התאוששות: הציבור בישראל חוזר לרכוש באשראי - עליה של 16% בנובמבר
בחודש נובמבר, החודש השני בו התנהלה מלחמת "חרבות ברזל", נרשמה התאוששות בפעילות העסקית של המשק. הירידה שנרשמה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי עמדה על 5.5% בלבד לעומת נובמבר 2022 - כך עולה מנתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. מדובר על התאוששות של 16% ביחס לאוקטובר.
חוזרים לגהץ בקניונים (תמר מצפי)
ירידה מול נובמבר אשתקד
במהלך החודש הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי לסכום כולל של 37.254 מיליארד שקל. מדובר על ירידה בהוצאות הישראלים של יותר מ-2.185 מיליארד שקל לעומת נובמבר אשתקד, בו סך ההוצאות באשראי עמדו על 39.439 מיליארד שקל.
סכום ההוצאות הממוצע היומי בחודש שעבר עמד על 1.242 מיליארד שקל והוא היה גבוה ב-16% וביותר מ-173 מיליון שקל לעומת סכום ההוצאות הממוצע היומי שנרשם באוקטובר 2023 ועמד על 1.069 מיליארד שקל.
בספטמבר האחרון עמד סכום ההוצאות הממוצע היומי על 1.339 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר נרשם באוגוסט 2023 והגיע לסכום של 1.363 מיליארד שקל. בנובמבר נרשמה ירידה של 7.8% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת נובמבר אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 21.559 מיליארד שקל לעומת סכום של 23.378 מיליארד שקל שנרשם בנובמבר 2022. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם בנובמבר עליה של 20.4% לעומת אוקטובר. בנובמבר עמד ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין לסכום של 718.646 מיליון שקל לעומת סכום של 596.967 מיליון שקל באוקטובר. בחודש יולי השנה נרשם השיא בהוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין והוא עמד על 779.193 מיליון שקל.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף הרכישות בעסקאות פיזיות ירד בשיעור של 5.5% לעומת אשתקד. בנובמבר נרשם היקף הוצאות של 15.695 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בירידה של 5.5% לעומת סכום של 16.061 מיליארד שקל שנרשם בנובמבר 2022. בזכות חגי הקניות של חודש נובמבר ממוצע ההוצאות היומי בחודש החולף רשם עלייה של 10.8% לעומת אוקטובר 2023, בנובמבר נרשם ממוצע יומי של 523.167 מיליון שקל לעומת 472.226 מיליון שקל באוקטובר השנה. באוגוסט 2023 סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיזיות הגיע לשיא ועמד על 608.159 מיליון שקל.
מושכים פחות מזומן מהכספומט
ומהו היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים? הוא ירד בנובמבר 2023 ב-14.3% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן בנובמבר עמד על 4.537 מיליארד שקל לעומת סכום של משיכות מזומן של 5.292 מיליארד שקל בנובמבר 2022. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בנובמבר 2023 על סכום של 151.231 מיליון שקל - מדובר על סכום נמוך ב-1.4% לעומת סכום המשיכות הממוצע היומי שנרשם בחודש אוקטובר השנה ועמד על 153.372 מיליון שקל. באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 194.942 מיליון שקל. סמנכ"לית חברת שבא, טלי הולנברג: "במהלך חודש נובמבר ראינו שהציבור הישראלי מנצל היטב את חגי הקניות ומגביר את הצריכה. העליות בהוצאות הורגשו ברוב הענפים המרכזיים של המשק, ובענפי הצרכנות המובילים ראינו שהישראלים אכן ניצלו את מבצעי חודש הקניות וגרמו לכך שההוצאות בתחום ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה, זינקו. קשה עדיין לקבוע שהמשק הישראלי מסתגל ומנהל שגרת חיים בצל המשך מלחמת "חרבות ברזל". בחלק מהאזורים בארץ, המשק מנסה לחזור לעצמו, אבל עדיין נתקל בקשיים לאור העובדה שמאות אלפים לא נמצאים בביתם ועבודתם על רקע המציאות הביטחונית בדרום ובצפון, גיוס המילואים, שנת הלימודים האקדמית שטרם נפתחה, מקומות העבודה שטרם חזרו באופן מלא, ותיירות הפנים והחוץ שנעצרה כמעט לחלוטין".
- 1.העיקר "מומחי" השמאל בכלכלה ראו העיקר "מומחי" השמאל בכלכלה ראו שחורות (ל"ת)מארק 05/12/2023 10:58הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
