בלאק פריידי: עלייה של 18% ברכישות, זינוק של 340% בתיירות ותעופה
מנתוני חברת שירותי בנק אוטו 0.24% (שב"א), המפעילה את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי האשראי בישראל, עולה כי יום הקניות Black Friday הורגש היטב בשישי האחרון בקניונים, מרכזי הקניות ואתרי הסחר באינטרנט, היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי עלה ב-19.5% לעומת יום הקניות ב-2020.
מהנתונים של שב"א עולה כי הישראלים ביצעו במהלך יום שישי עסקאות אשראי בסכום כולל של 1.125 מיליארד שקל. מדובר בעליה של 18.4% בהיקף הרכישות ביום זה לעומת המועד לפני שנתיים, אז עמד סכום ההוצאה הכולל בכרטיסי אשראי על 950 מיליון שקל. בשנת 2018 עמד סכום הרכישות הכולל על 826.37 מיליון שקל. חשוב לציין כי מדובר על הפעילות בכרטיסי אשראי רק ברכישות של ישראלים בישראל ובאתרי סחר ישראלים.
בשעות העומס בשישי, בין 8:00 ל-14:00, נרשמו הוצאות בסכום כולל של למעלה מ-745 מיליון שקל. מדובר על עלייה של 22.1% לעומת השנה שעברה, אז בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של 610 מיליון שקל. לצורך השוואה, בשעות הרלוונטיות בשבוע שקדם למועד החג הלא רשמי השנה, נרשמו הוצאות בסכום כולל של 655 מיליון שקל. הדקה העמוסה בשישי האחרון, יום המועד - היתה 12:13 במהלכה נרשמו למעלה מ-12,800 עסקאות בכרטיסי אשראי בהיקף של 3.2 מיליון שקל.
עיקר העלייה השנה בהוצאות בכרטיסי אשראי נרשמה בעסקאות בבתי העסק עצמם. מדובר על עלייה של למעלה מ-113 מיליון שקל בסכום ההוצאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס שזינקו בשיעור של 22.3% לעומת השנה שעברה בו ההוצאות בעסקאות פיזיות הסתכמו ב-506.96 מיליון שקל. גם הרכישות בעסקאות אונליין עלו השנה בשיעור של 16.3% והסתכמו ב-505.1 מיליון שקל לעומת 434.24 מיליון שקל בשנה שעברה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לענפים בהם נרשמה בשישי פעילות גבוהה לעומת השנה שעברה עולה כי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחנויות ובאתרי הביגוד וההנעלה עלו ב-17.9% והגיעו לסכום של 143.29 מיליון שקל, בענף החשמל והאלקטרוניקה נרשם גידול של 13.8% בהוצאות בכרטיסי אשראי שעמדו על 98.95 מיליון שקל, בחנויות ובאתרים של הצעצועים והספרים הזינוק ברכישות הגיע ל-24.7% וההוצאות הגיעו לסכום של 19.84 מיליון שקל.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
