אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

"בייבי בום" או "בייבי בלוז" - מה יקרה לילודה בעקבות המלחמה?

פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית:  "המצב הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל לוט בערפל והאימפקט הפסיכולוגי מהמצב השלילי דווקא עלול להוביל לירידה בשיעורי הילודה"

שלי אפלברג | (8)

ב-1951 תואר לראשונה בעיתון הניו יורק פוסט "בום" הילודה בארה"ב. מאז המונח "דור הבייבי בום" הפך למונח מקובל בקרב דמוגרפים ומדענים שתיארו את מספר הלידות שזינק לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ובאירופה. המסקנה של כולם הייתה כי לאחר כל מלחמה גדולה, מגיע גל ילודה ענקי. גל שהינו חלק מתופעה הישרדותית אבולוציוניות בסיסית של האדם החוזר לביתו לאחר תקופת הקרבות ומנצח את המוות באמצעות החיים החדשים.

למרות ההגדרה הרווחת לפיה תחילתו של דור הבייבי בום בארה"ב החל בתום מלחמה העולם השנייה, בפועל הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהעלייה בילודה בארה"ב החלה כבר בסוף שנות השלושים, עם היציאה של המשק האמריקאי מתקופת "השפל הגדול". שיעור הילודה בארה"ב שעמד בשנת 1929 על כ-17 לידות ל-1000 איש, זינק לשיא של כ-28 לידות ל-1000 איש ב-1946. גל הלידות שהתחולל הוביל לכך שב-19 שנים נולדו קרוב ל- 77 מיליון בני אדם, כ-57% יותר מ-49 מיליון הלידות שהתחוללו ב-19 השנים לפני כן בין השנים 1926-1945.

"הרצון להביא ילדים לעולם הוא פונקציה של תעסוקה, יכולת כלכלית, ואופטימיות" מסביר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריו לבייבי בום אין בהכרח קשר למלחמה. "כשאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה היא הייתה בעיצומו של משבר כלכלי שהתחיל בשנות ה-30. לאחר שהתעשייה הצבאית החלה לעבוד בקצב מטורף המצב הכלכלי בארה"ב השתנה לטובה והמצב הטוב נמשך אל תוך שנות ה-60. לכן לתקופת ה"בייבי בום" בארה"ב אין כל כך קשר לכך שהחייל חזר הביתה לאשתו לאחר תקופה ארוכה, אלא לעבודה שהכלכלה של ארה"ב שגשגה" הוסיף.

מאז הקמתה ב-1948 מדינת ישראל חוותה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים. בפועל הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הילודה בעשורים האחרונים נמצאים דווקא במגמת ירידה. אם ב-1970 שיעור הילודה לאישה עמד על 3.97 ילדים, ב-2022 ירד שיעור הילודה ל-2.89 לידות לאם. לדברי דלה־פרגולה גם לאחר המלחמות השונות בישראל ניתן לראות הבדלים במגמות הילודה. "אחרי מלחמת יום הכיפורים חווינו דפרסיה ושיעור הילודה לא עלה, בעוד שלאחר מלחמת ששת הימים בתקופה בה כלכלת מדינת ישראל חוותה צמיחה מאוד יפה התחוללה עלייה בשיעור הילודה" הדגיש.

מה לדעתך יקרה לאחר מלחמת חרבות ברזל, האם אנו עומדים לראות "ביבי בום"?

"מלחמת חרבות ברזל יכולה להשפיע בטווח הקצר על תופעת ה"בייבי בום", אך מה שקריטי לגידול בילודה הינו בעיקר המצב הכלכלי וצמיחת המשק לאחר המלחמה. אומנם יש סיכוי מסוים שהילודה תגדל לאחר שהחייל חזר הביתה. אך מה שחשוב זה האם אנשים מרגישים אופטימיים או לא, האם הם ימצאו עבודה או יהיו מובטלים. כי אם הם לא אופטימיים הם יחליטו להמתין עם הולדת הילדים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לצפות איך תראה כלכלת ישראל בסוף 2024-2025. צריך לזכור שישראל הגיע למלחמה אחרי חודשים רבים של חוסר יציבות חברתית. לכן לדעתי בגלל המאבק הפוליטי שראינו, אנו לא צפויים לראות בתחילת 2024 גידול בילודה. כשאנשים לא מרוצים, הם לא נוטים להביא ילדים לעולם. אם לאחר המלחמה יהיה לאנשים כסף והם יהיו אופטימיים זה יתמוך בגידול בילודה".

מה אתה צופה לכלכלת ישראל אחרי המלחמה?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איש 09/01/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור ההזויים כאן הם פשע נגד העם היהודי
  • 7.
    רפאלה 09/01/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    דיי כבר ללדת 5 ילדים גם ילד אחד זה בסדר
  • 6.
    אנונימית 09/01/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    עלאק לא יהיה גידול בילודה...קשקוש
  • 5.
    העם היהודי יגדל על אפם וחמתם של כל ה"מומחים" (ל"ת)
    שלמה 09/01/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני מבין שההשרצה הגבוהה בעזה זה בגלל המצב הכלכלי המעולה (ל"ת)
    קלקלן 09/01/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 09/01/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    בס"ד במשך שנים רבות הפרופסור דרש שתי מדינות וקידם זאת(בעיקר דרך עיתון הארץ) עם טענה דמוגרפית שנגיע עכשיו פחות או יותר לרוב ערבי בגלל דמוגרפיים הלידה העדיפה שלהם באותו הזמן. בסוף- הרוב היהודי רק התחזק.התנצלות על נגזרות שיצר מתוך ציפיות מאוד שליליות שהיו הפוכות מהמציאות בפועל לא הגיעו. אם היינו מקשיבים לו אז ה7 באוקטובר היה חס וחלילה רחב בהרבה על גוש דן ועוד.לא הייתי נותן משקל רב לתצפיות שלו...
  • 2.
    נדב 09/01/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
    זה לא הדמוגרף שחזה שעד שנת 2000 היהודים יהיו מיעוט בישראל?
  • 1.
    יורי 09/01/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לכל מדינות הoecd הילודה בישראל נובעת ממניעים תרבותיים ודתיים
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.