מיוחד

חבר קיבוץ סעד: "למרות הקסאמים אנו ממשיכים לעבד את השדות"

"יש בומים ברמות שהמקום עוד רגע מתרומם לשמיים". 14 שנה יישובי עוטף עזה נמצאים תחת ירי של רקטות מעזה
אבי שאולי | (8)
נושאים בכתבה סעד עמוס ברט

חבר קיבוץ סעד, מספר ל-Bizportal על החיים תחת אש. הוא נמצא תחת ירי רקטות מזה 14 שנה ולמרות זאת ממשיך לגור ולעבוד בקיבוץ. דקה וחצי התרעה שיש לתושבי המרכז זה חלום רחוק עבור התושבים הגרים בסמוך לרצועת עזה, שם יש 7 שניות.

אף אדם שפוי לא היה עומד בלחץ המטורף הזה, מה גם שהסיכוי להיפגע גבוה הרבה מאשר בחלקים אחרים בארץ.

בקיבוץ סעד גרים כ-1,000 תושבים (גרעין של 200 משפחות), רובם ממשיכים בשגרת החיים הרגילה שלהם למרות מבצע "צוק איתן". לקראת סוף השבוע ועל פי בקשת הקיבוץ משפחות צעירות עם ילדים קטנים מתבקשות לצאת להתרעננות.

עמוס ברט מבהיר שבקיבוץ ממשיכים כרגיל: לעבד את השדרות, לעבוד במפעלים, ללכת לחדר האוכל, להתפלל בבית הכנסת וכולי. ההבדל העיקרי הוא שמשפחות עם ילדים קטנים התבקשו למען בטחונם האישי לעזוב זמנית את הקיבוץ.

מי נשאר בקיבוץ?

"בשלב הראשון כמעט כולם נשארו, למעט מספר קטן של חברים שספג פגיעות בסבבים הקודמים. תבין שאנחנו 14 שנים תחת ירי של רקטות שנופלות חופשי ואין לנו כיפת ברזל".

אין לכם שום התרעה או הגנה?

"אנחנו חלק מיישובי עוטף עזה: השכבה הראשונה - יישובים תחת ירי פצמ"רים, אין שום אזעקה כלום אפילו לו צבע אדום הם מחליטים לירות וזה נופל עליך אתה לא יודע מאיפה וזה מדויק, השכבה הקשה ביותר שבה נמצאים היישובים ממש על הגדר נתיב העשרה, כפר עזה, נחל עוז, סופה, כיסופים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וכרם שלום - שהם היישובים שסופגים את מירב האש".

"אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו צבע אדום"

השכבה השנייה - 2 עד 4 ק"מ מהגבול: יד מרדכי, ארז, מפלסים, סעד, אלומים וחלק משדרות. השכבה השלישית - 4 עד 7 ק"מ. כיפת ברזל צריכה מינימום של מרחק כדי שתצליח - לשתי השכבות הראשונות אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו 'צבע אדום' - רמקול שמשמיע את המילים 'צבע אדום' ואז אתה יודע שיש לך 7 שניות למצוא איזה מחסה ובבית יש דיווחיות, ביפר שמצפצף ורושם שיש 'צבע אדום'".

איך אפשר להספיק לברוח?

"אם אתה בבית אז זה מספיק, אבל אם הלכת לזרוק את האשפה אז אתה מסתכן בכך שלא תספיק להגיע למרחב מוגן, אז רצים לקיר הכי קרוב ושוכבים על הרצפה".

קיבוץ סעד הוקם על ידי תנועת בני עקיבא בשנת 1947. חברי הקיבוץ עוסקים בחקלאות ובבעלותם שני מפעלים תעשייתיים: "סייפן" - המייצר יריעות פוליאוליפינים מתכווצות (שרינק) המיועדות לאריזת מוצרים, בעיקר מוצרי מזון ו- "פופלי" המשווק גרעיני פופקורן ומזון לבעלי חיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

איך אפשר להמשיך לעבוד?

"אנחנו משתדלים להפעיל את החקלאות במתכונת הרגילה למרות שזה לא פשוט וכך גם את המפעלים התעשייתים. שמנו מיגוניות במפעלים ממדים קטנים ש-10 אנשים יכולים לעמוד בהם".

מה אתה מצפה שהממשלה תעשה?

"אני מצפה שתביא לנו שקט הן במישור הרקטי והן במישור של המנהרות. זה לא יתכן, אין לעלות על הדעת שלא יטפלו בזה, זה מטורף, זה איום אסטרטגי, זה כבר לא איום טקטי. זה לא איזה פצמ"ר או רקטה".

איך אפשר לחיות ככה במשך 14 שנים?

"הרקטה הראשונה שנפלה בקיבוץ בשנת 2000 נחתה במרכז הסלון של אבא שלי, כשהוא ישב על הכורסה וראה טלוויזיה ולמזלו היא פערה חור גדול בתקרה ולא התפוצצה. בכל התקופה מאז אתה לא יודע מתי זה יבוא ובדרך כלל זה מתחיל שקרה איזה אירוע של סיכול ממוקד או משהו כזה".

"למרות שהייתי חייל וקצין והשתתפתי במלחמות אני לא זוכר כזה רעש"

"כשיצאתי להליכה מחוץ לבית הרגשתי שאין שום סופר או משורר שיכול לתאר לך מה שהיה פה. חיפשתי איפה צ'אק נוריס כי אפילו בהוליווד לא היית מקבל סרט מלחמה כמו מה שהלך פה ב-40 דקות האלה שצעדתי. בומים ברמות אדירות. מסביב רעש של מטוסים, הליקופטרים, טנקים, תותחים, טילים, מקלעים, אתה פשוט לא מבין".

