אילנה דיין ורוני אלשיך עובדה
צילום: צילום מסך מאקו

החגיגה במגזר הציבורי: השכר עולה בקצב גבוה

שכר העובדים בשירות המדינה צמח ב-41% בעשור האחרון, וזאת לעומת עלייה של 13% בלבד בסקטור העסקי
נועם בראל | (4)
נושאים בכתבה שיא שכר

משרד האוצר פרסם את הדוח השנתי של הממונה של השכר לשנת 2016, ממנו עולה כי שכר העובדים בשירות המדינה צמח ב-41% בעשור האחרון, וזאת לעומת עלייה של 13% בלבד בסקטור העסקי.

על פי הנתונים המתפרסמים בדוח, שיאני השכר בשירות המדינה הם אנשי משפט עם שכר ברוטו ממוצע של 52,632 שקל בחודש, מנהלים כלליים במקום השני עם שכר ברוטו ממוצע של 42,494 שקל בחודש ובמקום השלישי היועצים המשפטיים עם שכר ממוצע של 40,632 שקל בחודש. את הרשימה נועלים הפיזיוטרפיסטים עם שכר ממוצע של 10,609 שקל בחודש ומרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של 9,922 שקל בחודש, קצת מעל השכר הממוצע במשק שעומד על 9,557 שקל בחודש.

בסקטור הציבורי, השכר הממוצע הגבוה ביותר היה בנמל חיפה עם שכר חודשי ממוצע של כ-31 אלף שקל. במקום השני עובדי נמל אשדוד עם שכר של 28 אלף שקל ובמקום השלישי עובדי חברת נמלי ישראל עם שכר של 27.7 אלף שקל בחודש. 

בנוסף, פורסם דו"ח שיאני השכר, ממנו עולה כי במקום הראשון נמצא רופא מומחה בהדסה עם שכר ברוטו של 229 אלף שקל. במקום השני נמצא רופא מומחה אחר מהדסה עם שכר של 208 אלף שקל בחודש, ובמקום השלישי מנהל יחידה מקצועית להרדמה ניתוחי חזה לב השתכר עם שכר ממוצע של 191 אלף שקל בחודש.

ככלל, צמרת רשימת שיאני השכר מורכבת רובה ככולה מרופאים ומנהלי יחידות בבית חולים, כאשר 99 מתוך 100 בעלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי הם רופאים. מתוך ה-100, רק במקום ה-36 ניתן למצוא מנהל מדור בכיר בבנק ישראל עם שכר של 118 אלף שקל ברוטו בחודש. 

עוד עולה מהדוח כי 63% מהמועסקים במגזר הציבורי הן נשים, וזאת לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 58%. פער השכר בסקטור הציבורי בין נשים לגברים עומד על כ-19%, נמוך מפער השכר משאר המשק שעומד על כ-34%. בחלוקה מגדרית, 80% מעובדי המחקר הם גברים, ומן העבר השני, 90% מהעובדים הסוציאליים הן נשים. נציין כי השכר הממוצע של גברים עובדי מחקר עומד על 35,801 שקל, בעוד השכר הממוצע של נשים עובדות סוציאליות עומד על 13,428 שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פוזננסקי מקבלת שכר ? 07/03/2018 23:13
    הגב לתגובה זו
    "על פי הנתונים המתפרסמים בדוח, שיאני השכר בשירות המדינה הם אנשי משפט עם שכר ברוטו ממוצע של 52,632 שקל בחודש." אלה שיודעים לשלוח הודעות וואטסאפ בניהם.
  • 3.
    נחום 07/03/2018 21:33
    הגב לתגובה זו
    מה רע בשכר העובדות הסוציאליות שהן בוכות שהן לא מרוויחות מספיק. הלוואי עליי תנאים והטבות כמו שלהן. נראה אותן עובדות עם פחות שכר ויותר שעות עד 8 בערב במגזר הפרטי
  • 2.
    המוקיונים כחלון כהן 07/03/2018 20:01
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו תתעסקו9 אגורות לליטר חלב לרפתן אתם מוקיונים
  • 1.
    שמואל 07/03/2018 17:39
    הגב לתגובה זו
    מעניין מתי הרופאים ישבתו שוב ? מעניין עד יותר כמה מגיבים יסמנו שלילי .?
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.