אישום: ניצלו הסכם סחר מיוחד וגרפו במרמה עמלות ב-24 מיליון שקל
רשות המסים הודיעה היום כי הגישה כתב אישום כנגד יצרנית יריעות ניילון לחקלאות ותעשייה, חברת א.א. פוליטיב בע"מ וכנגד בעליה, האחים אבנר גולן (56) תושב ראש העין ואריה גולן (51) מהוד השרון. זאת בשל שורת עבירות חמורות על פקודת המכס, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון במהלך כארבע שנים, תוך ניצול הסכם סחר מיוחד מול מצרים - וקיבלו במרמה עמלות בסכום שקרוב ל-24 מיליון שקל. האירוניה? מדובר בחברה שזכתה בפרס יצואנית מצטיינת מטעם המדינה בשנת 2011.
הפרשה החלה כאשר להנהלת רשות המסים הגיע מידע על כך שחברת פוליטיב לבדה מנצלת את כל מכסות הסכם הקוויז (QIZ) - הסכם סחר משולש מיוחד בין ארה"ב, ישראל ומצרים שנועד לעודד את הסחר הכלכלי ואת השותפות בין ישראל למצרים, באמצעות מתן הטבות מס גדולות לחברות מצריות המייצרות מוצרים המיועדים לשוק האמריקאי תוך שימוש בחומרי גלם ישראליים - בכך פגעה ביצואנים הישראלים האחרים ובכלכלת ישראל.
החשדות הועברו לטיפול משרד חקירות מכס ומע"מ ירושלים, ובעקבות ממצאים שנתגלו נפתחה חקירה במהלכה הודו בעלי החברה כי גרפו עשרות מיליוני שקלים לכיסם תוך ניצול תנאי ההסכם.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ליאת ברזילי מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס ברשות המסים, חברת פוליטיב הגישה בכ-300 מקרים שונים מסמכי ייצוא כוזבים למכס, לפיהם כביכול מכרה את הסחורה שלה לספקים מצריים שונים בסכום של כ-214 מיליון שקל.
- כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
- הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, מכרה את כל הסחורה לחברה מצרית אחת בסכומים נמוכים משמעותית, שמשם במקום להגיע לידי חברות מצריות לייצור מוצר מוגמר, נשלחו כפי שהם תוך שימוש במסמכים כוזבים אל חברת הבת של פוליטיב בארה"ב ובמקסיקו, תוך הפרה של תנאי הסכם הקוויז ופגיעה באמינותו.
על כל חשבונית מנופחת שהעבירו לחברה המצרית על מנת שתוכל להוכיח כי היא כביכול עומדת בתנאי ההסכם, קיבלו עמלה של כ-8% עד 12%, ובסך הכל העמלה אותה קיבלו בגין חשבוניות אלו הגיעה לסך של 23,787,964 שקל במהלך ארבע שנים.
חשבוניות אלו הוגשו למע"מ ולאחר מכן בוטלו ובמקומו הונפקו חשבוניות, בסכומים הנכונים, על מנת שהחברות האמיתיות בארה"ב ובמקסיקו שרכשו את הסחורה יוכלו לעשות בהן שימוש. מאחר שהעמלה אותה קיבלו הנאשמים הינה בגדר רכוש אסור על פי חוק איסור הלבנת הון, בית המשפט אישר הקפאת נכסיהם בשווי של כ- 20,000,000 שקל.
- 2.מאסר 20 שנה לפחות (ל"ת)YYYYY 29/09/2014 14:39הגב לתגובה זו
- 1.איך אני לא מוצא קומבינות כאלה ??? (ל"ת)ישראבלוף 29/09/2014 14:11הגב לתגובה זו

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד
את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים
ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת
בתקופה הקרובה".