תל אביב אלכס ת"א נדל"ן נדלן
צילום: אלכסנדר כץ

קרן המטבע הבינלאומית: יש להעלות את הצפיפות בת"א

קרן המטבע מסמנת בדו"ח השנתי מסמנת את הגורמים שעשויים להביא לירידת מחירי הדיור, ומצביעה על בעיית הפקקים בישראל: "החמורה ביותר בין מדינות ה-OECD"
גיא בן סימון | (15)

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הגישה היום את עיקרי הדו"ח השנתי על מצבה של הכלכלה הישראלית, ובו התייחסויות להיצע הדיור המצומצם ולהשקעה הנמוכה בתשתיות שמביאה את ישראל להיות המדינה עם בעיית הפקקים החמורה ביותר בין מדינות ה-OECD.

בין שלל הסעיפים קרן המטבע מתייחסת לשוק הדיור בישראל ומזהירה כי הירידה בהשקעות בדיור במהלך 2017 בשילוב הירידה בהתחלות הבנייה, מעלה את האפשרות לעליית מחירים בשוק הדיור. להערכתם, צמצום ההשקעות בדיור צפוי להביא לכך שגם ב-2018 תימשך מגמת הירידה במספר התחלות הבנייה.

בקרן המטבע מציעים 3 נקודות עיקריות לייחוס:

1. אספקת קרקע, תחרות ורגולציה. בקרן המטבע ממליצים להרחיב את המכרז על קרקעות ולמנוע מגבלות על זמינות הקרקע, וכן לקצר את עלויות וזמן הבנייה יחד עם פתיחת הדלתות לחברות זרות בענף הבנייה שייכנסו לישראל.

2. תמריצים עירוניים. כדי לעודד את הפיתוח לבניית דירות למגורים, בקרן המטבע ממליצים להעלות מס רכוש מוניציפלי. יחד עם תמיכה ממשלתית אלו יתרמו להמשך פיתוח תשתיות ושירותים ציבוריים.

3. הרחבת התחדשות עירונית. בקרן המטבע מציינים כי מערכת תחבורה ציבורית מפותחת יכולה להרחיב את אזורי התנועה ולהפחית את הביקושים במרכזים מרכזיים. "לכן, תכניות להקמת מטרופולין יתקבלו בברכה", כתבו בקרן המטבע. "הצפיפות העירונית בתל אביב נמוכה יחסית, ולכן יש להתניע תהליכים של התחדשות עירונית ולהעלות את הצפיפות בת"א".

בתוך כך, בקרן המטבע מודאגים ממצב התשתיות בישראל וסבורים כי התחבורה הציבורית בישראל הינה הגרועה מבין מדינות ה-OECD. קרייג בימונט, מנהל הצוות של קרן המטבע אמר הבוקר במסיבת עיתונאים: "ישראל סובלת מהשקעות נמוכות בתשתיות והמצב הזה יילך ויחמיר ככל שהדמוגרפיה תאתגר אתכם. הישראלים ימשיכו לקנות מכוניות, ולאור העובדה שלוקח הרבה זמן להשלים עבודה על תשתיות, ושלא תהיה לכם תחבורת המונים בעתיד הקרוב היינו מציעים לממשלה להביט בטווח הקצר על האתגר של שליטה בביקוש. זאת, בין אם באמצעות חלוקה ברכבים ונסיעה שיתופית, או הנהגה של איגרות גודש, בדומה למה שנעשה בלונדון ובערים אחרות. כל הזמן הזה שאתם מחכים בפקקים וסובלים מתשתיות גרועות פוגע בכם".

