הוזלה של מאות שקלים בשנה לעסקים הקטנים בעמלות לבנקים
הפיקוח על הבנקים הודיע היום כי הוא ממשיך במדיניות של הקלה על עסקים קטנים עם הוזלה של סל השירותים הבנקאיים שלהם. הצעד צפוי לחסוך לעסקים הקטנים מאות שקלים בשנה.
החל מיום חמישי שעבר ומידי שנה, ב-1 למרץ, יערכו הבנקים בדיקת כדאיות עבור העסקים הקטנים עם מחזור פעילות שנתי של עד 5 מיליון שקל ועבור העוסקים המורשים, ויצרפו אותם למסלול המשתלם עבורם. אותם לקוחות יקבלו הודעה בכתב וב-SMS על שיוך חשבון העו"ש שלהם לשירות המסלולים.
המסלול המורחב של העמלות מותאם לרוב העסקים הקטנים והעוסקים המורשים. מסלול זה כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר – כלומר, באתר האינטרנט של הבנק, באפליקציה, מכשירים אוטומטיים, עמדה דיגיטלית בסניף וכו' – ועד 10 פעולות פקיד לחודש, בתשלום חודשי קבוע שנע בין 20 שקל ל-30 שקל (ראו תרשים מטה).
השוואה בין העמלות שישלם עסק קטן לפני ואחרי כניסה לתוקף של הוראת הפיקוח
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמא, עסק קטן שמבצע כל חודש 38 פעולות בערוץ ישיר (25 הפקדות מזומן, 4 זיכויים מחברת הסליקה, 4 הפקדות צ'קים, 5 תשלומים לספקים) שילם בממוצע 64 שקל כל חודש לפני ההצטרפות למסלול מורחב. לעומת זאת, בתכנית המסלול המורחב ישלם כ-24 שקל בלבד, וכך יחסוך כ-480 שקל בשנה.
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "בהתאם להנחיית הפיקוח, עסקים קטנים ועוסקים מורשים צורפו באופן יזום על ידי הבנק לשירות המסלולים הבסיסי או המורחב, בהתאם לפעילותם בחשבון. להערכתנו צעד זה צפוי לחסוך לעסקים הקטנים עד מאות שקלים בשנה".
צעד מבורך שהוא טיפה בים
בואו נשים דברים במקומם. כל ניסיון להקל על בעלי עסקים קטנים הוא מבורך והמדיניות שהפיקוח על הבנקים יזמה היא בהחלט במקומה. כולנו אוהבים להסתכל על ה"גולייתים" של המשק, כל אותן חברות ענק, אבל האמת היא שמרבית הכלכלה מושתתת על עסקים קטנים ובינוניים.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
על-פי משרד הכלכלה, ב-2017 עסקים אלה היוו כ-60% מכלל מקומות העבודה החדשים במשק, כשב-2016, היו כ-224 אלף עסקים קטנים בישראל (עד 19 עובדים) ואלו הוסיפו 60 אלף משרות למשק. מתוך נתון זה, חברות של עד 19 עובדים, הוסיפו 25 אלף משרות לשוק באותה השנה. כמות לא מבוטלת כלל.
הבעיה בישראל, ואת זה אפשר לשאול כל בעל עסק מתחיל (פרט להייטק), היא העודף ברגולציה והכניסה העמוקה לכיס היזמים, מבלי שתינתן להם הגנת ינוקא או הגנה כלשהי מצד המדינה - בניגוד לחברות ענק שמנסות להתחרות בחברות ענק אחרות, יס והוט לדוגמא.
אז איך נעודד את הצמיחה ופתיחתם של עסקים חדשים, שיכניסו עוד ועוד מקומות עבודה ויעזרו בייצוב הכלכלה הישראלית? נתחיל בהפחתות מס, בהנחות על שירותים, מע"מ מופחת ונפעל להקלות ברגולציה, שיאפשרו לעסקים קטנים לפרוח.
- 1.תום 04/08/2019 15:16הגב לתגובה זובנק ישראל זבל של בנק שנותן לבנקים לעשוק את כולם
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
