ביבי סמוטריץ רגב
צילום: חיים צח לעמ

הממשלה אישרה את התקציב ל-2023: תקציב המלחמה - כ-30 מיליארד שקל

לפי התקציב החדש, ההוצאות הצבאיות והביטחוניות וכן ההוצאות האזרחיות יגדלו בכ-26 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד. סמטוריץ': "בתקציב הזה נעטוף את המפונים והעסקים"

איציק יצחקי | (3)

הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2023. ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, גם שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד.

לפי התקציב החדש יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל הוצאות צבאיות וביטחוניות. ההוצאות האזרחיות יגדלו ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-26 מיליארד שקל. גם סך ההוצאה הממשלתית תגדל - מ-610 מיליארד ל-636 מיליארד שקל. גם תקציב המלחמה אושר בממשלה ויעמוד על 30.3 מיליארד שקל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב המלחמה הזה מצטרף לצעדים המשמעותיים בהם נקטנו מיד עם תחילת המלחמה. בתקציב הזה אנחנו ממשיכים לעטוף את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל. אנחנו בונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה.

"תקציב המלחמה כולל תוספת של 17 מיליארד שקל להוצאות המלחמה הצבאיות ו-13.3 מיליארד שקל להוצאות המלחמה האזרחיות. אני גאה במדיניות המרחיבה שעליה החלטתי, יחד עם ראש הממשלה וחבריי השרים, עם תחילת המלחמה ומאמין שכך נכון לפעול. יש בתקציב הזה 3.5 מיליארד שקל לתקצוב המפונים במלונות, כדי שתושבי קו העימות בדרום ובצפון יקבלו מענה הולם ומכובד. יש בו כשני מיליארד שקלים תוספת למשרד לביטחון לאומי כדי להקים מאות כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ולחמש אותם וכדי לחמש את המשטרה ולצייד אותה ביכולת לתת מענה טוב יותר לביטחון אזרחי ישראל.

"יש בתקציב תוספת של כמיליארד שקלים למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי כדי ללוות ולעטוף את המפונים והניצולים בצורה הכי טובה שאפשר. יש בו יותר ממיליארד שקלים תוספת מזומן למערכת הבריאות. יש בו תוספת של כמעט שבע מאות אלף שקלים למשרד החינוך כדי לתת מענה חינוכי לכמעט מאתיים אלף מפונים בבתי המלון. יש בו כמעט מיליארד שקלים מענקים לרשויות המקומיות בצפון ובדרום כדי לאפשר להן לתת מענה לתושבים שלהם שפונו, לרשויות הקולטות בכל הארץ ולצורך היערכות ביטחונית חריגה בכל הארץ וביהודה ושומרון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חחח 30 מיליארד? אולי 400 מיליארד. לא יכנסו לפה תיירים! (ל"ת)
    מתן 28/11/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בני גנץ, לא עמדת בלחץ. הקול שלי עובר ממך לליברמן (ל"ת)
    אריק 28/11/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כהרגלו את החשבון יגיש לעם ישראל העובד שישלם הכל. (ל"ת)
    רונית 28/11/2023 07:58
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?