מעון יום ילדים
צילום: Istock

לאחר הקיצוץ בקצבאות: ירידה משמעותית בהכנסת מרובי הילדים

מחקר של בנק ישראל קובע שההפחתה החדה בקצבאות מתחילת העשור הקודם השפיעה בעיקר על מעוטי השכלה. בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית לא נרשם שינוי
מורן ישעיהו |

מחקר שערך בנק ישראל לבחינת השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל מתחילת שנות ה-2,000 קובע שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר.

הנתונים מתבססים על סקרי כוח אדם שנתיים של הלמ"ס לגבי גילאי העבודה העיקריים 25-64. המדגם מתייחס לשנים 2011-1999 (לאחר שנה זו הוגדל הסבסוד של המדינה למעונות יום) ומקיף 20 אלף אנשים מדי שנה.

במהלך תקופת המדגם עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מכ-72% לכ-77%. שיעור התעסוקה עלה במידה דומה. כמו כן, נרשמו עלייה בהשכלת העובדים וירידה מינורית בשעות העבודה למועסק, בעוד שמספר הילדים נשאר פחות או יותר קבוע. שינויים דמוגרפיים קלים נרשמו בשיעור האוכלוסייה הערבית והחרדית.

עיקר הגידול בכוח ההשתתפות בקרב נשים מרובות ילדים

בהתייחס לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בבנק ישראל מציינים כי תכניות המתנות סיוע כספי למשפחות בגיל העבודה בתעסוקה, כמו מענק ההכנסה, יוצרות איזון טוב יותר בין התמריצים לתעסוקה והפחתת העוני מאשר קצבאות ילדים, שאינן מותנות בתעסוקה.

בתוך כך, נמצא כי השינוי בקצבאות בתחילת העשור הקודם הביא לגידול משמעותי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה למעוטי ילדים (כאלה עם שניים או שלושה). הפחתת הקצבאות הגדילה בעיקר שיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים בשיעור של 3.6 נקודות האחוז לעומת שיעור של כ-2.3 נקודות האחוז בקרב גברים מרובי ילדים.

לעומת זאת, לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב האוכלוסייה החרדית והנשים הערביות.

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה: אימהות לארבעה ולחמישה ילדים מול אימהות  לשניים ולשלושה ילדים:

שיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה: אבות לארבעה ולחמישה ילדים מול אבות לשניים ולשלושה ילדים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום