קוואסאקי נינג'ה אופנוע
צילום: אתר מטרו

שר האוצר חתם על צו להגדלת תמריצי מס לאביזרי בטיחות לאופנועים

הטבת המס תגדל ל-500 שקל עבור התקנת מערכת ABS באופנועים עד 125 סמ"ק; בנוסף, יינתנו תמריצים עבור מערכות תומכות יציבות
ערן סוקול |

רשות המסים הודיעה היום (ב') כי שר האוצר, משה כחלון, חתם על צו לפיו יתווספו ויגדלו תמריצי מס לאביזרי בטיחות לכלי רכב דו-גלגלי. כמו כן, הצו מאריך עד ה-30 ביוני 2020 את שיטת המיסוי הנהוגה כיום על רכב דו-גלגלי, בהתאם לקבוצת הספק ונפח מנוע.

 

תמריצים עבור אביזרי בטיחות לאופנועים

החל מ-1 בספטמבר 2018, תשוכלל מערכת התמריצים לאביזרי בטיחות בצורה הבאה: ההטבה למערכת ABS תישאר רק עבור הכלים בקטגוריה L1 זאת מכיוון שבקטגוריות אחרות המערכת הפכה לחובה. 

בקטגוריה L1, הכוללת כלים קטנים בעלי נפח מנוע עד 125 סמ"ק והספק עד 11 קילוואט, יגדל סכום ההפחתה בעבור מערכת זו מ-350 שקל ל-500 שקל. כמו כן, יתווספו תמריצי מס עבור מערכות נוספות, הכוללות: בקרת יציבות, מערכת משיכה והחלקה, בלימה משולבת ומשכך היגוי, התורמות ליציבות הכלי הדו-גלגלי בזמן האצה, תנועה ובלימה.

 

כמו-כן, ייכנסו מעתה לטבלת התמריצים הכוללת הטבות לרכב תלת גלגלי, שעד עתה נחשבו להטבה נפרדת. רכב תלת גלגלי המצויד במערכות הבטיחות הנ"ל, יקבל הפחתות גם בגין היותו תלת גלגלי וגם עבור קיום המערכות. בכל מקרה, סכום ההפחתות המצטבר לא יעלה על מחצית מסכום המס שחושב לפני ההפחתות.

הארכת תקופת שיטת המיסוי הנהוגה כיום על רכב דו-גלגלי

בחודש אוגוסט 2015 שונתה שיטת המיסוי על כלי רכב דו-גלגליים. לפני השינוי, הוטלו שני שיעורי מס בסיסיים: 72% על אופנועים ו-40% על קטנועים וכלים עד 125 סמ"ק. במסגרת הרפורמה, כל כלי הרכב הדו-גלגליים חולקו לקטגוריות של נפח מנוע והספק מנוע, כאשר שיעור המס עולה ככל שמדובר בכלי רכב דו גלגליים, בעלי מנוע גדול ועצמתי יותר.

שיעורי המס נקבעו בקטגוריות של 40%, 50%, 60% ו- 70%. בשלב מאוחר יותר נקבע, גם במסגרת הוראת שעה, שיעור מס של 25% על כלי רכב דו גלגליים מקטגוריה L1 בעלי נפח מנוע עד 125 סמ"ק והספק עד 11 קילוואט, זאת לתקופה קצובה על מנת לבחון את ההשפעה על רכישות כלים קטנים אלה כפתרון תחבורתי עירוני שעשוי לצמצם את בעיית הגודש.

 

שיעורי המס על אופנועים וקטנועים החלים כיום וימשיכו לחול בתקופת ההארכה

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.98%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.