מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

רשות המיסים: התרבות והמסעדות ספגו את הפגיעה הקשה ביותר מהקורונה

מסקירה שמפרסמת הרשות עולה כי גם בחודשים נובמבר-דצמבר ענף התרבות המשיך לסבול משיעור פגיעה גבוה מאד – 44%; ענפי האירוח והאוכל סבלו מפגיעה של 45%; כ- 34% מהעוסקים היו בצמיחה של 10% או יותר
סתיו קורן |

רשות המסים מפרסמת היום את סקירת דיווחי העוסקים המורשים לחודשים נובמבר-דצמבר 2020 בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד וכן את תמונת המצב בשנת 2020, תוך התייחסות למגמות ושינויים.

מהסקירה עלה כי נובמבר-דצמבר 2020 היו לא חד-משמעיים למשק, מצד אחד, היו ענפים שהמשיכו להיפגע קשות, ולעוסקים קטנים הייתה זו עדיין תקופה קשה. עם זאת, לא מעט עוסקים הציגו צמיחה בהכנסות. ניתן לראות בנתונים המוצגים בסקירה סממן לאיתנות העסקים בישראל וליכולתם להתמודד עם אתגרי התקופה. לאחר הפגיעה הקשה בחודשים מרץ-אפריל (הסגר הראשון) נראה כי בהמשך השנה, לרבות בסגר השני, הפגיעה הייתה קטנה יותר. נתון המצביע על שיפור בהתמודדות העסקים עם המשבר.

רשות המיסים הודיעה כי עסקים שנפגעו במהלך הסגר השלישי יוכלו להגיש בקשה למענקי סיוע.  הענק יהיה דו חודשי, ויסתכם ב-15,000 שקל לכל תקופת זכאות ומהווה 70% מההכנסה החייבת הממוצעת לחודש בשנת 2019, כפול 2. למענק יכולים להגיש בקשה עצמאים יחידים ושכירים בעלי שליטה שבין השאר חלה ירידה של לפחות 40% במחזור הפעילות העסקית שלהם בחודשים ינואר-פברואר 2021 בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2019, ושסך ההכנסה החייבת שלהם בשנת 2019 לא עלה על 651,600 שקל וסך ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת מעסק  עלה על 714 שקל.

 

בהשוואת מחזורי העסקאות מרץ עד דצמבר 2020 ל- 2019 עלתה פגיעה גדולה בחודשים מרץ-אפריל, התמתנות הפגיעה בחודשים מאי-יוני והמשך התאוששות במחזורי העסקאות ביולי-אוגוסט. חודשים נובמבר-דצמבר התאפיינו בפגיעה גבוהה יחסית, אם כי מתונה מזו שחוו העסקים במרץ-אפריל. בנובמבר-דצמבר 2020 ירד חציון המחזורים ב-22.7%, וסך המחזורים ירד ב-0.8% בלבד. כמו בתקופות הקודמות, ההסבר לכך שהעוסקים הגדולים נפגעו הרבה פחות, והשפעתם על הממוצע גבוהה יותר מאשר על החציון.

בחינת המחזורים לפי ענפים מראה כי אין שינויים מהותיים בתמונת המצב מתחילת הקורונה. ענפי האמנות והבידור ממשיכים לסבול משיעור פגיעה גבוה מאד– 44%, וזאת בהמשך לירידה של 43-47% במרץ עד אוקטובר. עסקים בענפי האירוח והאוכל חוו תקופה קשה עם פגיעה של כ- 45%, וזאת לאחר שגם ברוב התקופות הקודמות שיעורי הירידה במחזורים היו גבוהים מאד. בנובמבר-דצמבר כ- 15% מהעוסקים נפגעו ב- 80% ומעלה, כ- 20% נפגעו בשיעורים 40-80%. וכ- 41% מהעוסקים חוו צמיחה.

גם בנובמבר-דצמבר הייתה צמיחה בפעילות בחלק גדול מהעוסקים בכל קבוצות הגודל: כ- 34% מהעוסקים היו בצמיחה של 10% או יותר ועוד כ- 7% צמחו בשיעור מתון עד 10%. שיעור העוסקים הצומחים בקרב העוסקים שמחזורם 20 מיליון ש"ח או יותר עמד על כמחצית מכלל העוסקים בקבוצה.

בדומה לתקופות קודמות, שיעורי הפגיעה החמורה (מעל 80%) הולכים ויורדים ככל שהותק של העסק עולה ומעודד היה לראות שכ- 46% מהעוסקים החדשים הצליחו לצמוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.