קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי

התאוששות: הציבור בישראל חוזר לרכוש באשראי - עליה של 16% בנובמבר

ממוצע ההוצאות היומי בנובמבר עמד על 1.242 מיליארד שקל, אז עמד הממוצע על 1.069 מיליארד. יחד עם זאת, מדובר בירידה של 5.5% מול נובמבר 2022. כמו כן, נרשמה ירידה של 8.8% בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים
איציק יצחקי | (1)

בחודש נובמבר, החודש השני בו התנהלה מלחמת "חרבות ברזל", נרשמה התאוששות בפעילות העסקית של המשק. הירידה שנרשמה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי עמדה על 5.5% בלבד לעומת נובמבר 2022 - כך עולה מנתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. מדובר על התאוששות של 16% ביחס לאוקטובר. הישראלים קונים (תמר מצפי) חוזרים לגהץ בקניונים (תמר מצפי)

ירידה מול נובמבר אשתקד

במהלך החודש הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי לסכום כולל של 37.254 מיליארד שקל. מדובר על ירידה בהוצאות הישראלים של יותר מ-2.185 מיליארד שקל לעומת נובמבר אשתקד, בו סך ההוצאות באשראי עמדו על 39.439 מיליארד שקל.  

סכום ההוצאות הממוצע היומי בחודש שעבר עמד על 1.242 מיליארד שקל והוא היה גבוה ב-16% וביותר מ-173 מיליון שקל לעומת סכום ההוצאות הממוצע היומי שנרשם באוקטובר 2023 ועמד על 1.069 מיליארד שקל.  

בספטמבר האחרון עמד סכום ההוצאות הממוצע היומי על 1.339 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר נרשם באוגוסט 2023 והגיע לסכום של 1.363 מיליארד שקל. בנובמבר נרשמה ירידה של 7.8% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת נובמבר אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 21.559 מיליארד שקל לעומת סכום של 23.378 מיליארד שקל שנרשם בנובמבר 2022. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם בנובמבר עליה של 20.4% לעומת אוקטובר. בנובמבר עמד ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין לסכום של 718.646 מיליון שקל לעומת סכום של 596.967 מיליון שקל באוקטובר. בחודש יולי השנה נרשם השיא בהוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין והוא עמד על 779.193 מיליון שקל.

היקף הרכישות בעסקאות פיזיות ירד בשיעור של 5.5% לעומת אשתקד. בנובמבר נרשם היקף הוצאות של 15.695 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בירידה של 5.5% לעומת סכום של 16.061 מיליארד שקל שנרשם בנובמבר 2022. בזכות חגי הקניות של חודש נובמבר ממוצע ההוצאות היומי בחודש החולף רשם עלייה של 10.8% לעומת אוקטובר 2023, בנובמבר נרשם ממוצע יומי של 523.167 מיליון שקל לעומת 472.226 מיליון שקל באוקטובר השנה. באוגוסט 2023 סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיזיות הגיע לשיא ועמד על 608.159 מיליון שקל.

מושכים פחות מזומן מהכספומט

ומהו היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים? הוא ירד בנובמבר 2023 ב-14.3% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן בנובמבר עמד על 4.537 מיליארד שקל לעומת סכום של משיכות מזומן של 5.292 מיליארד שקל בנובמבר 2022. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בנובמבר 2023 על סכום של 151.231 מיליון שקל - מדובר על סכום נמוך ב-1.4% לעומת סכום המשיכות הממוצע היומי שנרשם בחודש אוקטובר השנה ועמד על 153.372 מיליון שקל. באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 194.942 מיליון שקל. סמנכ"לית חברת שבא, טלי הולנברג: "במהלך חודש נובמבר ראינו שהציבור הישראלי מנצל היטב את חגי הקניות ומגביר את הצריכה. העליות בהוצאות הורגשו ברוב הענפים המרכזיים של המשק, ובענפי הצרכנות המובילים ראינו שהישראלים אכן ניצלו את מבצעי חודש הקניות וגרמו לכך שההוצאות בתחום ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה, זינקו. קשה עדיין לקבוע שהמשק הישראלי מסתגל ומנהל שגרת חיים בצל המשך מלחמת "חרבות ברזל". בחלק מהאזורים בארץ, המשק מנסה לחזור לעצמו, אבל עדיין נתקל בקשיים לאור העובדה שמאות אלפים לא נמצאים בביתם ועבודתם על רקע המציאות הביטחונית בדרום ובצפון, גיוס המילואים, שנת הלימודים האקדמית שטרם נפתחה, מקומות העבודה שטרם חזרו באופן מלא, ותיירות הפנים והחוץ שנעצרה כמעט לחלוטין". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    העיקר "מומחי" השמאל בכלכלה ראו העיקר "מומחי" השמאל בכלכלה ראו שחורות (ל"ת)
    מארק 05/12/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.