שר האוצר חתם על צו להגדלת תמריצי מס לאביזרי בטיחות לאופנועים
רשות המסים הודיעה היום (ב') כי שר האוצר, משה כחלון, חתם על צו לפיו יתווספו ויגדלו תמריצי מס לאביזרי בטיחות לכלי רכב דו-גלגלי. כמו כן, הצו מאריך עד ה-30 ביוני 2020 את שיטת המיסוי הנהוגה כיום על רכב דו-גלגלי, בהתאם לקבוצת הספק ונפח מנוע.
תמריצים עבור אביזרי בטיחות לאופנועים
החל מ-1 בספטמבר 2018, תשוכלל מערכת התמריצים לאביזרי בטיחות בצורה הבאה: ההטבה למערכת ABS תישאר רק עבור הכלים בקטגוריה L1 זאת מכיוון שבקטגוריות אחרות המערכת הפכה לחובה.
בקטגוריה L1, הכוללת כלים קטנים בעלי נפח מנוע עד 125 סמ"ק והספק עד 11 קילוואט, יגדל סכום ההפחתה בעבור מערכת זו מ-350 שקל ל-500 שקל. כמו כן, יתווספו תמריצי מס עבור מערכות נוספות, הכוללות: בקרת יציבות, מערכת משיכה והחלקה, בלימה משולבת ומשכך היגוי, התורמות ליציבות הכלי הדו-גלגלי בזמן האצה, תנועה ובלימה.
כמו-כן, ייכנסו מעתה לטבלת התמריצים הכוללת הטבות לרכב תלת גלגלי, שעד עתה נחשבו להטבה נפרדת. רכב תלת גלגלי המצויד במערכות הבטיחות הנ"ל, יקבל הפחתות גם בגין היותו תלת גלגלי וגם עבור קיום המערכות. בכל מקרה, סכום ההפחתות המצטבר לא יעלה על מחצית מסכום המס שחושב לפני ההפחתות.
- קרסו רוכשת את מטרו מוטור: מה השווי וכמה זה יעזור לקרסו?
- מטרו מוטור עם תחזית אופטימית לשוק הדו גלגלי בישראל ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת שיטת המיסוי הנהוגה כיום על רכב דו-גלגלי
בחודש אוגוסט 2015 שונתה שיטת המיסוי על כלי רכב דו-גלגליים. לפני השינוי, הוטלו שני שיעורי מס בסיסיים: 72% על אופנועים ו-40% על קטנועים וכלים עד 125 סמ"ק. במסגרת הרפורמה, כל כלי הרכב הדו-גלגליים חולקו לקטגוריות של נפח מנוע והספק מנוע, כאשר שיעור המס עולה ככל שמדובר בכלי רכב דו גלגליים, בעלי מנוע גדול ועצמתי יותר.
שיעורי המס נקבעו בקטגוריות של 40%, 50%, 60% ו- 70%. בשלב מאוחר יותר נקבע, גם במסגרת הוראת שעה, שיעור מס של 25% על כלי רכב דו גלגליים מקטגוריה L1 בעלי נפח מנוע עד 125 סמ"ק והספק עד 11 קילוואט, זאת לתקופה קצובה על מנת לבחון את ההשפעה על רכישות כלים קטנים אלה כפתרון תחבורתי עירוני שעשוי לצמצם את בעיית הגודש.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