מה אתה יכול לספר על נפגעי חרדה?

"יש מעט. הקיבוץ שלנו מתוקתק מהבחינה החוסנית שלו. אלה מהחברים שלאורך השנים קסאם נפל על ידם סבולים הרבה יותר משאר החברים. זה לא סיפור פשוט זאת מהומת אלוהים וצריך להיות מאוד חזקים נפשית. עכשיו התווספה בעיית המנהרות שזה מחדל ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. מדינת ישראל יודעת על המנהרות 15 שנה והיא לא עשתה כלום. אם היום אתם אומרים שזה איום אסטרטגי למה לא טיפלתם בזה מקודם. אם היו מקבלים את הפסקת האש אז לא היו מגלים כלום".

"אני צריך להמשיך לחיות עם זה המנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות"

"יש עשרות של מנהרות ותחשוב שבכל מנהרה אתה יכול להכניס עשרות לוחמים שפושטים בבת אחת תעשה חשבון. אני צריך להמשיך לחיות עם זה שיישארו מנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות ומה עושים איתם. זה סיפור שמישהו צריך לתת עליו את הדין - לא בית סוהר אלא הסבר מה לעשות כי צריך פתרון".

אתה תמכת בהתנתקות מעזה בשנת 2005?

"אני שייך למרכז ושמאלה והייתי בעד ההתנתקות ואני מאוד בעד הידברות וחושב שכך יגיע הפתרון ולא בדרך של כוח. הפתרון הוא מדיני ולא צבאי, אבל בשלב הזה צריך לעצור את המהומה הזאת שזה אומר לחסל את המערך הרקטי והמנהרות. אם לא נפתור את זה אז לא עשינו כלום. במקביל צריך לשבת ולדבר איתם ולהפסיק לחנוק אותם ולתת להם לחיות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כל הכבוד לקיבוץ הדתי, מופת לעומת פשעי ההתנחלות ביו"ש. (ל"ת)
    צבי 23/07/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חזק ואמץ! (ל"ת)
    עמוס 23/07/2014 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה 23/07/2014 14:49
    הגב לתגובה זו
    לפני הסכם הפסקת האש תאספו את כל התושבים תעלו לירושלים מול משרד ראש הממשלה ותקימו "מאחז מחאה" ותודיעו שאתם לא חוזרים לקיבוצים בלי פתרון לבעית המנהרות. העם איתכם נראה איזה ממשלה תשלח אותכם חזרה! הפקרות!
  • 5.
    ייאי 23/07/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
    לפיכך אחזור שוב שאין לחדול מהמלחמה עד שזה יעשה ואין בלתו: אפשרות 1:מהלך משולב מדיני של פרוז הרצועה מנשק,הרס המנהרות והפסקת הפיגועים.אז לא יהיה עוד צורך בסגר אלא מעברים מפוקחים ושיקום עזה.אפשרות 2:אם לא יצלח הסדר מדיני,יש לבצע מהלך שישמיד את המנהרות השונות והמטמנות של הרקטות והמשגרים ועל הדרך להרוג כמה שיותר מחבלים,השמדת אירגוני הטרור בעזה,לאמור: לקיים תצפית אוירית,להוציא התרעה שתוך שעה עליהם לפנות שורות בתים,חמושים,שינסו לעזוב או לשנע אמל"ח,יש להורגם,בתום הזמן לשטחם ולבצע סרוק והשמד.לא לאפשר עוד התחמשות ופיגועים.. הפיטפוטים שישראל מחפשת הפסקת אש הם רעים מעיקרם ומעודדים את אירגוני הטרור..
  • 4.
    ייאי 23/07/2014 14:36
    הגב לתגובה זו
    אז יש לי הרושם שעדיין לא הבינו אצלנו מה היתה מטרת חמאס וג'יהאד.המטרה היתה להגיע לעשרות מנהרות תקיפה,מאות לוחמי קומנדו ימיים,אלפי רקטות המכסות את כל ישראל,נ"מ איכותי,נ"ט איכותי,תאום איסטרטגי וטקטי עם חיזבאללה.לכל זה היה יעוד ויעד:ביום מסויים היו אמורים להיירות על ישראל אלפי רקטות ופצמר"ים,מאות מחבלים נוחתים דרך הים,אלפים הנראים כחיילי צה"ל הזורמים הזורמים דרך המנהרות לשטח ישראל ובמקביל כך גם חיזבאללה בצפון.כובשים ישובים,מתקנים צבאיים,ביטחוניים וחיוניים וזורעים הרג רב והרס עצום.מה ששיבש להם את התוכניות זה רצח שלושת הילדים הישראליים ותגובת ישראל מחד ויחד עם החנק מצד מצריים של א סיסי.מישהו בחמאס,מוחמד דף היה בלחץ להגיב מייד וחזק כדי להוכיח לכל האירגונים בעזה את מנהיגותו.הוא שוב שגה כשחשב שישראל לא תממש גם את האופציה היבשתית,שהיא ורק היא מכריעה עתה בהשמדת המינהרות ,באלפי רקטות ומשגרים שמתחת לאדמה,מפקדות ובונקרים.
  • 3.
    עמוס ! אני לא תומך בגירושך מביתך בסעד ! (ל"ת)
    מגורש מגוש-קטיף ! 23/07/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איילה פריטקס 23/07/2014 13:22
    הגב לתגובה זו
    יש בנ אדם עלי אדמות בישראל
  • 1.
    המערך הרקטי לא יכול להישאר. לא יעזור כלום. (ל"ת)
    או בפירוז או בכוח אש 23/07/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.