"בייבי בום" או "בייבי בלוז" - מה יקרה לילודה בעקבות המלחמה?
פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית: "המצב הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל לוט בערפל והאימפקט הפסיכולוגי מהמצב השלילי דווקא עלול להוביל לירידה בשיעורי הילודה"
ב-1951 תואר לראשונה בעיתון הניו יורק פוסט "בום" הילודה בארה"ב. מאז המונח "דור הבייבי בום" הפך למונח מקובל בקרב דמוגרפים ומדענים שתיארו את מספר הלידות שזינק לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ובאירופה. המסקנה של כולם הייתה כי לאחר כל מלחמה גדולה, מגיע גל ילודה ענקי. גל שהינו חלק מתופעה הישרדותית אבולוציוניות בסיסית של האדם החוזר לביתו לאחר תקופת הקרבות ומנצח את המוות באמצעות החיים החדשים.
למרות ההגדרה הרווחת לפיה תחילתו של דור הבייבי בום בארה"ב החל בתום מלחמה העולם השנייה, בפועל הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהעלייה בילודה בארה"ב החלה כבר בסוף שנות השלושים, עם היציאה של המשק האמריקאי מתקופת "השפל הגדול". שיעור הילודה בארה"ב שעמד בשנת 1929 על כ-17 לידות ל-1000 איש, זינק לשיא של כ-28 לידות ל-1000 איש ב-1946. גל הלידות שהתחולל הוביל לכך שב-19 שנים נולדו קרוב ל- 77 מיליון בני אדם, כ-57% יותר מ-49 מיליון הלידות שהתחוללו ב-19 השנים לפני כן בין השנים 1926-1945.
"הרצון להביא ילדים לעולם הוא פונקציה של תעסוקה, יכולת כלכלית, ואופטימיות" מסביר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה אמריתוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריו לבייבי בום אין בהכרח קשר למלחמה. "כשאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה היא הייתה בעיצומו של משבר כלכלי שהתחיל בשנות ה-30. לאחר שהתעשייה הצבאית החלה לעבוד בקצב מטורף המצב הכלכלי בארה"ב השתנה לטובה והמצב הטוב נמשך אל תוך שנות ה-60. לכן לתקופת ה"בייבי בום" בארה"ב אין כל כך קשר לכך שהחייל חזר הביתה לאשתו לאחר תקופה ארוכה, אלא לעבודה שהכלכלה של ארה"ב שגשגה" הוסיף.
מאז הקמתה ב-1948 מדינת ישראל חוותה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים. בפועל הנתונים מצביעים על כך ששיעורי הילודה בעשורים האחרונים נמצאים דווקא במגמת ירידה. אם ב-1970 שיעור הילודה לאישה עמד על 3.97 ילדים, ב-2022 ירד שיעור הילודה ל-2.89 לידות לאם. לדברי דלה־פרגולה גם לאחר המלחמות השונות בישראל ניתן לראות הבדלים במגמות הילודה. "אחרי מלחמת יום הכיפורים חווינו דפרסיה ושיעור הילודה לא עלה, בעוד שלאחר מלחמת ששת הימים בתקופה בה כלכלת מדינת ישראל חוותה צמיחה מאוד יפה התחוללה עלייה בשיעור הילודה" הדגיש.
מה לדעתך יקרה לאחר מלחמת חרבות ברזל, האם אנו עומדים לראות "ביבי בום"?
"מלחמת חרבות ברזל יכולה להשפיע בטווח הקצר על תופעת ה"בייבי בום", אך מה שקריטי לגידול בילודה הינו בעיקר המצב הכלכלי וצמיחת המשק לאחר המלחמה. אומנם יש סיכוי מסוים שהילודה תגדל לאחר שהחייל חזר הביתה. אך מה שחשוב זה האם אנשים מרגישים אופטימיים או לא, האם הם ימצאו עבודה או יהיו מובטלים. כי אם הם לא אופטימיים הם יחליטו להמתין עם הולדת הילדים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לצפות איך תראה כלכלת ישראל בסוף 2024-2025. צריך לזכור שישראל הגיע למלחמה אחרי חודשים רבים של חוסר יציבות חברתית. לכן לדעתי בגלל המאבק הפוליטי שראינו, אנו לא צפויים לראות בתחילת 2024 גידול בילודה. כשאנשים לא מרוצים, הם לא נוטים להביא ילדים לעולם. אם לאחר המלחמה יהיה לאנשים כסף והם יהיו אופטימיים זה יתמוך בגידול בילודה".
מה אתה צופה לכלכלת ישראל אחרי המלחמה?
- 8.איש 09/01/2024 16:52הגב לתגובה זומחירי הדיור ההזויים כאן הם פשע נגד העם היהודי
- 7.רפאלה 09/01/2024 11:11הגב לתגובה זודיי כבר ללדת 5 ילדים גם ילד אחד זה בסדר
- 6.אנונימית 09/01/2024 11:05הגב לתגובה זועלאק לא יהיה גידול בילודה...קשקוש
- 5.העם היהודי יגדל על אפם וחמתם של כל ה"מומחים" (ל"ת)שלמה 09/01/2024 10:58הגב לתגובה זו
- 4.אני מבין שההשרצה הגבוהה בעזה זה בגלל המצב הכלכלי המעולה (ל"ת)קלקלן 09/01/2024 09:52הגב לתגובה זו
- 3.איתן 09/01/2024 09:05הגב לתגובה זובס"ד במשך שנים רבות הפרופסור דרש שתי מדינות וקידם זאת(בעיקר דרך עיתון הארץ) עם טענה דמוגרפית שנגיע עכשיו פחות או יותר לרוב ערבי בגלל דמוגרפיים הלידה העדיפה שלהם באותו הזמן. בסוף- הרוב היהודי רק התחזק.התנצלות על נגזרות שיצר מתוך ציפיות מאוד שליליות שהיו הפוכות מהמציאות בפועל לא הגיעו. אם היינו מקשיבים לו אז ה7 באוקטובר היה חס וחלילה רחב בהרבה על גוש דן ועוד.לא הייתי נותן משקל רב לתצפיות שלו...
- 2.נדב 09/01/2024 08:48הגב לתגובה זוזה לא הדמוגרף שחזה שעד שנת 2000 היהודים יהיו מיעוט בישראל?
- 1.יורי 09/01/2024 08:33הגב לתגובה זובניגוד לכל מדינות הoecd הילודה בישראל נובעת ממניעים תרבותיים ודתיים

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה
הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.
אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.
במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.
עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- תבע את בנו וגרושתו: השיבו לי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.
