חבר קיבוץ סעד: "למרות הקסאמים אנו ממשיכים לעבד את השדות"
חבר קיבוץ סעד, מספר ל-Bizportal על החיים תחת אש. הוא נמצא תחת ירי רקטות מזה 14 שנה ולמרות זאת ממשיך לגור ולעבוד בקיבוץ. דקה וחצי התרעה שיש לתושבי המרכז זה חלום רחוק עבור התושבים הגרים בסמוך לרצועת עזה, שם יש 7 שניות.
אף אדם שפוי לא היה עומד בלחץ המטורף הזה, מה גם שהסיכוי להיפגע גבוה הרבה מאשר בחלקים אחרים בארץ.
בקיבוץ סעד גרים כ-1,000 תושבים (גרעין של 200 משפחות), רובם ממשיכים בשגרת החיים הרגילה שלהם למרות מבצע "צוק איתן". לקראת סוף השבוע ועל פי בקשת הקיבוץ משפחות צעירות עם ילדים קטנים מתבקשות לצאת להתרעננות.
עמוס ברט מבהיר שבקיבוץ ממשיכים כרגיל: לעבד את השדרות, לעבוד במפעלים, ללכת לחדר האוכל, להתפלל בבית הכנסת וכולי. ההבדל העיקרי הוא שמשפחות עם ילדים קטנים התבקשו למען בטחונם האישי לעזוב זמנית את הקיבוץ.
מי נשאר בקיבוץ?
"בשלב הראשון כמעט כולם נשארו, למעט מספר קטן של חברים שספג פגיעות בסבבים הקודמים. תבין שאנחנו 14 שנים תחת ירי של רקטות שנופלות חופשי ואין לנו כיפת ברזל".
אין לכם שום התרעה או הגנה?
"אנחנו חלק מיישובי עוטף עזה: השכבה הראשונה - יישובים תחת ירי פצמ"רים, אין שום אזעקה כלום אפילו לו צבע אדום הם מחליטים לירות וזה נופל עליך אתה לא יודע מאיפה וזה מדויק, השכבה הקשה ביותר שבה נמצאים היישובים ממש על הגדר נתיב העשרה, כפר עזה, נחל עוז, סופה, כיסופים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וכרם שלום - שהם היישובים שסופגים את מירב האש".
"אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו צבע אדום"
השכבה השנייה - 2 עד 4 ק"מ מהגבול: יד מרדכי, ארז, מפלסים, סעד, אלומים וחלק משדרות. השכבה השלישית - 4 עד 7 ק"מ. כיפת ברזל צריכה מינימום של מרחק כדי שתצליח - לשתי השכבות הראשונות אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו 'צבע אדום' - רמקול שמשמיע את המילים 'צבע אדום' ואז אתה יודע שיש לך 7 שניות למצוא איזה מחסה ובבית יש דיווחיות, ביפר שמצפצף ורושם שיש 'צבע אדום'".
איך אפשר להספיק לברוח?
"אם אתה בבית אז זה מספיק, אבל אם הלכת לזרוק את האשפה אז אתה מסתכן בכך שלא תספיק להגיע למרחב מוגן, אז רצים לקיר הכי קרוב ושוכבים על הרצפה".
קיבוץ סעד הוקם על ידי תנועת בני עקיבא בשנת 1947. חברי הקיבוץ עוסקים בחקלאות ובבעלותם שני מפעלים תעשייתיים: "סייפן" - המייצר יריעות פוליאוליפינים מתכווצות (שרינק) המיועדות לאריזת מוצרים, בעיקר מוצרי מזון ו- "פופלי" המשווק גרעיני פופקורן ומזון לבעלי חיים.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
איך אפשר להמשיך לעבוד?
"אנחנו משתדלים להפעיל את החקלאות במתכונת הרגילה למרות שזה לא פשוט וכך גם את המפעלים התעשייתים. שמנו מיגוניות במפעלים ממדים קטנים ש-10 אנשים יכולים לעמוד בהם".
מה אתה מצפה שהממשלה תעשה?
"אני מצפה שתביא לנו שקט הן במישור הרקטי והן במישור של המנהרות. זה לא יתכן, אין לעלות על הדעת שלא יטפלו בזה, זה מטורף, זה איום אסטרטגי, זה כבר לא איום טקטי. זה לא איזה פצמ"ר או רקטה".
איך אפשר לחיות ככה במשך 14 שנים?
"הרקטה הראשונה שנפלה בקיבוץ בשנת 2000 נחתה במרכז הסלון של אבא שלי, כשהוא ישב על הכורסה וראה טלוויזיה ולמזלו היא פערה חור גדול בתקרה ולא התפוצצה. בכל התקופה מאז אתה לא יודע מתי זה יבוא ובדרך כלל זה מתחיל שקרה איזה אירוע של סיכול ממוקד או משהו כזה".
"למרות שהייתי חייל וקצין והשתתפתי במלחמות אני לא זוכר כזה רעש"
"כשיצאתי להליכה מחוץ לבית הרגשתי שאין שום סופר או משורר שיכול לתאר לך מה שהיה פה. חיפשתי איפה צ'אק נוריס כי אפילו בהוליווד לא היית מקבל סרט מלחמה כמו מה שהלך פה ב-40 דקות האלה שצעדתי. בומים ברמות אדירות. מסביב רעש של מטוסים, הליקופטרים, טנקים, תותחים, טילים, מקלעים, אתה פשוט לא מבין".
מה אתה יכול לספר על נפגעי חרדה?
