הוזלה של מאות שקלים בשנה לעסקים הקטנים בעמלות לבנקים
הפיקוח על הבנקים הודיע היום כי הוא ממשיך במדיניות של הקלה על עסקים קטנים עם הוזלה של סל השירותים הבנקאיים שלהם. הצעד צפוי לחסוך לעסקים הקטנים מאות שקלים בשנה. החל מיום חמישי שעבר ומידי שנה, ב-1 למרץ, יערכו הבנקים בדיקת כדאיות עבור העסקים הקטנים עם מחזור פעילות שנתי של עד 5 מיליון שקל ועבור העוסקים המורשים, ויצרפו אותם למסלול המשתלם עבורם. אותם לקוחות יקבלו הודעה בכתב וב-SMS על שיוך חשבון העו"ש שלהם לשירות המסלולים. המסלול המורחב של העמלות מותאם לרוב העסקים הקטנים והעוסקים המורשים. מסלול זה כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר – כלומר, באתר האינטרנט של הבנק, באפליקציה, מכשירים אוטומטיים, עמדה דיגיטלית בסניף וכו' – ועד 10 פעולות פקיד לחודש, בתשלום חודשי קבוע שנע בין 20 שקל ל-30 שקל (ראו תרשים מטה).
לדוגמא, עסק קטן שמבצע כל חודש 38 פעולות בערוץ ישיר (25 הפקדות מזומן, 4 זיכויים מחברת הסליקה, 4 הפקדות צ'קים, 5 תשלומים לספקים) שילם בממוצע 64 שקל כל חודש לפני ההצטרפות למסלול מורחב. לעומת זאת, בתכנית המסלול המורחב ישלם כ-24 שקל בלבד, וכך יחסוך כ-480 שקל בשנה.
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "בהתאם להנחיית הפיקוח, עסקים קטנים ועוסקים מורשים צורפו באופן יזום על ידי הבנק לשירות המסלולים הבסיסי או המורחב, בהתאם לפעילותם בחשבון. להערכתנו צעד זה צפוי לחסוך לעסקים הקטנים עד מאות שקלים בשנה".
צעד מבורך שהוא טיפה בים
בואו נשים דברים במקומם. כל ניסיון להקל על בעלי עסקים קטנים הוא מבורך והמדיניות שהפיקוח על הבנקים יזמה היא בהחלט במקומה. כולנו אוהבים להסתכל על ה"גולייתים" של המשק, כל אותן חברות ענק, אבל האמת היא שמרבית הכלכלה מושתתת על עסקים קטנים ובינוניים.
על-פי משרד הכלכלה, ב-2017 עסקים אלה היוו כ-60% מכלל מקומות העבודה החדשים במשק, כשב-2016, היו כ-224 אלף עסקים קטנים בישראל (עד 19 עובדים) ואלו הוסיפו 60 אלף משרות למשק. מתוך נתון זה, חברות של עד 19 עובדים, הוסיפו 25 אלף משרות לשוק באותה השנה. כמות לא מבוטלת כלל.
הבעיה בישראל, ואת זה אפשר לשאול כל בעל עסק מתחיל (פרט להייטק), היא העודף ברגולציה והכניסה העמוקה לכיס היזמים, מבלי שתינתן להם הגנת ינוקא או הגנה כלשהי מצד המדינה - בניגוד לחברות ענק שמנסות להתחרות בחברות ענק אחרות, יס והוט לדוגמא.
אז איך נעודד את הצמיחה ופתיחתם של עסקים חדשים, שיכניסו עוד ועוד מקומות עבודה ויעזרו בייצוב הכלכלה הישראלית? נתחיל בהפחתות מס, בהנחות על שירותים, מע"מ מופחת ונפעל להקלות ברגולציה, שיאפשרו לעסקים קטנים לפרוח.
עד שהמדינה תלמד מהפיקוח על הבנקים, בעלי העסקים הקטנים יתנחמו בכמה מאות שקלים בשנה שייחסכו להם על עמלות בבנק.- 1.תום 04/08/2019 15:16הגב לתגובה זובנק ישראל זבל של בנק שנותן לבנקים לעשוק את כולם
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
