חבר קיבוץ סעד: "למרות הקסאמים אנו ממשיכים לעבד את השדות"
חבר קיבוץ סעד, מספר ל-Bizportal על החיים תחת אש. הוא נמצא תחת ירי רקטות מזה 14 שנה ולמרות זאת ממשיך לגור ולעבוד בקיבוץ. דקה וחצי התרעה שיש לתושבי המרכז זה חלום רחוק עבור התושבים הגרים בסמוך לרצועת עזה, שם יש 7 שניות.
אף אדם שפוי לא היה עומד בלחץ המטורף הזה, מה גם שהסיכוי להיפגע גבוה הרבה מאשר בחלקים אחרים בארץ.
בקיבוץ סעד גרים כ-1,000 תושבים (גרעין של 200 משפחות), רובם ממשיכים בשגרת החיים הרגילה שלהם למרות מבצע "צוק איתן". לקראת סוף השבוע ועל פי בקשת הקיבוץ משפחות צעירות עם ילדים קטנים מתבקשות לצאת להתרעננות.
עמוס ברט מבהיר שבקיבוץ ממשיכים כרגיל: לעבד את השדרות, לעבוד במפעלים, ללכת לחדר האוכל, להתפלל בבית הכנסת וכולי. ההבדל העיקרי הוא שמשפחות עם ילדים קטנים התבקשו למען בטחונם האישי לעזוב זמנית את הקיבוץ.
מי נשאר בקיבוץ?
"בשלב הראשון כמעט כולם נשארו, למעט מספר קטן של חברים שספג פגיעות בסבבים הקודמים. תבין שאנחנו 14 שנים תחת ירי של רקטות שנופלות חופשי ואין לנו כיפת ברזל".
אין לכם שום התרעה או הגנה?
"אנחנו חלק מיישובי עוטף עזה: השכבה הראשונה - יישובים תחת ירי פצמ"רים, אין שום אזעקה כלום אפילו לו צבע אדום הם מחליטים לירות וזה נופל עליך אתה לא יודע מאיפה וזה מדויק, השכבה הקשה ביותר שבה נמצאים היישובים ממש על הגדר נתיב העשרה, כפר עזה, נחל עוז, סופה, כיסופים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וכרם שלום - שהם היישובים שסופגים את מירב האש".
"אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו צבע אדום"
השכבה השנייה - 2 עד 4 ק"מ מהגבול: יד מרדכי, ארז, מפלסים, סעד, אלומים וחלק משדרות. השכבה השלישית - 4 עד 7 ק"מ. כיפת ברזל צריכה מינימום של מרחק כדי שתצליח - לשתי השכבות הראשונות אין שום הגנה. אין אזעקה, אלא יש לנו 'צבע אדום' - רמקול שמשמיע את המילים 'צבע אדום' ואז אתה יודע שיש לך 7 שניות למצוא איזה מחסה ובבית יש דיווחיות, ביפר שמצפצף ורושם שיש 'צבע אדום'".
איך אפשר להספיק לברוח?
"אם אתה בבית אז זה מספיק, אבל אם הלכת לזרוק את האשפה אז אתה מסתכן בכך שלא תספיק להגיע למרחב מוגן, אז רצים לקיר הכי קרוב ושוכבים על הרצפה".
קיבוץ סעד הוקם על ידי תנועת בני עקיבא בשנת 1947. חברי הקיבוץ עוסקים בחקלאות ובבעלותם שני מפעלים תעשייתיים: "סייפן" - המייצר יריעות פוליאוליפינים מתכווצות (שרינק) המיועדות לאריזת מוצרים, בעיקר מוצרי מזון ו- "פופלי" המשווק גרעיני פופקורן ומזון לבעלי חיים.
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
איך אפשר להמשיך לעבוד?
"אנחנו משתדלים להפעיל את החקלאות במתכונת הרגילה למרות שזה לא פשוט וכך גם את המפעלים התעשייתים. שמנו מיגוניות במפעלים ממדים קטנים ש-10 אנשים יכולים לעמוד בהם".
מה אתה מצפה שהממשלה תעשה?
"אני מצפה שתביא לנו שקט הן במישור הרקטי והן במישור של המנהרות. זה לא יתכן, אין לעלות על הדעת שלא יטפלו בזה, זה מטורף, זה איום אסטרטגי, זה כבר לא איום טקטי. זה לא איזה פצמ"ר או רקטה".
איך אפשר לחיות ככה במשך 14 שנים?
"הרקטה הראשונה שנפלה בקיבוץ בשנת 2000 נחתה במרכז הסלון של אבא שלי, כשהוא ישב על הכורסה וראה טלוויזיה ולמזלו היא פערה חור גדול בתקרה ולא התפוצצה. בכל התקופה מאז אתה לא יודע מתי זה יבוא ובדרך כלל זה מתחיל שקרה איזה אירוע של סיכול ממוקד או משהו כזה".
"למרות שהייתי חייל וקצין והשתתפתי במלחמות אני לא זוכר כזה רעש"
"כשיצאתי להליכה מחוץ לבית הרגשתי שאין שום סופר או משורר שיכול לתאר לך מה שהיה פה. חיפשתי איפה צ'אק נוריס כי אפילו בהוליווד לא היית מקבל סרט מלחמה כמו מה שהלך פה ב-40 דקות האלה שצעדתי. בומים ברמות אדירות. מסביב רעש של מטוסים, הליקופטרים, טנקים, תותחים, טילים, מקלעים, אתה פשוט לא מבין".
מה אתה יכול לספר על נפגעי חרדה?
