילודה בארה"ב החלה כבר בסוף שנות השלושים, עם היציאה של המשק האמריקאי מתקופת "השפל הגדול". שיעור הילודה בארה"ב שעמד בשנת 1929 על כ-17 לידות ל-1000 איש, זינק לשיא של כ-28 לידות ל-1000 איש ב-1946. גל הלידות שהתחולל הוביל לכך שב-19 שנים נולדו קרוב ל- 77 מיליון בני אדם, כ-57% יותר מ-49 מיליון הלידות שהתחוללו ב-19 השנים לפני כן בין השנים 1926-1945.
"הרצון להביא ילדים לעולם הוא פונקציה של תעסוקה, יכולת כלכלית, ואופטימיות" מסביר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריו לבייבי בום אין בהכרח קשר למלחמה. "כשאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה היא הייתה בעיצומו של משבר כלכלי שהתחיל בשנות ה-30. לאחר שהתעשייה הצבאית החלה לעבוד בקצב מטורף המצב הכלכלי בארה"ב השתנה לטובה והמצב הטוב נמשך אל תוך שנות ה-60. לכן לתקופת ה"בייבי בום" בארה"ב אין כל כך קשר לכך שהחייל חזר הביתה לאשתו לאחר תקופה ארוכה, אלא לעבודה שהכלכלה של ארה"ב שגשגה" הוסיף.
מאז הקמתה ב-1948 מדינת ישראל חוותה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים. בפועל הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הילודה בעשורים האחרונים נמצאים דווקא במגמת ירידה. אם ב-1970 שיעור הילודה לאישה עמד על 3.97 ילדים, ב-2022 ירד שיעור הילודה ל-2.89 לידות לאם. לדברי דלה־פרגולה גם לאחר המלחמות השונות בישראל ניתן לראות הבדלים במגמות הילודה. "אחרי מלחמת יום הכיפורים חווינו דפרסיה ושיעור הילודה לא עלה, בעוד שלאחר מלחמת ששת הימים בתקופה בה כלכלת מדינת ישראל חוותה צמיחה מאוד יפה התחוללה עלייה בשיעור הילודה" הדגיש.
מה לדעתך יקרה לאחר מלחמת חרבות ברזל, האם אנו עומדים לראות "ביבי בום"?
"מלחמת חרבות ברזל יכולה להשפיע בטווח הקצר על תופעת ה"בייבי בום", אך מה שקריטי לגידול בילודה הינו בעיקר המצב הכלכלי וצמיחת המשק לאחר המלחמה. אומנם יש סיכוי מסוים שהילודה תגדל לאחר שהחייל חזר הביתה. אך מה שחשוב זה האם אנשים מרגישים אופטימיים או לא, האם הם ימצאו עבודה או יהיו מובטלים. כי אם הם לא אופטימיים הם יחליטו להמתין עם הולדת הילדים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לצפות איך תראה כלכלת ישראל בסוף 2024-2025. צריך לזכור שישראל הגיע למלחמה אחרי חודשים רבים של חוסר יציבות חברתית. לכן לדעתי בגלל המאבק הפוליטי שראינו, אנו לא צפויים לראות בתחילת 2024 גידול בילודה. כשאנשים לא מרוצים, הם לא נוטים להביא ילדים לעולם. אם לאחר המלחמה יהיה לאנשים כסף והם יהיו אופטימיים זה יתמוך בגידול בילודה".
מה אתה צופה לכלכלת ישראל אחרי המלחמה?
- 8.איש 09/01/2024 16:52הגב לתגובה זומחירי הדיור ההזויים כאן הם פשע נגד העם היהודי
- 7.רפאלה 09/01/2024 11:11הגב לתגובה זודיי כבר ללדת 5 ילדים גם ילד אחד זה בסדר
- 6.אנונימית 09/01/2024 11:05הגב לתגובה זועלאק לא יהיה גידול בילודה...קשקוש
- 5.העם היהודי יגדל על אפם וחמתם של כל ה"מומחים" (ל"ת)שלמה 09/01/2024 10:58הגב לתגובה זו
- 4.אני מבין שההשרצה הגבוהה בעזה זה בגלל המצב הכלכלי המעולה (ל"ת)קלקלן 09/01/2024 09:52הגב לתגובה זו
- 3.איתן 09/01/2024 09:05הגב לתגובה זובס"ד במשך שנים רבות הפרופסור דרש שתי מדינות וקידם זאת(בעיקר דרך עיתון הארץ) עם טענה דמוגרפית שנגיע עכשיו פחות או יותר לרוב ערבי בגלל דמוגרפיים הלידה העדיפה שלהם באותו הזמן. בסוף- הרוב היהודי רק התחזק.התנצלות על נגזרות שיצר מתוך ציפיות מאוד שליליות שהיו הפוכות מהמציאות בפועל לא הגיעו. אם היינו מקשיבים לו אז ה7 באוקטובר היה חס וחלילה רחב בהרבה על גוש דן ועוד.לא הייתי נותן משקל רב לתצפיות שלו...
- 2.נדב 09/01/2024 08:48הגב לתגובה זוזה לא הדמוגרף שחזה שעד שנת 2000 היהודים יהיו מיעוט בישראל?
- 1.יורי 09/01/2024 08:33הגב לתגובה זובניגוד לכל מדינות הoecd הילודה בישראל נובעת ממניעים תרבותיים ודתיים
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