קרן המטבע ציינה לחיוב את מצבה של הכלכלה הישראלית, את הצמיחה ואת שוק העבודה. בקרן המטבע ממשיכים לראות את המשק הישראלי מפגין עלייה בצמיחה יחד עם עלייה באינפלציה בשנים 2018-2019, אם כי קצב העלייה באינפלציה אינו ודאי. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    ישראלי 15/03/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
    כבר היום ת"א וגוש דן צפופים מאד, וציפוף נוסף משמעותו יכולת לחסל את מדינת ישראל עם פצצה גרעינית טקטית קטנה. חייבים לעודד פיזור אוכלוסיה לאזורים נוספים כמו חיפה והקריות, י-ם, ב"ש, אשדוד ועוד. יש שטחים פנויים ענקיים בשרון ובנגב. אין שום בעיה להכפיל ולשלש את ב"ש. אפשר לבנות שם תל אביב שניה.
  • 13.
    ברק 14/03/2018 19:00
    הגב לתגובה זו
    בתשתיות. אגרת גודש זה עונש לציבור על מחדלי השלטון.אם לא משקעים בתשתת אפשר פשוט לקחת לכולם את המכוניות.
  • 12.
    תום 14/03/2018 17:54
    הגב לתגובה זו
    ובערים הגדולות זה מה שיפתור את הבעיה בכבישים ורק זה ולא ההמצאה של ישראל כץ הקומבינטור רכבת קלה בתל אביב שתעלה ותרד מעל ומתחת פני הקרקע כמו בדיחה ועושה פקקים ובקושי תיסע במהירות של חלזון בגלל שכשעולה לפני הקרקע צריכה להוריד 5 הילוכים
  • 11.
    1 14/03/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    פותר הרבה מהמכוניות שנוסעות כל יום בכביש .
  • 10.
    ניר 14/03/2018 16:59
    הגב לתגובה זו
    איפה הם חיים בפאריס רומא או לונדון ? אין רכבת תחתית ויש חום אימים ברחוב איך בדיוק נגיע לעבודה ? בחלומות ? לוקח מעל שעה ורבע מדרום תל אביב לרמת החייל לעבודה קודם כל שתיהיה תחבורה ציבורית .. אחר כך צפיפות
  • 9.
    בא 14/03/2018 15:40
    הגב לתגובה זו
    מיסחר עם מדינות עבדים קומוניסטיות ,הם תמיד ימכרו יותר זול .
  • 8.
    מחלבת מיסים 14/03/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    וזה אינטרס מובהק של המדינה החולבת את בעלי הנדלן והרכב עד העצם.
  • 7.
    חחח 14/03/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    איזה מטומטמים, אולי תמליצו להעביר את נתב"ג לאי בים ולבנות על השטח שלו עוד תל אביב, נשמע לי המלצה יותר חכמה, מי הליצנים האלה בקרן המטבע העולמית, חבורת חכמולגים
  • 6.
    גודמן 14/03/2018 13:44
    הגב לתגובה זו
    חניות? לא צריך. מצלמות? צריך כל הזמן לקרוא היכן מותר היכן אסור לנהוג ובסוף מגיע הקנס. לדבר אין עם מי. ארנונה בשמיים. העיקר שהקופה מלאה.
  • 5.
    חחחחחח 14/03/2018 11:59
    הגב לתגובה זו
    ם ולא יעלו מס רכוש ונחשו למה
  • 4.
    וויתרו בזמנו לערביי ישראל על החובות למס רכוש (ל"ת)
    אדמות ובתים 14/03/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קרן המטבע 14/03/2018 11:33
    הגב לתגובה זו
    להעלות מס רכוש. ימשיכו ככה והישראלים לא רק שלא יקנו פה בגדים גם דירות לא יקנו פה
  • 2.
    העלאת מס רכוש פירושה ייקור מחירי הנדל"ן בישראל (ל"ת)
    כנגורו 14/03/2018 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש קישור לדוח שנוכל לקרוא ממקור ראשון? (ל"ת)
    אנניטו 14/03/2018 11:25
    הגב לתגובה זו
  • דוקטור גוגל 14/03/2018 16:05
    הגב לתגובה זו
    http://www.imf.org/en/News/Articles/2018/03/14/mcs031418-israel-staff-concluding-statement-of-the-2018-article-iv-mission
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.