הממשלה אישרה את התקציב ל-2023: תקציב המלחמה - כ-30 מיליארד שקל
לפי התקציב החדש, ההוצאות הצבאיות והביטחוניות וכן ההוצאות האזרחיות יגדלו בכ-26 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד. סמטוריץ': "בתקציב הזה נעטוף את המפונים והעסקים"
הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2023. ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, גם שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד.
לפי התקציב החדש יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל הוצאות צבאיות וביטחוניות. ההוצאות האזרחיות יגדלו ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-26 מיליארד שקל. גם סך ההוצאה הממשלתית תגדל - מ-610 מיליארד ל-636 מיליארד שקל. גם תקציב המלחמה אושר בממשלה ויעמוד על 30.3 מיליארד שקל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב המלחמה הזה מצטרף לצעדים המשמעותיים בהם נקטנו מיד עם תחילת המלחמה. בתקציב הזה אנחנו ממשיכים לעטוף את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל. אנחנו בונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה.
"תקציב המלחמה כולל תוספת של 17 מיליארד שקל להוצאות המלחמה הצבאיות ו-13.3 מיליארד שקל להוצאות המלחמה האזרחיות. אני גאה במדיניות המרחיבה שעליה החלטתי, יחד עם ראש הממשלה וחבריי השרים, עם תחילת המלחמה ומאמין שכך נכון לפעול. יש בתקציב הזה 3.5 מיליארד שקל לתקצוב המפונים במלונות, כדי שתושבי קו העימות בדרום ובצפון יקבלו מענה הולם ומכובד. יש בו כשני מיליארד שקלים תוספת למשרד לביטחון לאומי כדי להקים מאות כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ולחמש אותם וכדי לחמש את המשטרה ולצייד אותה ביכולת לתת מענה טוב יותר לביטחון אזרחי ישראל.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש בתקציב תוספת של כמיליארד שקלים למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי כדי ללוות ולעטוף את המפונים והניצולים בצורה הכי טובה שאפשר. יש בו יותר ממיליארד שקלים תוספת מזומן למערכת הבריאות. יש בו תוספת של כמעט שבע מאות אלף שקלים למשרד החינוך כדי לתת מענה חינוכי לכמעט מאתיים אלף מפונים בבתי המלון. יש בו כמעט מיליארד שקלים מענקים לרשויות המקומיות בצפון ובדרום כדי לאפשר להן לתת מענה לתושבים שלהם שפונו, לרשויות הקולטות בכל הארץ ולצורך היערכות ביטחונית חריגה בכל הארץ וביהודה ושומרון.
- 3.חחח 30 מיליארד? אולי 400 מיליארד. לא יכנסו לפה תיירים! (ל"ת)מתן 28/11/2023 08:45הגב לתגובה זו
- 2.בני גנץ, לא עמדת בלחץ. הקול שלי עובר ממך לליברמן (ל"ת)אריק 28/11/2023 08:30הגב לתגובה זו
- 1.כהרגלו את החשבון יגיש לעם ישראל העובד שישלם הכל. (ל"ת)רונית 28/11/2023 07:58הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
