ביבי סמוטריץ רגב
צילום: חיים צח לעמ

הממשלה אישרה את התקציב ל-2023: תקציב המלחמה - כ-30 מיליארד שקל

לפי התקציב החדש, ההוצאות הצבאיות והביטחוניות וכן ההוצאות האזרחיות יגדלו בכ-26 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד. סמטוריץ': "בתקציב הזה נעטוף את המפונים והעסקים"

איציק יצחקי | (3)

הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2023. ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, גם שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד.

לפי התקציב החדש יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל הוצאות צבאיות וביטחוניות. ההוצאות האזרחיות יגדלו ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-26 מיליארד שקל. גם סך ההוצאה הממשלתית תגדל - מ-610 מיליארד ל-636 מיליארד שקל. גם תקציב המלחמה אושר בממשלה ויעמוד על 30.3 מיליארד שקל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב המלחמה הזה מצטרף לצעדים המשמעותיים בהם נקטנו מיד עם תחילת המלחמה. בתקציב הזה אנחנו ממשיכים לעטוף את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל. אנחנו בונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה.

"תקציב המלחמה כולל תוספת של 17 מיליארד שקל להוצאות המלחמה הצבאיות ו-13.3 מיליארד שקל להוצאות המלחמה האזרחיות. אני גאה במדיניות המרחיבה שעליה החלטתי, יחד עם ראש הממשלה וחבריי השרים, עם תחילת המלחמה ומאמין שכך נכון לפעול. יש בתקציב הזה 3.5 מיליארד שקל לתקצוב המפונים במלונות, כדי שתושבי קו העימות בדרום ובצפון יקבלו מענה הולם ומכובד. יש בו כשני מיליארד שקלים תוספת למשרד לביטחון לאומי כדי להקים מאות כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ולחמש אותם וכדי לחמש את המשטרה ולצייד אותה ביכולת לתת מענה טוב יותר לביטחון אזרחי ישראל.

"יש בתקציב תוספת של כמיליארד שקלים למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי כדי ללוות ולעטוף את המפונים והניצולים בצורה הכי טובה שאפשר. יש בו יותר ממיליארד שקלים תוספת מזומן למערכת הבריאות. יש בו תוספת של כמעט שבע מאות אלף שקלים למשרד החינוך כדי לתת מענה חינוכי לכמעט מאתיים אלף מפונים בבתי המלון. יש בו כמעט מיליארד שקלים מענקים לרשויות המקומיות בצפון ובדרום כדי לאפשר להן לתת מענה לתושבים שלהם שפונו, לרשויות הקולטות בכל הארץ ולצורך היערכות ביטחונית חריגה בכל הארץ וביהודה ושומרון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חחח 30 מיליארד? אולי 400 מיליארד. לא יכנסו לפה תיירים! (ל"ת)
    מתן 28/11/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בני גנץ, לא עמדת בלחץ. הקול שלי עובר ממך לליברמן (ל"ת)
    אריק 28/11/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כהרגלו את החשבון יגיש לעם ישראל העובד שישלם הכל. (ל"ת)
    רונית 28/11/2023 07:58
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".