הראל: בנק ישראל אופטימי מדי: "החיסונים השתלטו על התחזית"
ניתוח "הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל כרגע, מגדיל להערכת בנק ישראל את הסיכויים להתממשות התרחיש האופטימי יותר. יחד עם זאת, תחזיות הבנק לאינפלציה ולריבית בשנים 2022-2021 נשארו נמוכות מאוד" כך לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. עם זאת מסייג קליין את התחזית האופטימית של בנק ישראל - "התחזית שלנו לצמיחה מעט נמוכה מהתחזית האופטימית של הבנק (4.5%-5%) כאשר ההבדל המרכזי הוא בתחזית המאוד אופטימית של הבנק לגידול בצריכה הפרטית בשנתיים הקרובות ומנגד תחזית האינפלציה שלנו ל-2022 גבוהה יותר". קליין מציין את השיפור האחרון בנתוני האבטלה לפני הידוק הסגר.
רגע לפני שהחלו הגבלות ההסגר השלישי, סקר כח האדם בישראל למחצית הראשונה של דצמבר הראה ירידה בשיעור האבטלה הרחב ל-12.7% עם ירידה במספר העובדים שנעדרו זמנית (בעיקר חל"ת) ל-5.6%, לצד ירידה במספר המובטלים ל-4.8%. כך חזרנו לרמת האבטלה שהייתה ערב הסגר השני בתחילת ספטמבר, אך הנתון כבר פחות רלוונטי עקב צפי לחזרה לעלייה בשל ההגבלות החדשות.
בארה"ב בשישי הקרוב יתפרסם דוח התעסוקה האחרון ל-2020 והאומדנים הראשוניים מצביעים על גידול אפסי, כך גם על פי סך הדרישות השבועיות לדמי אבטלה. קליין מציין את הבחירות לסנאט - "בחירות קטנות משמעות עצומה". על פי הסקרים המוקדמים המרוץ צמוד (יותר מהמרוץ לנשיאות) ורק אם הדמוקרטים יזכו בשני המושבים הם יוכלו להפוך את הרוב הרפובליקני בסנאט, באמצעות קול נוסף שיהיה שובר השוויון שמוקנה לסגנית הנשיא. בתרחיש זה הם יוכלו להעביר בחקיקה תשלומי העברה נדיבים בהרבה לאוכלוסייה (2000 דולר לאדם במקום 600 כרגע) לצד סיכויים גבוהים יותר שגם השקעות ארוכות טווח בתשתיות אנרגיה מתחדשת (ירוקה) יעברו בחקיקה. מנגד, יש לזכור שזכייה כזו גם תאפשר לנשיא לממש הבטחות שהן פחות חיוביות לשוק ההון כמו רצונו להכפיל את שכר המינימום הארצי והעלאה של מס החברות.
- 2.דרור 05/01/2021 17:10הגב לתגובה זוחייבים חיסון להצלת היצואנים .
- 1.זה לא בנר ישראל זה היבי משקר לכולם שהכלכלה 10 (ל"ת)עידן 05/01/2021 16:13הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
