הממשלה אישרה את התקציב ל-2023: תקציב המלחמה - כ-30 מיליארד שקל
לפי התקציב החדש, ההוצאות הצבאיות והביטחוניות וכן ההוצאות האזרחיות יגדלו בכ-26 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד. סמטוריץ': "בתקציב הזה נעטוף את המפונים והעסקים"
הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2023. ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, גם שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד.
לפי התקציב החדש יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל הוצאות צבאיות וביטחוניות. ההוצאות האזרחיות יגדלו ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-26 מיליארד שקל. גם סך ההוצאה הממשלתית תגדל - מ-610 מיליארד ל-636 מיליארד שקל. גם תקציב המלחמה אושר בממשלה ויעמוד על 30.3 מיליארד שקל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב המלחמה הזה מצטרף לצעדים המשמעותיים בהם נקטנו מיד עם תחילת המלחמה. בתקציב הזה אנחנו ממשיכים לעטוף את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל. אנחנו בונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה.
"תקציב המלחמה כולל תוספת של 17 מיליארד שקל להוצאות המלחמה הצבאיות ו-13.3 מיליארד שקל להוצאות המלחמה האזרחיות. אני גאה במדיניות המרחיבה שעליה החלטתי, יחד עם ראש הממשלה וחבריי השרים, עם תחילת המלחמה ומאמין שכך נכון לפעול. יש בתקציב הזה 3.5 מיליארד שקל לתקצוב המפונים במלונות, כדי שתושבי קו העימות בדרום ובצפון יקבלו מענה הולם ומכובד. יש בו כשני מיליארד שקלים תוספת למשרד לביטחון לאומי כדי להקים מאות כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ולחמש אותם וכדי לחמש את המשטרה ולצייד אותה ביכולת לתת מענה טוב יותר לביטחון אזרחי ישראל.
- הבורסה הטובה בעולם בשנת 2025 ומה הסיבות?
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש בתקציב תוספת של כמיליארד שקלים למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי כדי ללוות ולעטוף את המפונים והניצולים בצורה הכי טובה שאפשר. יש בו יותר ממיליארד שקלים תוספת מזומן למערכת הבריאות. יש בו תוספת של כמעט שבע מאות אלף שקלים למשרד החינוך כדי לתת מענה חינוכי לכמעט מאתיים אלף מפונים בבתי המלון. יש בו כמעט מיליארד שקלים מענקים לרשויות המקומיות בצפון ובדרום כדי לאפשר להן לתת מענה לתושבים שלהם שפונו, לרשויות הקולטות בכל הארץ ולצורך היערכות ביטחונית חריגה בכל הארץ וביהודה ושומרון.
- 3.חחח 30 מיליארד? אולי 400 מיליארד. לא יכנסו לפה תיירים! (ל"ת)מתן 28/11/2023 08:45הגב לתגובה זו
- 2.בני גנץ, לא עמדת בלחץ. הקול שלי עובר ממך לליברמן (ל"ת)אריק 28/11/2023 08:30הגב לתגובה זו
- 1.כהרגלו את החשבון יגיש לעם ישראל העובד שישלם הכל. (ל"ת)רונית 28/11/2023 07:58הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