"יש מעט. הקיבוץ שלנו מתוקתק מהבחינה החוסנית שלו. אלה מהחברים שלאורך השנים קסאם נפל על ידם סבולים הרבה יותר משאר החברים. זה לא סיפור פשוט זאת מהומת אלוהים וצריך להיות מאוד חזקים נפשית. עכשיו התווספה בעיית המנהרות שזה מחדל ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. מדינת ישראל יודעת על המנהרות 15 שנה והיא לא עשתה כלום. אם היום אתם אומרים שזה איום אסטרטגי למה לא טיפלתם בזה מקודם. אם היו מקבלים את הפסקת האש אז לא היו מגלים כלום".
"אני צריך להמשיך לחיות עם זה המנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות"
"יש עשרות של מנהרות ותחשוב שבכל מנהרה אתה יכול להכניס עשרות לוחמים שפושטים בבת אחת תעשה חשבון. אני צריך להמשיך לחיות עם זה שיישארו מנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות ומה עושים איתם. זה סיפור שמישהו צריך לתת עליו את הדין - לא בית סוהר אלא הסבר מה לעשות כי צריך פתרון".
אתה תמכת בהתנתקות מעזה בשנת 2005?
"אני שייך למרכז ושמאלה והייתי בעד ההתנתקות ואני מאוד בעד הידברות וחושב שכך יגיע הפתרון ולא בדרך של כוח. הפתרון הוא מדיני ולא צבאי, אבל בשלב הזה צריך לעצור את המהומה הזאת שזה אומר לחסל את המערך הרקטי והמנהרות. אם לא נפתור את זה אז לא עשינו כלום. במקביל צריך לשבת ולדבר איתם ולהפסיק לחנוק אותם ולתת להם לחיות".
- 8.כל הכבוד לקיבוץ הדתי, מופת לעומת פשעי ההתנחלות ביו"ש. (ל"ת)צבי 23/07/2014 20:09הגב לתגובה זו
- 7.חזק ואמץ! (ל"ת)עמוס 23/07/2014 17:32הגב לתגובה זו
- 6.שלמה 23/07/2014 14:49הגב לתגובה זולפני הסכם הפסקת האש תאספו את כל התושבים תעלו לירושלים מול משרד ראש הממשלה ותקימו "מאחז מחאה" ותודיעו שאתם לא חוזרים לקיבוצים בלי פתרון לבעית המנהרות. העם איתכם נראה איזה ממשלה תשלח אותכם חזרה! הפקרות!
- 5.ייאי 23/07/2014 14:37הגב לתגובה זולפיכך אחזור שוב שאין לחדול מהמלחמה עד שזה יעשה ואין בלתו: אפשרות 1:מהלך משולב מדיני של פרוז הרצועה מנשק,הרס המנהרות והפסקת הפיגועים.אז לא יהיה עוד צורך בסגר אלא מעברים מפוקחים ושיקום עזה.אפשרות 2:אם לא יצלח הסדר מדיני,יש לבצע מהלך שישמיד את המנהרות השונות והמטמנות של הרקטות והמשגרים ועל הדרך להרוג כמה שיותר מחבלים,השמדת אירגוני הטרור בעזה,לאמור: לקיים תצפית אוירית,להוציא התרעה שתוך שעה עליהם לפנות שורות בתים,חמושים,שינסו לעזוב או לשנע אמל"ח,יש להורגם,בתום הזמן לשטחם ולבצע סרוק והשמד.לא לאפשר עוד התחמשות ופיגועים.. הפיטפוטים שישראל מחפשת הפסקת אש הם רעים מעיקרם ומעודדים את אירגוני הטרור..
- 4.ייאי 23/07/2014 14:36הגב לתגובה זואז יש לי הרושם שעדיין לא הבינו אצלנו מה היתה מטרת חמאס וג'יהאד.המטרה היתה להגיע לעשרות מנהרות תקיפה,מאות לוחמי קומנדו ימיים,אלפי רקטות המכסות את כל ישראל,נ"מ איכותי,נ"ט איכותי,תאום איסטרטגי וטקטי עם חיזבאללה.לכל זה היה יעוד ויעד:ביום מסויים היו אמורים להיירות על ישראל אלפי רקטות ופצמר"ים,מאות מחבלים נוחתים דרך הים,אלפים הנראים כחיילי צה"ל הזורמים הזורמים דרך המנהרות לשטח ישראל ובמקביל כך גם חיזבאללה בצפון.כובשים ישובים,מתקנים צבאיים,ביטחוניים וחיוניים וזורעים הרג רב והרס עצום.מה ששיבש להם את התוכניות זה רצח שלושת הילדים הישראליים ותגובת ישראל מחד ויחד עם החנק מצד מצריים של א סיסי.מישהו בחמאס,מוחמד דף היה בלחץ להגיב מייד וחזק כדי להוכיח לכל האירגונים בעזה את מנהיגותו.הוא שוב שגה כשחשב שישראל לא תממש גם את האופציה היבשתית,שהיא ורק היא מכריעה עתה בהשמדת המינהרות ,באלפי רקטות ומשגרים שמתחת לאדמה,מפקדות ובונקרים.
- 3.עמוס ! אני לא תומך בגירושך מביתך בסעד ! (ל"ת)מגורש מגוש-קטיף ! 23/07/2014 13:48הגב לתגובה זו
- 2.איילה פריטקס 23/07/2014 13:22הגב לתגובה זויש בנ אדם עלי אדמות בישראל
- 1.המערך הרקטי לא יכול להישאר. לא יעזור כלום. (ל"ת)או בפירוז או בכוח אש 23/07/2014 12:55הגב לתגובה זו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
