הוזלה של מאות שקלים בשנה לעסקים הקטנים בעמלות לבנקים
הפיקוח על הבנקים הודיע היום כי הוא ממשיך במדיניות של הקלה על עסקים קטנים עם הוזלה של סל השירותים הבנקאיים שלהם. הצעד צפוי לחסוך לעסקים הקטנים מאות שקלים בשנה.
החל מיום חמישי שעבר ומידי שנה, ב-1 למרץ, יערכו הבנקים בדיקת כדאיות עבור העסקים הקטנים עם מחזור פעילות שנתי של עד 5 מיליון שקל ועבור העוסקים המורשים, ויצרפו אותם למסלול המשתלם עבורם. אותם לקוחות יקבלו הודעה בכתב וב-SMS על שיוך חשבון העו"ש שלהם לשירות המסלולים.
המסלול המורחב של העמלות מותאם לרוב העסקים הקטנים והעוסקים המורשים. מסלול זה כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר – כלומר, באתר האינטרנט של הבנק, באפליקציה, מכשירים אוטומטיים, עמדה דיגיטלית בסניף וכו' – ועד 10 פעולות פקיד לחודש, בתשלום חודשי קבוע שנע בין 20 שקל ל-30 שקל (ראו תרשים מטה).
השוואה בין העמלות שישלם עסק קטן לפני ואחרי כניסה לתוקף של הוראת הפיקוח
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמא, עסק קטן שמבצע כל חודש 38 פעולות בערוץ ישיר (25 הפקדות מזומן, 4 זיכויים מחברת הסליקה, 4 הפקדות צ'קים, 5 תשלומים לספקים) שילם בממוצע 64 שקל כל חודש לפני ההצטרפות למסלול מורחב. לעומת זאת, בתכנית המסלול המורחב ישלם כ-24 שקל בלבד, וכך יחסוך כ-480 שקל בשנה.
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "בהתאם להנחיית הפיקוח, עסקים קטנים ועוסקים מורשים צורפו באופן יזום על ידי הבנק לשירות המסלולים הבסיסי או המורחב, בהתאם לפעילותם בחשבון. להערכתנו צעד זה צפוי לחסוך לעסקים הקטנים עד מאות שקלים בשנה".
צעד מבורך שהוא טיפה בים
בואו נשים דברים במקומם. כל ניסיון להקל על בעלי עסקים קטנים הוא מבורך והמדיניות שהפיקוח על הבנקים יזמה היא בהחלט במקומה. כולנו אוהבים להסתכל על ה"גולייתים" של המשק, כל אותן חברות ענק, אבל האמת היא שמרבית הכלכלה מושתתת על עסקים קטנים ובינוניים.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
על-פי משרד הכלכלה, ב-2017 עסקים אלה היוו כ-60% מכלל מקומות העבודה החדשים במשק, כשב-2016, היו כ-224 אלף עסקים קטנים בישראל (עד 19 עובדים) ואלו הוסיפו 60 אלף משרות למשק. מתוך נתון זה, חברות של עד 19 עובדים, הוסיפו 25 אלף משרות לשוק באותה השנה. כמות לא מבוטלת כלל.
הבעיה בישראל, ואת זה אפשר לשאול כל בעל עסק מתחיל (פרט להייטק), היא העודף ברגולציה והכניסה העמוקה לכיס היזמים, מבלי שתינתן להם הגנת ינוקא או הגנה כלשהי מצד המדינה - בניגוד לחברות ענק שמנסות להתחרות בחברות ענק אחרות, יס והוט לדוגמא.
אז איך נעודד את הצמיחה ופתיחתם של עסקים חדשים, שיכניסו עוד ועוד מקומות עבודה ויעזרו בייצוב הכלכלה הישראלית? נתחיל בהפחתות מס, בהנחות על שירותים, מע"מ מופחת ונפעל להקלות ברגולציה, שיאפשרו לעסקים קטנים לפרוח.
- 1.תום 04/08/2019 15:16הגב לתגובה זובנק ישראל זבל של בנק שנותן לבנקים לעשוק את כולם
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
