הוזלה של מאות שקלים בשנה לעסקים הקטנים בעמלות לבנקים
הפיקוח על הבנקים הודיע היום כי הוא ממשיך במדיניות של הקלה על עסקים קטנים עם הוזלה של סל השירותים הבנקאיים שלהם. הצעד צפוי לחסוך לעסקים הקטנים מאות שקלים בשנה.
החל מיום חמישי שעבר ומידי שנה, ב-1 למרץ, יערכו הבנקים בדיקת כדאיות עבור העסקים הקטנים עם מחזור פעילות שנתי של עד 5 מיליון שקל ועבור העוסקים המורשים, ויצרפו אותם למסלול המשתלם עבורם. אותם לקוחות יקבלו הודעה בכתב וב-SMS על שיוך חשבון העו"ש שלהם לשירות המסלולים.
המסלול המורחב של העמלות מותאם לרוב העסקים הקטנים והעוסקים המורשים. מסלול זה כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר – כלומר, באתר האינטרנט של הבנק, באפליקציה, מכשירים אוטומטיים, עמדה דיגיטלית בסניף וכו' – ועד 10 פעולות פקיד לחודש, בתשלום חודשי קבוע שנע בין 20 שקל ל-30 שקל (ראו תרשים מטה).
השוואה בין העמלות שישלם עסק קטן לפני ואחרי כניסה לתוקף של הוראת הפיקוח
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמא, עסק קטן שמבצע כל חודש 38 פעולות בערוץ ישיר (25 הפקדות מזומן, 4 זיכויים מחברת הסליקה, 4 הפקדות צ'קים, 5 תשלומים לספקים) שילם בממוצע 64 שקל כל חודש לפני ההצטרפות למסלול מורחב. לעומת זאת, בתכנית המסלול המורחב ישלם כ-24 שקל בלבד, וכך יחסוך כ-480 שקל בשנה.
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "בהתאם להנחיית הפיקוח, עסקים קטנים ועוסקים מורשים צורפו באופן יזום על ידי הבנק לשירות המסלולים הבסיסי או המורחב, בהתאם לפעילותם בחשבון. להערכתנו צעד זה צפוי לחסוך לעסקים הקטנים עד מאות שקלים בשנה".
צעד מבורך שהוא טיפה בים
בואו נשים דברים במקומם. כל ניסיון להקל על בעלי עסקים קטנים הוא מבורך והמדיניות שהפיקוח על הבנקים יזמה היא בהחלט במקומה. כולנו אוהבים להסתכל על ה"גולייתים" של המשק, כל אותן חברות ענק, אבל האמת היא שמרבית הכלכלה מושתתת על עסקים קטנים ובינוניים.
- ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
על-פי משרד הכלכלה, ב-2017 עסקים אלה היוו כ-60% מכלל מקומות העבודה החדשים במשק, כשב-2016, היו כ-224 אלף עסקים קטנים בישראל (עד 19 עובדים) ואלו הוסיפו 60 אלף משרות למשק. מתוך נתון זה, חברות של עד 19 עובדים, הוסיפו 25 אלף משרות לשוק באותה השנה. כמות לא מבוטלת כלל.
הבעיה בישראל, ואת זה אפשר לשאול כל בעל עסק מתחיל (פרט להייטק), היא העודף ברגולציה והכניסה העמוקה לכיס היזמים, מבלי שתינתן להם הגנת ינוקא או הגנה כלשהי מצד המדינה - בניגוד לחברות ענק שמנסות להתחרות בחברות ענק אחרות, יס והוט לדוגמא.
אז איך נעודד את הצמיחה ופתיחתם של עסקים חדשים, שיכניסו עוד ועוד מקומות עבודה ויעזרו בייצוב הכלכלה הישראלית? נתחיל בהפחתות מס, בהנחות על שירותים, מע"מ מופחת ונפעל להקלות ברגולציה, שיאפשרו לעסקים קטנים לפרוח.
- 1.תום 04/08/2019 15:16הגב לתגובה זובנק ישראל זבל של בנק שנותן לבנקים לעשוק את כולם
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
