המפקח על הבנקים: נדחו הלוואות של 4.9 מיליארד שקל בעקבות המלחמה
הבנקים בישראל דחו במהלך החודשיים הראשונים למלחמה החזרים של 244 אלף הלוואות בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל - כך חשף המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי המגזרים העיקריים שנקלעו לקשיים ומימשו את ההקלות של המערכת הבנקאית בהחזרי הלוואות הם עסקים קטנים ומשקי בית שנטלו הלוואות צרכניות רגילות והלוואות לדיור. חחיאשוילי אמר: "איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית".
מספר הלוואות לדחיה
חחיאשוילי דיבר בכנס מקוון בנושא "המערכת הבנקאית בעת מלחמה וביום שאחרי" שנערך ע"י המכון לבנקאות ותיווך פיננסי באוניברסיטת תל אביב. הוא התייחס למקומם של הבנקים בעת המלחמה, ועל הציפיות שלו לגבי תפקודם ביום שאחרי. הכנס עסק במקומם של הבנקים במשבר ובכלל זה- כיצד יוכלו לסייע למשק, מהי מחויבותם לציבור הישראלי, האם יש סכנה ליציבותם אם ישראל תידרדר למשבר פיננסי, כיצד תפקדו במשברי עבר והאם הופקו לקחים, תפקיד הרגולטור בזמן מלחמה ומה צפוי בשוק האשראי.
עוד הוא הוסיף: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של המלחמה וחוסר הוודאות עדיין גבוה. עם פרוץ האירועים באותה שבת ארורה, הפיקוח על הבנקים פעל במהירות כדי לשמר את הרציפות התפקודית של המערכת הבנקאית, לוודא כי הסיכונים המיידיים מנוהלים וניתן סיוע ראשוני ללקוחות המערכת. איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית. אנו בפיקוח ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות והשפעות המלחמה, תוך מיקוד בניטור ובניהול הסיכונים וביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך לספק סיוע לציבור ולתמוך במשק ובשיקום שיבוא אחרי המלחמה".
לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב "אני משבח את בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית על פעולות מהירות שנלקחו כבר עם תחילת המלחמה ולאורכה על מנת לשמור על יציבות המערכת ולהקל על הלקוחות, עם דגש על תושבי העוטף. אי הודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות.
"בנוסף, כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מיידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי, וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים. בנוסף, אני מעריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית".
- 1.המגיב 04/12/2023 21:31הגב לתגובה זואם מדובר בסך התשלומים שנדחו - זה אומר שהתשלום הממוצע הוא 20 אלף שקל. מה שאומר שהיקף ההלוואות הוא כמה מאות מיליארדים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
