ביבי סמוטריץ רגב
צילום: חיים צח לעמ

הממשלה אישרה את התקציב ל-2023: תקציב המלחמה - כ-30 מיליארד שקל

לפי התקציב החדש, ההוצאות הצבאיות והביטחוניות וכן ההוצאות האזרחיות יגדלו בכ-26 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד. סמטוריץ': "בתקציב הזה נעטוף את המפונים והעסקים"

איציק יצחקי | (3)

הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת חוק התקציב המעודכן לשנת 2023. ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, גם שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד.

לפי התקציב החדש יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל הוצאות צבאיות וביטחוניות. ההוצאות האזרחיות יגדלו ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-26 מיליארד שקל. גם סך ההוצאה הממשלתית תגדל - מ-610 מיליארד ל-636 מיליארד שקל. גם תקציב המלחמה אושר בממשלה ויעמוד על 30.3 מיליארד שקל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב המלחמה הזה מצטרף לצעדים המשמעותיים בהם נקטנו מיד עם תחילת המלחמה. בתקציב הזה אנחנו ממשיכים לעטוף את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו, את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל. אנחנו בונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה.

"תקציב המלחמה כולל תוספת של 17 מיליארד שקל להוצאות המלחמה הצבאיות ו-13.3 מיליארד שקל להוצאות המלחמה האזרחיות. אני גאה במדיניות המרחיבה שעליה החלטתי, יחד עם ראש הממשלה וחבריי השרים, עם תחילת המלחמה ומאמין שכך נכון לפעול. יש בתקציב הזה 3.5 מיליארד שקל לתקצוב המפונים במלונות, כדי שתושבי קו העימות בדרום ובצפון יקבלו מענה הולם ומכובד. יש בו כשני מיליארד שקלים תוספת למשרד לביטחון לאומי כדי להקים מאות כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ולחמש אותם וכדי לחמש את המשטרה ולצייד אותה ביכולת לתת מענה טוב יותר לביטחון אזרחי ישראל.

"יש בתקציב תוספת של כמיליארד שקלים למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי כדי ללוות ולעטוף את המפונים והניצולים בצורה הכי טובה שאפשר. יש בו יותר ממיליארד שקלים תוספת מזומן למערכת הבריאות. יש בו תוספת של כמעט שבע מאות אלף שקלים למשרד החינוך כדי לתת מענה חינוכי לכמעט מאתיים אלף מפונים בבתי המלון. יש בו כמעט מיליארד שקלים מענקים לרשויות המקומיות בצפון ובדרום כדי לאפשר להן לתת מענה לתושבים שלהם שפונו, לרשויות הקולטות בכל הארץ ולצורך היערכות ביטחונית חריגה בכל הארץ וביהודה ושומרון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חחח 30 מיליארד? אולי 400 מיליארד. לא יכנסו לפה תיירים! (ל"ת)
    מתן 28/11/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בני גנץ, לא עמדת בלחץ. הקול שלי עובר ממך לליברמן (ל"ת)
    אריק 28/11/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כהרגלו את החשבון יגיש לעם ישראל העובד שישלם הכל. (ל"ת)
    רונית 28/11/2023 07:58
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.