"יש מעט. הקיבוץ שלנו מתוקתק מהבחינה החוסנית שלו. אלה מהחברים שלאורך השנים קסאם נפל על ידם סבולים הרבה יותר משאר החברים. זה לא סיפור פשוט זאת מהומת אלוהים וצריך להיות מאוד חזקים נפשית. עכשיו התווספה בעיית המנהרות שזה מחדל ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. מדינת ישראל יודעת על המנהרות 15 שנה והיא לא עשתה כלום. אם היום אתם אומרים שזה איום אסטרטגי למה לא טיפלתם בזה מקודם. אם היו מקבלים את הפסקת האש אז לא היו מגלים כלום".
"אני צריך להמשיך לחיות עם זה המנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות"
"יש עשרות של מנהרות ותחשוב שבכל מנהרה אתה יכול להכניס עשרות לוחמים שפושטים בבת אחת תעשה חשבון. אני צריך להמשיך לחיות עם זה שיישארו מנהרות ולך תדע איפה הן יוצאות ומה עושים איתם. זה סיפור שמישהו צריך לתת עליו את הדין - לא בית סוהר אלא הסבר מה לעשות כי צריך פתרון".
אתה תמכת בהתנתקות מעזה בשנת 2005?
"אני שייך למרכז ושמאלה והייתי בעד ההתנתקות ואני מאוד בעד הידברות וחושב שכך יגיע הפתרון ולא בדרך של כוח. הפתרון הוא מדיני ולא צבאי, אבל בשלב הזה צריך לעצור את המהומה הזאת שזה אומר לחסל את המערך הרקטי והמנהרות. אם לא נפתור את זה אז לא עשינו כלום. במקביל צריך לשבת ולדבר איתם ולהפסיק לחנוק אותם ולתת להם לחיות".
- 8.כל הכבוד לקיבוץ הדתי, מופת לעומת פשעי ההתנחלות ביו"ש. (ל"ת)צבי 23/07/2014 20:09הגב לתגובה זו
- 7.חזק ואמץ! (ל"ת)עמוס 23/07/2014 17:32הגב לתגובה זו
- 6.שלמה 23/07/2014 14:49הגב לתגובה זולפני הסכם הפסקת האש תאספו את כל התושבים תעלו לירושלים מול משרד ראש הממשלה ותקימו "מאחז מחאה" ותודיעו שאתם לא חוזרים לקיבוצים בלי פתרון לבעית המנהרות. העם איתכם נראה איזה ממשלה תשלח אותכם חזרה! הפקרות!
- 5.ייאי 23/07/2014 14:37הגב לתגובה זולפיכך אחזור שוב שאין לחדול מהמלחמה עד שזה יעשה ואין בלתו: אפשרות 1:מהלך משולב מדיני של פרוז הרצועה מנשק,הרס המנהרות והפסקת הפיגועים.אז לא יהיה עוד צורך בסגר אלא מעברים מפוקחים ושיקום עזה.אפשרות 2:אם לא יצלח הסדר מדיני,יש לבצע מהלך שישמיד את המנהרות השונות והמטמנות של הרקטות והמשגרים ועל הדרך להרוג כמה שיותר מחבלים,השמדת אירגוני הטרור בעזה,לאמור: לקיים תצפית אוירית,להוציא התרעה שתוך שעה עליהם לפנות שורות בתים,חמושים,שינסו לעזוב או לשנע אמל"ח,יש להורגם,בתום הזמן לשטחם ולבצע סרוק והשמד.לא לאפשר עוד התחמשות ופיגועים.. הפיטפוטים שישראל מחפשת הפסקת אש הם רעים מעיקרם ומעודדים את אירגוני הטרור..
- 4.ייאי 23/07/2014 14:36הגב לתגובה זואז יש לי הרושם שעדיין לא הבינו אצלנו מה היתה מטרת חמאס וג'יהאד.המטרה היתה להגיע לעשרות מנהרות תקיפה,מאות לוחמי קומנדו ימיים,אלפי רקטות המכסות את כל ישראל,נ"מ איכותי,נ"ט איכותי,תאום איסטרטגי וטקטי עם חיזבאללה.לכל זה היה יעוד ויעד:ביום מסויים היו אמורים להיירות על ישראל אלפי רקטות ופצמר"ים,מאות מחבלים נוחתים דרך הים,אלפים הנראים כחיילי צה"ל הזורמים הזורמים דרך המנהרות לשטח ישראל ובמקביל כך גם חיזבאללה בצפון.כובשים ישובים,מתקנים צבאיים,ביטחוניים וחיוניים וזורעים הרג רב והרס עצום.מה ששיבש להם את התוכניות זה רצח שלושת הילדים הישראליים ותגובת ישראל מחד ויחד עם החנק מצד מצריים של א סיסי.מישהו בחמאס,מוחמד דף היה בלחץ להגיב מייד וחזק כדי להוכיח לכל האירגונים בעזה את מנהיגותו.הוא שוב שגה כשחשב שישראל לא תממש גם את האופציה היבשתית,שהיא ורק היא מכריעה עתה בהשמדת המינהרות ,באלפי רקטות ומשגרים שמתחת לאדמה,מפקדות ובונקרים.
- 3.עמוס ! אני לא תומך בגירושך מביתך בסעד ! (ל"ת)מגורש מגוש-קטיף ! 23/07/2014 13:48הגב לתגובה זו
- 2.איילה פריטקס 23/07/2014 13:22הגב לתגובה זויש בנ אדם עלי אדמות בישראל
- 1.המערך הרקטי לא יכול להישאר. לא יעזור כלום. (ל"ת)או בפירוז או בכוח אש 23/07/2014 12:55הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
